מרכז שלם בשביל אמריקה ?

 

התמנון

 

בפוסט קודם, ודי מגעיל מבחינות מסויימות, העליתי זכרונות מעידן התמימות השמאלני שלי, ותהליך ה"אמריקניזציה", כלומר ההשחתה המוחלטת, של הסביבה הארגונית שבה צמחתי, מקצועית.

 

והנה, עיתון "הארץ" מזמן אפשרות למפגש שני עם זכרונות, מפרק עבודתי המעתיר עבור "מרכז שלם", בן הטיפוחים של ביבי נתניהו ורון לאודר. למרכז שלם הגעתי בעקבות עטרה, אשת התרגומים שעבדה שנים במוסד "ביאליק" ועברה, בעקבות התנאים, למרכז שלם. אני הוזמנתי, פה ושם, לתרגם או ליעץ לתרגום של טקסטים ההולמים את כישורי (משפטיים, חוקתיים, וכולי). האמת, נעים היה לעבוד בתרגום עבור מוסד שלם, פעם ראשונה בתור מתרגמת שהכסף הגיע לפני האיומים בתביעה, וגם הסכומים היו מכובדים ומכבדים. ככה צריך לעבוד, וחבל שרק שם זה קורה.

 

אחרי כמה עבודות מזדמנות, קיבלתי לבצע תרגום בסיס לספרו של יורם חזוני, "איילת השחר" (אשר פורסם אז כבר באנגלית), והוא הפרשנות המודרנית שלו, והפוליטית, למגילת אסתר. זו היתה גם העבודה האחרונה שבצעתי שם, אם אינני טועה, כיון שלא התאוששתי זמן רב מן הספר הזה. התיזה המרכזית נוגעת לעניינים מדיניים (ונשים את זה כרגע בצד), אך גם ענייני מגדר נכללים במגילת אסתר, ושם למדתי על הלב האפל של הניאו שמרנים, בכל הקשור למעמד האשה. אסתר המלכה, לפי הרבנים לאודר-נתניהו-חזוני היא שפחת מין ממוכנת שנשלחת להפיל בכירים אמריקאים (המן ?) כדי להציל את ההתנחלויות, משהו כזה. ולולא זה היה עצוב כל כך, אפשר היה להרביץ על זה פרק בחמישיה הקמרית. זה עצוב, משום שהרבנים לאודר נתניהו חזוני הם גם בעלי האמצעים הפוליטיים והכספיים לבחון את המודל הפרשני שלהם, הלכה למעשה.

למעשה, הח"מ שימשה באיזה שלב כאסתרק'ה בגרוש וחצי, כפי שסיפרתי כמה וכמה פעמים בבלוג זה. הענין הוא, שלפי מיטב זכרוני, ההמנים שבחרו הניאו שמרנים היו דוקא יהודים…כי אותם קל להפחיד. אבל מי סופר ומי מדקדק בפרשנויות נוקדניות, העיקר שהמטרה הלאומית הקדושה (עשיית רווחים) היא היא שעמדה נגד עיניהם.

 

בפרספקטיבה מאוחרת, השיפוט הקשה שלי על מרכז שלם, ועל הפשטנות העולה מן המניפסטים שלו, ובחירת הספרים לתרגום, התרכך. ביבי נתניהו ולאודר אמנם חובבים שפחות מין נרצעות, אך מוכנים להעניק להן בתמורה בדיעבד איזה כבוד יהודי, רוחני (לקרוא על שמה איזו מגילה), וגם כמה דולרים לקנות בושם של אסתי לאודר. לעומת זה השמאל, גם הוא חובב עבדים ושפחות, אך במקרה זה, הם לא זכאים לשום דבר, לא תגמול, ולא תודה אלא הצלפות וקירבון חוזר, עד שימורקו מפשעיהם המדומים. בין שתי הברירות, לא נותר אלא להעדיף את רון לאודר. המחשבה שיכולה להתקיים תנועה אידיאולגית או פוליטית בישראל שאינה נזקקת לשפחות או עבדים בכלל, היא כניראה בבחינת אוטופיה.

 

—–

לימים, לפני כשנתיים נחתה בפתח ביתי בחורה צעירה וחביבה, שהציגה עצמה כעובדת בכירה לשעבר במרכז שלם. במשך כמה חודשים "ישבה לי על הראש" שאכתוב ספר על "מה שקרה לי", ואני תהיתי אם היא שליחה של הרבנים הנכבדים לעיל, שמתעקשים על המגילה, כדי להרגיש שקימו את מצוות "איילת השחר העולה" כלשונה. תמורת המגילה המחודשת, הניאו שמרנית, ומתן ההסכמה בדיעבד לתרמית המחוכמת של נציגי "מרדכי" עלי אדמות, כניראה שהייתי מקבלת קצת דמי כיס לקנות קוסמטיקה.

תיתני, תקבלי….חה חה, לקחתי, ואת לא קיבלת כלום, יא איזה חכם אני. לאלה קראו חז"ל "נבל ברשות התורה".

אני חייבת לציין שכל זה אמת, הגם שזה נשמע כמו תסריט למדע בדיוני, בנוסח "יהודים בחלל" של מל ברוקס.

————————————————————————–

תאומים סיאמיים

 

כאשר אני משווה בין  הקרן החדשה לישראל ובין מרכז שלם , אינני מצאת הבדל רב למרבה הצער. בראש שני המוסדות המיסיונרים עומדים יהודים אמריקאים לא ממש בריאים בנפשם, אבל מאד עשירים, והישראלים הם "ישחקו הנערים, או הנערות, לפנינו" ומי שישחק וימצוץ ממש טוב, יקבל כרטיס מוזל להגרלת הלוטו גרין קארד.

 

לגבי ההגירה לאמריקה, אמר הטוקבקיסט (ועכשיו גם כוכב הקולנוע) יגאל כהן, שצריך להיזהר שמרוב ביקורת על הציונות שחטפה את ילדי תימן, לא מהגרים בסוף למדינה שקונה ומוכרת את הילדים האלה.  .

זה כבר "חלב שפוך" מזמן, אבל הנה, אמרתי. העולם גדול, ויש עוד הרבה מדינות חוץ מארצות הברית.

 

 

 

 

 

 

 

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: