הנבחרת הצעירה

 

 

יצאו לי כמה כחכוחים שחזרו כלאחר כבוד לושט, עם הקוראים הסליחה, ניקוי קנה שלא עלה יפה, מבחינה טכנית.

 

ובכל זאת היו שם כמה נקודות ראויות לשחזור מקצור, הכל פוליטיקה, כי הכל בחירות.

 

 

בחירות מקומיות

 

תושבי תל אביב – כן, רק לדב חנין, בלי תירוצים ובלי הסברים. די, די, כבר עם רון חולדאי והמאפייה מסיירה ליאונה – החוצה, איכס.

 

בירושלים, מסתמן טרנד של חרדים לשלטון, אפילו החילונים המעטים שנותרו לא מסוגלים לגבש מועמד מוסכם, ולכן החרדים יקחו כניראה את כס הניהול שוב.  לזכר הימים שהתגוררתי בעיר האומללה הזו, אני מאחלת לה כל טוב (מרחוק). ההתנסות הלא נעימה עם מחלקת הגביה שם, הנשלטת על ידי גורמי פשיעה – גורמת לי לצדד בניר ברקת, היחיד שעשה משהו בנדון.

ברקת ניראה פחות חמולתי מפורוש, ומשדר "מנהל תקין" וסטנדרטים של הייטק אמריקאי לכאורה. נכון שהיו לו "התבטאויות" בתחום המדיני, אבל התחום המדיני זה לא מה שהוא יעסוק בו והוא לא מחליט שום דבר. דומה הדבר לטענות נגד "ההתבטאויות" של דב חנין, בכיוון ההפוך, זה באמת לא רלוונטי. השאלה איזה שירות מקבלים בסופו של דבר בענינים המוניציפאלים.

לכן, אם הייתי ירושלמית כניראה הייתי מציעה לאנשים לבחור ברקת.

 

עניינים מדיניים, אז מי כן מחליט ?

 

נו ברור שכל פיפס עקרוני באזור מוחלט ומתוכנן לפרטיו המוקפדים בוושינגטון, ולכן העיניים נשואות לאובמה בתפילה הרגילה לאלים. בעניין הזה מדובר בפעילות שדולתית, וניצנים כבר ניראו בארץ, כאשר מר"צ מביאה כמה פרצופים מאד לא חדשים, ומנערת את עצמה מהארון של בוש.

ניסיון העבר מלמד, ויודעי ח"ן יודעים, שמר"צ תפקדה אכן כשדולה תואמת ומשלימה לאייפאק, בימי שלטון החושך של הימין האמריקאי. אני לא חושבת שמעניין אותי לתמוך שוב ב"סיפורי כיסוי", או יותר נכון ב"מלכודת דבש" ומקווה שנערות תמימות, כמו שאני הייתי, לא יפלו לידיהם של אנשים כמו בורג, והמקשטים הקבועים (עוז ושמוז) בלווית מין שלמה בן עמי ושאר גרוטאות בעלות צביון מסויים.

המפלגות האלה כבר לא טורחות לשאת חן בעינינו, אלא ישר מלהקות צוות שיתאים לרם עימנואל. הבעיה שכדי להגיע אליו, ולהיראות מושכת ודבשית צריך קצת מנדטים, וזה אומר שצריך לעבור "דרך העם", או לפחות לחדש את מלאי קבלני הקולות. הקולקציה שאנחנו רואים היום בכותרת של "הארץ", חבורה של חרצופים קשישים, כולם גברים, וכולם מעייפים למראה, לא עושה לי את זה, וכניראה לא "תעשה את זה" לציבור הבוחרים. ואולי גם זו מזימה, כמו שרואים במפלגת העבודה, להריץ את "קדימה" על הטיקט של "שמאל" מכוח האלימיניציה ? אז אולי יתמזג גוש השמאל הלכאורי מאחורי קדימה-לבני-ברק-עמוס עוז, לעמוד מול נתניהו והחרצופים הזקנים שהוא אוורר מהארון של בוש?

 

בכותרות של הארץ נזכרים גם יוסי יונה ויוסי דהאן, בתור "כוחות חדשים" ודם אדום למפלגת מר"צ המתחדשת, אני מקווה שזה לא נכון, אבל אם כן, כל זה באמת מתחיל להיראות כשידור חוזר של מה שכבר היינו בו, ויצאנו בסוף הסרט, חבולים והמומים. בכל מקרה, וכדי לא לבייש את השדולה הטורקית והאיראנית, מקפידה מר"צ על "כבודה בת מלך פנימה" ומציגה רק גברים. את הנשים שומרים לתפקידים מסורתיים של פקידות, הגשת תה, ועיכוס בפני תורמים עשירים בעלי קזינו, כמקובל שם. יתכן שעקב ריבוי ה"גייז" במסדרונות הבית הלבן, לא צריך נשים אפילו לכאורה…

 

התנקשות בביבי, יאללה מתי ?

 

דוד מרחב פה ב"רשימות" העלה סצנריו מרתק מבחינה קונספירטיבית, כאילו השמאל עומד להתנקש בביבי נתניהו בקרוב מאד כאשר יזכה במירב הקולות. זה מעניין, כי אף אחד לא יכול בכלל לשער מאיפה הגיעה היציאה הזו, ולכן אני מחליטה להקשיב לו, אחרי הכל לא כל יום מוצאים מישהו שעוקף מימין ומשמאל גם יחד את הקונספירציה הכי הזויה.

 הבעיה בתיזה שלו היא רק ההסטריה, והנה אפילו כאשר קיבל אריק שרון מלך ישראל שבץ רשלני במפגיע, אף אחד לא ממש נע בכסאו באי נוחות שלא לאמר עצב. נתניהו אולי ב"היט ליסט" של המאפיה האמריקאית בתור אחד "שיודע יותר מידי" על פעילותיה. מה לעשות, אלה הסיכונים הכרוכים בעיסוקים מן הסוג שנתניהו נגרר אליהם, וגרר אליהם חצי עמישראל.

קשה להניח שהשמאל הישראלי, במיוחד הרדיקלי, יכול להצמיח איזה יגאל עמיר מסוקס וקשוח. עם כל הרצון של מרחב להתרפק על איזה "מהפכת אוקטובר" מדממת, כמו ב 1917, השמאל הישראלי לא היה מעולם אלא אוסף חנונים שעיקר התמחותם זה בהתקוטטות כעורה זה נגד זה, והפקת מופעי פרינג' לא מי יודע מה. מרחב הוא דוקא דוגמא טובה.

 

עבודה יסודית

 

כאשר בוחנים את הציבוריות הישראלית לאחר שנות "החושך" של בוש ולפניו אבא שלו, ולפניהם רייגן, מגלים שנעשתה עבודה יסודית. לא נותרו עתודות, ולא נותרו אנשים בכלל במחנה "תואם הדמוקרטים" למעט כאמור גרוטאות פוליטיות שיצאו לגולה בשן ועין (בורג ובן עמי, טו ניים א פיו), כמקובל באותה תקופה, תחת ענני חשד לא ברורים, שובל של חקירות ובעיות שונות ומשונות.

 

בזאנר הפרשנים האמריקאים, קוראים לזה עתה "פוליטיקה בנוסח נערי שיקגו", פוליטיקה מלוכלכת, המבוססת על הנחתת מכות מוות ליריב שמהן אי אפשר להתאושש לדורות שלמים. בשמאל הישראלי לא נערך כל חשבון נפש על ימי החושך, ואיך ננעצו סכינים ארוכות ושרדניות , יד איש באחיו, ולכן רוב הסיכויים שהסצנריו יחזור על עצמו, כי מי שאינו לומד את ומהעבר יחזור עליו.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אופיר זמר  On 10/11/2008 at 09:54

    אהבתי את הכותרת הראשית של "הארץ" הבוקר: "מכה לאהוד ברק – התארגנות פוליטית חדשה תתמוך במרצ". עושה רושם שהם ויתרו שם אפילו על מראית עין של סיקור ענייני.

  • איריס  On 10/11/2008 at 10:06

    מכת מדינה בישראל. פעם חשבתי שרק אני לוקה בזה, עכשיו המחלקה התמלאה, ואני דוקא פרשתי.

    זו פוליטיקה של ייאוש, והארץ מגלם אותה במירעה כבר כמה שנים. בוחרים במשהו או מישהו רק כדי לעצבן מישהו אחר, שיעצבן מישהו שלישי כי מישהו רביעי ירוויח מזה.

    בכל מקרה, "ההתארגנות" הזו לא ממריאה אפילו בטוקבקים בתשלום של אתר הארץ. ההסדר האמריקאי מסתמן כניצחון של קדימה-ושיירי העבודה-מרצ, בתמיכה של מחלקת המדינה. זה ניצחון וודאי,או התנקשות מדיצינית בביבי או שניהם, יאללה שיהיה. מה לנו ולזה. :)))

  • רוני  On 10/11/2008 at 10:13

    הקטע על מרצ מלא ברמיזות שלא הבנתי –
    "שדולה תואמת ומשלימה לאייפאק"
    "סיפורי כיסוי"
    "מלכודת דבש"
    "מקווה שנערות תמימות, כמו שאני הייתי, לא יפלו לידיהם של אנשים כמו בורג, והמקשטים הקבועים (עוז ושמוז) בלווית מין שלמה בן עמי ושאר גרוטאות בעלות צביון מסויים."

    יש איזשהו סיכוי שתסבירי גם לנערת פרברים שאינה יודעת ח"ן במה מדובר?

  • איריס  On 10/11/2008 at 10:16

    אבל הנה תיאור דומה של תפקיד מרצ בוושינגטון, על ידי היריבים
    That's the modus operandi of these zionist 'doves' — part of the shell game by which the 'doves' are switched back and forth with the slash and burn neocon 'hawks', causing people to inhale deeply with relief.

  • אזרח.  On 10/11/2008 at 19:06

    דוד מרחב.אני מסכים עם מה שכתבת,אבל חולק עלייך בעניין תיאור אלה שלמעלה כשמאל. (שמעת אותם מדברים על עניינים חברתיים וכלכליים מנקודת ראות שמאלית ? ) אלה שתיארת אינם שמאל,מכיוון שאין שמאל אמיתי בישראל.יש מה שאני מכנה : מחנה השלום.

  • איריס  On 10/11/2008 at 19:14

    אין ברירה אלא להיזקק למונחים המקובלים בשיח המקומי. מרצ מכונה שמאל, זוו אכן הטעות. היא יותר "תואם המפלגה הדמוקרטית" מאשר שמאל. מאידך גם הימין אינו ימין, היסטורית הליכוד נחתך על הצד המדיני ורק מאוחר יותר התלוותה לזה ליברליזציה כלכלית, בעקבות ל"ע (שהיו פלג לא משמעותי), ויותר מכך – האינדוקרינציה האמריקאית.

    אני חייבת להודות פה בסוד, ויישאר בינינו, שנהניתי מהספקולציה המופלגת של מרחב, אפילו אני לא הייתי מעלה את זה על דעתי, ואצלי אין גבול.

    מי יודע…הכל אפשרי.

  • אזרח.  On 10/11/2008 at 20:41

    http://www.haokets.org/article.asp?ArticleID=2834

    יוסי דהאן
    איך מרגיש ספין.

    לפני מספר שבועות פנה אליי אדם שאני מכיר שנים רבות, בעבר פעלנו יחד ביצירת מפגשים מתמשכים בין צעירים וצעירות ערבים ישראלים וצעירים וצעירות משכונות ועיירות פיתוח, וביקש להיפגש איתי. נפגשנו. בפגישה הוא ביקש ממני להסכים לבוא לפגישה בלתי מחייבת שבה תידון האפשרות של הקמת מסגרת סוציאל דמוקרטית חדשה. הסכמתי. הפגישה לא התקיימה עדיין, היא הייתה אמורה להתקיים בסוף השבוע. הבוקר מצאתי את שמי מתנוסס בכותרת הראשית של עיתון "הארץ" – "מכה לאהוד ברק: אנשי רוח מהשמאל יתמכו במרץ". בידיעה, אני מוצג כאיש רוח וגם פרופסור (תודה על המחמאה ועל ההעלאה בדרגה), התומך יחד עם אחרים ברשימת מר"ץ לכנסת. עכשיו אני יודע איך מרגיש ספין, או אם לדייק ספינון.

  • איריס  On 10/11/2008 at 20:44

    תודה
    ציינתי בפוסט עצמו שזה נראה מפוקפק. לא טעיתי.
    אבל זה רמז ליוסי דהאן ויוסי יונה שנוכחותם בצוותי השדולה מול רם עמנואל רצויה. אולי אפשר לעשות עם זה משהו חיובי.

    אגב, לי זה גורם לתמוך באהוד ברק יותר מאשר הנטיה הטבעית שלי. בסופו של דבר יוצא שמרצ היא התומכת העיקרית בליכוד ושייריו (ביבי ולבני) .

  • דפנה  On 11/11/2008 at 13:22

    את כותבת בכל כך הרבה רמזים, שמי שלא שייך כנראה למעגל הקרוב מאוד שלך לא מבין על מה את מדברת. אנא, תרגמי את טענותייך.

  • איריס  On 11/11/2008 at 22:56

    אולי תדייקי בעניין ? מה מתוך הפוסט לא ברור ? באיזה חלק מן הפוסט. אם הכוונה לטענות לגבי מרצ
    זה ראוי למענה ארוך ולא כאן.
    הייתי פעילה במסגרות של מרצ בערך בשנות השמונים ותחילת התשעים. חלק מן הפעילויות היו הציפוי המתוק של מדיניות הממסד הימני והצבאי. העיסוקים שלי היו בתחום הבדואים, (דוקא ביחד או בשילוב עם חיים אורון שעסק בזה ). חלק אחר ובעייתי יותר נגע לפעילויות שנעשו בחו"ל.
    באופן כללי הסיכום שלי את מרצ הוא שזה מיזם תרמית מודע, ולא גופ פוליטי אמין. מרצ עובדת עבור הממסד במקומות שצריך להיכנס עם וזלין ולא עם טנק. תמורת זה הם מקבלים אתנן ברמה של "קבלני קולות". כדי לקיים את התדמית הרצויה, הם מוליכים שולל אנשים בעלי רצון טוב וערכים.

  • דפנה  On 14/11/2008 at 13:01

    מעניין. משהו מאוד לא טוב קרה לשמאל בישראל אם מה שאת מספרת נכון. אני עדיין סקרנית לגבי הפרטים, מה עשית בתחום של הבדואים? איך מרצ עובדת עבור הממסד? זה אמנם הגיוני לי שזה ככה, כי רבים מאנשי מרצ באים למעשה מתוך הממסד הוותיק. העולם הפוליטי הישראלי פשוט הזוי.

  • איריס  On 14/11/2008 at 18:03

    כן דפנה, משהו לא טוב קרה לשמאל כבר מזמן
    ועכשיו רואים שנותר חיים אורון ועמי איילון בתור כונסי נכסים, וכל שאר הנאורים יצאו עם כל מיני תביעות נכות מוזרות נגד משרד הבטחון, כדאי לבדוק.

    בכל מקרה, מה שאמרתי הוא שהיה. מרצ היתה מחלקה יהודית בשב"כ, לכל מיני פרוייקטים שנחוצה בהם תדמית נאורה, אם כדי לשווק לעולם ואם כדי להשתמש בזה כצינור להלבנת הון, סמים או זונות.
    שום דבר לא חדש.

    הבדואים זה פשוט מקרה בוחן מעניין כיון שחיים אורון התחיל אותו והנה הוא בא לסיים.
    אז מענין. הייתי שם בהתחלה, ואף באמצע, אבל אם תקראי את הכרוניקה הרשמית, נידמה לי מרכז אדווה הוציא לאחרונה ספר, השם שלי נעלם. דומה קצת לימי סטלין.

    יש שם שחיתות כה עמוקה שמרחיקים את העדות כמה שיותר רחוק מהאמת. אשמח לכתוב על זה פוסט נפרד, אעשה זאת בקרוב.

    כדאי רק לדעת שהשמאל הנאור לא אוהב "שרואים לו" ולכן השתיקה הרועמת לכל דברי שלי.

  • רוני  On 07/12/2008 at 13:19

    מצד שני את אומרת דברים כאלה:

    בכל מקרה, מה שאמרתי הוא שהיה. מרצ היתה מחלקה יהודית בשב"כ, לכל מיני פרוייקטים שנחוצה בהם תדמית נאורה, אם כדי לשווק לעולם ואם כדי להשתמש בזה כצינור להלבנת הון, סמים או זונות.
    שום דבר לא חדש.

    הלבנת הון? סמים? זונות??? שום דבר לא חדש? את לא מבססת כלום, ואני כתומכת מרצ מילדותי ׁׁ(קודם שלי, אחר כך רצ, והכל מתוך תום ואמונה אידאולוגית) עומדת מול הדברים האלה ותוהה – איך אני יכולה להתייחס אלייך ברצינות אם את לא טורחת להביא שום מובאות להוכחת דברייך? פשוט להאמין כי זה כתוב באינטרנט?
    את אומרת שהשמאל הנאור לא טורח להגיב כי רואים לו – לי נראה שהם לא מגיבים כי ממילא את לא מבססת כלום, והכל נראה כמו הזיה.

    תשמעי, בקרוב בחירות ואני בהחלט לא יודעת למי להצביע. חבל שאת לא טורחת להסביר, להדגים, לתת איזשהו מידע קונקרטי יותר שיאפשר לי לדעת אם ההצבעה שלי למרצ או ההתארגנות החדשה אכן משולה למתן קולי לרועי זונות בזויים, או שמא את סתם משחקת פה בערימת בוץ גדולה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: