בבטן הלווייתן

יוה"כ

 

ראשית, צום קל וגמר חתימה וכתיבה טובה לכל מי שמאמין בזה, וגם לשאר.

 

בשבילנו, החוטאים והאוכלים ביום כיפור, מדובר בכל מקרה בעינוי הגוף והנפש, כך שזה לא באמת משנה, כולם סובלים. למזלנו, האינטרנט עדיין לא מושבת ביום כיפור, ויש גם כמה תחנות טלויזיה זרות. מעבר לכך, די עונש.

 

 בשבילכם, חנות קטנה ששווה את זה

 

 

“Everyone is a microcosm…”

Olam Qatan Books & Music

54 Emek Refaim, Jerusalem

(behind Café Hillel)

Store hours: 10 -2 & 4 -7

Phone: (02) 563 -7507

info@olamqatan.com

www.olamqatan.com

כנסת או חנות ספרים רוחניים.

כדי להמשיך להתקיים, אינני מבקש ממכם תרומות (למרות שכל תרומה תתקבל בברכה), כל שאני מבקש ממכם הוא לקנות מאיתנו בצורה סדירה: כל שבוע, כל חודש או כל עונה. לפי הצורך …והכיס. אל תתייחסו לקנייה בעולם קטן רק כאל פינוק; זהו בעצם שירות שאתם מספקים, ובכך שאתם מספקים אותו אתם מאפשרים לנו להמשיך ולספק את שירותינו לכל קהילת המחפשים בירושלים ובארץ כולה 

 

כאשר גרתי בעוונותי בירושלים, היה מקום אחד שפקדתי, ואף פעם לא הכזיב. חנות קטנה ונהדרת, בשם "עולם קטן" אי שם בעמק רפאים, בתוך קומת קרקע של בית די ישן. בעל החנות, יהודי אמריקאי — ילד טוב – שהתאסלם ועלה לארץ (יעקוב אבן יוסוף) , והפך לסופי מדופלם, אדם מיוחד ובעל סבלנות וסובלנות רוחנית יוצא מן הכלל. בחנות אפשר למצוא תמיד את מה שמכונה cutting edge בלע"ז, כלומר המילה האחרונה בתחום הרוחניות, וברמה. יעקוב גם דואג "לדחוף" תרגומים לעברית של יצירות חשובות, והוא "מנוע" חיפוש, ומקשר בין אנשים לחיפושים שלהם. קיבלתי לאחרונה את האימייל הזה מהחנות, אני מקצרת את מה שלא רלוונטי, ועוברת ישר לשורה התחתונה – החנות בסכנת סגירה, ואינה מבקשת צדקה ולחם נדבות, אלא מזכירה לכולנו שכדאי לנו לתחזק תחנות שירות שאנחנו אוהבים ורוצים.

 

כוזרים בעל כורחם

 

הנושא הכוזרי עולה מידי פעם בתקשורת, וגווע שוב לכמה שנים. זהו נושא מעניין מאד שהפיק כבר מחקרים וספרים, וגם סרטים. בכלליות, מדובר על מה שלמדנו בתיכון, "ספר הכוזרי" המפורסם, העימות בין חכמי הדת, על ליבו של מלך הכוזרים, וניצחון הדיאלקטיקה היהודית. (יהודה הלוי). לפי המסורת שלמדנו, בעקבות הנוק אאוט היהודי, החליט מלך כזריה להתגייר מייד ולגייר את כל ממלכתו, וכך היה.

 

לפני כעשור הוזמנתי ( נידמה לי על ידי לשכת עורכי הדין) לצפות בהקרנה פרטית של הסרט שהפיק אהוד יערי על הכוזרים, ויצאתי משם ה-מו-מה. הנה כי כן, ההיסטוריה קורמת עור וגידים, וכל הסיפור הפך ממשי מאד. אהוד יערי בעצמו נראה לי לפתע כוזרי להפליא, והוא גם הביא איתו מעין "גאווה כוזרית", על כך שמאז חורבן הבית השני, זו בעצם ההצלחה הצבאית היחידה והמרשימה של יהודים, וקישר את זה איכשהו למיליטריזם הציוני. הסרט הפיל לי חמשה אסימונים בבת אחת. אה…

לאחרונה עלה הנושא שוב הפעם בהקשר של המאבק המזרחי נגד האפליה האשכנזית. והיתה תקופה אחרת שיאסר עראפת קידם את העניין באתרים בחו"ל, בקשר לסכסוך על פלשתין. בתחושה, ואין לי שום ידיעה בנושא, העובדה שנערך שם גיור המוני (שאסור לפי ההלכה), של עם שלם, אכן הכניסה את הכוזריות בדלת האחורית לתרבות היהודית, אולי בצורה מוגזמת, כלומר, ללא הדילול הטבעי המתרחש בתהליך יסודי ופרטני של גיור רגיל.

הםרשה הזו צריכה לעורר שוב את הדיון על גיורים מסיביים וקולקטיביים. כאשר מדובר בגיור קולקטיבי במצב שבו ישנה ישות יהודית ריבונית, זה עוד איכשהו נסבל (והיה בעבר, למעשה שבטים נכבשו ונטמעו בממלכה היהודית בעבר), אבל במצב של גלות זה באמת בעייתי. האיסור ההלכתי הוא לפיכך הגיוני, וגם במצב הנוכחי, אין למהר להנפיק גיורים אגביים מטעמים פוליטיים.

למה נזכרתי בזה ? השבוע התראיין מישהו אצל לונדון וקירשנבאום, יורם אטינגר, הוא היה פעם ציר ישראל בוושינגטון ועכשיו מרכז קבוצת מחקר על "הבעיה הדמוגרפית". טענת הקבוצה שלו, בראשותו, שאין בעיה דמוגרפית, ושהחרדות בתחום זה מופרזות, בעיקר ביחס לשיעור הגידול באוכלוסיה הערבית (לעומת היהודית), וגם מספר הערבים בשטחים, שהוא לדעתם קטן ממה שנהוג לצטט. הסתבר רק בסוף הדיון, שהפער בין העמדה של אותו ארגון לבין העמדה המקובלת (וההיסטרית) נובע ממניפולציה בנתונים. ישנם כחצי מיליון לא יהודים (רוסים) בישראל, שהם בעצם נוצרים (או חסרי דת אבל בטח לא יהודים). המחקר החדש "מספח" אותם דה פקטו למניין היהודים (כי הם לא ערבים), ומתבסס על שילובם במגזר היהודי וגיוסם לצבא. מייד נזכרתי בכוזרים, ותהיתי אם חישובים לטווח קצר, וניסיון להטות דעת קהל (במקרה הזה לטובת הסדר מדיני), לוקחים בחשבון אינטרסים לטווח קצת יותר ארוך, ומה המשמעות של "הכנסה אנ בלוק" של קולקטיב בעל זהות מובהקת ותרבות משלו, לתוך הקולקטיב היהודי. בעיני, לא חכם בכלל, והניסיון הכוזרי ותוצאותיו המאוחרות יעידו.

 

נוהגים לתת כדוגמא את המנהג המוסלמי שהיה רווח לחטוף אוכלוסיות שלמות כדי להשתמש בהם בתור צבא שכיר, ולאסלם אותן במהירות, דרך ה"רגליים" והשירות הצבאי (צ'רקסים למשל). אך אין הנדון דומה לראיה, לא מבחינת הכמויות האנושיות, ולא מבחינת ההרכב הפנימי החברתי. אבל גם אם ניקח את הדוגמא המוסלמית, הרי במשך כמאתיים וחמישים שנה השתלטו ה"חטופים המאוסלמים" (הממלוכים) על האימפריה המוסלמית, הרגו אתמ מלכיה ושעבדו את משעבדיהם. זהו מחיר לא קטן להנאות הסיפוח והמגלומניה, ומבחינה תרבותית יתכן שהשתלטות כזו, בקטן,  אירעה ומתרחשת בצורה מסויימת גם בישראל.

 

חרב גדעון השליימזל

 

הפוסט הזה מקבל אופי דתי או בעצם בינדתי, אז אני מסיימת בהרהור על "מחפש דרך" אחר, דובר אל קעידא אדם יחיא גדהאן, או בעצם אדם פרלמן, כן, אונזרע למחצה. מדובר בילד טוב לוס אנגלס, סבו מצד אביו ממשפחה יהודית שורשית (רופא וממייסדי הליגה נגד השמצה ADL), וסבתו פעילה בקהילה הנוצרית. אביו של אדם בחר עם רעייתו לחיות כנוצרים, והזוג שינה את שמם לגדהאן, ולמעשה ל"גדעון" (מן התנ"ך לפי כתיב שנשמע להם יותר אותנטי). הזוג חיו בחווה מבודדת בקליפורניה, באורח חיים "אלטרנטיווי פרוגרסיבי", וגידלו את אדם הקטן בעיקר בחווה ב"חינוך ביתי". בגיל ההתבגרות אדם הראה נטיות חיפוש רוחני, ולבסוף בחר באסלאם, התערבב איכשהו בחוגים היותר מיליטנטיים והגיע לאל קעידא. ממשפחה של רופא אשכנזי יהודי מבוסס בלוס אנגלס, הישר למערות של אוסמה באפגניסטן.

 

השבוע הוא מוציא קלטת תוכחה נוספת, המפריכה את השמועות כי נהרג.

 

כוזרי אפגני מזרחי כזה, ממש לא פשוט.

Adam Yahiye Gadahn

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הצבנ  On 08/10/2008 at 15:27

    שגרתי בו פעם (החנות)

  • עידן  On 08/10/2008 at 16:20

    איריס, אטינגר פועל תחת אותה אידאולוגיה גזענית שמניעה את אמנון סופר, סופר הערבים הנוראי. ההבדל הוא שאטינגר לא מודאג, כי יש לו מספרים אחרים, אבל הויכוח הסוער ביניהם מניח, כמובן מאליו, שנחוץ רוב יהודי.

    נראה לי קצת לא אחראי לתת כבוד לאנשים האלה מבלי לציין את העיקר. הרי כל אותם "פסבדו-יהודים", שזה עתה עלו מהשד יודע איפה, מקבלים מיד זכויות שילידי הארץ מזה עשרות שנים יכולים רק לחלום עליהן (בערבית). בעניין הזה הכוזרים לא יעזרו לנו.

  • עידן  On 08/10/2008 at 16:20

    שפעם כבר כתבתי על זה:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3215568,00.html

  • איריס  On 08/10/2008 at 17:11

    הי עידן, הפעם תורך לא לקרוא עד הסוף .זה בסדר אני גם כזו.
    כתבתי שהוא נראה לי שרלטן (לקח נתונים קיימים וישנים, כפה עליהם פירוש שהוא המציא מהשרוול, ויצא עם כותרות).

    חמור מכך ניראה לי שהוא חותר לביצוע גיור דה פקטו, וכתבתי שזה ניראה לי רע מאד, כמו הכוזרים.

    לגבי הדמוגרפיה וכולי. לא ניראה לי בעייתי לספור ראשית למען הידע, אחרי הכל זה הבסיס לכל הסדר מדיני. השאלה מה עושים עם התוצאות ואיך מפרשים.

    נידמה לי שאנחנו סמכימים באופן כללי גם כאן.
    אולי בשוליים, יש הבדלים, כי יש לי גם התייחסות כלשהי לצד הדתי. אני חושבת שזו טעות לגייר קולקטיבית, לא רק כי זה אסור בהלכה, אלא שזה לא נכון לפתור בעיות פוליטיות על ידי הזנייה של מה שנתסם כמרכזי, מהותני וקדוש לאנשים מסויימים

    לגבי "רוב יהודי", אין ברירה אלא להכיר בכך שעקרון הרוב האתני נעוץ בבסיס המשפט הבינלאומי לגבי אוטונומיה וגבולות. שנינו, אני ואתה ז"א, אולי חושבים שעדיפה מדינה שאינה על בסיס אתני, אבל ניראה לי שאנחנו עדיין במיעוט ואף במיעוט נרדף .

    מבחינה דתית הן היהדות והן האסלאם לא שואפים לאינטגרציה על בסיס אינדיווידואלי אלא להפרדה מקומית לפחות, כלומר קהילתית. כל עוד זה המצב, יש חשיבות למספרים פר קמ"ר. מה עושים עם זה הלאה ?
    אללה יודע, אני התייאשתי, לדעתי מקומו של היהודי האשכנזי הישראלי בחו"ל ויפה שעה אחת קודם. או, לחזור בתשובה אם יכולים. בשבילי הנתיב הזה חסום כי אני לא יכולה להפסיק לעשן בשבת :))
    לחילופין מדינה דו לאומית על בסיס פדרטיבי של מחוזות נפרדים על בסיס אתני, עם כמה השקות וחיתוכים בערים הגדולות, היה פותר הכל. אבל כידוע המלחמה היא ביזנס משובח מידי כדי שיפסיקו אותה רק כי יש פתרון קל.

  • עידן  On 08/10/2008 at 18:34

    פחות מעניינת אותי השרלטנות שלו, יותר מעניינת האידאולוגיה. במדעי החברה יש נטייה מגונה להסתיר את האידאולוגיה מאחורי מספרים וגרפים. צריך להתנגד לזה.

    אין לי בעיה עם השאיפה לרוב יהודי (או כל רוב אחר במסגרת מדינת לאום). יש לי בעיה עם הדרכים שנוקטת ישראל על מנת להבטיחו – החל בהפקעת זכויות אזרח, שלילת תשתיות (היעדר תכניות מתאר בישובים ערביים) וכלה בטרנספר, שקט או לא (ע"ע מזרח ירושלים). רוב יהודי שמושג בדרכים כאלה לא שווה את המאבק, לטעמי. יותר משחשוב לי הלאום של הרוב כאן, חשוב לי איזה סוג אנשים הם יהיו. גם בפוליטיקה של השמאל יש דירוג עדיפויות, ואלו העדיפויות שלי. כן רוב יהודי, לא בכל מחיר.

    ואולי, לשם שינוי, מישהו יבין שלהיפטר מהשטחים יזרז את הרוב היהודי המיוחל.

    בעניין הגיור הקולקטיבי – מסכים לגמרי. בכלל, כל דבר "קולקטיבי" מעורר בי דחייה.

  • איריס  On 08/10/2008 at 21:13

    נציג משרד החוץ, נו הוא לא בדיוק מפתיע בגזענותו, אבל הכוונה שלו כביכול חיובית, והיא להפחית חששות, שגורמים בדרך כלל לעוד יותר גזענות.אני גם חושדת שהוא באמת הבין שאין יתרון בהגזמות של ארנון סופר לצד השני, כי אז לפי זה הפלשתינאים מסתמכים על המספרים המוגזמים ואומרים כן, אנחנו באמת הרבה ומתרבים המון, וצריכים לפיכך יותר שטח. אולי זו יותר ממאבקי ההסברה בעיקר כלפי אמריקה.

    בקשר לשיטות ההתמודדות עם הרצון ל"רוב יהודי בכמה שיותר שטח", כן זה הסיפור. ובעיני לא פחות חמור זה השיטה "למלא יהודים" בשטח שהתרוקן, הטכניקות להבאת יהודים לפה היו אכזריות, והטכניקות להשארתם כאן, גם כן.
    מטבע הדברים, קרוב אדם אצל עצמו, הפרות זכויות אדם אלה – והניצול הסוציו כלכלי של יהודי ישראל (ביחס למי שאינו פה) מפריעות לי אפילו יותר מאשר הפרות זכויות האדם כלפי עמים אחרים, מבחינה רגשית, לא מתודית ניראה שמצב מלחמה ודימום הפכו למטרה בפני עצמה, המזינה את עצמה ומחוללת את עצמה, וכל השאר כבר נשכח, בטח הרעיון המקורי (או הספין ?) של "בית לאומי" מנוחה ונחלה "עם חופשי בארצו" וכולי.

    לא שטיהור אתני או גירוש אנשים הוא אי פעם מוצדק, אבל נגיד שעשו מה שעשו, כדי להעניק באמת קרש הצלה וכולי , אבל מתברר שזה לא היה מראש מתוכנן כך, ומסתבר שזה גם לא בתוכניות כלשהן לעתיד.זה פשוט בית חרושת לכסף, אבל הרווחים לא חוזרים לקהילה. הגזענות נגד ערבים, כך אני רואה עכשיו, היא אולי יותר הנחתה מלמעלה, מאשר מן השטח למטה, ויש לה אותן מטרות של שמירה על "סכסוך", על חרדות באוכלוסיה (שכך הופכת נוחה לשליטה), וכולי.

    בקיצור, כזריה הקטנה כבר יש פה.

  • שמרלינג  On 08/10/2008 at 22:54

    כתבת : "לדעתי מקומו של היהודי האשכנזי הישראלי בחו"ל ויפה שעה אחת קודם"

    מדוע?

  • הצבנ"ע  On 08/10/2008 at 23:36

    והיהודי האשכנזי המעורב, כלומר הנשוי/אה ליהודי/ת ערבי/ת, היכן מקומו?

  • איריס  On 09/10/2008 at 04:46

    לא כתוב בתור פרוגרמה אלא בתור תחושה אישית על עצמי. כללית אני בעד שכל אחד יגור ויחיה היכן שטוב לו. אני לא חושבת שליהודים בעלי תרבות אשכנזית טוב פה, מתחושה אישית והתבוננות באחרים. לעיתים, הפאזה המאד ציונית של חלק מהם, מחסה על ספקות ועל רצון עז לעבור ולהגר. לכן מרגישים צורך להכריח אחרים להיות "ציונית". זה דומה קצת לדינמיקה של "חוזרים בתשובה" , שעל הספיקות מכסים במיסיונריות כלפי אחרים וכולי.

    אני לא מוצאת שהקהילה מאושרת פה. אולי אני טועה.
    זה לא היה טיעון פרוגרמטי או שיטתי (לא צריכים או לא זכאים להיות פה, אלא לא רוצים ולא נהנים להיות פה). אני חושבת שהפסקתי להאמין בכפייה לפי "אידיאולוגיה" או "צריך" או שזה משתלם למישהו. אבל לא פוסלת את זכותם של כל מי שרוצה ומרגיש אחרת, לפעול כך.

    החיים פה קשים מאד, על זה אין ויכוח. התרומה היחסית, או הנענוג (והוא קיים) מתרבות עברית, מהיכולת לדבר ולחיות בעברית לא שווה את המחירים, ולאחרונה התרבות העברית נסדקה מאד כאן במילא ועברה פחות או יותר לאנגלית ורוסית.

    אם אתה לא דתי, אז אין ערך מיוחד לחיים פה ואני מבינה שגם עבור דתיים זה שנוי במחלוקת
    סליחה, אבל למה כן ? (למי שלא נהנה, כמובן מי שטוב לא זו לא שאלה ולא אל אלה כיוונתי).

    הרעיון היה למנוע שואה ולהבטיח עתיד הילדים וכולי מפני סבל בעתיד, אני לפחות לא מתרשמת שזה רלוונטי כיום. וכמוני רוב האנשים האחרים

  • הצבנ  On 09/10/2008 at 06:30

    כמו תמיד, הגענו לסוף גבול הסובלנות הידועה.

  • איריס  On 09/10/2008 at 06:35

    שאתה רוצה אולי להגיד משהו על האבחנה שעשיתי בין אשכנזים למזרחים. לא דיברתי על המוצא אלא על התרבות של נשוא הדיון. זה לא ניראה לי מסובך כל כך ואין לי כל חפץ להיכנס לגזענות וסכסכת שטוחה. דיברתי על אנשים המרגישים נטע זר בתרבות המזרח תיכונית. מצידי שיהיו ממוצא אתיופי מעורב עם אידיאנים, איזה תשובה ? מה אני גורו ?
    אמרת, לא חשבתי שזה רלוונטי, אתה יכול לכתוב על זה פוסט אצלך בבלוגים.

  • שמרלינג  On 09/10/2008 at 15:11

    קיבלתי מה שאמרת ונראה לי שאת מתכוונת בתרבות אשכנזית רק לאלה שלא נולדו בישראל, לא כמוני.
    מי שנולד בארץ לרוב חי ומרגיש שייך לתרבות הישראלית והדברים שלך לא רלוונטיים לגביו.

  • איריס  On 09/10/2008 at 15:36

    כל אחד שיפרש איך שהוא. כאמור זו אמירה אישית.
    אני פה חמשה דורות לא מרגישה בבית ורוב משפחתי בסוף היגרו למערב למרות השורשים. כולם התחתנו בתוך השבט, ונשארו אי שם בשומקום. העיניים נשואות לתרבות אירופה או רוסיה אפילו (וכמובן אמריקה, לאן שהבני דודים המוצלחים היגרו במקום לפה). אצלנו רק בדור שלי היו "נשואי תערובת" בטח על רקע מרד נעורים, אצלי ואצל בת דודרה אחת (נשואה עם בוכארי). כל השאר נראים בחגים כמו מפגש בקייב, אין שום הבדל.
    לגבי המצטרפים הלא אשכנזים, אמרה פעם אחותי "מזן כלב שוטה" על אנשי הגזע הנחות למרות שבעלה הי חצי רומני, ואף אחד לא שכח את זה.

    אני יותר שייכת אולי, ואולי לא. אין לי היתר לגזענות, אבל הטעמים וההעדפות נקבעים בילדות, קשה לי עם החמסין, עם טעמים והריחות והמנהגים, עם הדיבור (אחי, נשמה, עאלק ושמעלק), וכן, עשיתי מאמץ וניסיתי פעם עם סקס עם ערבי להרגיש מאד פתוחה ולא גזענית. (אבל גם ניסיתי עם גרמני גוי, מאותה סיבה). היה נחמד, זו תרומתי למרחב.
    לולא הסיבוכים העצומים שאני קלועה וכלואה בהם, לא הייתי כאן דקה נוספת. וגם בלי לקחת כרטיס חזרה.

    המוטיבציה לחיות פה יכולה להיות ספונטנית, כלומר, החיים שלי סבבה למה לא, אינרציה במובן החיובי. זה נכון לכל כך מעט אנשים, שאני משערת שהגירת לייפסטייל היתה מוציאה מפה חצי אם לא יותר מהצעירים אם היתה אפשרות ולולא תחושת האשמה והחרדות שנוטעים בחלקם, או ניצולי שואה וכולי.

    אני תמיד הרגשתי פה בבית סוהר וזה אף פעם לא השתנה. שתי האחיות שלי היגרו לצמיתות מזמן וגם יתר המשפחה, בני דודים ומרוחקים יותר, למעלה מחצי או שני שליש היגרו לצמיתות. זה משפחה שורשית מאד בישראל, "חובבי ציון" מצד אחד ועליית "ביל"ו" עמודי התווך של ההתיישבות העובדת מצד שני.

    מברוק בשבילך (הנה אמרתי בניב מקומי)
    וסחטיין לשנה ההחדשה

  • שמרלינג  On 12/10/2008 at 15:17

    אני לא בטוח מדוע זה כך, אבל מה שכתבת בתגובה האחרונה שלך העציב אותי מאוד.

    בהזדמנות הזאת אספר לך שנחשפתי לבלוג שלך רק לפני חודשיים בערך ובעיני הוא מרתק.

    שתהיה שנה טובה, מאמי 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: