לווייני הריגול והמשוגעים

 

 

חברת הלויינים

 

עם פירסום ראשון של פרשת טלנסקי, הצביע הניו יורק טיימז על מקור ה"פצצה", והוא תיק התדיינות תמוה שהוגש בניו יורק, ובו תביעה של בעלי מניות בחברת לוייני ריגול ישראלית נגד קבוצה שניה של בעלי המניות. טלנסקי כלול בין התובעים, ואילו בין הנתבעים התע"א ואלביט. התביעה סבה על "עסקת ענק" שהתבשלה בין התאגיד עתיר הבטחונאים ובין ממשלת ונצואלה, ובה אמורה היתה החברה הישראלית למכור לוויני ריגול. מנכ"ל החברה כבר ישב בונצואלה שנתיים ורקח את העסקה, שקרמה עור וגידים ומאות מיליוני דולרים. דע עקא, בשלב כלשהו, התנגדו חלק מן השותפים, כאמור ביניהם תע"א ואלביט לעסקה, ונימקו זאת בטעמים של "יחסי חוץ", כלומר היענות לתכתיבים לא רשמיים של וושינגטון, להימנע מעסקאות עם צאבז. העסקה אינה אסורה על פי הוראות וושינגטון, כלומר, היצוא הזה אושר, ואף נערכו תמורות במוצר כדי למנוע זליגות של טכנולוגיה או אפשרות להשתמש בו בצורה שתפגע בבטחון ישראל או אמריקה (בהתחשב ביחסים הטובים של ונצואלה עם איראן).

 

באחד הפירסומים בעיתונות הישראלית השומרת על שתיקה מוחלטת בנושא זה, נכתב שאולמרט סייע לרקימת העסקה בתכתובת רשמית שנותנת מעין "חסות" וסוללת את הדרך.

 

זהו אם כן עיקר הסיפור, וסביבו נרקמו תיקי "השוחד" שניראים קצת, איך לאמר, מאולצים.

 

לווייני ריגול, טכנולוגיה עתירת הפרות זכויות אדם

 

לווייני ריגול הם תחום בעייתי ביותר מבחינת מו"פ ושימושים. זהו כלי משחית מבחינת הצורך שלו לבצע ניסויים בעייתיים בטרם השקה, ניסויים הנחשבים לעתירי הפרה של זכויות אדם. בנוסף לכך, השימושים של הלוויין לבטחון פנים (מעקב אחרי "מורדים" ודיסידנטים) הוציא לענף שם רע במיוחד, ולישראל – עוד יותר מכך, כמי שמוכרת על ימין ושמאל לכל עריץ מזדמן את הטכנולוגיה הנחשקת.

 

ישראל מחזיקה כמה חברות כאלה, כמו גילת מערכות ונוספות, וסביבן בדרך כלל מעטה של סודיות, כסף רב מאד,

Yet, given the Bush administration’s record of using U.S. intelligence agencies to spy on U.S. citizens, it is difficult to take such promises at face value. Moreover, the extensive corporate role in foreign and domestic intelligence means that the private sector has a great deal to gain in the new plan for intelligence-sharing. Because most private contracts with intelligence agencies are classified, however, the public will have little knowledge of this role. Before Congress signs off on the NAO, it should create a better oversight system that would allow the House of Representatives and the Senate to monitor the new organization and to examine how BAE, Boeing , Harris and its fellow corporations stand to profit from this unprecedented expansion of America’s domestic intelligence system.

וענן כבד של הפרות זכויות אדם הן ברמת המו"פ (מה שמחייב פגיעה בזכויות האדם והפרטיות של ישראלים המשמשים בדרך לבחינת המוצר) והן ברמת הקונה הסופי, שהוא בדרך כלל "צדיק" קטן מאד.

 

לכן, מלחמות בין בעלי מניות אינן נדירות בענף וגם סקנדלים היוצאים מידי פעם לציבור באופן חלקי למדי (והיו כבר מכות בין בעלי מניות סביב חברה כזו, ואיומים על עורכי דין, וחשד לריגול במכירת מניות לאיזה רוסי בעל יחסים קרובים לאיראן וכולי). הפיתוי הכלכלי הוא אדיר.

 

חשוב לציין שבכל מקרה בעלי המניות והמרוויחים הגדולים הם יוצאי מערכת הבטחון, או מערכות הנשק הממלכתיות, שעושים "קופה" על הגב שלנו, בהשתמשם בטכנולוגיות שהן בבעלות העם, בשפני ניסוי מקומיים, וכולי.

 

אולמרט ומסר משתגעים

 

אין לחשוד באולמרט שהוא לא מושחת, וגם עורך הדין מסר חגג בטח על השומן שעבר אצלו, כמו כל הכנופיה הזו, ואחרות. אך ניראה ששוב אנחנו נופלים קורבן לדיווחים חלקיים ומגמתיים כדי "לחסוך" מאיתנו את עגמת הנפש האמיתית בגילויים המדאיגים. נוצר רושם ש"קבוצת בעלי מניות א" להלן הנתבעים, מפעילים את המאפיה שלהם נגד קבוצת בעלי מניות ב (להלן התובעים), ואולי משתמשים אפילו בטכנולוגיה שהם יודעים לפתח ולמכור.

 

לנו, אזרחי ישראל, אין בסיפור הזה על מי לסמוך.

 

בעיית הסחר בנשק נחשפת כעת באמצעות הסיפור של גאידמק, אשר מעורר יצרים לוהטים בציבור. אנחנו מתחילים להיות ערים לכוח של לובי זה להשתלט, ממש כך, על מערכות שלטון שלמות, ואף על מדינות, כפי שנעשה באפריקה ובמזרח אירופה. גאידמק מחדד את הבעיה משום שאינו מסתיר את מקור הונו ושיטותיו גלויות על פניהן. אך תאגידים כמו תע"א ואלביט אינם שונים, אולי קצת גרועים יותר, כיון שהם משתמשים למעשה בהון שלנו (אלה חברות ממשלתיות) לקדם אינטרסים ורוחים של אנשים פרטיים שהשתלטו על הנכסים הללו.

 

התביעה בניו יורק מגלמת את הבעיה בכל חריפותה. בשני צידי המתרס נמצאים "תותחים בטחוניים" אלף אלף, מצד אחד אלופים ואנשי מודיעין ידועי שם, ומן הצד השני הקולגות שלהם, כולם עבדו אצל כולם, ואף אחד מהם לא חשוד באי "פטריוטיות". כלומר, ניכרת העובדה שהשיח הממלכתי נחטף על ידי גורמים עסקיים העושים בו שימוש ציני ומניפולטיבי. הרי לא יתכן שחצי מה"בטחוניסטים" חושבים שעסקת הלוינים "טובה ליהודים" וחצי שני חושב שזו "בגידה" ממש. מה שזה אומר הוא שעבדו עלינו, גנבו את הקופה, את המדינה, וממחלקים את השלל בניו יורק. הסיפור של אולמרט הוא רק ריקושט.

 

עשירים ומעטפות

 

יהודי ארצות הברית חושפים עכשיו חלקית את מקור הונם, כקשור ונובע במישרין מכוחה הצבאי של ישראל ומעמדה הפרובלמטי כ"חצר אחורית" של וושינגטון. היחסים בין העשירים הללו לבין ישראל אינם פשוטים, ומהווים מעין סימביוזה לא בריאה, שדופקת בעיקר את האזרח הישראלי הקטן. הפסאדה כאילו יהדות אמריקה התעשרה כך סתם, ומנדבת כספים לישראל המסכנה והעניה אינה לגמרי נכונה. ההתעשרות ניתנת לייחוס אחורה בזמן לתקופה שלאחר ששת הימים, ומעמדם של היהודים הפך למעין "מתווך" בין הממשל לבין ישראל, באופן שאינו מקדם את האינטרסים של הישראלי הפשוט, אלא מעשיר את מי שקרוב לברזי הכסף הגדול, הנובע מן הסחר בנשק, ומן ההקשר הצבאי שישראל משמשת בו, כלפי האינטרסים האמריקאים. הא בהא תליא, כמו בפרשת אולמרט טלנסקי, שני הצדדים ניזונים זה מזה, והתמורה היא…הראש שלנו, הכסף שלנו, הבטחון שלנו , הדמוקרטיה, הרווחה, בקיצור הכל.

 

 

******

 

– בעריכה – התנצלות על העלאת פוסט "בוסר" , הכל בגלל התקלה בשרת והבמה עקומה ואכלו ושתו לי. מכל מקום, הוספתי קצת לינקים. הכוונה היתה למקד את הדיון דוקא בהיבטי זכויות האדם והאזרח הכרוכים בטכנלוגיה הזו. כדאי לקרוא את העדות מומחה של האגודה לזכויות האזרח האמריקאים (ACLU) בקשר לטכנולוגיה הריגול בפנימי באמצעות לוויין. בארץ כולם שמחים לנדב את זכויותיהם למען רווחי התאגידים הללו לא ברור למה. נקווה לשמוע בענין זה מהאגודה לזכויות האזרח הישראלית, במידה ויתירו להם להתבטא בנושא.

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מוריס ט  ביום 31/05/2008 בשעה 14:32

    אם כבר תאוריות קונספירציה לפחות תבססי אותן על עובדות נכונות ומדוייקות ותביאי קצת פרטים שקוראיך יוכלו לבדוק ולהרחיב את ידיעותיהם בנושא.

    אחרי זה תבני מגדלי קלפים באיזה גובה שתרצי.

    החברה עוסקת במכירת תמונות מלוונים ולא לווינים. לא רק לצרכי ריגול אלא לכל צורך מסחרי או פרטי שתוכלי לדמיין (גם ריגול זו אופציה). הייתי שמח להסבר בדבר הפרות זכויות האדם הנגרמות מפיתוח טכנולוגיות חלל וכן לשימושים של מעקב אחרי פרטים בודדים למטרות בטחון פנים…

    בטחון פנים מלווין שעובר פעם בכמה שעות בגובה של מס' קילומטרים?!

  • איריס  ביום 31/05/2008 בשעה 18:12

    מהרגע שכתבתי את זה כטיוטא הפוסט עלה, ולא היתה גישה לשרת. לפחות לא אצלי. אם עכשיו אפשר יהיה לערוך, אני בודאי אעשה זאת.
    בהכנעה לציבור הקוראים התמה, והתנצלות שעלתה טיוטא לא גמורה.

    ולמגיב היקר, איפה מגדל הקלפים ?
    (למעט הצד של זכויות אדם).
    התביעה קיימת נשי הצדדים בטחוניסטים,
    תקן הבהר והדגם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: