טלפון מאולמרט -הרהורי כפירה

 

החלטה מפוקפקת

 

עבודה אמיתית של התקשורת הביאה לכתבה בשרנית וחשובה על יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה רבין. לא חלפו כמה שעות, ו"השיטה" יצאה לפעולה, כדי למנוע את המידע מהציבור. כבר לא משתמשים בארץ בסמכויות "הצנזור" הידועות לשמצה, אלה רק מאפשרות לבג"צ לנעוץ שיניים ולהפיק פסק דין יחצ"ני ומרשים, למה לתת לרשעים לעלוץ  ? יגידו הפקידים הבכירים. לכן, אין צורך כבר בצנזורה בישראל, מזמן, מספיק להרים טלפון. בדרך כלל זה טלפון מאחורי הקלעים הרומז שפירסום פלוני או אלמוני אינו לרוחו של בעל כוח זה או אחר. בג"צ לא בתמונה בכלל. הנוהל הזה, אגב, של מיסמוס החוק והחוקה מתקיים בכל תחום אחר וחשוב של זכויות אדם וחירויות יסוד. השיטה של פשע מאורגן, במקום הליכים רשמיים, מאפשרת למעשה לשמר חזות של שלטון חוק ופרודצדורה לצד שלטון עריצות דה פקטו, המתבצע כולו מתחת לרדאר. 

 

סביר מאד שמישהו במערכת ידע שיגאל עמיר מתראיין לעיתוות, שכן מערך החיים שלו נמצא בפיקוח הדוק של הרשויות, כל פיפס שהוא עושה מתועד ומוקלט ונרשם. אם לא כך הדבר, אז צריך לדאוג אפילו יותר, הנה שוב אותו יגאל עמיר מנצל פרצות ב"אבטחה", אך בשני המקרים, אם כך הדבר, הוא קיבל רוח גבית מלמעלה. יש ליגאל עמיר פעילים ותומכים שחלקם בתוך המערכות עצמן, והעובדה שהוא מקבל כל תג ופסיק של זכות, אינו מתרחש מעצמו, אלא מוכיח כי יש לו "קלפי מיקוח" לא רעים פה ושם.

 

אז מה ראינו אתמול בערב בערוץ 10 ? שני כתבים מנוסים וותיקים, מגמגמים כילדים נזופים שקיבלו על הראש. ואכן, מחזה מבזה. רשת תקשורת מכובדת אינה "מורידה משידור" אייטם חם שהוכן מבעוד מועד, ללא הודעה מוקדמת. הסקופ אתמול לא היה יגאל עמיר לפיכך, אלא מערך היחסים שבין התקשורת לממסד, ועליבות "חופש הביטוי והעיתונות" בישראל.

 

משוואות מוספנות

 

החידוש ככל הניראה בדברי עמיר הפעם נוגע למקור הסמכות שממנו שאב את "תעצומות" הנפש לעשות את המעשה. עד כה הופנו אצבעות מאשימות לסמכות הדתית הרבנית, זה קל יחסית כידוע, והנה בא האיש עצמו ומצביע על המסיתים, והם דוקא מקרב הצבא. בישראל ישנן שתי היררכיות פטריארכליות טוטאליטריות שמתחרות מעט על סמכות (תחרות ידידותית, ההופכת לאחרונה למיזוג כוחות), והן המערכת הרבנית-דתית, והמערכת הצבאית-ציונית. יגאל עמיר הוא דוקא תוצר על המערכת הצבאית, והוא מעיד על כך. כל הניסיונות לייצר "סיקריקים" דתיים רוצחים, הוא כניראה ספין פוליטי. יתכן איפוא שמדובר בליל סכינים ארוכות בתוך הצבא, שכן רבין הוא בהחלט עמוד תווך ראשי ועיקרי באותה היררכיה ציונית-חילונית.

 

מודל הסיקריקים, אגב, המייחס למתנחלים-דתיים את התכונות והמעשים הטפשיים של הפלג הקיצוני שהוביל אולי לחורבן הבית השני, ראוי לבחינה מדוקדקת. מי שמביא אותו בדרך כלל מתגלה כשליח של האימפריה, אשר בהשוואה הזו, המוזרה, עומדת להחריב את ציון. לפי המשוואה הזו מדובר בארצות הברית, ולכן תמוה הדבר שהדוברים של התיאוריה הם בדרך כלל סניף/דוברים של אותה אימפריה עלומה.

 

ההשוואה לחורבן הבית כולה תמוהה מאד שכן דוקא מי שמביא אותה הוא הרדיקל הסיקריקי בעצמו, שאומר בעצם שאמריקה (הידידה הגדולה) היא רומי, הכובשת האכזרית, המושחתת שלא היססה להשמיד את היישוב היהודי. מעין כוח טבע קמאי העומד לכלות, בכל דור ודור. וזה מעניין משום שדוקא אמריקה אינה אימפריה מוצהרת בכלל, ודאי לא כובשת לכאורה (אלא מגינה).

 

באופן כללי, השוואות היסטוריות דורשות זהירות שמא יהפכו לנבואה המגשימה את עצמה. ודאי השוואות הנמתחות לאורך אלפיים שנה. הניסיון לבוא ולאמר שארצות הברית היא "רומי" החדשה – יותר מאשר הוא בא להזהיר מפני מרדנות יתר (של המתנחלים, למשל) הוא בא לסרס ולהפחיד ולצייר עולם שאין לו קשר למציאות הנוכחית. הגם שיש רגליים לסברה שארצות הברית היא יותר כובש מאשר מגן ביחס לישראל, והגם שכוונותיה אינן ברורות, מי שטוען שהתנגדות ישראלית לתכתיבים מדיניים אמריקאיים משמעותה החרבת ישראל על ידי אמריקה, יש לו אג'נדה, והיא טעונה הסבר וגילוי סביר. . 

על פי הגיון זה, בהפוכה דוקא, הרי רבין הוא הסיקריקי שהמרה את פי "רומי" האמריקאית, בכל שהלך להסכם שלום בתיווך אירופאי על אפם וחמתם של מחרחרי המלחמה מוושינגטון. כתוצאה מכך – חוסל בהשפעת גנרלים שקיבלו הבטחות מוושינגטון לגיבוי פוליטי לאורך זמן (אריאל שרון, למשל). הזוי ? אולי, אבל לא פחות מההסבר המייחס כוחות על לציבור המתנחלים.

 בקיצור, מספין לספין, נותר ציבור שבוי בידי "השיטה", הטלפונים למערכות חדשות, וחול בעיניים. יש לקוות שערוץ 10, שעיקר בעליו כמדומני הם אמריקאים בכלל ("רומאים "??), לא יוותר על עצמאותו, ויתמוך בעורכים ובעיתונאים שלו אל מול "הטלפונים" של אולמרט.

 

גיוס סוכנים, "פצצות מתקתקות", ומחלות נפש

 

על פי הגרסא הרשמית, אם כן, עמיר הוא "כשל נקודתי" באבטחה ובגיוס. עמיר, על פי זכרוני, היה בעצמו מעין מאבטח או איש בטחון במערכות של כוחות הבטחון הישראליים. "בחור מצויין" לעתיר לבוא, ועל פי קורות החיים שלו לפחות. כך גם מייקל פישר, אומרים לנו, היה מעין "כשל נקודתי" עלום. סתם כך, התפוצץ לו יום אחד. גם הסיפור של רוני רון, מכיוון אחר אמנם, תמוה מאד.

 

הקונספט של "מחלות נפש" הוא סעיף סל נוח מידי, אבל אפשר אולי להפנות אותו בחזרה נגד ממציאיו ומשתמשיו. יש לדרוש ממערכות העסקה טוטאליות כמו צבא, משטרה ואחרות לפקח על התפקוד המשפחתי והאישי של העובדים, ולחייב אותם בנזיקין (גבוהים) כאשר עובד כזה גורם נזק לאחרים.

 

מערכת המשפט והבטחון מתנאה בעשור האחרון בהתמחות של "הערכת מסוכנות", כלומר, מעין פסאודו מדע של עובדים סוציאלים ופסיכולוגים המסוגלים, לדעתם, להעריך מסוכנות של אדם. דו"חות כאלה הם מקור לא אכזב להכנסה של בעלי מקצוע, העובדים בשולי מערכות אריכפת חוק ובטחון. אחד משניים, אם ישנה טכנולוגיה כזו האמינה על בתי המשפט, הרי "התפוצצות" של עובד משטרה או צבא היא כשל בזיהוי ומניעה. ואם כל הבבל"ת של בריאות הנפש אינו מסוגל לעשות זאת, צריך למנוע שימוש בחוות הדעת הללו בכל המקרים האחרים (אלימות במשפחה , מערכת כליאה פסיכיאטריות ועוד). 

מעניין לעניין…שיטות גיוס

 

יגאל עמיר מזכיר לי נושא אחר, וזנוח והוא הדוקטרינה של "אשתו של שמפניה" שעליה כתבתי כאן בהרחבה בעבר. כזכור, שמפניה, הוא אבישי רביב, היה סוכן שב"כ שהושתל בימין המתנחלי לזיהוי סיכונים מן המגזר היהודי הקיצוני. עד כאן יפה (טוב לא ממש, נידמה לי שכל הריגול המתרחש כנגד יהודים בישראל חצה כל גבול מזמן, והפך לבדיחה) וטוב. רביב סיפר כי התערה בחוגים המתנחליים לאחר שהתיישב ביניהם, ונשא לאשה "אחת משלהם", איזו דתיה ממוצא רוסי, כדי לבצר את סיפור הכיסוי שלו. כאשר התפוצצה הפרשה, באדיבות אמנון אברמוביץ, נכתב באותיות קטנות בעיתון שרעייתו המרומה (הכיסוי, או המזרון של השב"כ) רצה לבית הדין הרבני לבקש התרת נישואין או גט, על יסוד התרמית שבמצג שהציג לה בעלה.

 

משום מה הנושא לא עורר מהומה בקרב הפמיניסטיות המקצועיות, אולי משום שמדובר בדוסית עולה חדשה מרוסה, למי איכפת, שתאכל אותה. אבל מדובר בשערוריה, שכן ה"כיסוי" היצירתי הזה, שהוא בעצם אונס בחסות המדינה, קיבל כמובן אישור מגבוה מדרג המבצעי. האופן שבו זה נעשה מלמד שזהו נוהל שגרתי כל כך, שאינו טעון אישורים מיוחדים ולמעשה אף אחד שם "לא סופר" את השמיכה האומללה הזו. זהו "גיוס עקיף" של אזרח חף מפשע, אשה כמובן, תוך מניפולציה והתחזות, כמקובל בדרך כלל בסיפורי ג'יימס בונד של ריגול וחפרפרות בשטח האויב. אך ה"אויב" במקרה זה, מסתבר, היא היהודיה האזרחית ק., ששמה לא פורסם, המוצאת עצמה יום אחד בתוך סיפור קפקאי לא יאומן.

 

הנוהל של ניצול תוך תיחמון יצירתי בשטח, חילחיל לכל שדרות "כוחותינו", ולמעשה חלק מההכשרה הוא הונאת נשים (ישראליות, יהודיות כן אתן…) כדי ש"יעזרו" במיטה לבחורנו, אם ככיסוי לשעה, ואם כפורקן לשעתים, הרי מרגע שנפרץ הסכר ויש רשות, אף אחד לא בדיוק בוחן את האירועים.

 

אני זוכרת שהיו פה ושם דיונים באתרים הדתיים-מתנחליים על הסיפור הזה, ומישהו ציין "טוב שריחמו עליה ולפחות אין ילד מהנישואין האלה", ונשמעו גינויים וקיטורים, אך לא מעבר לכך. יתכן שהגיעו שם להסדר כלשהו, כדי למנוע שערוריה ותקדים. המתנחלים, לזכותם ייאמר, אינם מפקירים את (א)נשיהם, ושואפים לפחות להגן עליהם מפני שרירות שלטונית, מה שאי אפשר לאמר על המגזר המקביל, ה"נאור".

 

 

 

 

 

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On 01/11/2008 at 12:33

    שגב' אדלבאום תומכת בעמיר? הכותבת הביאה ראייה שונה ומעניינת לכל הנושא הישן והחדש של יגאל עמיר,וחבל שישר קפצת לתקוף את הכתוב ואת הכותבת.

  • חיים שיבי  On 01/11/2008 at 15:35

    ההתנגדות שלי לפסילה מקדמית גורפת של תוכן ראיון על פי זהות המרואיין ראי בתגובתי
    (life3)
    לויכוח דומה שהתנהל באתר אחר.
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=701375

  • איריס  On 01/11/2008 at 18:07

    תודה על ההפניה לירמי עמיר. לא ראיתי את עמדתך האם באתרך ?

    אני תמהה על העיתונאים (גם בהארץ, שי גולדן) המביעים זעזוע מ"מתן פתחון פה לרוצח" אפשר לחשוב, הוא הרי כבר עשה את שלו, עכשיו נותר רק לנסות להבין. כפי שטען שלח, כל הרוצחים ה"גדולים" מן הסוג הזה בארצות הברית רואיינו לטלויזיה לעומק ולרוחב. מה הצביעות הזו ?

    רוצים אמריקה, קיבלו אמריקה. אבל לפחות שיתנו גם את הצ'ופרים הנלוים לטירוף ולניכור החברתי, כמו הזכות לחטט ולדוש ולהעלות קונספירציות עד בלי די. אין פה תרבות של חופש דיבור, אלא פטרנליזם של "דור הזקנים" שממשיך את ההשתקות הלא רשמיות מימי סן גוריון.

    סתם טופשות, בעיני עם כל הכבוד. את הצנזורה הזו היו צריכים להטיל על עצמם לפני הרצח, בשידור דברי ההסתה כולל שידור דברי הפרובוקציה הממסדית של ארגון "אייל" עאלק. לא זכור לי שמועצת ערוצי הטלויזיה צנזרו את דברי הבלע של המסיתים.

  • איריס  On 01/11/2008 at 18:15

    דרג את התוכן:0מומלץלא מומלץlife3 ‏31/10/08 12:49:

    בכל הכבוד, ומבלי לדעת את תכני הראיון המדובר – אינני שותף לפסילה גורפת של יוזמה עיתונאית לבצע ראיון עם רוצח – ואין רוצח שאיננו מתועב. כל רוצח בעיני הוא רוצח מתועב ואם אזכיר או לא אזכיר את שמו – הוא ישאר כזה.
    העניין בהבנת התעוב הוא בחשיפת והוקעת הגורמים המניעים אותו מתוכו או מבחוץ. אם הפך מכשיר רצח – מי ומה הניע את הוצאת הפשע אל הפועל.
    כך ארע שנסעתי בעבר לשיחה בתא כלאו של רוצח מתועב ושמו אברושמי – רוצחו של אמיל גרינצוויג ז"ל- למפגש עיתונאי ובדרך שלא הובאה לאישור שירות בתי הסהר.
    הראיון בוצע ביוזמתי ובאישור עורך 7 ימים דאז אדם ברוך ז"ל.
    שוחחתי עם אברושמי. הקלטתי אותו.. היה חשוב לי להבין את רגע ההחלטה הפושעת. הקטלנית. כמובן – יש בכל אדם רבדים מעצבים של סביבה וחינוך שנבנים לאורך שנים. ויש את הרובד ואת הרגע בו משתחררת הניצרה בנפשו של הרוצח. ורגע ההחלטה כפי שאברושמי תיאר לי אותו היה קשור ישירות לנאומים פוליטיים שהוא שמע סמוך מאד לרצח.
    זאת היתה עבורי הוכחה ברורה לכך שמילים ונאומים שנושאים פוליטיקאים – יכולים להרוג – מילים הנזרקות לכיכר עיר והופכות הוראות פעולה לא כתובות למופרע קטלני שממתין להן.
    ולפיכך -ומבלי כאמור לדעת מה תכני הראיון ואם יש הצדקה לשדרו מבחינת התוצאה – דעתי היא כי לעיתים יש עניין ציבורי וחינוכי – גם מעבר לעניין העיתונאי – לקיים ראיון שכזה. בעצם קיומו אין בהכרח לגיטימציה לפשע או לרוצח חס וחלילה. להפך – הוא יכול לסייע בהבנת ובהמחשת הסכנה שבהסתה.

  • ברני  On 01/11/2008 at 21:33

    מי שאומר שבארה"ב ריאיינו את כל הרוצחים ה"גדולים" עליו ההוכחה. שמות תאריכים וכ"ו. לא שמעתי את סירחאן סירחאן בעת האחרונה. מה ששמעתי זה שפושעים ישראליים מוכנים לעשות הכל בכדי לא להכנס לכלא אמריקאי.
    אין כל דמיון בין אברושמי ועמיר. עמיר הוציא לפועל פסק דין ואילו אברושמי היה רוצח סתמי. כך גם הטיפולבהם בזמן המאסר וייתכן גם התמיכה במשפחותיהם. אולי מישהו מוכן לבדוק ולדווח? אתן לכם תיאוריה ספקולטיבית נוספת לא יותר רעה ולא יותר טובה מאחרות. עמיר ומשפחתו מוחזקים על ידי מי? מי בדיוק מארגן חתונות ראיונות ורעיונות, מי משלם לגברת? מהיכן פרנסתה? אם זכותי לדעת אני רוצה לדעת כיצד אורגן הראיון, מי יזם מי אירגן מי מימן כמה שילמו ולמי שילמו. זה מידע מעניין ואת המידע הזה לא נדע. דבר על חופש המידע. האם ייתכן שהכל תוכנן בכדי לגלגל אשמה ולחפות על מי שהוציא את פסק הדין? בודאי שהגברת והאדון ברגעי ההיחדות לא מדברים על דברים כאלו? הייתכן שכל העסק הוא הצגה כתובה אחרי חזרות מרובות? היתכן שמישהו כתב את ההצגה והרוצח השליח הוא גם שחקן שליח. מה דעתכם?..

  • איריס  On 01/11/2008 at 21:41

    רואיין לאורך ולרוחב בטלויזיה,
    סתם עיון בגוגל מעלה ראיון מ 1985
    הרבה עיתונאים ופסיכיאטרים זכו לראיין אותו וכתבו את התיזות שלהם עליו ועל מניעיו אחד שעולה בראשי הרגע הוא קולין רוס פסיכיאטר מקנדה שטוען שסירחאן הוא "מועמד מנצורי" כלומר שטוף מוח שנשלח למשימה ולא יכול היה להתנגד לה ולא שלט בזה.

    לצעירים מבין הקוראים, סירחאן סירחאן הוא יליד ירושלים…רצח את רוברט קנדי אחיו של הנשיא

  • איריס  On 02/11/2008 at 10:05

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1033429.html

    דברי טעם, לשם שינוי

  • איריס  On 02/11/2008 at 16:02

    את מפרסמת מספרי IP וכתובת מייל שלי או לא שלי בבלוג שלך. זו חדירה לפרטיות ואין לך רשות לעשות זאת

    דני בלוך (בנדור זה שם שנוסף לי בעת שהייתי בשליחות האומה בחו"ל)

    Re: [notes] Email from דני בלוךלאיזה מייל ועל מה אתה מדבר ?

    — On Sun, 11/2/08, dannyb3@walla.co.il wrote:
    From: dannyb3@walla.co.il
    Subject: [notes] Email from דני בלוך
    To: "irisedelbaum1@yahoo.com"
    Date: Sunday, November 2, 2008, 3:01 AM

    אני לא יודע איך נכנסת למייל שלי אבל הפרסום הוא חמור ביותר. אם לא תמחקי אותו מיד אתלונן בפני מפעילי האתר.

  • איריס  On 02/11/2008 at 16:04

    של המתחזה, ומצטערת בשביל כל מי שהתייחס ברצינות לטוקבקים שלו. יש לציין שהוא מחקה בצורה ראויה לשבה את הסגנון והדעות של בלוך וגם מפנה לאתר של בלוך, וגם משתמש בנטויזיון כניראה.

    ממש קופיקט. כאילו לא די לנו בבלוך המקורי :))

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: