שמערל ובערל (ויוסי גם)

 

סניגורי קית רוזן וויסמן, נאשמי פרשת הריגול של "אייפאק" מלפני שלוש שנים, רשמו הצלחה מהותית במשפט, כאשר הצליחו לקבל אישור לזימון עדים מקרב בכירי הממשל.

 

עורכי דין לא צריכים הסברים, כדי להבין שאישור זימון כזה יכול להכריע את גורל המשפט הרבה יותר מכל טיעון. אני זוכרת, להבדיל כמובן, את הבקשות שהגשתי כמעט בכל דיון של נאשמים בדואים בתיקי הריסת בתים (אישומי תכנון ובניה) לזמן את  ראש מנהל מקרקעי ישראל ובכירים נוספים כולל פוליטיקאים, כדי לבסס את ההגנה של הבדואים, שהמעבר שלהם למקום שבו נבנה הבית ה"לא חוקי" היה בהוראת המדינה. די דומה לטענה של רוזן ווייסמן שפעילותם היתה על פי הנחיה לא כתובה של הממשל, וכמו שמנבר נידמה לי טען שפעילותו באיראן היתה על פי סיכום בעל פה עם שלוחי המדינה. קשה מצבו של המסתמך על "הבטחות" ודיבורים של פקידי ממשל בכירים, כיון שמטרתם בדרך כלל היא למדר פעילות, כלומר, להשתמש באנשי קש לא רשמיים כדי לקדם נושאים ופעילות שאותה בדעתם להכחיש במרץ רב.

 

שני היהודים הנאשמים מזכירים לי קצת את משה קצב שנתפס בתרגיל דומה, כאשר הועלה למעלה מחמת האינטרס, והועף כאשר זה נדרש, ובאמצע היה בטוח שעוצם ידו וכוחו _וכשרונו כמובן, הם שעמדו לו. זהו תרגיל ידוע של בעלי הכוח, להשתמש בבני "מיעוטים" שונים, שהם גם בעלי אמביציה, לצרכיהם. היהודים כמיעוט נצחי, ומאד אמביציוזי, רשמו פרקים שלמים בתורת המניפולציה, על בשרם. לכן, שמענו גם יותר משמץ זעקות גוועלד משמערל ובערל התורנים, שזוהי מזימה אנטישמית, כפי שקצב זעק לפתע שזוהי אפליה עדתית. שניהם צודקים ושניהם טועים כמובן.

 

צודקים משום שגילו לפתע את מימדיהם האמיתיים לעומת מבני הכוח האיתנים והיציבים. טועים, משום שהם גם כרו את קברם במו ידיהם, ונכנעו להיבריס, גם כאשרהיו אורות אזהרה מנצנצים לאורך הדרך. מן הטעם הזה, ומן הטעם שעד הנפילה התענגו על מנעמי השררה, כולל היכולת להתעמר בחלשים מהם מקבוצתם שלהם (קצב במזכירותיו למשל, ושמערל ובערל במזקירות יהודיות (סיק)), ואימצו בהנאה את קוד ההתנהלות של חצרות הרומאים. לכן, נשמעת זעקת כזעקת קוזק נגזל. הנפילה במקרה כזה היא מוחלטת, ואין ממנה מוצא. הניסיון ברגע האחרון לגרור את חצר המלכות לזירה הציבורית, משחק בדרך כלל לידי כוחות אחרים, המבקשים להשתמש בשמערל התורן כדי להבעיר פצצה במי שסומן לחיסול.

 

מדהים לראות כיצד תרגיל בסיסי כזה עובד ללא דופי במשך מאות ואלפי שנים. תמיד מביך קצת לראות את הזהות נחשפת בנאומי הזעם, וכך מתחת לאיש החליפות החייכן ורך השפתיים קצב, יצא לפתע שור זועם, לא, כי אם פנתר שחור וזועם. ומתחת לחליפות האמריקאיות להפליא, והחלקלקות של קית (שמערל) וסטיב(בערל) יצאו לפתע שני קורבנות מזרח אירופאים של רדיפות צארים ונסיכים.

 

ההבדל בכל זאת בין שני המקרים הוא כגודל ההבדל בין קלושמערל האשכנזית, שזרועותיה מגיעות עד קודש הקודשים ממש (חצרו של האימפרטור בוש) ובין שערוריות קרית מלאכי המגיעות רק עד משכן נשיאי ישראל ושימון פרס. בקלושמערל, עדיין לא הגיעו התלונות של המזכירות לידי מזוז, אך הגיעו גם הגיעו לידי משטרת הפריצים הניאו נאצית (מרגע זה) המכונה האף.בי.איי. ושם נשארו, בידיעה שאין שופט או דיין בקלושמערל שיכול לעמוד מול שמערל ובערל וחבריהם.

 

 זה מזכיר לי את שכנתי מרחובות, פולניה ברמ"ח שס"ה שהיתה מסבירה לי ביידיש כך – "א-פרענק איז א-חייה אובר א-פרענקינה איז א-מחייה". נידמה לי שאותו דבר אומרים בוושינגטון, על היהודים, בטח בקלטית או משהו כזה..אין חדש תחת השמש.

נמשיך להתבונן בסאגה בעניין רב.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יוסי  On 04/11/2007 at 09:23

    יענקל בערל ושמערל, המתגוררים בניו יורק, החליטו לאנגלז את שמותיהם.
    יענקל שינה את שמו ל-יוק.
    בערל שינה את שמו ל-בוק.
    ושמערל החליט ברגע האחרון שטוב לו עם השם היהודי שלו…

  • איריס  On 04/11/2007 at 12:15

    חשבתי ששמערל עיברת ישר ל"ביטוח לאומי" או ליוסי
    או משהו כזה.

    אגב, אנקדוטה. קראתי לאחרונה באיחור של כמה וכמה שנים את ספרו של פיטר הונם המפורסם.
    והנה, שמך נזכר שם. הגם אתה ברוטוס ?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: