פצצת מין במרתף 3

הרהורים לא מגובשים על "סחר בנשים" תחת הגלובליזציה

 

“Former victims of trafficking” and “former victims of trafficking for sexual exploitation” are capable of being members of a particular social group within regulation 6(1)(d) because of their shared common background or past experience of having been trafficked." (מתוך החלטה חדשה של הטריבונל הבריטי לפליטים ומבקשי מקלט מדיני, 28-3-2008)

 

לצד ענף הסחר בנשק, מתפתח בישראל ענף סחר נוסף המאיים לדחוק את קרטל הסמים מן הבכורה, וזהו "הסחר בנשים", המתקיים גם הוא בחסות העמימות התרבותית והמשפטיית בישראל. סחר בנשים הוא מונח חדש יחסית הבא לתאר תופעת משנה של החפצת נשים ודיכויין. למעשה, המונח קצת מטעה כיון שהוא יוצר אשליה לשונית כאילו מדובר בעניין חדש ונפרד. אך סחר בנשים מתקיים גם תחת משטרים גלויים כמו ההלכה, והשריעה, כאשר הנישואין מוגדרים על בסיס קניין. זהו סחר מוסדר ו"מקודש" המשולב בהסדר חברתי ומשפטי שלם ומורכב, המקנה גם הגנות לנשים במעמדן הנחות.

הסחר שאליו מתכוונים כיום הוא התופעה המסויימת  של יבוא נשים מארץ אחרת והעסקתן בזנות עבור היבואן בתנאים קשים מאד, ותוך שימוש בחוק, כנשק נגד האשה (העובדה שהיא למעשה "לא חוקית" או מסתננת בעיני המדינה הקולטת). את המונח והעיסוק בו טבעה מחלקת המדינה האמריקאית, על פי ההבחנות המקובלות שם בנוגע לשימוש בדרכי תחבורה, תעבורה או תקשורת בין מדינות הברית. כך למשל, אליוט ספיצר, המושל של ניו יורק, נתפס ברשת החוק רק משום שביצע "עסקה פדראלית" עם הזונה, כלוומר, העביר אותה מניו יורק לוושינגטון כדי לבצע את הסקס איתה. שכן, זנות כלשעצמה אינה עבירה.

התופעה של חיפצון נשים וסחר בהן היא כלל עולמית ורב תרבותית, ויש לה סעיפים וסניפים שונים ומשונים כל מקום על פי הכללים הנוהגים בו. הסחר על פי הדת עדיין מקובל אם כי הוא חי לצד מערכת נורמטיבית מודרנית שהכירה בצלם האדם של נשים ובשוויונן על פי החוק לפני כמאה שנה. כללית, יש לראות את חיפצון וקניין האשה  בזיקה למנהג המקובל בעבר להחזיק עבדים בצורה חוקית, הדברים קשורים זה לזה, אך כמובן הם שונים משום שעבדות נשים על פי הדת למשל היתה נוהגת לגבי כל אשה, לעומת עבדות תעסוקתית-כלכלית שנגעה רק לשכבה חסרת מזל שנקלעה למצב של חובות ועוני. כמו כן, הצד המיני והבינמיני הוא הבדל נוסף וחשוב בין שתי התופעות. עיקר ה"תמורה" מן האישה המחופצנת הוא יחסי מין והולדה, זאת לעומת עבודה ושירותים במקרה השני.

המקרה הישראלי הוא מעט ייחודי הן בשל נוכחות ערכים יהודים מסורתים-דתיים, וגם משום הדומיננטיות של התרבות המזרח אירופאית בשכבה השלטת של המדינה. רבים ממיסדי המדינה וה"ראשונים" באו למעשה מן האזורים הנחשבים היום "אזורי סיכון לסחר בנשים" – מולדביה, בלארוס ואוקראינה. שם תפס החיפצון והסחר אופן ייחודי המתאים לתנאי המקום. נשים נסחרו באופן שגרתי על ידי בני המשפחות, כולל הוריהם, לצרכי מין אך המהפכה המערבית והקומוניסטית הצמיחה שוויון בתחומים אחרים (שוויון בפני החוק, שוויון פוליטי מסויים, זכות לחינוך, תעסוקה וגם חופש מיני עקב השלת הדת). זוהי תרבות מבלבלת מבחינה זו, כיון שהיא מקיימת את ההסדרים זה לצד זה, אך אינה מבטלת את המנהג הקודם לסחור בילדים ובילדות במיוחד לצרכי מין. כפל פנים זה בחברה, "נדד" גם לאליטה הישראלית. אשה ישראלית (חילונית) יכולה לזכות לכמעט שוויון או לתנאי פתיחה לא רעים בתחום החינוך, והמקצוע למשל, אך היא גם נסחרת כחפץ מיני (או מטרימוניאלי) לשם שדרוג מעמדה המקצועי או – מעמדה הכלכלי של המשפחה. במידת מה החינוך ו"סמלי השוויון" (מקצוע מבוקש וכולי) משדרגים את ערכה של האשה בסחר המיני, או המטרימוניאלי. 

 הסחר במקרים כאלה הוא בהסכמה, כפי שמוצאים במולדביה ובלארוס, ושלוב עם הפרקטיקה המשפחתית הרב דורית ועם הקהילה הרחבה. מצב זה של "מעמד כפול" נתפס כנאור יותר מאשר המבנה הכפול והחצוי ה"מסורתי" , שבו עדיין מקובל לחפצן נשים "על פי ההלכה" (או המסורת הדתית), לצד הענקת שוויון גדול יותר בחינוך ובתעסוקה. יתכן שזוהי תת חלוקה עדתית בתרבות הישראלית, אם כי זה טעון בדיקה.

להמחיש את המסורת האירופאית של "סחר בנשים בהסכמה" כחלק מן התרבות של המעמד הגבוה – אפשר לבחון את מה שהתרחש בחצרות המלכים בעבר, באירופה ובאנגליה למשל (ובחצרות האצילים). שם נהגו המשפחות המיוחסות המסתופפות אל חצר המלך, לטפח את בנותיהן ולשלח אותן לצוד את המלך, כדי לשמש לו פילגש. משפחה שביתה או בנותיה קיימו קשרים כאלה עם המלך זכתה לשדרוג משמעותי מבחינה כלכלית ולתארי אצולה וקירבה למלך. חינוך הבנות, כך שידעו שפות, מוסיקה ודת, היוותה חלק מן האטקרציה להתקבלותן כפילגשים. תיאור על היחסים המורכבים בחצר המלך הנרי השמיני קיים בספרות ובסרטים המתארים תקופה זו, וכך היה נהוג בחצרות בצרפת וברחבי אירופה.

 

גוף האשה כאמל"ח

האמריקניזציה והגלובליזציה בעידן הנוכחי ובישראל הובילו לרובד נוסף, והוא התיעוש של הסחר, ושילובו ביבוא ובהגירה, ולאחרונה אף שילובו בתעשיית הנשק. סחר הנשק והנשים שלובים זה בזה בכמה אופנים, ראשית על רקע של שימוש בנתיבי הברחה דומים, שימוש בעולם התחתון, וכן – שימוש בנשים כארסנל תחמושת. כלומר, החיפצון תופס מימד נוסף, כאשר נשים משמשות מטבע חילופין בעסקאות נשק, וגם בתור שוחד או אמצעי סחיטה בהכשרת מכרזים והטייתם לטובת הסוחר המסויים. נשים גם הפכו למצרך די מבוקש כ"מחבלות מתאבדות", ונסחרות לארגוני טרור או צבא על ידי אותם סוחרים שמשווקים נשים וילדים לעבדות מינית (למשל בעירק). לגוף האשה נמצא אם כן שימוש "מעודכן" אם קודם היה לצרכי עינוג מיני והולדה עכשיו נוסף גם אלמנט צבאי. גם עבדות שלא למין, נקשרת עתה לסחר בנשק ומלחמה, כאשר ילדים נמכרים כ"חיילים" לצבאות ולמחתרות ולארגוני טרור שונים, בעיקר באפריקה אך לא רק. כלומר, לחימה בכפייה חזרה לאופנה, לאחר שכמעט שכחנו מהממלוכים למשל, עם שלם של חטופים/נסחרים לצורך לחימה, שאף קם על אדוניו והקים לו שושלת מלוכה משל עצמו. ענף נוסף של הסחר והעבדות המודרנית הוא הסחר באיברים וענף הניסויים הרפואיים בבני אדם (ראוי  לדיון נפרד).

השמאל והביקורת

פתיחת הגבולות, והאפשרות לייבא שפחות מין ממדינות שבהן זה נהוג, ובזול, הציף את ישראל בסרסורים ובשפחות ואמור היה לחשוף את הבעיה המבנית של החברה ביחס לנשים, שכן, הצרכנים היו פה מאז ומתמיד, אלה "הבחורים המצויינים" שלנו, הצברים המתוקים, הדוד האח והאבא שלנו, של כולנו. כלומר, ההיצע קשור בהכרח לביקוש שהיה כאמור בנמצא לפני שהגיעו הבנות ממולדביה. כמו כן, המאשרים והנהנים בעקיפין מהסחר גם הם היו פה קודם, בצמרת שדרות השלטןו, שכן יבוא נשים כרוך תמיד בהסכמה שלטונית (הצורך לעבור גבולות ולקיים מסחר גלוי). תמיד היו איתנו איש העסקים (או הבעל של השופטת הנאורה)  שפירסם מודעות זנות, או השוטר שהעלים עין בגבול, משרד המשפטים ש נתן את הפלומבה, מערכת הבטחון שהצמידה זונות לגנרלים מרפובליקת בננות, –  השיירה עברה והסוחר סחר. אותו דבר אירע גם מכאן החוצה.

ישראל מייצאת שפחות מין, קטינים לצרכי פורנוגרפיה, חשפניות וזונות מזה עשרות שנים לעולם כולו, לארצות הברית ואירופה בעיקר.. הסיבה שלא נערך דיון בזה גם לאחר שנחשפו מימדי היבוא ממולדביה היתה פשוטה, כי נשים ישראליות כניראה נשמו לרווחה שחלק מן העול ירד מכתפיהן ועבר לזרות.   עידן התמימות  עמד בסכנה כלשהי כאשר החל קמפיין "מחלקת המדינה" לדרוש בתוקף מיגור התופעה, בעיקר זו שקשורה לייבוא מחו"ל וממזרח אירופה. סדרה של איומים רציניים, ניערה את החברה הישראלית, וכולנו חזינו במהפכה המוכרת  ממקרים אחרים שבהם משרד החוץ האמריקאי הכריח – הקמת ארגונים יפים, תקציבים, מקלטים, חוקים מועתקים בחופזה מאנגלית, והשתדלות אצל הדוד סם להסיר את ישראל מעמוד הקלון.  אחד הנושאים שאינם נדונים כלל בישראל, למיטב ידיעתי המוגבלת, הם המחיר שמשלמות הנשים בישראל על צרכי התדמית והזהות של הנשים היהודיות בתפוצות החזקות, בעיקר צפון אמריקה. שימור המותג "מדינה יהודית" הוא המאפשר עדיין את האנומליה של תחולת ההלכה בדיני האישות ומונע זעזוע שזמנו הגיע, בתחום זה. החלוקה המסתמנת היא שנשות התפוצה יזכו לחיות תחת משטר חוקי מתקדם, על חשבון הנשים פה המשלמות את מחיר "שימור המסורת" העממית. על כן, עד כה, הפמיניזם המשפטי-אמריקאי שיובא לכאן לא תרם הרבה למעמד האשה הישראלית, אלא הוסיף שכבה נוספת של הסוואה ופיצולים, הקיימים ממילא בפמיניזם המערבי. יחסי הקולוניאליזם הכלכלי והגזעני שקיים (ועובר ביקורת לאחרונה, במסגרת הדיון הפמיניסטי) משועתקים ומוחרפים ביחסים שבין הקהילה היהודית בתפוצה ובין הקהילה המקומית. הביקורת הפמיניסטית הישראלית נעצרת במקום הזה, עקב הפחד לאבד את התמיכה (המורעלת כאמור באינטרס נוגד) מתרומות ליבראליות יהודיות-אמריקאיות. סבך היחסים בין ארצות הברית לישראל, משתקף היטב בנושא זה, וראוי לדיון נפרד. אציין רק את ההימנעות של ארגונים יהודיים לתרום למיגור הסחר בנשים בישראל, לעומת התפקיד שתופסת מחלקת המדינה בנושא זה.

 

איפה הצרכנים ?

אך החברה הישראלית חמקה מדיון נוקב גם הפעם, כאשר הצליחה באופן מדהים לבודד את הבעיה ולהפוך אותה לאיזו "מכת כינים" שנחתה מחו"ל, ולשם תחזור. כמה תפיסות מוצלחות בתקשורת סייעו לדימוי הזה  – נערות מולדביות זרות, סרסורים משולי החברה (אף פעם לא חושפים את הקליינטים משום מה), מרתפים מזוהמים בתחנה המרכזית, הפך את כל זה למשהו "שקורה לאחרים". כך נוצר הרושם שיש מולדביות, סרסורים משולי החברה, ושוטרים שרודפים אחריהם, ותו לא. לכל היותר, הקליינט האלמוני משול לאדם שעדר כינים נחת עליו, מה זה אשמתו ? ובאמת, בעזרת כמה סיפורי הצלחה של שיקום ותביעה,כולם נרגעו, ותודה לאל אפשר להמשיך לסחור. שכן, מה שלא הוברר עד כה הוא מאיפה הקליינטים , איפה הם היו לפני הגלסנוסט וולאן הם נעלמו עכשיו ?  ואולי עכשיו כבר יש פחות מולדביות אז כניראה שהצרכנים חזרו לבלומה ולסיגלית, לסחורה המקומית.

מנגנון ההכחשה כרגיל מקבל סיוע ניכר מהשמאל, שאוהב להיכנס לתפקיד של מבשר הנאורות של משרד החוץ האמריקאי, עד כדי כך, שהוא שוכח שהוא לא ממש נמצא באמריקה, אלא כאן – במולדביה או בקונגו העברית. וכך שוב, כמו בנושא הפוליטי ובתחום הסחר בנשק, מייד נחצו השורות – יש עמישראל התמים והבור שלא ידע כלום וצריך "לחנכו", יש נערות אומללות וכמה רשעים פרימיטיביים, ויש קומץ נשים נאורות שלהן זה לא קרה כי הן אמריקאיות בעצם שרק הגיעו לכאן במקרה והזדעדעו ממה שקורה גם עם המולדביות והפושעים בתחנה המרכזית. ויש כמובן שרי המשטרות והמשפטים וראשי הממשלה שממש מתפלצים מהזוועה ורצים לתפוס את הרעים. וכל השאר, ממלאים פיהם מים

החדשות הטובות

החודש התקבלו כמה החלטות מעניינות בטריבונלים אירופאיים, המביאים לסיום מוצלח קמפיין ארוך ונועז של ארגוני הנשים בעולם. האמנה לפליטים ומבקשי מקלט מדיני חלה מעתה גם על נסחרות, כלומר "נפגעות סחר מין" ללא צורך בהוכחה מיוחדת של טעמים הומניטריים. הטריבונל הבריטי קבע   שמולדבית שנסחרה בבריטניה תזכה למעמד של מקלט מדיני, כיון ש"נפגעות סחר מין הן מעמד או קבוצה חברתית נרדפת" בעלת תודעה משותפת כתוצאה מן ההיסטוריה של עבדות במין. והנה כבר השבוע אנחנו למדים שישנו (כצפוי וכמוכחש מזה שנים) יצוא של זונות עבריות לבריטניה. העיתונות מבשרת על שתי תפיסות של רשת יצוא ישראליות למנצ'סטר. חשוב ליידע שנערות אלה יוכלו, לראשונה, לבקש מקלט מדיני שם, בבריטניה. יש לקוות שכמה בקשות כאלה יאלצו את הציבור הישראלי להסתכל במראה היטב . כמו כן, זהו ערוץ הגירה חדש הנפתח למי שנמצא בתחתית הסולם הכלכלי ואין ברשותה דרכונים נוספים או ממון רב והשכלה.

דפוסי הגירה –  מקלט מדיני – ומוביליות מעמדית

 

החלטת הטריבונל לאשר לנפגעות סחר מין מעמד של פליטות (שבסופו כידוע אזרחות מלאה) יתן תוקף למגמה קיימת ממילא של הגירת שפחות מין ועובדות זנות ממדינות עולם שלישי למערב. בארצות הברית – לפחות – הגירה זו רצויה, היתה גם בעבר, ועתה יוכלו גם ישראליות להנות מערוץ הגירה נוסף המשקף את המציאות החברתית והכלכלית הישראלית כפי שהיא, ולא כפי שרבים רוצים לראותה. דיון ציבורי מלא בבעיה אמור לכלול את כל ההבטים של מעמד האשה והקומודיפיקציה שלה, כולל ובמיוחד בהתחשב בעובדה שדיני האישות החלים בישראל הם ההלכה, הקובעת שאשה היא קניין. כמו כן, לא מתקיים דיון ובמיוחד לא דיון פמיניסטי בהיבטים סמויים יותר של סחר בנשים, המשולב בצורה סמויה בפרקטיקות תרבויות של המעמד הבינוני ואף הגבוה בישראל, וגם בקרב הציבור המכונה "נאור".

 

ליום השואה – סקסואליזציה של אלימות

כפל הפנים של הנאורות המערבית עלה לדיון השבוע באוסטריה, והתקשר גם לשואה ולנאציזם. התגליות האחרונות באוסטריה, עת שנחשפו כמה מרתפים עמוקים ונסתרים ובהן כלואות נשים המשמשות כשפחות מין, עוררו דיון ציבורי נוקב שם. נטשה קמפוש, הצעירה שחולצה לפני שנתיים ממרתף כזה, קושרת את התופעות האלה לנאציזם שלפני ששים שנה, ומעלה נקודה חשובה, לפיה אחד מפגעיו של הנאציזם, שזכו להכי פחות תהודה, היה הפיחות במעמד האשה והחפצתה לצרכי מין וילודה. הנאציזם סחר בנשים באותו אופן שבו הוא ניהל את יתר הענינים, באלימות סדיסטית רצחנית, ובלא עכבות. עם זאת, הדימוי החזק של מרתף נסתר ושקוף בלב התרבותיות המופגנת של אוסטריה, ובו מתרחשים מעשי זוועה סדיסטים בילדה, אינו דורש הסברים נוספים. הוא בהחלט הולם וממחיש את הזוועה הנאצית בהתגלמותה, והאופן בו חלחלה לתרבות כולה.

——————————————————————————————-

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז  On 02/05/2008 at 14:23

    המחלה. כן. זו ה-מחלה. הזוועה. האימה.

    מסכים עם כל מילה שכתבת כאן.

  • איריס  On 03/05/2008 at 06:32

    חן חן בועז

  • איריס  On 03/05/2008 at 12:35

    את התגובה של "גבר". הנושא אינו ערבים ואחמד טיבי.

    לגבי הטענה שנשים ישראליות-יהודיות נסחרו גם לערבים , לא מפתיע ולא חורג מהטענה בפוסט. אין לי ספק _ואף יש לי ידיעה על כמה מקרים – שנשים ישראליות נסחרו מטעמים שונים לקליינטים ערבים

    לגבי הבעיות שלך עם נשואי תערובת לא אכנס לזה כאן, אולי ראוי בהזדמנות לפוסט נפרד. נישואין בינדתיים הם נושא מרתק שמשלב גם ביקורת פמיניסטית ככל שמוסד הנשואין משקף תפיסות של מעמד חברתי. השאלה אם נשים יהודיות מתחתנות עם מוסלמים יותר מאשר גברים יהודים עם מוסלמיות היא מעניינת אבל אין לי נתונים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: