לא כולם יאהבו אותך

 

 

ובינתיים

 

נעים לחיות בלי הבלוג המתעדכן. עשיתי אפילו שלושה ימים בלי אינטרנט, ונשארתי בחיים, אפילו חיים טובים יותר.

 

התובנה של החודש, שלא כולם יאהבו אותך, ורוב הביקורת – זו שאני נוהגת לספוג ואף להפנים – נובעת מן האגו ("אני יותר מגיע לי"). ככה נשרו שלושה טון קומפלקסים. קריאה ברוח זו של טוקבקים בבלוג, או "ויכוחים" מדומים בתחום הפוליטיקה, חוסכת הרבה שנים. לא כולם יאהבו, וזה בסדר, לא צריך להתייחס לתכנים בכלל, אלא למוטיבציה. ו…לשמור על מה ששלך.

 

במשקפיים כאלה, מגלים שהדרכים לקחת הן רבות ומגוונות, בדיוק כמו בעולם הטבע. וה"תיזה" היא סוג של קישוט קרב, או פיתיון.

 

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: