אמרו "לא" ונשארו בחיים (בינתיים)

ג'יימס ג'ויס

 

דיון מרתק, היום אחרי הצהריים בחדשות העולם על ההתפתחות המפתיעה באירלנד. אזרחי אירלנד הצביעו "לא" להצעת הרפורמה של האיחוד האירופי, ותקעו את האיחוד על חודם של 100,000 קולות. הרפורמה, המכונה גם "הסבם ליסבון" אושררה כבר על ידי מרבית מדינות האיחוד אך סעיף הכניסה לתוקף שלה מחייב הצבעה פה אחד של כל חברות האיחוד. החוקה של אירלנד מחייבת "משאל עם" על אמנות מסוג זה, ובאופן מפתיע למדי הצליח הקמפיין של המפלגות הקיצוניות משמאל ומימין, כולל השין פיין, לטרפד את ההצעה שנתמכה כמובן על ידי הממשלה.

 

האיחוד נתון בהלם, ושרי החוץ של גרמניה וצרפת התבטאו בחריפות רבה נגד המהלך, וצפויים להתכנס בשבוע הבא בהרכב מלא לדון במשבר. משפטית, הסכם ליסבון אמור להתבטל לחלוטין אך המדינות האחרות נחושות להחלץ מהמשבר ולהמשיך את אשרור הרפורמה שאמורה לעדכן את כל מסודות האיחוד עקב הכפלת גודלו בעשור האחרון.

 

האזנתי להכרזה על תוצאות המשאל, ולהפתעתי היא לא ניתנה באנגלית. אירלנד עוברת מהלך מעניין מכמה בחינות מאז ההסכמים עם בריטניה וכניסתה למשפחת העמים במחצית המאה הקודמת. עם קטן ועיקש, בעל מסורת מפוארת וסבל עצום (שנגרם ברובו על ידי בריטניה), מוכיח עצמאות שלבטח תגרור ביקורת חריפה באירופה. האיחוד נחל מפלות בכל המקרים שבהם נערכו משאלי עם (בצרפת ובהולנד בעבר) אך איחד את הממשלות והאליטות של כל מדינות אירופה באופן שיוצר חששות בקרב הציבור הרחב מפגיעה בריבונות המדינות החברות ובעיקר מפגיעה בזכויות האזרח ורווחת האזרח באירופה. לאירלנד מסורת בתחום זכויות האזרח והאדם, ונשיאתם לשעבר מרי רובינסון קידמה את הנשוא במסגרת האו"מ.

 

באותו יום, חבר פרלמנט בריטי דייביד דייביס (המפלגה השמרנית) מתפטר במחאה על כך שלא מתקיים דיון ציבורי רציני בשחיקה ההדרגתית בזכויות האדם והאזרח בבריטניה, על ידי החקיקה "נגד הטרור". המערכת הפוליטית מנסה לכבות את השריפה, ועד כה בהצלחה מסויימת.

 

ועוד בבריטניה – שביתת נהגי מיכליות דלק משבשבת את אספקת הדלק של חברת "של" וזוכה לתמיכה רחבה מאד מן הציבור והתקשורת. חברת "של" טוענת שאין לה נגיעה בדבר, מאחר שהנהגים עובדים עבור חברות אספקה עצמאיות, אך התקשורת מפעילה לחץ על "של" (תאגיד רווחי מאד) להתערב לטובת הנהגים, שעד 1999 היו מועסקים במישרין אצלה. עובדי קבלן ? לא בדיוק, ארגוני העובדים בבריטניה הם עדין גורם חזק ופופולארי בציבור, וכבר ביום הראשון הצטרפו נהגים בחברות אחרות לשביתה.

 

הפגנות ברחבי אירופה בגלל עליית מחירי הנפט והדלק.

 

ואצלנו ? שעת "השין" בפתח..

 

 

When the soul of man is born in this country there are nets flung at it to hold it back from flight. You talk to me of nationality, language, religion. I shall try to fly by those nets. James Joyce

אח…אצלנו עמישראל ממשיך להתכופוף ולהרים את ישבנו כדי להקל על הקלגסים לחבוט בו. חלק מן ההנאה שבהצלפה היא הקיטורים חסרי התוחלת.

 

מאחורי הגב מתנהלת מערכה עצומה להסדיר את השחיתות במערכת הבטחון סביב תשלומי השוחד שמעניקות חברות הנשק בדרך שיגרה כדי "לשמן" את הדרך לשיווק מרכולתן. הטלטלות במערכת הפוליטית אינן בלתי קשורות למהלך זה, שאמור לשנות את פני הכלכלה, ולהקטין במעט את הפער בין "הכלכלה הרשמית" (ושלטון החוק הנלווה אליה לכאורה) ובין ה"כלכלה המקבילה", זו שמתקיימת מתחת לרדאר של החוק, המס, וכללי הציוויליזציה. מאבקי הדיאדוכים מתרחשים הרחק מדיון ציבורי חס ושלום, והרבה כיפופי זרועות מתרחשים בין הכוחות החזקים כדי לחלק מחדש את הטריטוריות, בין הכנופיות השונות. מערכת המשפט מנסה להחלץ מהמבוך באמצעות התעלמות לא אלגנטית מהסחי והמיאוס שהתרחגש עד כה בממלכת "השין" (שוחד), באישורה ובהעלמת העין המכוונת. אחד האנשים המזוהים במיוחד עם "היקום המקביל" של ממלכת השוחד, הוא שימון פרס, נשיאנו ומלך זולו הנצחי.

 

התקשורת כרגיל משתיקה תמורת אתננים ועסקאות, פה ושם מחפשים "דם" בשירות מגזר כזה או אחר. לנו נותר להסתפק בבהייה במתרחש באירלנד, יש תקווה והיא תנצח.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורה לב-רון  On 14/06/2008 at 10:58

    המופת האישי הזה? האיש שאמר השבוע שדי בקדנציה אחת? אחרי שישים שנות קדנציה? שישים ועוד אחת, ודי. עד שהמוות יפריד בינינו.

  • איריס  On 14/06/2008 at 11:21

    מחזיק את המדינה בביצים. קדנציה אחת ארוכה ובלתי מופסקת של מלכות בביצת האפלוליות

  • אזרח.  On 14/06/2008 at 11:35

    עם שתי התגובות שמעלי.
    נראה לי שהרבה אנשי מתחילים להבין את העניין של : "ממשלה עולמית",ו.. "סדר עולמי חדש", ומנסים להתנגד לו.

  • איריס  On 14/06/2008 at 12:04

    תודה בוא נתחיל ב"סדר לא שחיתותי בישראל" מה שאומר בדיקה מעמיקה של הכלכלה השחורה של תעשיות הנשק בראשן תעשיה אוירית של שימון והכור של שימון וצבא הסרסורים הסוכנים והמשחדים שהוא מנהל ביד רמה. נכון, הוא גם נותן את השירותים לחביירים מהאינטרנציונל לכאורה של אצולת אירופה ושאר העולם, אבל בעיני זה משני. עדיף להתמקד בקטן ובמקומי, מה שאנשים רגילים יכולים להבין. כלומר, השאלה היא "איפה הכסף ?" ולמה הוא לא מגיע אלינו, החיילים האלמונים בצבא של שימון ?
    אני חושבת שזה נכון שהוא שייך לחבורה לא קדושה של מושחתים ברמה הבינלאומית עם תיזה כלשהי, אבל זה מורכב ומיותר להיכנס לזה. בינתיים יש תיקי חקירה מיובשים אצל מר מזוז, ויש להם השלכות על תוחלת ואיכות החיים של אזרחים ישראלים בממלכת הזולו והעבדים של שימון וחבריו. יאללה להוציא המעטפות מהכספות ולתת למי שמגיע.

  • אזרח.  On 14/06/2008 at 13:46

    עולה למעלה.לראש הפירמידה.כך שלא תראי אפילו פירורים.
    תעשיית הנשק היא יחודית.יחודית בכך,שבשונה מתעשיות אחרות,בתעשיות הנשק,כל היושבים בצמתי המפתח,קשורים אליה באופן כזה או אחר.לכן אני לא מאמין שתראי איזו בדיקה מעמיקה בנושא של הקלקלה השחורה הזו.מאז ומתמיד,התפקיד שהקבוצות החזקות בחברה הועידו למסות ההמונים,היה התפקיד של פחם אנושי מתכלה.היתה תקופה קצרה (בערך, כ.. שלושה עשורים אחרי מלחמת העולם השנייה)שבה הבעירו קצת פחות את הפחם האנושי המתכלה הזה.כיום,בעידן הפ'אודלי המודרני,התפקיד של הפחם האנושי המתכלה במהירות,חזר,וביתר שאת.זהו הפחם האנושי המריץ את הקטר של ה"צמיחה".הוא הפחם האנושי היוצא למלחמות ומתפחם.והוא המייצר את ההון של כל ענפי התעשיות השונות.
    וכמו שאמרת,ואת צודקת ב 100% .
    "…אצלנו עמישראל ממשיך להתכופוף ולהרים את ישבנו כדי להקל על הקלגסים לחבוט בו. חלק מן ההנאה שבהצלפה היא הקיטורים חסרי התוחלת".

    ראי כמה קליפים המסבירים את הדברים.

    שימון פרס תמיד היה שם.בכל הצמתים האלה.

    שמעון פרס נרדם בראיון טלוויזיה.

  • איריס  On 14/06/2008 at 15:16

    יצא לי במקרה לצפות כמה דקות עכשיו בתוכנית על זקני הפרטיזנים המצויים היום בבתי אבות, קשישים חביבים המספרים על "מה שהיה שם". בדיוק נחתתי על אחת, שרה נשמית שמה שהיתה הפרטיזנית שחשפה את מפעלי הסבון המפורסמים (משומן אדם) ואף צילמה והצליחה להוציא ספרון מזעזע. המשפט האחרון שהצלחתי לקלוט ממנה (לפני שחטפו לי את השלט) היה שהילדים שלה לא רצו עד היום לקרוא את הספר כי הוא "מגעיל". גם הקשישות האחרות נעולות עם המראות המזוויעים של ניצול מקסימלי של בני אדם, בזכרונן כי "הילדים לא רצו לדבר על זה". הילדים בטח כבר בני חמשים ששים מעניין למה הם לא רוצים לשמוע ?

    אפשר לקרוא למדינת ישראל הצלחה, מסבון לפחם. לפחות יש גיוון.

    לגבי תעשיות הנשק, אני מסכימה ולא מסכימה. אמנם המאפיה נעולה על כל הצמתים, אבל יש גורמים בינלאומיים (המתחרים, מה לעשות) שיש להם את האינטרס וגם הכוח ליצור סדקים בכמונת הטיגון של פרס. הייתי אומרת פעם שלא כדאי לחבור לפריץ אבל במקרה זה, כמעשיו של דוד המלך, אין ברירה אלא לחבור לפלישתים כדי לסלק את המושחתים, רק צריך לפעול בשום שכל. הרעיון הוא לא להעביר את המפוחמים לבעלות זרה אלא להחליף את הקלגסים שלא לאמר קאפוים שצמחו פה למנהיגות אחרת. הייתי שמחה אפילו לראות את ברק נכנס בנישה הזו ו"עושה קצת סדר".

  • איריס  On 14/06/2008 at 15:17

    מסבון גרמני לפחם עברי.

  • מודי תולשששש  On 15/06/2008 at 13:16

    אצלנו עמישראל ממשיך להתכופוף ולהרים את ישבנו כדי להקל על הקלגסים לחבוט בו. חלק מן ההנאה שבהצלפה היא הקיטורים חסרי התוחלת

    אהבתי

  • איריס  On 15/06/2008 at 14:22

    אכן התפלקה התנסחות

  • איריס  On 17/06/2008 at 17:31

    אני לא פוסקת. התוכנית שודרה בטלויזיה הישראלית, ראיונות עם כמה קשישות יוצאות שואה (ביניהן אלמנת קובנר), אחת מהן שנשמעה לי שפויה מה לעשות, סיפרה שהיא ראתה במו עיניה את בית החרושת, ואף שלפה ספר שהיא הוציאה לאור מזמן, בשנות החמישים לדעתי, ובו היא גם רושמת את ה"רצפט" המתכון שהשתמשו בו לסבון, משהו עם סודה קאוסטית. היא טוענת שראתה בעיניה, וגם את האופן שבו השתמשו בבשר המתים וקילפו מהעצמות. אם יד ושם מכחיש, מי אני שאחליט. אני אפילו לא ממשפחת יוצאי שואה, אני נוטה להאמין לאשה הזו (שם משחתה נשרית) אין לה סיבה לשקר. לעומת זה ל"יד ושם" יש, אז בין שניהם אני מעדיפה את העדות שלה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: