עירית תל אביב, קצה הקרחון

צונאמי שני

 

גל מעצרים שני בעירית תל אביב, אחרי הצונאמי של 2004 (שהסתיים לאחרונה בכתב אישום מאכזב למדי), שבו התברר שלמעשה ארגון פשע בראשותו של ראובן גרוס מנהל את העיריה, והפך אותה לבית שפחות מין, שוחד, מכרזים מוטים, ומועדון לקוחות הכולל כרטיסים למופעים, טלויזיות מכוניות ועיסויים מבית גרוס.

 

עכשיו מבשיל שלב ב', ויש התוהים אם בסיום החקירה הזו, יוותר משהו מהבית שצופה על הככר והמזרקה, שלמדנו לזהות כעירית תל אביב. הדברים אינם מנותקים זה מזה, ושוטה חובל, החשוד העיקרי בפרשה זו (בחלקה הגלוי לפי שעה) נחקר גם בגל הקודם, אבל כניראה היו לו מספיק שפנים בכובע כדי לצאת מפרשת גרוס, או שנסגרו דילים כלשהם. על מה שפורסם, וזה לא הרבה בינתיים, חובל ניהל חלק מאימפריית השוחד בנוגע לנכס הכי נחשק של רשות מקומית, וזה פיקוח על הבניה כמובן. נחשפת רשת של הטבות, חמולות על בסיס עדה (אגב, תופעת החמולות על פי מפתח עדתי קיימת ברשויות נוספות וחותרת תחת המצג של שוויון ועיוורון צבעים בישראל). נחשף גם עוד אדם, ששוב, הפך לעשיר גדול חרף העובדה שעבד כל חייו על משכורת ציבורית, בדומה לראש ממשלתנו ואחרים מן החוג הזה, שהתבלבלו בין "זה שלי" ו"זה גם שלי", כאשר הדבר נוגע לפקדון המצוי בידם, נכסי הציבור.

 

מי שחי בתל אביב, ומגדל בה משפחה, מכיר את התופעה של החמולות, למשל במתנ"סים הפזורים לרוחב העיר ולאורכה. כל מתנ"ס "שייך" לחמולה אחת, בדרך כלל עדתית למהדרין (תימנים, רומנים וכולי), וכל עובדי המתנ"ס ממונים מטעם אותה כנופיה של העיריה. בני המשפחה מסתובבים במקום כאילו היה מרפסת ביתם, יושבים שם, אוכלים ומארחים, ובקצור, אוירה ביתית וכפרית בלב הכרך. 

הקשר הבלגי, בית המלון בבריסל

במסגרת פירוט נכסיו של החשוד, מצוי גם בית מלון גדול בבריסל, וסתם מתוך סקרנות הייתי רוצה לדעת את שמו וכתובתו, והאם גם שם השוער הוא תימני מכפר שלם, או הבן דוד של החמה מבת ים, ומי בדיוק מתארח שם.

 

פך מעניין נוסף בכתבה מפנה ל"רופא מנהלן" באיכילוב שהיה אחראי מטעם בית החולים להקמת בתי קפה והסעדה במתחם בית החולים, והצטרף לחינגת השוחד הכללית והמכרזים המוטים. הסיאוב של "איכילוב" והקשרים בין שירותי רפואה ועולם תחתון, צריכים לעורר דאגה עמוקה בקרב הנזקקים לשירותי בית החולים הענק. והדברים האלה גם הם מושכלות ראשונים למי שגר בתל אביב, אך מקובלים כגזירה שאין מהרהרים עליה.

 

קבצן בקרן הרחוב, חושף כיבים מוגלתיים

 

זה הזכיר לי את הדיווחים קורעי הלב, ומפיקי הדמע, על מחלותיו הקשות של ראובן גרוס, והתמונות המזכירות קבצני רחוב שחושפים גדמים מוגלתיים. ביני לביני, ומתוך היכרות עם מסעף זיקות הגומלין בין המאפיה העירונית ובין "הרופאים המנהלים" והלא מנהלנים שך איכילוב, תהיתי אם באמת גרוס חולה בכלל, או שמא הפיק "בוק" (הקטלוג של דוגמניות) בשיתוף עם איכילוב. יש אנשים שגם תעודה פטירה חתומה לא תשכנע אותי שהם מתים, אלא רק מבט ישיר עין לעין, וגם אז כדאי למשמש שמא מדובר באיפור והפקת תיאטרון.

 

ולמה זה מעניין אותי ?

 

הרבה אנשים מדלגים במהירות על כתבות ארוכות ומפורטות בגלובס, או הארץ, המפרטות מעשי מרמה ושחיתות ציבורית כלכלית. "זה משעמם תחת", אפשר לשמוע את הקורא המצוי שהולך לאיבוד בפרטי הקומבינות והעסקאות הסיבוביות, המכרזים, ועבירות השוחד המפוצלות לחוליות קטנות כדי למנוע חקירה אפקטיבית. כך שמעתי על הפרסומים המעולים בהארץ בנוגע לרשות המיסים, . "מעייף, מתיש ומשעמם". אלא מה ? הקשר בין הסיבוכים האלה ובין איכות ותוחלת החיים של כל אזרח היא אחד לאחד. בית חולים שעובד עבור ארגון פשע, מן הסתם לא יעניק שירותים מעולים ואמינים לכל חולה. העדפה בחדר המיון לעבריין (מתוך פחד או קבלת שוחד) משמעותה היא לעתים הרת גודל, עניין של חיים ומוות לזה שנאלץ להמתין שעה נוספת לטיפול. קשר בין ארגוני פשיעה לבין מוסד רפואי שיש באפשרותו לספק נרקוזה ונרקוטיקה מעניינת, אישורי סמים, אישור מחלה, זה פשוט שדרוג אדיר, "דור שלישי" ממש, של אלימות ארגון הפשע והאפקטיביות שלו ביצירת עבירות שאי אפשר אחרי כן לאכוף את החוק לגביהן. משמעות הדבר קורבנות מתים, קרבנות הרוסים.

עבירות המין והטלת טרור על מתלוננות 

מבין השיטין בפרשות השחיתות, בעיקר של גרוס אך במקומות אחרים, מסתמן קשר הדוק בין מגיפת השוחד והטיית המכרזים, האישורים, וההטבות מהעיריה למערכת של עבירות מין שבאמצעותן התבצעו העבירות. באמצעות נשים שנסחרו למעשה, נוצרה אווירת הפקרות, מעין מיקרו-רומא של הדוניזם החוסה ברפיפות מוחלטת של החוק.

עורך הדין יגאל שפירא, הרוח החיה מאחורי רבות מן הפרשיות הללו, חתום כניראה על זכויות היוצרים בשיטה, אולי רכש אותה במקום עבודתו הקודם ושכלל אותה לכדי אמנות פשיעה ממש. הניצול וההשתקה של נשים, ששימשו לייצר את אוירת הסדום, נעשה תמיד באמצעים חוקיים שלא לאמר משפטיים. כך, כבר לפני עשר שנים, נהג שפירא לייצר "הליכי גבייה" מטעם לקוחתו אוניברסיטת תל אביב, נגד נשים שהוטרדו ונוצלו מינית בשירות צבאי. שפירא פעל מטעם בכירים בועדה לאנרגיה אטומית שנהגו להשתמש בחיילות שצה"ל העביר להם (צה"ל מעביר חיילות לאגפים שונים של משבה"ט, נוהל שהוביל להטרדות קשות במיוחד ומקרי אונס) כדי לשמור את הנסחרות קרוב יותר למצב של טרור קבוע.

השיטה היא מעניינת וראוי להכיר אותה. משרד שפירא (או כל עורך דין אחר לענין זה, יכול להיות גם קליבר כמו ליבאי), מייצר הליך גבייה המבוסס או על חוב רדום (שהתיישן חוקית) או שהוא מנפיק חוב, באמצעות לקוח שהוא מייצג לנושאי גבייה למשל. גוף כמו האוניברסיטה הוא מעולה לעניין זה, בגלל ה"כבדות" הביורוקרטית שלו, וגם משום שמשוחררות צבא ודאי יגיעו לשם, אם למכינה או רישום או לימודים). בסדרה של "טעויות" מוגשים כתבי תביעה ללא מסירות כדין, נוצר תיק הוצל"פ, המרדף, או המארב ממש, מתחיל.

 

לצורת פעולה זו כמה יתרונות. ראשית היא מקנה שליטה על הנפגעת, אבל יותר מכך היא מאפשרת הטרדה בחסות החוק. היא מאפשר שליחת חוקרים פרטיים כביכול לבצע מסירה, עם "קצת יצירתיות" באופן האיתור, טלפונים בשעות מאוחרות, כניסה לחצרים, מעקבים, חבלה ברכוש, התחזות וכניסה לבית ועוד. שנית, קיום תיק ארוך, שלא נגמר לעולם, מאפשר לצלצל ולאיים מבלי להסתכן בחקירת משטרה. כך, שפירא, בדוגמא זו, חוסה בכך שנאלץ להתקשר ביום זה וזה במסגרת "התיק", בעוד שהוא בוחר את המועד והשעה ותוכן השיחה כך שיהלום את האיום שהוא רוצה להעביר. (נאמר, הנערה פנתה למרכז סיוע או משהו כזה).

 

למעשה, תוצאת הלוואי של התחביב של שפירא, לסייע לחביירים ממערכת הבטחון לבטח את עצמם בפני שערוריות מין, הקים בנו אימפריה של "משרד גבייה", ויש לשער שגם שם משלבים שמחה בשמחה וכולם מרוצים. כולם, הכוונה למי "שנחשב".

 

הרהור עדתי

 

קצה הקרחון שנחשף בשנים אלה, סביב עירית תל אביב מעורר כמה תובנות סוציולוגיות מעיקות. ראשית, לא ברור על מה המהומה (בעיקר לאחרונה) סביב משפחות הפשע אברגל אבוטבול ואלפרון. בעליל, כסף קטן לעומת כנופיית "עירית תל אביב" המורכבת מאשכנזים, גנרלים, מרצים למדיניות ציבורית, רופאים פולנים ועורכי דין. היחס הציבורי מפלה מאד לרעת המשפחות המזרחיות. בכל מדד של השוואה, ארגון הפשע של תל אביב הוא מסוכן יותר, אכזרי ומאיים על אושיות המדינה, לעומת הפשיעה הנזכרת בפרשות א.א.א. גם הקודים הנהוגים בכנופיות הללו פועלים לטובת המזרחים (נקרא להם בקיצור "האלפים" או "האליפים" =כמתלמדים בלבד), האחרונים נמנעים בדרך כלל מפגיעה בילדים למשל מה שאי אפשר לאמר על עידית המאפיות של צפון תל אביב, להיפך, זו התמחותה.

 

בעוד שאנשים כמו אברגל יוסגרו לידי האף בי איי (משטרת אשכנז ?)), אין סיכוי שבלי נס משמיים אדם כמו גרוס יקבל אפילו קנס סמלי, שלא לדבר על יגאל שפירא כזה שמחזיק לו ביד את מפלגת העבודה (כולל נעמ"ת, כמה נוח), ראש עיר, בכירי מערכות בטחון ועוד. נידמה לי שהמפתח לפענוח הריבוד העדתי נעוץ גם בריבוד בתוך מערכת הבטחון, כאשר האליפים שימשו תמיד כסייענים לשעה, קבלני עבודות שחורות (כמו פליקס אבוטבול) במבצעים שעליהם גזרו את הקופון אנשים כמו שפירא וחבריו המושחתים (אשכנזים בדרך כלל). במקרה הזה אפשר באמת לאמר i do the crime you do the time, וכך אכן קרה במקרה דיקו המפורסם. הבכירים במערכות האלה, לא בוחלים בכל שיטה לקדם את ענייניהם המסחריים המפוקפקים, והשתקת מטרדות שהותירו בשטח. בידיהם מצויה גם האפשרות להכניס אשה כזו ל"רשימה שחורה" של בדוקאי בטחון, דבר המטיל קושי יותר גדול מאשר רשימת חייבי שכ"ל לאונבירסיטת תל אביב או בזק.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 23/09/2008 at 15:37

    משקראתי פעם ראשונה אני לא מפסיק לשאול מאיפה הוא הגריל את השם הזה.

  • איריס  On 23/09/2008 at 15:57

    השאלה איך מבטאים את השם זה לא מנוקד יש כמה אופציות. אבל כן, זה ממש מה שקוראים "הכתובת היתה על הקיר"…:))

  • איש  On 23/09/2008 at 16:34

    אחת – באשר לבתי חולים. מתרוצצת שמועה עקשנית המקשרת בין חיסולו של המומחה לטיפול בכאב ובין החומרים שהוא ידע לספק.
    שניה – באשר לרשות המיסים, מידע אישי. לפני איזה זמן התלוננתי ברשות המיסים כנגד סוחר שסרב לתת לי חשבונית. מדובר על עשרות אלפי שקלים. מספר ימים מאוחר יותר קיבלתי מן הסוחר איום מפורש, תוך ציטוטים מתוך מכתב התלונה שלי ותוך התפארות בחברים שיש לו שם ובמשטרה.

  • איריס  On 24/09/2008 at 13:37

    אשמח אם תעלה את המכתב שאתה מדבר עליו לרשת, או תעביר אלי סרוק ואעלה אותו בתור דוגמא.

    מעבר לכך, בלתי אפשרי להגיב כאן או לתקן בפוסט, כי הרשת קרסה וזה עינוי סיני בכלל לנסות

    נחכה בסבלנות

  • נפתלי גור אריה  On 05/11/2008 at 10:50

    שמחתי לקרוא את הרשימה סגנונך הצבעוני שובה את העין ובמיוחד הרמזים המוצנעים בין השורות היפים לעין מזוינת המכירה את הפרטים. כתבות כאלה ראוי שתירבנה אך את המציאות הקיימת בעיר תל אביב לא נראה כי ניתן לשנות. ומועמדים אשר הציגו עצמם כחלופה שלטונית מצאות עצמם בחקירת משטרה ככל הנראה ביוזמת מי שחש מאויים . אני תמה על יסוד אלו נימוקים משכנעים ומבוססים פרקליטות המדינה סגרה את התיק לחולדאי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: