התמכרות 2

 

התמכרות 2

 

רק יצאנו מהגמילה הכפויה מן הבלוג (עקב התקלה הממושכת פה אצלנו) והנה אתר "הארץ" עושה בעיות ולא עולה בצורה סדירה. תוכנית גמילה ממלכתית ? רחמנות, רחמנות.

 

המלצות משמאל

 

באתר העוקץ, דיון מרתק בין נשים חכמניות סביב קורותיה של "אלף מן החוג לסוציולוגיה" בהר הצופים. שידור ישיר של שמוקים (הרמנויטים) מתנפנפים לפי מיטב הזאנר החדש (קצב-פלדמן). ניתוחים דקים והתכתשויות בוץ בין תושבות ההרמון האקדמי.

 

עצתי לקראת החגים – יאללה בנות, לחזור בתשובה, מקווה, והכל.

 

רשות המיסים מטילה אימתה

 

בביקור מיוזע מאד בתל אביב, אתמול, אני מספיקה לפקוד את קיני הכוח והעניין. קצת הוצאה לפועל תל אביב (נו מה עם הסגן שברח לאוקראינה מאימת הדין ועבירות המין ? עוד הרמון נטוש מבעליו), קצת מוזיאון תל אביב (מקסים מקסים כרגיל), קצת לשכת עורכי הדין (איכס, חוץ מהצוות המנהלי המקסים שנותר על משמרתו גם בצוק העיתים), יפו, נוה צדק, בתי קפה. המחייה. שיחת היום, רשות המיסים ואלומרט והשחיתות העירונית והכללית. נהג המונית הראשון מבכה את השחיתות במשרד הפנים ומסכם – זו מדינה שמתפרנסת מפשע, מדינה פושעת, מה מתפלאים שאי אפשר למגר את הפושעים בתוכה. הנהג השני מדבר במרץ עם מישהו על "שירותי גבייה" שהוא עושה מן הצד. התחזוקן במתנ"ס משתתף בצער חבריו מהשכונה שנלחצים על ידי רשויות מע"מ בקשר לשירותי הגבייה שנתנו עד עכשיו בלא הפרעה. ממש חנק אולמרט.

 

הזרעה מלאכותית – "הזרע גנטיקס" ואולמרט

 

חוזרים לצפון, וזה אותו דבר. אני גרה בבית שנמצא בבעלות עובד בכיר של "הזרע ג'נטיקס", אותה חברה שנמצאת במרכז החקירות נגד אולמרט, גם בקשר למרכז ההשקעות, גם בקשר לממ"י (אדמות המזבלה), וגם רשות המיטים. ממש צומת שחיתות מרכזית. כאן זה ניראה קצת שונה. עורכי דין ועיתונאים זה רע, חקלאים פיאודליים אלימים – מאד "אין". במקום ניירות מתוחכמים, מקבלים פה טרקטורונים והרעלות של כלבים, ומיני הצקות פיזיות, כיאות לאנשים בסיסיים ואוהבי אדמה.המועצה המקומית פה מושחתת בדיוק כמו אחיותיה הגדולות תל אביב וירושלים, אבל זה בלי האספרסו, והסושי. גם פה לא שילמו מיסים עד היום, וממתינים בציפיה כוססת להתרחשויות בחקירות. ככה זה כאשר "חקלאות" הופכת לסניף נדל"ן או השקעות באמריקה. אין הבדל, ומלוא כל הארץ אודי חשודי.

 

המקורות הוסיפו כי אולמרט התערב בצורה חריגה לקידום הטבות להשקעות נוספות, בהן של חברת הזרע, שלמענה התערב מול מרכז השקעות ומול מינהל מקרקעי ישראל להפשרת קרקעות ליד חיריה.

(הארץ, 2007)

בפרשה מעורבים חברו הטוב של אולמרט שרם, וגם קלנר מתל עדשים (שאצלו יש עוד כמה עבירות בני"ע יותר חמורות). יש להניח שגם רשות המסים פרגנה ל"משפחת הזרע" וב"ב. כדאי לבדוק.

 

מאחר שאני גם חד הורית, גם אקס תל אביבית, גם עורכת דין (בדימוס, אבל זה כתם בל יימחה), גם שמאלנית, גם יהודיה,  יום אחד יתלו אותי פה על עץ בחצר, כמו באלבמה, וברקע יתנגן שירה של בילי הלידיי strange fruit.

בינתיים רק מטרידים קצת, באורח גמלוני ובסיסי מקומי. אבל אנחנו, שעברנו את חולדאי וראובן גרוס ונותרנו בחיים, נתגבר על הגרורות המקומיות.

 

לא יגלו לנו, כדי שלא נדע את מי לתבוע

 

רונן ברגמן ממתיק סודות עם עצמו וחבריו מהמוסד על איזו פרשת הדחה תמוהה ומדאיגה מן הקיץ שעבר. לנו, משבט זולו (עמישראל) מספרים רק שראש המוסד מאיר דגן שלח את השב"כ לרגל אחרי סגנו, ובסוף איסוף הראיות המרשיע, הדיח אותו מניה וביה. פירוש רש"י לאנשי הזולו, ילמדנו שהמוסד ערך כמה מבצעים כושלים יותר מידי, בחו"ל, שבמהלכם נתפסה ידו בצנצנת העוגיות. הארגונים הזרים הגישו את הראיות והתלונות, ומאיר דגן נאלץ לפטר מישהו (לך תדע אם הוא באמת אחראי), ולהכריז על "שיתוף פעולה" עם ארגונים זרים. כלומר, בבושת פנים, הוא מסר את מפתחות העיר לפריץ (אמריקה ? גרמניה ? כולם ?). אמור מעתה, שאת בית הזונות ינהלו הפריצים, כראוי וכיאות, העיקר שהפטריוט מוכר לכם ש"הוא מנווט" שינוי. יאללה מספיק, אפילו שבט זולו כבר לא כל כך מטומטם. ובעברית – איפה כסף שלנו ?

 

המצער בכל כתבי החידות האלה ליודעי ח"ן בלבד הוא שהציבור המטומטם והמרומה אף פעם לא יודע מי עבד עליו ולמי צריך להגיש את החשבון, האישי והקולקטיבי. המדינה תמיד מעדיפה לקבור את הבושה, ויש לה טעמים ותירוצים בשפע לעשות זאת, וגם הם לוקים באותה הטיה כספית מעניינת. ויכוח (מונולוג, יותר נכון) דומה בבלוג של עיתונאי חצר נוסף, יוסי מלמן, החושף טפח ומסתיר שמונים טפחים בהתכתשות האישית שלו עם יוסי בן חנן. כך אנו למדים שהעיתונאי מקורב לחצרות השועים, אבל "לא יגלה לנו" כמו שהילדים לא מראים את הפצע בברך, כי זה ממש רק למקורבים.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 06/06/2008 at 20:36

    נגד אולמרט?
    זה מעניין כי חבר קודם שלי עובד שם.
    התעדכני אותי

  • זהר עתי  On 07/06/2008 at 02:21

    strange fruit
    זה לא של נינה סימון?

  • איריס  On 07/06/2008 at 06:23

    1. אסתי, אולמרט חשוד שנתן להם כסף דרך מרכז ההשקעות, וכן לגבי הפשרת קרקע בצורה לא חוקית (זה בסוף בוטל בגלל הפגנות של הירוקים).
    אביגדור קלנר, מראשי הזרע נעצר לפני שנתיים בפרשה זו, ברעש תקשורתי רב.
    2. זהר, אולי יש גם גרסא של נינה סימון אבל המקור בוודאות בילי הולידיי על הלינ'צים בדרום ארה"ב.

  • איריס  On 07/06/2008 at 07:26

    צפיתי אתמול במקרה בבטמן שהיה בערוץ 10 אולי. פעם ראשונה שאני רואה מאיפה התחילה האגדה והתחפושות של הילדים. מעניין דוקא שהסרט מתמקד בשחיתות עירונית (בעיר דמיונית בשם גותהם) שעליה השתלטה המאפיה והשחיתות והאלימות. לא ידעתי את זה, והבחירה מעניינת. הזכיר לי ממש את עירית תל אביב :)) או המעוצה גליל תחתון, לא חשוב , מה שבוחרים. בטמן נלחם בשחיתות, עאלק . והחברה שלו היא תובעת בפרקליטות. שופטים מושחתים, משטרה כושלת, ואיזה פסיכיאטר מופרע שרוצה לסמם את כל העיר בתרופה היוצרת פאניקה.
    מוכר ? חכו לפרק הבא :)))

    בטמן ו"איש המעטפות" בסדרה "המלבינים"

  • אור  On 18/06/2008 at 12:09

    בתור מי שעבדה פעם בהזרע ג'נטיקס. את צריכה לדעת שיש שתי חברות בשם הזרע – חברת הזרע ג'נטיקס שעוסקת בזרעי ירקות וחברת הזרע 1939 שהיא הבעלים של הנדל"ן בחיריה ובעוד מקומות.
    אמנם שתי החברות צמחו במקור מחברה אחת, אבל אין ביניהן קשר משפטי או אחר כבר מספר שנים לא קטן.

  • איריס  On 18/06/2008 at 12:20

    גבוהים, במוספים הכלכליים. אם הם לא יודעים, איך אני צריכה לדעת. או שאולי התרומה האנונימית פה היא לא ממש מדוייקת גם כן. יכול להיות שיצירת החברות הנפרדות היא בעצמה אחיזת עיניים כדי לעקוף את החוק, את המיסוי, ולהסוות שוחד בתור משהו אחר.

  • תמנון  On 05/07/2008 at 18:14

    איריס, הגעתי. בהחלט מסוקרן…

  • איריס  On 06/07/2008 at 11:37

    איזה שם תמוה. אגב ה
    IP
    שלך יוצע של ד"ר יהודה פינקלשטיין רופא אף אוזן גרון
    :))

    אולי תסביר לי מה רצית לאמר בטוקבק בהעוקץ ? האם חשבת שהפוסט שלי אלים או שאני מתארת נכון את האלימות במחלקה לסוציולוגיה…
    ואז אשתף אותך בתוצאות המחקר

  • תמנון  On 06/07/2008 at 12:21

    הרציונל לשם: התייחסות לאיפיונים בפעילותו של ב'.
    הטוקבק התייחס לכך שכן, היתה המון אלימות בכתיבה שלך ובציטוט של הכתיבה של אורית בפוסט. זו גם ההרגשה שלי לגבי הרבה מן הדברים שנכתבים ונאמרים כאן.
    אני דרך אגב אף פעם לא חובש כובע. אפילו לא קסקט בימי הקיץ…

  • איריס  On 06/07/2008 at 18:02

    אפשר לכתוב אלי דרך האתר, מצד ימין מתחת לתמונה שלי יש "כתוב אלי"
    על תמנונים, כובעים וחיות אחרות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: