עוד חודש

 

עוד חודש ל 11:11

 

כפי שכתבתי פה (ובפורומים טוקבקיסטיים אחרים) בעבר, אני משנת 1990 לא משתתפת בבחירות בישראל, בהכרה מודעת ובכוונת מכוון. לא ניערתי חוצני מפעילות ומהשתתפות בעשייה בישראל, ציבורית, פוליטית, קהילתית. להיפך. החרם היה ספציפי מאד לעניין הבחירות, לאחר שהצבעתי פעם אחת בלבד קודם לכן (למפ"מ, עם דורון נשר, כן זה היה מזמן). די לאט הבנתי שהעניין מכור, או בלע"ז rigged, בדיוק כמו משחק כדורגל מכור, או כל מופע והפקה גדולים שהתוצאות בהם נקבעו מראש, ולפיכך ההשתתפות היא מעין הסכמה בדיעבד לתרמית גדולה. לא תודה.

 

ההחלטה התבצרה והתחזקה אחרי שנתיים שלוש באמריקה, מתקופת מלחמת המפרץ הרשונה ועד שנה לאחר בחירת רבין לראש ממשלה. ראיתי את המאפליה, את המקם שבו נחתכות ההחלטות בחדרי חדרים, ואיך משם יוצאות הססמאות הריקות, הספינים, שטיפת המוח, כדי שהעדר יממש את ההחלטה. זה לא תהליך "בחירות", זה קומבינה. אז בסדר, סבבה, קומבינות גם הולך, אבל אין סיבה שאני אצא מהבית בשביל זה.

 

מאחר שהבחירות המוניציפאליות בישראל, בערים הגדולות בלבד (ושם גרתי), קשורות לאותן מערכות גדולות, החלתי את החרם גם עליהן. וביתר שאת.

 

למה לשבור חרם מוצלח של 18 שנה, לטובת הבחירות בתל אביב השנה ?

 

 

עם השנים, הצטרפו למפלגה שלי, "הספקנים העצלים", רבים בציבור הישראלי, עד שבבחירות האחרונות אם אינני טועה הפכנו למפלגה הגדולה ביותר. בקרב הבלתי מצביעים המתמידים מוצאים בדרך כלל אנשים בגיל 30-50, בעלי משפחות, הכנסה ממוצעת ומעלה, השכלה גבוהה מן הממוצע. כלומר, אנשים שיש להם מה לעשות בחיים חוץ מאשר להתעסק בהפקות ענק של תיאטרון זול.

 

את דב חנין אני מכירה מזמן, בערך מן התקופה האחרונה שעדיין הצבעתי, כאמור למפ"מ. אני יודעת שהאיש הוא סוס עבודה, יעיל ונבון, מגובש אבל גמיש, ופוליטיקאי מוכשר. דוקא הרקע המשפחתי והאידיאולוגי מכשיר אותו לתפקיד של ניהול עיר, רוחב מבט וזיקות תרבותיות מגוונות. החוויה של גדילה בתנועה מובדלת, מותקפת בעיקר, היא דוקא חשובה מאד, מחשלת, מבשילה אישיות חזקה שאינה תלויה בחיבה ובאישור מאחרים. התנסות כזו גם מקנה פרספקטיבה על קלות הדעת של  אופנות זמניות. אם הייתי צריכה לבחור במישהו לייצג אותי לטווח ארוך, מישהו שלא מתנדנד בכל רוח קלה, ולא מתפתה לדרך הקלה, הייתי בוחרת מישהו "עם קבלות", כזה..

 

מול דב חנין ניצב מועמד שמגלם ממש את הבורסה הקורסת. אדם חסר עמוד שדרה רעיוני, אדם שתמיד הולך אחרי העדר ועל כך הוא מבסס את כוחו, אדם שאי אפשר לסמוך עליו שיוציא את המוץ מהתבן ויראה תהליכים לטווח ארוך.בקיצור,  כוכבן פרסומות שעשה מסלול שמישהו אחר כתב בשבילו. חיל האויר, בלורית וחיוך ריקני, ניהול תיכון כדי להראות "שהוא איכפתניק" (זה כתוב בדפ"א), קשרי פשיעה, הון שלטון, ומפלס תרבותי של תוכנית ריאליטי. המסלול הזה של זחיחות רדודה, בועתיות, הביא לנו את לבנון 2, ועכשיו את "תל אביב 100", ועוד היד נטויה. ה"רוח הצעירה" של רשימת חולדאי היא יעל דיין. וזה מספיק להבין את הראש המפאיניקי שלו, ושל תומכיו.

 

השבוע יצא לי לצפות בסרט הילדים וולE, על תושבי כדור הארץ, הכלואים בספינת חלל, ולא יכולים לחזור כי רובוטים השתלטו על הספינה ועל המידע, ולא מספרים להם שאפשר כבר לחזור לארץ. את  המצב מצילים שני רובוטים (גיבורי הסרט), הנעזרים בחבורה של "משוגעים" (רובוטים מקולקלים), כי רק הם לא נתונים לשטיפת המוח ממסכים דיגיטליים האומרים להם מה לאכול, מה לחשוב, איזה צבע הוא יפה, ועוד. את עצמי אני רואה במניין "המקולקלים" האלה, ומקווה לפחות לשכנע כמה אחרים, שכדאי לצרף את הקול הפעם לתנועה רחבה יותר. שהפעם, כניראה, לא מדובר בתעמולת הרובוטים.

 

יש רק להרוויח

 

אז הסיבה לשבור חרם מוצלח היא כזו – במקרה של הצבעה לדב חנין, אפשר רק להרוויח. אני לא מדברת לאנשים שהצביעו לחולדאי, אלא לאלה שלא הצביעו בבחירות הקודמות וגם לא לאלה שלפניהן, מחמת החסכון בארגיה, ומעין מחאה בורגנית קטנה, פרטית, נגד הבחירות המכורות מראש.

 

ההפחדות שמדובר באדם צעיר, חסר ניסיון (תודה לאל, חסר ניסיון בקומבינות שחולדאי גדל עליהן), או חסר אחריות הן משחק פסיכולוגי שקוף שעברנו עכשיו עם ציפי לבני. דב חנין הוא אדם, שאם לקח על עצמו תפקיד, יבצע אותו על הצד הטוב ביותר, ואם יהיה חסר לו מידע, הוא ישאל. אפילו את רון חולדאי הוא ישאל. זאת, בניגוד למצב ההפוך, כאשר העדר השועט של הזחוחים מוביל אותנו לתהום, עם מבט זגוגי ושבע רצון מעצמו ולא עוצר באדום. ראינו את זה בלבנון 2, ונמשיך לראות אותם שועטים לקטסטרופות גם בהמשך. להם יש ניסיון בכשלונות, והם לא מהססים להפגין אותו, ולא מתייעצים עם אף אחד.

 

ציוני עאלק

 

המוקש האחרון, אחרי שהקמנו את העצלים החכמים מכורסתם (נו מה ? להקדיש שעה וחצי, לא סיפור גדול, ואפשר לפצות את עצמכם בקפה טוב לפני ואחרי, וממילא הילדים יסתובבו בבית כי חצי מבתי הספר יהיו מאוכלסים בקלפיות), הוא "עוכר ישראל". זה הקלף האחרון של החולדאים למיניהם. הזדמן לי לספוג את הכינוי הזה די והותר כדי להבין שהוא מכסה על אינטרסים כלכליים אישיים וצרים בלבד. לדוב חנין היו יותר הזדמנויות מלכל אחד אחר לשבת בפוזיציה משובחת באקדמיה בכל מדינה בעולם, כולל במחוז הנפש של חולדאי ושות (אמריקה), ולזכות בכל הכבוד והיקר. משנתו, אפילו בקנה מידה אמריקאי, אינה בלתי מוערכת, ואינה בשוליים בכל קנה מידה. באירופה, הוא ממוקם אי שם במרכז מבחינה פוליטית. התיוג השלילי לקומוניזם נבע מהשיוך לסוביטים, ואלה, מה לעשות נעלמו כבר מהמפה די מזמן. אפשר להרגע. המלחמה הקרה הסתיימה –

חרף היכולת לממש את "אי הציונות" הלכה למעשה וללכת מפה,  חנין נשאר פה, הוא לא נסע אלא להיפך, הלך לכנסת לא רק זה, אלא נלחם בשוחות על איכות החיים שלנו, ועל השאריות של זכויות אדם ואזרח, שאנשים כמו חולדאי בלעו, לא מתוך עקרון, אלא מתוך עדריות וחשיבה לטווח קצרצר, לשאת חן בעיני אספסוף או פטרונים עסקיים.

 

אפילו ירושלים, בירת ישראל, יצאה מזה

 

ירושלים התבגרה לפני תל אביב, ובחרה בראש עיר לא ציוני, למעשה השייך למחנה אנטי ציוני. זה המחנה שמדביק פשקווילים ומכנה אנשים שמעידים במשטרה או במס הכנסה הישראלי בשם "מויסר". זה המחנה שנלחם בפועל בסמכות של הציונות ומוסדותיה, ולא ראיתי שבטחונם של תושבי ירושלים נגרע, או שנגרע משהו מן "הסמליות", כפי שאומרים לנו. אמנם העיר מנוהלת זוועה אבל אולי זה יותר הירושה של אולמרט מאשר כישורי הניהול של החרדים. בינתיים, הנהייה אחרי זחוחים מן הסוג של אולמרט וחולדאי היא הסיכון הקיומי היותר גדול לתושבי ישראל. כל שכן, במישור המוניציפאלי שנכבש מזמן על ידי העולם התחתון.

 

תשאלו כל נהג מונית, ובעל מכולת והוא יגיד לכם מעומק הלב, שהוא קץ, קץ ממש, בגנבים האלה שחירבו הכל והמשיכו לתבוע מן הציבור "ציונות" מן הסוג הישן, כלומר, ציות עיוור ואמון באנשים שאינם ראויים לו.

 

מכל סיבה שהיא, עדיף שתל אביב תנוהל על ידי מי שתושביה הספציפים, הקיימים, הם קהילת היחס שלו, ולא קהילה מדומיינת של משקיעים זרים, או תושבים בפוטנציה, שחולדאי מבקש להיטיב עמם.

 

אז נו יאללה, לסמן על הלוח את התאריך 11:11 וללכת…

 

קומו, ביום הבחירות, בלי עניינים ובלי עצלנות, נערו את שרירי הבחירות שלכם, ושימו פתק. תנו הזדמנות למשהו אחר, ואחרי כן, תוכלו לחזור בהנאה לכורסא, ולהמשיך לא להצביע.

 

מזכיר לי בדיחה ישנה ושחוקה על הפרסי שהתפלל לאלוהים "תן לי כסף, תן לי לזכות בלוטו…אלוהים בבקשה", אחרי תחינות וניג'וסים אמר לו אלוהים "נו טוב, קיבלתי את תפילתך, אבל איך אוכל להיענות לתפילתך אם לא רכשת אפילו כרטיס ?". אז תרכשו כרטיס. זה הכל.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 07/10/2008 at 08:20

    אני סבור שזו טעות לא להצביע, חייבים להצביע ולא להתעצל, לכל בחירות כלליות ולכל בחירות מוניציפילות, למרות ההזדהות עם דברייך על המיאוס מהכל. בכל אופן דב חנין נראה לי איש מצויין לתפקיד, וחוץ מזה, כתבת נהדר.

  • איריס  On 07/10/2008 at 08:33

    בגדול אני מסכימה למעט מקרים שהמשחק מכור ממש. האם ראית את הפרק של הסימפסונים השבוע ? הוא הולך להצביע, לוחץ אובמה אבל המכונה כותבת מקקיין, הוא ממשיך ללחוץ חזק אובמה וכל לחיצה מוציאה הצבעה למקקין. זה הכוונה במשחק מכור. במקרה כזה עדיף לא להצביע, ואפילו לא לשים פתק לבן אלא לחתור לשלילת הלגיטימיות של התהליך על ידי הורדת מספר המשתתפים.
    זה בערך ההסבר שלי לחובבי מדע המדינה

  • מודי תולשששש  On 07/10/2008 at 09:31

    הטרמינייטור הוא לא ראש עיר ל-11 מיליון,אלא מושל ל 36 מיליונים.

  • איריס  On 07/10/2008 at 09:52

    הורדתי את החלק הזה בכלל, הוא פרובינציאלי ממילא

  • איריס  On 07/10/2008 at 10:34

    זו זכותך.
    , אך השאלה אם משרת את האינטרסים שלך בניהול ענייני העיר. לא ברור איך. קל מאד לעבוד על מישהו כמוך, כניראה, כי התמיכה של רון חולדאי בארגון פשע שעשה הרבה יותר נזק מיפה נפש בן 18 שלא רוצה להתגייס – היא הרבה יותר משמעותית ורלוונטית לנושא שבו אנו עוסקים
    מכירת מכרזים, פרוטקשן, סחר בנשים, נזקים במיליוני דולרים לעיר ועידוד תרבות של גניבה ואלימות, איך אתה משווה בכלל ?
    האם אתה מתרשם בקלות מססמאות ? כניראה שכן

  • אבי  On 07/10/2008 at 10:43

    כמו שלא היית מצביעה לברוך מרזל/עזמי בשארה לרשות העיר, גם אם כישרונם וחזונם המוניציפלי היה מעולה, כי את מוכנה לוותר על נוחות למען ערכים – כך לגבי במקרה של חנין.

  • איריס  On 07/10/2008 at 14:31

    בעקרון בודאי שאתה צודק
    ההשוואות מופרכות כמובן.

    יש אי הבנה בסיסית בקשר לסרבני גיוס, לא אכנס לזה כאן. אין לי שום דבר נגד סרבני גיוס לא מימין ולא משמאל. בעיני זו זכות אדם בסיסית להתעמת עם הממסד על כך, בגבולות החוק, ובגבולות הנכונות של הסרבן לשאת בתוצאות של כללי המשחק החוקי. בעיני הרבה יותר נתעב זה להגן על הנשיא קצב בימים אלה או על רוצחי ילדים. חנין הוא עורך דין, וברור שהוא ייצג אנשים שיש להם בעיה עם החוק. גם אולמרט עורך דין, אני מעדיפה להשאיר לך מי בעיני יותר מסוכן לחוק ולחברה.

    אבל אם בעיניך ההתעמתות של צה"ל עם השוליים החברתיים, והעמידה על קוצו של יוד (לא עם החרדים למשל, שכולם סרבני גיוס), זה דבר ממש ברומו של עולם, אז כן, עדיף לך חולדאי. לא חשוב שימכור את כל תל אביב לארגוני פשע, העיקר שהוא "בעד גיוס", אפשר לחשוב.

    אני אגב לא רואה פסול עקרוני בברוך מרזל או בשארה, ככל שהם פועלים על פי חוק לקדם את עמדותיהם, איש איש ועמדותיו. וגם כשהם עוברים על החוק בפאול טכני זה בעיני חלק ממאבק. אם פוגעים באנשים, פועלים באלימות נגד אזרחים וכולי, זה אני מתנגדת.

    בכל מקרה, ירית רחוק. אבל גם במקרים שהזכרת אני מכבדת את זכותם לפעול בשוליים ולאתגר את המרכז, בגבולות כללי המשחק המקובלים. אני נגד הרדיפה נגד מתנחלי הימין (למעט על עבירות שהם מבצעים) וגם התנגדתי מאד להתנפלות על בשארה והצרתי מאד על עזיבתו המאולצת את ישראל.

    ההתעסקות בשוליים מלמדת בדרך כלל על מסך עשן שמסתיר את הדברים הגדולים, את ההחלטות הבאמת גורליות, תכנון, הקצאת משאבים, מכרזים, קומבינות של כסף גדול שיכריעו את גורלך וגורלי הרבה יותר מאיזה פרובוקציה צבעונית של ברוך מרזל (שהוא אגב אלוף ההליכה על חבל דק של חוקיות ומיצוי כל זכויות האדם שיש, וזה בסדר גמור).

    .

  • חייש  On 07/10/2008 at 15:05

    למה שלא תצביעי לחד"ש בבחירות הכלליות לכנסת? אני מסכים איתך שהמשחק מכור, במובן הזה שיש מפלגות גדולות שמרכזות את רוב המנדטים והאידאולוגיה שלהם כמעט זהה, אבל גם לאופוזיציה חזקה יש טעם.

  • איריס  On 07/10/2008 at 16:46

    הייתי אולי מצביעה באחרונות אבל הייצוג של נשים נראה לי פתטי למפלגה שמאל, יש גבול למה שאפשר לבלוע. ואכן, מאז שגוזנסקי איננה החקיקה בנושא הזה נעלמה מסדר היום.

    הסברתי שאני פועלת פועלתית, צריך סיבה לצאת מהורסא ולהשלים עם מצגת הבחירות המזעזעת הזו. סיבה טובה היא ייצוג ממשי של האינטרסים שלי.
    חד"ש לא הועילה לי אישית במאום.

    לעומת זה בתל אביב, יש אינטרס וגם סיכוי בפעם הראשונה לפגוע משמעותית בבסיס הכוח של המזיקים, גם אם חנין לא יגבר על חולדאי הוא יכול להחליש אותו משמעותית, ולזה יש תוצאה מיידית בתל אביב. כל מי שניהל שם מגע כלשהו עם הרשויות (החל מקנסות חניה ועד רישום לגני ילדים) יודע כמה חשוב הרכב העיריה לחיי היום יום, לדברים הקריטיים ממש. שליטה בעיריה משמעותית לכל מיני נושאים שלא תמיד חושבים עליהם במיידי, כמו שירות שנותנת המשטרה לאזרח באותה עיר (למרות שאין משטרה מקומית למעשה היא די נשלטת מקומית על ידי קבוצות וביפו היא באמת משטרה מקומית), באמת בכל נושא, כמובן הנושאים של דיור,שכ"ד וצורת העיר, גינות לכלבים, קנסות על קקי או לא, שבילי אופניים, ומה לא ?

    אני מנסה לחשוב איך זה לגור בעיר שראש העיריה ממש נגיש לאזרח, זה נשמע כמו מדע בדיוני. אבל גם אם מקצצים קצת את הניכור וההתנשאות של ראש עיריה כמו חולדאי , זה רווח נקי.

  • יו  On 07/10/2008 at 18:28

    מה חבל. הכסף הגדול כבר בפנים.
    ומערכת העיריה, חה חה חה.
    פשוט יוזלס לחלוטין.

    יו

  • א  On 07/10/2008 at 21:10

    אבל הם תקפים גם לגבי הבחירות הכלליות באותה מידה.

    אין בבחירות הכלליות מועמדים ראויים כמו דב חנין ?
    על זה נאמר "במקום שאין אנשים – היה איש".

  • איריס  On 07/10/2008 at 21:40

    תודה.
    ניסיתי להסביר פה בטוקבקים לחייש, מה ההבדל מבחינתי בין שני המצבים
    ראשית, הסרבנות המצפונית שלי בקשר להשתתפות בבחירות תקפה הרבה יותר בבחירות הכלליות, וזה מול התרומה היחסית שולית בעיני של הצבעה עבור חד"ש, במונחים של תועלת.
    לעומת זאת, ההתנגדות לבחירות מוניציפאליות פחותה מראש, ובעיני התועלת כאן היא מוחלטת, בכל תוצאה שתהיה.

    אין לי התנגדות ספציפית לחד"ש אבל היא לא מייצגת אותי.

  • איריס  On 07/10/2008 at 22:26

    לגבי חד"ש. אני לא מרגישה שהמפלגה הזו נגישה לי. דב חנין אולי ראוי בעיני לכנסת אבל הוא מועמד אחד ברשימה ובמפלגה. באופן כללי אני לא מרגישה יכולת להיעזר במוסדות המפלגה הזו, אין לי מושג מי נציגיה ברמה המקומית שאני מתגוררת בה, אני לא מחוברת למוסדות שלה, המוסדות שלה לא תומכים בי וביצירה שלי ולא במאבקים שלי.

    לעומת זה, ההתנגדות שלי למשחק הפוליטי בישראל עמוקה מאד, ומבוססת (לא נכנסתי לזה כאן בפוסט למעט הצהרה מצומצמת מאד ועובדתית על החרם ואורכו). חד"ש לא עושה לי את זה.

    אתן לך דוגמא. נושא שעסקתי בו פה בבלוג המון המון המון, זה סחר בילדים, רשתות זנות ילדים, וכולי. באירופה מפלגות השמאל הרדיקלי אימצו את הנושא, ונתנו "קול" לנושא, באומץ רב, במוסדות בינלאומיים ומול הממסד האירופאי. חד"ש לא מתעסקת בזה אולי כי אין דיווידנדים לדעתם, או שזה זילזול כללי בנושא של פשיעה מאורגנת , זילזול שקיים בחד"ש, ומקרין לכל ההשפעה התרבותית שלה והלווינים שלה. חד"ש אחראית במידה רבה לזה שהשמאל הרדיקלי מתנער מהנושא ומתייג אותו "ימני". חד"ש מבטאה לדעתי תפיסה מיושנת בקשר להתנחלויול, תפיסה שמתעלמת מהאחריות של המדינה למפעל המפוקפק הזה ולכל אחד מבניו (הסוררים), ויש עוד נושאים.

    התמיכה במפעלות תרבות – יש דברים יפים שנעשים תחת מטריה כללית של חד"ש, בתחום האמנות, אני מוצאת שזה מדבר אלי אבל לא מספיק.

    לי יש רושם שגם חד"ש לוקה במחלה הפוליטית הישראלית, היא לא מטפחת את התומכים מלמטה, אלא מחפשת טלנטים. נכון, לא גנרלים לפחות, אבל ..טוב לא אכנס לזה.

    ועוד.

  • אזרח.  On 08/10/2008 at 05:35

    כל הכבוד על הרשימה ,ועל התמיכה בחנין. מסכים עם כל הטיעונים שכתבת.

  • איריס  On 08/10/2008 at 06:26

    תודה אזרח.

    למגיב "יו", אתה בודאי צודק, לא חולקת על כך. הכסף הגדול הכשר ובעיקר הלא כשר נכנס לעיריה, וכך גם אומרת המשטרה, המערכת יוזלס, כניראה שכן. יחד עם זה אתה לא מביא אף נימוק מדוע לא כדאי להצביע למישהו שלפחות רוצה לנסות סגנון אחר. ברור שהוא לא יצליח לנקות את העיריה מכל בעלי ההון שהקימו שם שלוחות, אבל ראשית הוא לא יחמיר את המצב, שנית, הוא עשוי אולי לשפר במקצת. אני לא רואה סיבה לא לנסות, זאת לעומת הנזק שאני צפיתי מהצבעה לעמיר פרץ למשל, כלומר אני לא תומכת בדרך כלל בהצבעה על בסיס חלומות ומשאלות לב לא מציאותיים. (תוכל לראות שבזמן הקמפיין לפרץ התנגדתי מאד, מן הסיבה שלדעתי יש נזק אדיר בשחיקה של הציבור וניצול התקווה לשוא כאשר אתה יכול לנבא בוודאות מוחלטת שאתו נציג נבחר כדי להיכשל).

    אני יודעת בוודאות שאם חנין בפנים, הוא יפעל בכיוון הנכון, וכל סנטימטר חשוב. לעומת זה, אפילו כשלון נחרץ שלו, לא יגרום נזק פוליטי. המחנה התל אביבי רחוק מלהיות נאיבי, לעומת הבוחרים שמחנה פרץ ניער מרבצם המיואש כדי להצביע "לתקווה הסוציאליסטית והמזרחית", אנשים שיותר לא יאמינו לאף אחד, וחבל.

    בתל אביב שם המשחק שונה מאד, ולדעתי מאחורי הקמפיין של חנין תמצא גם ליכודניקים ואפילו מליונרים תל אביבים, כך שזה לא קמפיין תלוש ותמים. אני גם חושבת שאם חנין ייבחר הוא ידע לאמוד נכון את שולי השינוי שהוא יכול להביא. זה לא מהפכת אוקטובר, אבל כפי שאמרתי, ברמה עירונית כל שינוי הוא עקרוני מאד למערך החיים השוטף של האזרח והתושב.

    גם אם הוא לא יגבר על חולדאי, יש רווח נקי מהצמצום של מחנה חולדאי.

  • הצבנ  On 08/10/2008 at 07:12

    הן אחרות, אני מאחל הצלחה לך ולכל התל אביבים הצלחה וחושב שזאת מלאכת קודש מה שאת עושה פה נגד השחצן הזה וחבורתו.
    היה לי פעם מפגש איתו כשהוא עוד היה יחסית אלמוני (ואפילו רבנו על …מקום ישיבה:)) במפגש ההוא נכח פוליטיקאי יותר בכיר אז, שאומרים ש"קיצרתי" אז את חייו. חבל שנגד חולדאי לא הצלחתי.
    אולי עכשיו הגיע זמן ההשלמה.
    חג שמח.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: