נטל; מעוננים; טלויזיה

 

זעזוע משנה

 

– זעזוע משנה, כמו ברעידת אדמה, הורגש השבוע במקרה המוזר מראשון לציון שבו הטביעה אם את בנה הקטן, אלון, בחוף הים של בת ים. האשה הסבירה ביובש שהילד היה "נטל", ובכך ביטאה היטב את הצייטגייסט, ועשתה את המתבקש ממנה. ההסדר הכלכלי הנוכחי בהחלט משדר לאנשים מסויימים שהם נטל, ויותר מכך ילדיהם אינם רצויים, ומהווים נטל על "הצמיחה" (של 12 משפחות וחוג הוסאלים המקורב להם). אדם אחראי, בחינוך יפאני בוא נאמר, או סיני, צריך פשוט ליפול על חרבו ביחד עם ילדיו, כמו ב"מצדה", כדי להקל על משרד האוצר להמשיך לשמר את דירוג האשראי ואת מעמד החברות הישראליות בנסד"ק. משרד הרווחה בעיר, שדוקא מכיר את המשפחה, לא ראה שום סימן לבאות. אבל יש להניח שהוא מכיר את המשפחה על רקע כלכלי, וגם לא סיפק לה שום פתרונות, ואם כן, עשה זאת בדרך השוחקת את כבוד האדם. לדעתי, ונגד דעות מלומדות ופופוליסטיות שהושמעו בתקשורת (שמדובר במעין "הדבקה" ויראלית היסטרית עקב הדיווחים על ייבוש הירקון), שני המקרים אינם קשורים, למעט ששניהם מבטאים בדיוק רב, ובצורה מצומצמת וגראפית, את הלך הרוח עוכר החיים בישראל.

 

מאמר טוב בנושא 'Social injustice is killing people on a grand scale': report

 

מעוננים בפומבי

– הזדמן לי במקרה לחלוטין לזפזף לתוכנית טלויזיה ביום שישי בבוקר, שאת כותרותיה החמצתי לכן אינני יודעת את שמה, משהו עם מיסטיקה, ובה מתארח פאנל, כניראה קבוע של "מיסטיקנים" ומשיב לשאלות המנחה והצופים. בדקות שבהן צפיתי בתוכנית, ראיתי שם שתי אסטרולוגיות, נומרולוגית אחת וקורא בטארוט המוכר לי קצת מן התקשורת (יואב בן דב). השלושה ניתחו את סיכוייה של ליבני להיבחר , את מצבה של הזמרת ריטה לאחר הגירושין ואת מצבן של כמה שואלות מן הציבור בקשר לסיכויי הנישואין שלהן או משהו כזה. אין לי דבר נגד מיסטיקה, כולל שימוש באמצעים האלה (אני חוטאת בזה בעצמי, בתור תחביב מידי פעם), אבל אני לא חושבת שכל חולשה אנושית ראויה לטיפוח והידור. נאמר, אחד מכור לטיפה המרה, והשני – לא עלינו – להימורים, האם יש לענוד את החולשה הפרטית הזו על הצואר בגאווה ולהפוך אותה לפרנסה ?  כולנו חרדים מהעתיד, כולנו מחפשים משענת, אחד בכוכבים והשני בצורות אחרות, פרוזאק או כסף, אני האחרונה ששופטת, אבל לא ברור לי מדוע להפוך חולשה פרטית להמלצה ? זה מזכיר לי את ה"יועצת הרוחנית" של סבתא רבתא מפורסמת אחת…עוד מנהג רע שהפך למותג, כמו משפחות פשע, וחיות אחרות.

 

 נמחקו

– באותה הזדמנות של שקיעה בחולשה הגדולה ביותר של המאה (צפיה בטלויזיה), ראיתי כמה פעמים את תוכנית הלילה של ליאור שליין. כל מי ששהה תקופה ארוכה בארצות הברית יזהה מייד את החיקוי המוחלט של תוכניות זהות שם, כולל עיצוב האולפן, הדיאלוג עם התזמורת, אורך הראיונות, ההומור, זה פשוט דיבוב אקלקטי של כמה תוכניות מוכרות משם (בין ג'יי לנו לדייביד לטרמן), וזה הדבר המדכא ביותר שראיתי מזה שלוש שנים בישראל.

רוב המרואיינים היו שחקנים שעשו סרט באמריקה ומדברים חצי עברית וחצי אנגלית, והצופה שוקע במציאות חצי הזויה שבה אינו יודע איפה הוא נמצא, בישראל הוא באמריקה או אי שם בחלל הריק שבין שני המקומות האלה.

שליין הוא חביב ומצחיק ומחודד, ויכול בהחלט להרים תוכנית כזו באחת מהרשתות האמריקאיות אם יעבוד על המבטא. לא ברור לי מה הוא עושה כאן ולמה אינו מסגיר את עצמו לסי.אן.אן או לאף.בי.איי או איזה שלוש אותיות אחרות באנגלית.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • לולו  On 30/08/2008 at 12:04

    כתבת יפה מאוד ומצחיק

  • נפוליאון בעל היונים  On 31/08/2008 at 23:56

    לא מריח טוב.
    את ממליצה שאנשים יסגרו את חולשותיהם בארון, וזה מאד מזכיר למשל את מה שאומרים להומואים ולאחרים הנחשבים בזמן ומקום מסויים לחריגים, או שלא הולכים בתלם – "שיסתירו את החולשות בבית" – מכאן בדיוק מגיעים, בין השאר, להטבעת ילדים שאי אפשר להסתיר את החולשות שלהם.
    גם אם אלה חולשות – מותר שלאנשים יהיו אותן, מותר שגם יודו בהן , זה מה שהופך את חיינו לאנושיים יותר, ואפשר הרבה לטעון נגד המיסטיקאים תוך שימוש בטרמינולוגיות נאורות יותר. זהו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: