כוחה של השאה

 

 

יצאתי לפני שעה קלה לחצר, לפנות ארגזים ריקים וזבל שהצטבר מן המעבר, ונתקלתי בשכנה שלי, בחורה חביבה למדי ואמפתית שיוצאת איתי ביחד לטיולי הפיפי של הכלב, עם הכלבות שלה. אתמול נתקלתי בה כאשר חזרתי מסאונה ממש, המתנה בת שעה לאוטובוס בעמק הירדן הלוהט, ו"שפכתי" עליה קיטון של קיטורים, מסכנה, והיום היא כבר שאלה בזהירות אם חזרה החיוביות לחיי. צחקתי קצת, והנהנתי, שהגל הפולני עבר כאשר נכנסתי למזגן.

היא שאלה לשלום בני, שיצא החוצה ונכנס במהירות עקב החום. והתחשק לי להתבדח בהומור שחור, ולהגיד ש…רגע נדמה לי שהוא באמבטיה, ואני הולכת לנסות להטביע אותו…

 

לא מצחיק.

 

חשבתי באמת על גבולות ההשאה, כלומר, עד כמה אפשר להשיא, להשפיע, על אדם לפגוע ביקר לו, או בעצמו, שזה אותו דבר, בניגוד לרצונו. זה עלה במוחי בעקבות העיסוק הממושך והמתיש בנושא של נפגעי רשתות זנות בילדות, אנשים שבאמת עברו הכל, אך מדברים בעיקר על "שטיפת המוח", כעל החוויה הצורבת, המזיקה, המזעזעת ביותר, במהלך חייהם. שטיפת מוח שגרמה לרבים מהם לגונן על השובה והמענה, לעשות מה שאינם רוצים, לשקר למי שבא לעזור להם, בקיצור, להפוך לאויב המר ביותר של עצמם. חלק מתהליך שטיפת המוח נעשה באמצעים מתוחכמים, כאשר נעשית התנייה מכוונת בין גירוי מיני לבין כאב, כלומר יצירת "מזוכיזם" מתוכנת, כדי להטביע ולצרוב בתודעה את העבדות לצרכיו של האחר.

 

נשים נפגעות סחר ואונס, בעיקר בילדות, מדווחות על כך שהגוף ממשיך לבגוד בהן שנים אחרי שנחלצו מהשבי, שוקמו ועברו לחיות חיים פרודוקטיבים. הגוף ממשיך להגיב בגירוי (עוררות מינית) למחשבות על אירועים מכאיבים, על השפלה, על עבדות וגם על פגיעה ביקיריהן, או אפילו ילדיהן. זה לא שהן מוציאות את זה לפועל, אלא שהן מדווחות בתדהמה על כך שהתיכנות עדיין שם, וזו התזכורת המדכאה שלו, המובילה לעיתים לייאוש ועצב.

 

רק מודעות גבוהה מאד, ותמיכה חברתית ואישית חמה, מאפשרת להכיל את המצבים האלה, המחשבות, הרגשות, התחושות, באהבה, לדווח עליהם, ולזוז הלאה.

 

לדחוק אדם לפינה

 

אנחנו יודעים מהספרות הביוגרפית על השואה, ומפי רבים מהניצולים, שאמהות השליכו ילדים שלהן למוות, במקרים לא מעטים. איננו מחזיקים זאת נגדן, ולרבים מאתנו זכור הסרט הנוגע ללב עם מריל סטריפ המבוסס על הספר "בחירתה של סופי". עדויות משפטיות הזכירו לא אחת יהודים שעבדו או הועסקו כעוזרי צוות של הנאצים, בבלוקים, והתעלמו מבני משפחתם, הורים וילדים, שהגיעו לבלוק, ואף סייעו לפגוע בהם או לחסל אותם בלי להניד עפעף, מפחד שאם יסגירו את הסוד, יוצאו להורג עם אותו בן משפחה. כל האמהות בגטו מסרו את הילדים לפי פקודה או בקשה של ראשי היודנראט עם הטרנספורטים הראשונים, למעשה הלחץ הנאצי הוביל לניתוק הקשר ההורי הטבעי, וזו היתה כוונתו, לפגוע לא רק בחיים אלא להשמיד את הנשמה והאנושיות. זה כניראה לא מאד מסובך לעשות זאת, די בכך שאתה מוריד אדם לדרגה של חיה (וזה נעשה באמצעות הרעה בתנאי חיים, אלימות, הרעבה, הכאבה). הישרדות אנושית ברמה החייתית מתנהגת בדיוק כמו עדר בעלי חיים, וכך למשל זאבים הורגים גורים שנולדו לזאבה שאינה המיועדת לרבייה (הזאבה המלכה), וגם האם עצמה מבצעת את גזר הדין. חיות רבות משמידות דור שלם של צאצאים בשנות בצורת. ונשאלת שאלת האחריות, וחשבתי על זה היום עם הדיווחים על כל האמהות הנואשות האלה. כולן מוכרות לרווחה, כולן ביקשו סיוע כלכלי ואחר בשלב כזה או אחר, כולן נידחו.

ואלה דוקא נשים מטופחות, חשוב להן להראות טוב ולשמור את הילדים מוקפדים. ללמדך, שלא תמיד כדאי להקשיב לפולניות ולמשרד הרווחה, עדיף להזניח קצת את הלבוש וניקיון הבית למען דברים אחרים חשובים יותר, וגם אפשר להפליק מידי פעם לילד, כדי למנוע טרגגיות גדולות יותר. בקיצור, מותר לאבד שליטה, למרות שדורית בייניש כתבה שאמא כזו צריכה ללכת לבית סוהר. גם את הדברים האלה אפשר ורצוי לקחת בערבון מאד מוגבל, כאשר הם באים מאשה שלא ידעה מחסור בחייה.

 

שלחתי לבלוג לינק חשוב מאד, שלא הספקתי להדגיש אותו. זהו מסמך של ארגון הבריאות העולמי המסביר את המובן מאליו, שאי צדק חברתי הוא גורם מוות סיטוני, והמלצותיו הן להגדיל את השוויון בבריאות ובתנאי מחיה, ובמיוחד לשפר את תנאי החיים של נשים, כי הפליית נשים היא גורם מוות מרכזי בעולם. לא רק שלהן עצמן, אלא של הילדים.

The commission's three recommendations to close the gap in a generation are:

  1. Improve daily living conditions, such as nourishing mothers and expanding education to early child development.
  2. Tackle the inequitable distribution of power, money and resources, for example between men and women.
  3. Measure and understand the problem of health inequity and evaluate the impact of changes.

 

MO

 

חשוב לדעת שבמקרים של רשתות זנות ילדים, יצירת דחק סביב ההורה המוחלש, כדי לקבל גישה מסחרית לילד או ילדה, הוא חלק מ"שיטת הפעולה" (MO) הפלילית. מדובר בדרך כלל ברשתות, ולא ביחיד, המבצע את ה"גניבה", וההתנפלות היא מערכתית, על המשפחה כולה, בדרך כלל משפחה מוחלשת מכל מיני סיבות (כלכליות, כמובן, בדרך כלל, אך לא רק). למרבה הצער, חוסר מודעות וגם שחיתות לפעמים, מובילים את מערכות המדינה שאמורות לסייע, בדיוק לתפקיד של שותף לעבירה המאפשר לרשת לקבל לידיה את הקטינים הנחשקים.

מבלי להתחייב, כיון שהפרטים אינם ידועים, הסבירות שמצבים כאלה יתרחשו סביב משפחות מעולי חבר העמים גבוהה יותר, כיון שהוצאת ילד למזרח אירופה, לאחת מאותן ארצות שבהן סחר בילדים הוא כמעט נורמטיבי ואפשרי, היא מסתברת יותר. נשים ממזרח אירופה עלולות להיקלע למצב כזה, ולא לדעת איך לצאת ממנו, למעט בדרך טראגית מאד. יתכן גם שיעדיפו לא להעיד בעניין זה, מאימת התנכלות של המאפיה.

 

ומשהו פסיכולוגי לסיום…

Smiling Now Primarily Used To Communicate Anger

  

NEW YORK—The smile, a facial expression traditionally used to convey joy, pleasure, or amusement, is now mainly used to suppress rage, according to a five-year study released Monday by the Countenance Institute. "More than 85 percent of smiles are involuntary responses to mounting anger," the study read in part. "In addition, the length and intensity of these smiles directly correspond to the amount of anger the smile is concealing. A smile that lasts less than two seconds represents just a passing annoyance, while a smile of four to eight seconds indicates a genuine hatred for its target." The study noted that individuals smiling for more than one minute while nodding and baring their teeth are most likely preparing to kill the person they are smiling at.

 

לא, זה לא מכתב עת מדעי…

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורית  On 03/09/2008 at 18:37

    לשים לב לאזהרות המטופשות שפורסמו בווינט על משפחות שצריך לדווח עליהם, לפי האזהרות האלה כל משפחה שניה בישראל, אם לא ראשונה, מסוכנת לילדיה. לקרוא ולהבין שאנחנו מדינה רקובה, מושחתת וכולם מחפשים את כולם בסיבוב, אין משפחה או אדם עם ילדים שלא ימצא בתוך האזהרות האלה קשר לחיים שלו.
    התשקורת מבססת את הכסף שלה על הסיפורים האלה והעיריות מבססות את הניכור החברתי לצורך פגיעה והוצאת לשון הרע לכלל ההורים בישראל.

    ראו הוזהרתם מתלונות שוא, מהוצאת לשון הרע ומשאר חוליים אופייניים לשכנים נקמניים וקנאיים
    להלן הרשימה המטופשת:

    (נא לשים לב לדקויות.. כל משפט מכיל מליון אפשרויות שונות שאין קשר ביניהן בשום צורה:(

    אם שכנים שומעים צעקות בלתי פוסקות, שלאחריהן הילד נראה מכונס בעצמו; או בכי של תינוק במשך שעות, או לעיתים תכופות ובתדירות שאינה נראית סבירה – יש לדווח למשטרה ולרשויות.

    כאשר הורים לא מסוגלים לארגן את הצרכים הבסיסיים של הילד, כגון סנדוויץ' ללימודים; אם הוא טורף אוכל שמוגש לו אצל חברים בצורה בלתי רגילה.

    גם הזנחה בלבוש יכולה להעיד על מצוקה, או שהילד מולבש שלא בהתאם לעונה.

    כשעל הילד נראים סימני חבלות רבים והוריו טוענים בעקביות שהילד נפל.

    ילדים שמגיעים לבית הספר ונרדמים באופן סיסטמטי, או שנוכחותם אינה עקבית – יש לדווח עליהם לרשויות גם כאשר ידוע על מצוקות נפשיות של ההורים.

    ילדים שנמצאים במסגרות חינוך מיוחד – יש לשים לב למצוקות של ההורים ולוודא שאינם מפגינים סימני ייאוש.

    אם ההורים מסוגרים מדי בתוך ביתם ולא מתקשרים עם השכנים, וכמובן שאם הילד נעלם לפתע לתקופה מסוימת, יש לדווח.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3591535,00.html

  • איריס  On 03/09/2008 at 21:09

    אכן מדאיג, למרות שמשרד הרווחה כשל בשלושת המקרים הללו לאחר שהכיר את המשפחות, הוא ינסה לנצל את זה להגדיל את סמכויותיו ולעשות עוד נזקים.

    כמו בבריה"מ לשעבר, מי שירצה לסגור חשבון עם מישהו יגיד משהו, ויניע את גלגלי ההטרדה הביורוקרטית. ולמי שיש כסף, משרד הרווחה לא יתקרב, גם אם ההורים סוחרים בילדיהם במפגיע. לא השתנה דבר.

  • אביטל  On 03/09/2008 at 22:33

    כל שכן מופרע היום שבא לו להטריד אותך יכול להגיש נגדך תלונה מבלי שיסגיר את הפרטים שלו שאת מכה ומתעללת בילדים שלך ולכי תוכיחי אחרת. נפתחים תיקים לאנשים טובים וישרים שהורסים להם את החיים לתמיד, הורים נהדרים בגלל שכנים פסיכופטים, והרשויות מעודדות את הלכלוך הזה
    ועוד לא קרה שבגלל שכנים שהתלוננו התגלו מקרים שחייבו הוצאת הילד מהבית.!!!!!

    כל הדרישה הזאת מהציבור ללכלך דרישה מהציבור לטנף "כי ככה זה נראה" הכל סימפטום למחלות שאת מתארת איריס, במקום לחנך לחברה סובלנית החברה מקבלת אישור להיות רודפת ושונאת. כולם חושדים בכולם, הכל מותר, ולבודדים הכי קשה. וזה עוד ראוי ונכון ללכת להתלונן על שטויות שלא הוכחו
    כמגינות על שום ילד. עובדה שכל כך הרבה מקרים קשים של אלימות, אונס ופשע בילדים נעשו ורק אחרי הגילוי העניין מגיע למשטרה. לא לפני. השכנים לא יודעים כלום!!!!! ואם הם טוענים שהם יודעים הם משקרים!!!!

    ההלשנות האלה והגישה הדמוקרטית עלק יצאו מכל החורים, בורות וניכור חברתי פשעו בכל הציבור הישראלי, רוע ואלימות, גועל נפש!!!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: