מורשת אשכנזית

 ציטובה הקדושה המעונה

 

בשנים האחרונות אני מרגישה רדופה ממש על ידי רוחותיהן המורעבות של שתי הסבתות שלי, זכרונן לברכה. נידמה לי ששתיהן היו רוצות שאתן להן לדבר, את כל מה שפעם אסור היה להגיד במילים ואפילו לא לחשוב.

סבתא ציפורה, שאנשים קראו לה "ציטובה" על שום מעשי ההתנדבות והעזרה לקהילה שבהם הצטיינה, שולחת אלי מבט אילם, עצוב, האם מישהו סופסוף יסתכל גם עליה ? בזכרון המשפחתי שכבר עוצב על ידי שתי בנותיה, אמי ואחותה, נגזרה עליה התעלמות והיעלמות. את הבמה כבש לחלוטין האב, והיא אינה נזכרת כלל בשיחות המשפחתיות או בדיסק שהועבר אלי, למשל, על ידי המשפחה.

הזכרון שלי ממנה מאד מעורפל ולא משמעותי, כבר אז היתה מושתקת ומחוקה, והיו גם המגבלות הפיזיות שלה, שגרמו לריחוק טבעי. היא עברה כריתת שד בגיל מוקדם, ואחרי כן התחרשה בעקבות בעיטה שחטפה מפרה סוררת בזמן החליבה. על מנת לדבר איתה צריך היה להתקרב ולצעוק ממש לתוך המכשיר המפחיד שהיא התקינה בתוך אפרכסת האוזן. את חיבתה המרוחקת הפגינה בחלוקת סוכריות "טופי". סבי, לעומת זה, אהב תשומת לב, ואת "הבמה", דיבר בלי הפסקה, שלט גם במטבח כאשר באו הנכדים, וכבש לחלוטין גם את בנותיו שכרכרו סביבו והתחרו על חסדיו.

שניהם נפטרו כאשר הייתי בת 7, ואפילו בענין זה לקח סבא את כל המקום בטקסי האבלות והזכרון. וגם היום ממעטת אמי להזכיר את אמא שלה, אך נידמה שהיא רואה בי את השתקפותה, משום שה"גן" הבודד של עיניים חומות וציפוריות, עבר מן הסבתא הזו הישר אלי, בעוד כל השאר זכו בעיניים בהירות ומימיות בגוון שבין ירוק לתכול. כך יצא שהמטען של סבתא עלומה זו נפל על כתפי, והחלטתי להרים את הכפפה, במקום להישלט על ידי ההחלטה השרירותית הזו.

ציטובה, אם כן, כך מתברר, היתה גם דתיה בסתר, מעין "אנוסה" בביתה, שכן סבי הדומיננטי היה אתיאיסט וחילוני להכעיס. היא שמרה את כל המצוות, כולל שבת וכשרות, ומידי פעם היתה חומקת לבית הכנסת המרוחק. היא לא ניסתה לדעתי להשליט כלל את ההסדר הדתי על המשפחה, והניחה לבעלה לגדל את הילדות לפי דרכו, שהיתה גם המקובלת באותה עת במושב העובדים.

בכל האירועים המשפחתיים הוא זה שדיבר, ושר, והתבדח, ומשפחתו היא זו שנתנה את הטון והיתה "החשובה" יותר. אינני יודעת הרבה על המשפחה מן הצד הזה, כיון שמשפחת סבי דחקה אותם לחלוטין. כניראה שהיה מדובר על ענייני שטעטל, וסבי הרגיש שייך מאד למקום ממנו הוא הגיע, ואילו היא הגיע מן העיר ולא חלקה את הערכים של השטעטל. כמו כן, היתה זו ה"חמולה" של סבי אשר התברגה היטב בעליה השניה של אותם ימים, והתפרשה יפה על כל צמתי הכוח. סבי בעצמו היה פעיל במועצת הפועלים, ועמד לרשותו רכב, בימים שבהם בקושי נראה אביזר כזה בישראל, ולא רק רכב אלא עם נהג, תימני נמרץ ורזה בשם אלי.

ציטובה ניראתה תמיד עצובה ובעיקר אילמת והיום נידמה לי שהיא פשוט היתה אשה מאד עצובה ומדוכאה, כאשר אני אוספת גם את הרמזים על נשים אחרות שספקו חום נשי לסבא שלי. למעשה, הוא ניהל נגדה מעין קרב וגייס לשם כך, בכשרון פוליטי רב, את כל ה"קולות" ואפילו את הזכרון. בנותיו הפכו אף הן ל"שלו", ועד היום ניכר גוון אסור, אדיפלי, בהתייחסות של שתיהן אליו, כפי שמתייחסים לאליל. למעשה, עד היום, שתי הבנות כאילו ממשיכות "לעבוד" בשבילו, ולהיות חלק מן הפועלות העמלניות של החמולה שלו מן השטעטל.

לסבתא, ציטובה הקדושה המעונה, לא נותר אף סניגור שהתיחס אליה בנפרד כאדם בפני עצמו, ולא כטאפט שותק, או מעין "עול" שנפל על הסב הכריזמטי. גל של חמלה מציף אותי כאשר אני חושבת על הבדידות שלה, על הסרטן שהיה "סוד" אפל שגזר על מי שלקה בו מעין גלות פנימית, על החרשות הסימלית הזו, מן הפרה הבועטת שאולי רצתה כבר לאמר לה "קומי, תבעטי קצת". האמת, יתכן שהיא פשוט לא ממש רצתה לשמוע את המלל האינסופי של סבא שלי על זוטות ורכילויות תפלות.

החרשות הזו עברה בירושה, לבן דודי אולי מן המכות שקיבל מאביו או מן הפציעה הקשה במבצע ליטני. ועכשיו גם הבן שלי מפתח מים באוזניים, ומצהיר בפני שהוא "עשה בריכה באוזן כי הוא לא רוצה לשמוע".

העניין הדתי אף הוא התגלגל לפתחי, כאשר צללתי כמי שהתסריט מנהל אותה – ולא היא אותו –  ל"סכסוך" בין חילונים לבין דתיים, בכל מיני צורות. אינני יודעת עדיין איך לגאול את עצמי מרוח הרפאים הרעבה והאילמת של סבתא ציפורה. אבל אני מתחילה לחשוב על זה ועל משימה קטנה, איך לגלות מאיפה היא באה, ומי בכל זאת ידע משהו על צפונות לבבה. אין ספק שהעדינות הטבעית, האורבאניות, והרוחניות שלה נמחקו לחלוטין על ידי החמולה של סבי, יהודים גסים וחומריים מאד מ"מוטולה", עסקני שטאטל ציוני מבלארוס. 

גם הסבתא השניה, פרידה, חיה חיי עבד אם כי בניגוד לציטובה, היא הדתיה בזוג מעורב שהשליטה את ערכיה שלה על הבית, אך לא על הילדים. גם זו נישאה לא כל כך טוב, לבעל המבוגר ממנה בשנים רבות, שלא עשה כלום, לא עבד, לא פירנס, ומיעט אפילו לדבר. (יתכן שעשה סקס טוב ? אין לדעת). בכל מקרה כל עול החיים נפל עליה, כולל פרנסה, ניהול הבית, וגידול הילדים וגם יחסי החוץ. בתמורה לכך הוא הסכים ללכת עם כיפה ולעשות קידוש, אך הילדים כבר מרדו באמא, וגדלו כחילונים, ולמעשה גם היא, משלב כלשהו, היתה בודדה באורח אמונתה, מול שלושה גברים שגחכו והלעיגו לה מאד על כך, על "השטויות" שבהן היא מאמינה.

 

המשותף הנוסף לשתי הסבתות הלא מאושרות האלה היה בעובדה הלא חריגה אז שהן איבדו את הוריהן בשואה, אם כי לאחר שכבר נפרדו מהם, כאשר עלו לארץ. חלק מהאחים הושמדו גם, ומכל מקום הן נאלצו להתמודד עם חיי זוגיות ללא התמיכה הטבעית של משפחה שיכולה לעזור לאשה במאבקי הכוח שלה נגד בעל שתלטן ועריץ.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רינת  On 16/03/2007 at 12:34

    למה הורדת את הרשימה על הנאצים?

  • אלמונית  On 16/03/2007 at 12:52

    רשימה עצובה.
    חבל שלסבתות ולאמהות שלנו לא היה בלוג…כדי "להוציא", להתבטא, לשתף או לכתוב בסתר

  • איריס  On 16/03/2007 at 14:03

    ורינת, התלבטתי עם הנאצים, הם יחזרו כאשר הכעס שלי יפסיק לבעבע, ואז גם התגובות המנאצות מתומכי הנאצים ועוזריהם, לא יטלטלו אותי. פשוט, נושא רגיש באופן אישי, וגם מושתק חזק באופן ציבורי. מוזר, אבל עם כל המלל הציוני הנשגב, האשכנזים מפחדים עדיין מהנאצים. מדהים לא ? חלק גדול גם עובדים עבורם. אל תדאגי, אני לא מתכוונת להרפות מהנושא, לא כללית ולא ספציפית.

  • איריס  On 16/03/2007 at 14:34

    תודה, ואני שמחה שמצאת את האתר, כאשר תרגישי נוח -וזה לא חובה – תשילי את הרעלה

Trackbacks

  • By האתר של מתי שמואלוף on 16/03/2007 at 12:32

     
     
     
    הינכן/ם מוזמנות/ים ל-סדנת זהויות בישראל
     

    מפגש 5
     
    הגאולה היא בגלות
     
    שירה כהתנגדות  לשלילת הגלות
     
     
    מפגש חמישי,  כחלק מסדנת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: