המחלה יושבת בממשלה

אדם חולה מאד

 

צל"ש פסח ליואל מרקוס שהעז לתהות, בשפה רפה ומנומסת אמנם, על ההגיון במינוי איתן לשר בממשלת ישראל, כאשר ברור היה שמניעיו פסולים. בעוד שרבים מיהרו להטיל ספק ורפש באנשים כמו פלאטו-שרון וגאידמק – על כך ש"חיפשו מקלט מדיני" בכנסת ישראל, כדי לחמוק מן הדין בצרפת, אף אחד לא שואל מה עושה רפי איתן במשכן. בעוד שהשניים שהוכפשו שפכו לפחות הרבה כסף על מי ששימש להם מקלט, והכירו תודה על כך, כמו קובי אלכסנדר בנמיביה, רפי איתן נכנס לכנסת כדי להמשיך ול"תחמן" את עם הישראל, הנתפס אצלו כשבט בקונגו שנועד לשרת אותו.

 

מרקוס ועמוד השדרה

מרקוס חושף גם את צפונות נפשו שלו, כאשר הוא משתמש בבדיחה סקסיסטית סרת טעם להמחשת טענותיו. (זו שיש לה זקן מכונם, על הזקנה שמתלוננת על אונס באיחור, מחמת "נוסטלגיה" כביכול).

זה חושף את שיתוף הפעולה שלו, בעצמו, עם השתקת המעשים של רפי איתן, כל עוד זה היה נוח.   זו התנהלות זהה למחול השדים סביב הנשיא קצב, שלא נבע מגינוי מעשיו, אלא מ"עיתוי" פוליטי במובן הרע. אבל כמו במקרה קצב, לא נפשפש בביוב הנפשי של העיתונאים, שברצונם מחפים ונותנים חסות לאונס ורצח, וברצותם מנפנפים בדם, אלא נתמקד בעיקר. יואל מרקוס הוא "שבשבת" קלאסית, אך הוא מעניק מדד טוב להלך הרוח של ההמון. כניראה שהכף הוטתה נגד איתן, כאשר הוא הופך לנטל בעיני אמריקה. יפה, ואם כך, יש להטעימו מקצת מן התרופה שלו, ולהסגיר אותו לאמריקאים, בבחינת "הקרבת המעטים למען הרבים", משפט שהפך אצלו ללוגו.

 

"הארץ" בכלל יוצא מגדרו להראות שהוא תמיד אמר שלק"מ זה טעות ו"חובבנות". אמיר אורן כותב כאילו הדברים קרו אתמול בבוקר, ומביא ציטוטים נרחבים ממאיר עמית ו"מומחים" אחרים שעכשיו ידלו פתקים המוכיחים ש"הם אמרו מזמן" שה לא בסדר. מביש כל פעם מחדש לגלות את ערוות הגיבורים הגדולים מהצבא והמוסד, ואת הפחדנות שלהם מול נוכלים ערמומיים שפגעו בריש גלי באזרחים תמימים ובאינטרסים של המדינה. ואלה עד האנשים המופקדים על בטחוננו, וזה ממש מפחיד.

 

 

העיתוי, שאלת השבוע בעניין "המרגל הגמלאי"

 

כל הפרשנים תוהים על ה"עיתוי" באיוורור הפרשה המאוחרת הזו במועד הזה. שמענו כל מיני ספקולציות מוזרות, למעט המובן מאליו. השבוע נחגג חג הפסח. גם באף בי איי יש יהודים. זהו צעד משמעותי לקראת שחרור העבדים העבריים ממנצלים ופרעונים כמו השר לענייני גמלאים. מישהו חמד לצון ושלח רמז שהגיעה העת לשחרר את העם ממשעבדיו ומנצליו. ודי לחכימא ברמיזא.

 

———

 

הוצאה לפועל כצנזורה בסגנון הלק"מ, או –

פרצה מלחמת אזרחים

 

לאחרונה אנחנו עדים למעין "מערכה" סמויה למחצה, שעולה כבר למימדים חברתיים נרחבים, ובמסגרתה מופעלות סמכויות גבייה בצורה שגם היא מעוררת אותה שאלה "למה עכשיו ? מהו סוד העיתוי ?" בדיוק כמו בפרשת בן עמי קדיש. לתופעה הזו קוראים "אקדח במגירה",, הכוונה כאשר מישהו, כמו נאמר האף בי איי, שומר משהו במגירה (או חוב, או חוב מפוברק או מנופח) כדי להשתמש בו ביום הנכון שבו יזדקק לכך.

 

מור אלמסלי – לממשלה

 

שיטה זו תוארה בפסק הדין הזה, של אחת – אזרחית ראויה למופת – מור אלמסלי, נגד עורכי הדין ליאור שפירא וערן פרונקל, הפועלים כ"גובים" מטעם חברות תקשורת. השופט אחיקם סטולר- הראוי לכל שבח על עבודה מעולה – מתעלל לאט וביסודיות בעורכי הדין, ומוציא מהם את הוידוי. עורכי הדין מתפתלים על הדוכן ומודים לבסוף, שהם פעלו בזדון להכשיל את הצרכנית, כלומר, למנוע ממנה מידע על כך שנותרה יתרת חוב לתשלום, ואחרי כן בסדרה של "משלוחי התרעות" מפוברקות לכתובת שהם יודעים שהיא לא נמצאת בה, כדי להגיש חשבון מנופח להוצאה לפועל. הרעיון הוא פשוט. חוב של כמה עשרות שקלים, שלעיתים קרובות נובע מפעולה לא נכונה של הספק, הופך לאלפי שקלים, ובחסות מערכת החוק, אפשר לגבות כל מיני "הוצאות" ו"חקירות" עד בלי די, וזה תופח ממש מהר כמו בצק שמרים בפסח.

 המדהים הוא, בעיני כמשפטנית לשעבר, שמערכת המשפט איבדה כל משקל בתהליך הזה, ועורכי דין "לא מתרגשים" ממה שאומרים שופטים על הטכניקה שלהם. אחרי הכל, לא מוותרים כל כך מהר על תרנגולות המטילות ביצי זהב, הנה רפי איתן הוא הדוגמא החיה. כך עושות העיריות בעצמן, שהן זרוע שלטונית, ו"קוזי פן טוטי", ממש קונגו ליהודים.

 

 חג חירות מהקומבינטורים

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  On 25/04/2008 at 11:54

    בעניין העיתוי… ראוי היה באמת לערוך את ביעור החמץ בעיתו, אבל נדמה שהמועד עבר ונצטרך לגלות אורך רוח ולהמתין לביעור הבא

  • איריס  On 25/04/2008 at 12:01

    מתקבל הרושם שנרקמת קומבינה מסריחה כדי לקדם "שלום מפוקפק" עם מנהיג מפוקפק. אם השמאל ייכנס למיטה הזו, התוצאה תהיה רעה ומרה. לא רק לקורבנות המושתקים אלא למדינה כולה.

  • שרון  On 25/04/2008 at 16:27

    דפק באותה שיטה מישהו שאני מכירה, אבל הבחור, שהעז להגיש בקשה לביטול פס"ד, נפל על שופט אחר, שהוסיף לו גם 1000 ש"ח הוצאות (למרות ששפירא ביקשו רק 800) ובעט אותו מכל המדרגות בשאט נפש גלויה מכך שלא הגיע מיוצג. יש בעייתיות גדולה בכך שאזרחים נגררים לבתי משפט בהמוניהם, וצריכים לממן הגנה מכיסם כאשר הם מסתבכים (בפרוטות בדר"כ) עם חברות הענק ומשרתיהן.

  • איריס  On 25/04/2008 at 19:28

    מוכר ולא חביב, העובדה ששופטים מענישים אזרחים שלא באים מיוצגים גם בתביעות "צרכניות" קלסיות מול תאגידי ענק. חמור בעיני וצריך להתלונן, אם זה עוזר בכלל, לנציבת התלונות.
    000
    נתקלתי בעצמי בשופט (מיכאל תמיר מת"א) שחבר לתאגידים כי זה יותר נוח ובטח יותר משתלם. אבל צריך לציין לשבח את השופטים שעושים את העבודה, אנסה לפתוח "פינה" לשופט האמיץ (אולי כדאי למכור את הרעיון לתקשורת), כדי שיהיה שכר לעמלם של אלה שמסרבים להיכנס לתלם. ציינתי פה את טננבאום מירושלים, ממש הילד ההולנדי בסכר, וגם אחיקם סטולר בעיני גראוי לשבח. זו היום החזית האמיתית והמבחן למוסריות של השופט.
    0000
    אני לא סיימתי עם הנושא הזה, ולא עם ליאור שפירא. את מוזמנת להצטרף למטה המאבק.

  • איריס  On 25/04/2008 at 19:35

    כאשר שופט מביע כזו עמדה חריפה על פעולה של עורך דין, גם לשכת עורכי הדין צריכה להיות בתמונה.
    אני מחפשת רעיון אמנותי-מחאתי לנושא של ההוצאה לפועל כמכשיר דיכוי. הרבה חברים שלי מתמודדים עם הפגע הזה, זה הפך לסימן התקופה. חבל שהמערכת לא בודקת את עצמה, בייניש עסוקה ב"פוליטיקה" עם פרידמן ועם שגרירים אמריקאים, בעוד הבית נשרף.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: