הרלוונטיות איפה

 

 

אתר "העוקץ" מעדכן על כנס אקדמי בנושא פסיכולוגיה וסוציולוגיה, "שיח טיפולי" על אי שוויון וגבולות לאומיים בחברה הישראלית. כל זה – סביב התימה והמודל של "טראומה" כתחולתה על יחידים וקבוצות בחברה הישראלית. לכאורה נושא מעניין ורלוונטי, אך עיון ברשימת הדוברים וכותרות ההרצאות מעקר מעט את ההתלהבות. חסרה לי מאד התייחסות שיטתית ותימטית לטראומה מינית, בין כל הנושאים שעלו (ההתנתקות, פלשתינאים, קסאמים ופער "עדתי"), במיוחד יש צרימה לנוכח הכותרת המדברת על אי שוויון. קשה לדבר על אי שוויון בישראל, בהקשר הלאומי, מבלי להתייחס למעמד האשה בחברה הישראלית ובעיקר בהקשר ל"סכסוך". פיתוחים חשובים במיוחד בצד החברתי של טראומה התרחשו על ידי התנועה הפמיניסטית שהעלתה למודעות את האלימות המינית נגד נשים וילדות (וילדים, וגם גברים כמובן). קשה לפתוח היום ספר על טראומה מבלי שתרומה זו תוזכר כך או אחרת.

 

הכנס מתרחש על רקע כותרות היום בפרשת קצב  –  כאשר ניראה שסביב הטראומה המינית הזו, הולכת ונבנית דראמה שתכניס את כולנו לטראומה לאומית, והיא "פרשת קצב" כפיגוע פוליטי שטרם סיים את תפקידו. ראוי אולי לכנס פרק ב', ולייחד אותו לאי שויון, גבולות לאומיים ומגדר" או משהו כזה.

 

 

————————————————-

 

פרשה נוספת שהציצה מבין כותרות השבוע היא דליה גנגר-גלעד שרון, אם מדברים על הדחקות טראומתיות וזכרון משובש. התהיה על הדחיה האינסופית של מאסר עמרי שרון כבר התפוגגה ברעש הפרשיות החדשות, אך היא תלויה על צואר המערכת המשפטית ואכיפת החוק, כמו כדור ברזל עבה.

שוב אותו מזוז שוב אותו ערפל, ושוב מיסמוסים המותירים טעם של קנוניות. גרושתו של אריה גנגר, איש אמונו של שרון, מגלה שגלעד שרון קיבל כמעט שני מיליון דולר עבור השקעה של עשרים אלף דולר בעסקת נדל"ן בקנדה. התרגלנו אמנם לסכומים האלה בשנים האחרונות, אך אני עדיין מן הדור הישן, ומתקשה אפילו לדמיין סכום בן שבע ספרות בדולרים, בפרט כאשר מדובר באיש ציבור שאמור היה להשקיע ימים כלילות בשליחותו. שרון הכורע תחת המשמנים, עם רעייתו הגיגנטית, סיפורי ה"אחות" המתה וכל השובל המעופש הזה, כל אלה מגיעים כבר למימדים מקראיים ממש. למעשה, נזכרים שמזוז הוא מינוי של הימים ההם, ויתכן שהוא פשוט צריך ללכת, ביחד עם שרידי קורי העכביש של אותה חונטה.

לא מדובר באיתרוג ההתנתקות, לדעתי, בזה לא העניין (אם כי התבטאויות של אנשי שמאל יוצרות את הרושם של מעשה מכוון, כלומר, השגת הישגים פוליטיים, כמו נסיגה משטחים, על ידי תפיסת הביצים של פוליטיקאים בעמדות מפתח), אך לדעתי, עם כל חיבתי לקונספירציות, זה לא גלעין המקרה. שרון הוא קייז שגדול אפילו ממדינת ישראל, ובטח שכתב אישום, כן או לא, מפרקליטות המדינה, לא היה מאלץ אותו להתנתק מחבל עזה. זה אולי ניראה כך, אבל הוא כניראה פשוט קיבל כסף, והרבה, כדי לבצע כל מיני מהלכים שנקבעו במקומות יותר חשובים מרחוב צלאח א דין.

—————————————–

 

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: