קורי העכביש של מערכת המשפט

 

 

עושה רושם שמערכת המשפט נלכדה בקורי העכביש של ההתחכמויות, ועתה היא ניגפת תחת ידיו של פרופסור פרידמן, מינוי מבריק של אולמרט, בהתחשב במטרותיו. בתור פרופסור ותיק שעיקר מוניטיו ועיסוקיו בעבר היו במגדל השן, ועקב גילו ומעמדו, אין לו מה להפסיד, וגם אי אפשר לחלוק על הידע שלו בתחום.

 

קצת משעשע אותי לקרוא את צהלות השמחה מן הטריבונה של הטוקבקיסטים הימניים (היידה פרידמן), הממתינים לקריסה של בג"צ, בעיקר של השנואה בייניש מאז ימי "שמפניה" העליזים. זה משעשע כיון שבית המשפט נפל חלל בשבי הדימויים הכוזבים שהוא ייצר. ובמה מדובר. מי שעסק אפילו קצת בהגנה על זכויות אדם בישראל, יודע שבית המשפט העליון הוא חותמת גומי, כך או אחרת, של הרשות המבצעת, ונתן ידו לכל הפרות זכויות האדם החמורות ביותר. ואולם, במסגרת תפקידו כ"מסביר לאומי", הסכים בית המשפט, במיוחד בראשות ברק, לייצר את גלילי הנייר הארוכים (מאמרים ופסקי דין עקרוניים) שיחניפו לשיח של הגויים, וידברו בשפתם כ-א-י-ל-ו יש זכויות אדם בישראל, יענו "ישראבלופ", ואכן פה ושם יזכיר לנו טוקבקיסט הגון שבית המשפט חילץ את ישראל ממבוכות רבות (הגדר, עינויים וכולי).

 

בית המשפט העליון בהרכב המעצבן שגרר את המחזה הנוכחי התעלה על עצמו במילוי תפקיד המיסוך והבלוף. בעוד השופט ברק מפיק פסקי דין מהממים בברקותם בקשר לזכויות אדם (וכך מקומם עליו את הימנים שמתרגשים מן המילים יותר מן המעשים), הרי בפועל, מספר האומללים שניצלו ממש על ידי בית המשפט הוא אפסי. בתחושת בטן, הייתי אומרת שפר קייס, הייתי מעדיפה לייצג קורבן של הפרת זכויות אדם (כולל ערבי מן השטחים) אצל שמגר הנחשב ימני, שאולי יוציא הכרעה של שורה אחת, אבל יציל את האיש. כך נולדו תואמי ברק, וגם בייניש הפיקה פסקי דין חסרי שחר, כמו בנושא של ענישה גופנית של ילדים. סמרטוטים אדומים שנועדו רק להרגיז את השמרנים, במקרה זה הדתיים שמאמינים ב"חוסך שבטו", אבל בפועל "שלחה אור ירוק" לכל האלימות בחברה הישראלית שמזהה בלוף כשהיא רואה אותו.

 

בקיצור, עכשיו אוכל אהרון ברק והתואמים שלו את הדייסה ההסברתית שהם בישלו ושעליה התקדמו, מילים מילים, סמרטוטים אדומים, חסרי כל משמעות. עכשיו הם מבקשים להיבנות מכך שהגנו בגופם על האזרח הקטן משרירות השלטון, אלא שאם תקראו כל אתר שמאל ישראלי מצוי, תגלו שאין כל שביעות רצון מתפקודו של בית המשפט בתחום זה, להיפך.

 

יחד עם זאת, אין ספק שעדיף היה שלטון הצביעות הזה על פני התסחיף שהולך לצאת עכשיו ולמוטט את החומה.

חבל רק שכל הויכוח מתנהל על פי דימויים שנוצרו, בהבל פה, של בית המשפט שהתקרנף כל השנים, וקיווה שאם ישחק את המשחק של הפטריוט, זה יעמוד לו ביום הדין. כך איבד בית המשפט הן את הקונסטיטואנסי שעליו הוא אמור היה להגן (ונכשל) והן את אהדת השררה שאליה התחנף בקריצות.

 

היה עדיף לשמור על פרופיל נמוך ולא ליפול למלכודת של "ההסברה הרוכלותית" שביד אחד הורגת אנשים וביד שניה מחזיקה קולמוס מהודר וכותבת מאמרים נלהבים. אם ניקח את נושא העינויים, הוא ידגים לנו את הבעיה.

ברק, בלוויית שיירת לווייניו (ארגוני זכויות אדם "מטעמו") הפיק פסק דין מרעיד נפשות במובהקותו, בנאורותו, משהו שכל העולם נאלץ לסתום את פיו, לפחות שנתיים, עד שהוא התאושש מהנחרצות הזו. בשטח לא קרה כלום, להיפך, השיטה פורחת והעינויים משגשגים. השב"כ הרוויח זמן, אבל גם החזיק בנייר המרשיע הזה (פסק הדין) להוכיח בבוא היום ש"הבג"צ שמאלני ועוכר ישראל". אגב, זה תמיד מה שהשררה עושה, קודם מזנים ואחרי כן צועקים "זונה זונה". חבל שברק לא קרא קצת דברי חז"ל על המתעסק עם השררה שברצונה מקרבת וברצונה מרחיקה. אין מה לעשות, בית המשפט "מכר" את הנשמה שלו, יותר מידי פעמים, ביותר מידי תיקים, וחיפה על כך בכתיבה מיותרת של ססמאות ריקות ומתהדרות בכאילו דמוקרטיה.

 

כך קרה, שאפילו נוכח מתקפת ימין משוחררת מכל כבלים, יושבים מגניו הטבעיים של בית המשפט העליון, עיתונאים, אנשי ציבור, אזרחים איכפתיים, ואפילו ארגונים זרים, וממלאים פיהם מים. יש לקוות שאין זה סימן לבאות בקשר לקריסה של מערכות נוספות, אם לא למעלה מכך.