צעד ראשון

 

 

דיווח מהבוקר על אישום ראשון בסחר בבני אדם נגד "צוארון לבן" בישראל, ששמו משום מה חסוי מאיתנו. איש עסקים מכובד שחשק בשפחת מין לשעשועים, ואין שעשוע כמו התעללות ברעבים, וקצת סדיזם. איש עסקים שיש לו כסף בודאי לשלם לעוזרת בית בעלת זכויות של אזרח, וגם אם צריך יכול לשלם לזונה, העדיף להתעלל בפועלת זרה, כי "עומד לו" מזה שהיא בשליטתו המוחלטת. לא מחסור מזומנים, ולא מחסור בשירותי נקיון או זנות בתשלום, אלא הנאה צרופה, ישראלית, מהכוח.

 

מזל שיש פועלות זרות, כי לפחות לפני הגירוש הן פותחות את הפה, אין להן מה להפסיד, וכך נחשף טפח קטן, צוהר דקיק, לגיהנום שמתקיים פה בדרך כלל בלי הפרעה.

 

דע עקא, שכבר הטוקבקיסטים החכמים שלנו מבינים שהשימחה מוקדמת. כתב אישום אינו סימן לכלום בימינו, אלא הוא בבחינת "נאראטיב" מתכלה, בהבל פה נוצר, בהבל פה נעלם, פוסט מודרני כזה, ומתגלגל על ערימות כסף שחור, מיד ליד, במקומות הנכונים.

 

פרשת קצב, קו פרשת המים. כי מה שמצטייר שם אינו אלא סחר בבני אדם בלשכת הנשיא. אלא שמעמדה של שפחה ישראלית נחות מזה של אחותה הפועלת הזרה, אין לה עמותות של עובדים זרים, ואין גם מי שירוץ לחקור אותה.

 

אך אפילו בסוריה מריחים את זה כמו שזה, לא פחות ולא יותר, כפי שהתבטאו שם על הדנג'ן הקטן שהקים לו קצב. אבל, בציון כמו בציון,  מי יתנני רוזנשטיין, פה בישראל אדם כמותו מקבל את דבורה חן ואריאל בנדור כעורכי דינו, וקצב – זוכה למיטב הקבוצה היריבה (פלדמן, ליבאי), אין מנוס מן המסקנה שהוא יושב על משהו גדול. גדול מאד. וכלאם פאדי השרמוטות…הן אפילו לא "פועלות זרות", ולהן אין מקלט.

 

מה יעשו עכשיו חכמי ציון והממונים על החוק ? לאן יוליכו את הבושה ? בינתיים, תשעה קבין תועבה חוסים תחת מעטה כבד של "פגיעה ביחסי חוץ", דוקטרינת הכיבוס הגדולה של ממלכת העבדים והשפחות שהוקמה כאן. ואם לצטט טוקבקיסט נוסף, כדאי אולי לכתוב את הזכות להחזיק עבדים ושפחות מין בחוקה הישראלית, כדי שידעו אחרים עם מי יש לנו עסק פה.

 

 

 

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יוסי  On 13/08/2007 at 12:25

    ואותי מקומם גם שבחסות איזה פילפול משפטי אין מפרסמים את שמו של החשוד.

  • איריס  On 13/08/2007 at 14:05

    למחאה.

    בגלל זה הזכרתי פגיעה ביחסי חוץ.
    תחת המונח הזה יושב בית זונות וצינוק גדול של שחיתות וסיאוב שלא יאומנו. דבורה חן, מצער לאמר "שרמוטתו האישית של חורב שליט קונגו", בטח התפלפלה קצת לפני שהיא קברה אנשים תחת "יחסי החוץ" והלכה לעשות לביתה ולביתו של רוזנשטיין.
    למרבה המזל של השפחות האוקראיניות, אין להם דבורה חן מעל הראש, כי הן חוזרות לאוקראינה, ולא נשארות בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
    לכן, הן יכולות לדבר.
    (ויסלחו לי הזונות על ההשוואה המעליבה לדבורה חן)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: