העיקר הבריאות, בסמס כמובן

 

 

דאגה אחת נחסכה ממני, והיא בנושא קריסת הבורסה והבנקים וכל המהומה הזו. למי שאין כסף בימים אלה, אין סיבה להתרגש יותר מידי, כי כמו שיודעים פה בפריפריה "מהריצפה לא נופלים".

 

ה"בייל אאוט" BAILOUT

 

ובכל זאת, מתוך סקרנות גרידא, אני עוקבת אחרי החדשות מוולסטריט, וכמו רבים אחרים מתפלאה לגלות שבקרב הדמוקרטים יש יותר תומכים לתוכנית ההצלה של בוש, מאשר במפלגתו שלו. אמנם, זה מתיישב לכאורה עם הקו האידיאולוגי של שתי המפלגות, אך מטיל צל, מה צל, ענן שחור, על העיסקה הזו כולה. בסופו של דבר, יתכן שמדובר פשוט בחלוקה נוספת של העוגה ל"מקורבים", דקה לפני שמר בוש מפנה את הבית הלבן. התיקונים שנכפו על תוכנית בוש, מבתי הנבחרים, יש לשער נוגעים למעשר ולאתנן המתבקש למקורבים אחרים, היקרים לליבם של המחוקקים.

 

בתחושה, אין למהר להספיד את האימפריה וגם לא את השיטה הכלכלית הנהוגה שם, חרף הרצון לחזות בקריסת הבוזזים העשירים. כך גם אינני מתרשמת במיוחד מהכתבות התמוהות על "קשיים" של טייקונים כמו לבייב ותשובה. בינתיים, שום דבר לא השתנה חוץ מאשר מספרים על הצגים. הקשיים של שני אלה התחילו לפני הנפילות בבורסה ויתכן שקשורים לבעיות אחרות.

 

איחולי שנה טובה בסמס

 

בחדשות ערוץ 10 היום, גינה שמואל רוזנר את כל השולחים ברכות לחגים באמצעות סמס. הסמקתי קלות, עלי להודות, כיון שהשנה זה בדיוק מה שעשיתי. למעט טלפון אחד, כל שאר הברכות העברתי במדיה החדשה והלא מחייבת הזו, ונזכרתי בערגה בימים ששלחנו שנות טובות עם אבקות זהב ויונים ורודות, עם בולים ומעטפות אמיתיים, ולמהדרין היו שנות טובות עם כל מיני חלונות נפתחים ו 3D. אחרי כן זה עבר לטלפון, ומשם לאימייל (לרבות עידן הכרטיסים המקוונים, שחלקם אפילו שרים ומזמרים), ועכשיו…סמס. מעניין מה תלד הטכנולוגיה של העתיד, מה כבר יותר מהיר, זול, קצר, ומנוכר ?

 

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צבי  On 04/10/2008 at 09:42

    אכן, איריס, משלוח ברכות בסמס עוטה ציביון זול, אגבי, קר ומנוכר.
    עדיף כבר לא לשלוח ברכות

  • איריס  On 04/10/2008 at 09:46

    זה מה שאמרתי, צבי. נשפר לקראת שנה הבאה

  • חנה בית הלחמי  On 04/10/2008 at 09:59

    אקזקטלי מיי סנטימנטס

  • חנה בית הלחמי  On 04/10/2008 at 10:04

    של גינוי הסמסים: שליחת ברכות בסמס זה מצויין. אני מאוד מקווה שלא יעברו בחזרה לטלפונים אינסופיים (יש לי סבלנות לשיחות רבות וארוכות ושיחות נימוס צקצקניות וכיו"ב – במידה מאוד מוגבלת) או שלא יעמיסו לי את תיבת המייל או שלא חו"ח את התיבה האמיתית. הנוסטלגיה נראית לי אינפנטילית בעיקרה, ולסמס אפשר להתייחס בחיוך, נעים לקבל ברכות, זה לא עולה לנו, כולה זפזופ של שניה בין הכותרים ואח"כ למחוק את הכל.
    אין לי גם סבלנות לצקצקנות הצבועה של מגני הסמס, אמרתי? מה הם רוצים, שנעבור ליונות דואר? שלא יברכו אותם? שלא נברך?
    אני לא נעלבת אם לא מברכים אותי, כי גם הברכה לשנה טובה נראית לי מיותרת, אבל אם מברכים, ואם הקוד החברתי והעסקי דורש את זה – עדיף סמס. מי שלא נוח לו – שיחזור לטלפון קווי עם חוגה וקו משותף עם השכנים.

  • איריס  On 04/10/2008 at 10:09

    וצדק גם דרוקר שאמר שהוא לא יבוא לארוחת חג אצל רוזנר, כי משם אי אפשר לצאת (כמקובל אצל דוסים).

    בקיצור, החג איבד מתוקפו, ולכן מתמקדים בשאלות של בולים וסלולרי במקום לתהות מדוע בכלל אנחנו ממשיכים לחגוג את הסיוט הזה ?

    אני, בתור אוהבת פשרות, אומרת בוא נדבר על הסמס, כי אם נחקור עמוק מזה, ישפך פה דם.

    :OO

    בגדול, יש לי בעיה עם הסמס כמדיום, למעט לצורך העברת מידע כמו "איפה אתה ?" "אני ליד מדף עשר, באזור של מוצרי גבינה, לא מצליחה לבחור"
    או משהו כזה. מידע חשוב, לא כדאי להעביר בסמס.

  • דפנה לוי  On 04/10/2008 at 10:13

    בוודאי לא בערבי חג, אין לי זמן לשיחות אינסופיות בעיקר לא בערבי חג בהם אני סוגרת עבודה עד השעות הקטנות של הבוקר, וגם נתבעת לערוך קניות, להשתרך בתורים ארוכים בחנויות, לטרוח על הארוחה והניקיונות.
    סימסתי וסומסתי תוך כדי הכנה מוקפדת של הפקת סעודת החג לכעשרים מוזמנים. יש נוחות רבה בסימוס ואנא, (עד שהצלחתי להתרגל) אל תקחו לי את זה, אלא אם מבטיחים לי תהליכים קצרים יותר שלא ידרשו ממני גם להגות את הטקסטים הלבביים שאני שולחת.

    שנה נהדרת וקסומה!

  • שרון רז  On 04/10/2008 at 10:19

    מהרצפה לא נופלים
    כן, אהבתי
    אכן, מרבה נכסים מרבה דאגות
    טוב להיות נטול כספים, זה משחרר…

  • איריס  On 04/10/2008 at 10:23

    שרון, ידיד שלי היה מוסיף בציניות אופיינית,
    מהרצפה לא נופלים
    אבל לפעמים מתברר שהרצפה היא על פנטהאוז רב קומות, ויש עוד הרבה לרדת…

    דפנה, יוני דואר זה מקסים. מזכיר לי את הסרט הנוגה
    ghost dog
    רלוונטי מכמה וכמה סיבות

  • צבי  On 04/10/2008 at 13:26

    אם חבר-רעיהם של חלק מהכותבים כאן מתמצה באוסף של "צקצקנים", "נוסטלגים", מאריכי שיח ופטפטנים לשווא – נו, אז באמת, איריס, מה משנה אם שולחים/מברכים/לא מברכים?
    יחסים אגביים ומנוכרים שכאלו אכן יכולים למצוי מיצוי מספיק ב"זפזופ של שניה".

  • חנה בית הלחמי  On 04/10/2008 at 18:07

    ולראייה – יש ביניהם שמקפידים על קוצו של יוד של הניכור גם בחיים משותפים של עשרות שנים.
    לאנשים ידידותיים יש יחסים ידידותיים, גם אם הברכה היא בסמס.
    הטכנולוגיה הרחיבה לנו את אפשרויות התקשורת בינינו, ועשתה יותר מכך – איפשרה גם לאנשים עם קשיים בתקשורת, לתקשר.
    הסמס הוא אמצעי ידידותי בדיוק כמו לחיצת יד – אם הוא בא מכוונה ידידותית. מכניעה הזו לטכנופוביה והעמסת תילי תילים של תיאוריות חברתיות על מנת להצדיק אותה, אינה יפה במיוחד. אני מעדיפה את אלו שמודים שהמדיום מרתיע אותם, לפחות יש בזה מידה רבה יותר של יושרה.
    תמשיכו לברך ולהתברך בכל אמצעי טכנולוגי חדשני. המחר כבר כאן. אם פניכם לטוב – ברכתכם יפה בעיני.
    האמת היא שגם אם תשכחו לברך, או תשלחו בטעות סמס או מייל פעמיים, או תטלפנו, או כל אמצעי אחר – זה בסדר.
    ה-כ-ל בסדר.

  • נועם  On 04/10/2008 at 21:25

    אני אוהב שחברה שלי לא יודעת משהו והיא שואלת אותי מה יהייה והיא מתעניינת מה תלד הטכנולוגיה של העתיד בקשר לתעבורת השנה טובה העתידית, המובטחת והמיוחלת.

    ובכן, אז ככה:

    לא יהייה יותר מצב שתארה חנה בית הלחמי, לא יהייה יותר מצב בו המתברכת מתבוננת לשניונת בשנה טובה ומוחקת אותה כאילו לא היתה שנה טובה.

    המכשירים החדשים בדורנו יאפשרו אופציית הדפסה של סמס, ומעתה, בעתיד ידפיסו את השנה טובה הבאה עלינו לטובה ב סמס. השנה טובה תתחיל את דרכה כשהיא תגמור את המסלול מהטלפון למדפסת.

    עיקרו של פיתוח זה נועד לענות גם על הרצון והצורך היהודי בארץ ובעולם לאסוף את השנה טובה המודפסת ולהדביק אותה על קירות הבד של הסוכה, כמו שהיה מקובל בימים שאיריס הדביקה עם הלשון את לשון המעטפה של השנה טובה המוזהבת ששלחה לדודים ודודות ולחברים וחברות בכיתה שלה ולרחלי מהכיתה המקבילה.

    מעתה תהייה משמעות לכמויות החברים שאנחנו אוספים, לכמויות השנה טובה שאנחנו מקבלים, לכמויות השנה טובה שאנחנו מדפיסים ומדביקים בסוכה.

    השולחים ידעו שהם לא טרחו לשוא כאשר איחלו שנה טובה ובמשלוח ה שנה טובה הם כאילו מסמסים למקבל אותה שיואיל בטובו לשלוח גם להם שנה טובה.

    ועם המצלמה של המכשיר נצלם את הסוכה המקושטת ונשלח לתחרות הסוכה עם הכי הרבה סמס מודבקים.
    ככל הנראה, התחרות תיערך בדף הראשון של YNET

    איריס, גם היום אני אוהב אותך.

  • איריס  On 04/10/2008 at 23:28

    אחלוק אתך קצת מחשבות סייבר לימים הנוראים. פעם אחרונה שמישהו אהב אותי כל כך בטוקבקים אנונימיים, התברר לאחר מכן שזו היתה בכלל אישה, תימניה, עובדת ביחידת המודיעין של רשות המיסים (כן, ההיא מהמאפיה), שגם הציצה עלי מחלון משרדה ברחוב יפת ביפו, ופצחה באיומים עטופים במתיקות. נידמה לי ששמה היה קרן (לתשומת לב המעסיקים)

    אני לא טוענת שזה המצב, אבל אלה מטעני האסוציאציות בימים טכנולוגיים אלה.

    בכל מקרה, מחמיא מאד כמובן, גם היום. וגם כשהפוסטים לא מעמיקים במיוחד

  • הצבנ  On 04/10/2008 at 23:54

    כל הדיון פה מזכיר משהו שהנפקתי פעם:
    טופס בקשה למשלוח ס.מ.ס
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54112&blogcode=8969489
    גם זה עתיד אפשרי, אבל אני מעדיף בימים אלה להיות אופטימי.

  • נועם  On 05/10/2008 at 00:35

    את גורסת ומפתחת מחשבות סייבר בימים נוראיים ולי מתחשק לגרוס לך את המחשבות הנוראיות בימי סייבר.

    כשנתהדק, אמציא עדה שתמליץ עלי ביושר ותעיד שאני קצת מציאה.

    באחריות: מבחוץ רואים שאני גבר.

    2 שורות על העומק:

    הכל מתחיל מהעממיות שלי ואני לא איזה אחד שיתחיל עכשיו לחפור.

    שורה חדשה:

    פעם, כשהייתי נער ולמדתי לשחות, חלמתי על היום שבו אוכל לעבור את החוט המתוח לרוחב הבריכה
    ומסמן את תחילתם של המים העמוקים, כדי לשחות בעמוקים.

    היום אנחנו יודעים שאנחנו שוחים ב רום 20 הסנטים העליונים של המעמקים הכי גדולים ואנחנו לא סופרים בכלל כמה עמוקים המים תחתינו.

    שורה עוד יותר חדשה:

    לא תעריכי אותי על שלא שאלתי בינתיים איזה מזל את?

    באהבה

  • איריס  On 05/10/2008 at 01:05

    את.ה בטוח יותר משעשע מקרן הרעה ממשרד המיסים.

    עממי זה הכי אחי. או משהו כזה.

  • קרן  On 05/10/2008 at 06:54

    מאיפה יש לך כסף לספק אינטרנט?

  • הצבנ  On 05/10/2008 at 07:26

    גם בהשראת דברים שנאמרו פה, בתודה:
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54112&blogcode=9987728
    זהו, פעם אחרונה, סליחה, יוצא מהוריד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: