מה דוחה יותר ?

 

המלך ערום

לאחרונה נוצר הרושם שיד נעלמה הולכת ומוחקת מעל פני האדמה את אריאל שרון וכל מי שאי פעם התקרב אליו יותר מידי. יועצים, חברים, שפוטים וממונים, כולם נשטפים תחת זרם ענק, מי למוות ומי לבית סוהר, מי להדחה ומי להשפלה ציבורית. יש להניח שחלק גדול "נבעטים" החוצה לאמריקה, לעבר חיי גלות נוחים המרופדים בדמי לא יחרץ. המלך מת, יחי האתרוג החדש.

 

את היריה העיתונאית הראשונה לתהליך הגיזום הזה, מצאתי בעיתון "הארץ" לפני כשנה, כאשר הצמח נכנס לקומה. העיתון, כאילו בצו לא מודע, פרסם מאמר על עולם הטבע, שבו מודגמת הפריחה והצמיחה המחודשת לאחר היעלמותו של טורף גדול ומכחיד. נידמה לי שהכותרת היתה "שוב הם יכולים לעסוק ביצירה" או משהו כזה. הדימוי היה הולם ביותר, עולם שלם שדועך תחת מגף דיכוי והכחדה, מתעורר שוב לחיים. ממש סרט הוליוודי.

אני לא יודעת מה מגעיל אותי יותר, השנים בהן נתנו לשרון להשתולל פה, תחת מטרית האתרוג המפורסמת, מימין ומשמאל, או פרץ הצדקנות הנוכחי המברך על לכתו של הרודן, מה זה רודן, היטלר ממש, שעלה פה בלי ששמנו לב או אולי הונחת מן המאדים ביחד עם אבקת קסם פלאית שהרדימה את כולם. אני מרשה לעצמי לפקפק בכנות המקוננות והמקוננים הללו, אשר כרגיל בישראל מטילים את האחריות לעבר ציבור אמורפי כלשהו, מבלי ליטול אחריות לחלקם.

האתרוג, כך מתברר,צמח לבד וגם גידל לעצמו את ריפוד הצמר גפן המפורסם. אף אחד לא היה כשזה התרחש, רק "הם" שלעולם איננו יודעים את זהותם.

בתור מי שנמחצה תחת הכרס המפלצתית של חונטת שרון, אני יכולה לאמר ששרון רק גילם בחייו את סך האינסטרומנטליזם הישראלי, כאשר כל אחד רואה ב"שני" כלי למימוש תוכניתו המדהימה, הרוויה אידיאליזם צרוף, שמקדש את המטרה. כמובן, הקורבן של האינסטרומנטליזם הקדוש, הוא תמיד מישהו אחר, שהקרבתו ראויה, לעולם אין זה המציע של ה"תרגיל המחוכם" או מקורביו שיסבלו את המחיר. שרון, כמו כל מפלצת ידע לנצל היטב את הפרצות הללו, כדי להגדיל את כוחו. כמובן, הוא גם חשף באותה הזדמנות את הריקנות המוחלטת של האידיאולוגיות, מכל המחנות. כולם היו למכירה, וכולם התגלו כאופורטוניסטים קטנים המסווים את זה במילים גבוהות. המכה האחרונה שהוא הנחית זה למתנחלים, וזה לא מבוטל לנוכח העובדה שהם רואים את עצמם לפחות כקדושים ממש. והנה, גם הם יצאו זונות נרצעות. כולם, לפי שרון, הם זונות, ולכל אחד יש מחיר, ולכל אחד יש חולשה, וכל אידיאולוגיה היא רק יריית פתיחה למו"מ על הצ'ופרים האישיים.

מנהיג טוב מוציא מכל אחד את המיטב והנעלה שבו, ומן הקולקטיב את המיטב שבהם החוצה את נהר החיים והמוות, איזה רעיון שמנחיל למעשיהם נצחיות מעבר לחישובי היום יום. מנהיג רע עושה בדיוק ההיפך, הוא הופך כל אדם וכל רעיון לזונה. למעשה המניע הפנימי שלו הוא להוכיח לכל אדם שבהינתן תנאים מסויימים הוא יבגוד בכל דבר, בכל אחד, וגם בעצמו.

אלא שגם במסכת הפשיסטית הזו, שליבה הוא "היעדר אחריות", יש שמות ופנים וזהות ודרגות למעוולים ועוזריהם. ואלה, כפי שמלמדת ההיסטוריה הם הראשונים לעבור צד, כאשר הזמנים משתנים, והם הראשונים למהר ולהטיל בוץ באחרים "שאתרגו" ועשו, הם הראשונים להפוך לעדי המלך נגד השאר. אני מסתכלת סביבי ומצטערת שגורלה של התקופה האפלה הזו, אחת השחורות של עמישראל לדורותיו, הולכת להיקבר ללא חקירה, ללא ועדת אמת, ללא בדק בית וללא כל לקח. מה שיקרה הוא, שבעקבות הגיליוטינות החלקיות האלה, תיסלל הדרך למפלצת יותר גרועה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד שליט  On 22/02/2007 at 11:56

    נצטרך כנראה להסתפק בהיסטוריונים. סטלין מת כשמש העמים, ומקומו בתודעה התקבע רק כעבור מספר שנים.

  • אילנייה  On 22/02/2007 at 13:11

    בכל הרעות החולות של המדינה?
    את נותנת לו יותר מדיי כבוד.

    תמיד מחפשים את מי להאשים ותמיד מוצאים
    שרון הרס אבל הוא הרס כמו שכולם הרסו
    רק שהוא השתמש בכוח באופן בולט יותר בכוחניות שיטתית וברמה גבוהה.
    מאוד של יהירות הכוח.

    באמת שאת נותנת לו יותר מדיי כבוד
    אבל התנהגותו מהצד נראית ילדותית
    עם הבן המבהיל שלו

    גם ביבי כוחני והורס, גם ברק אותו דבר
    תיקחי כל אחד ואחד שיושב שם היום כולל גיידמאק
    ותראי איך מה שכתבת, מתאים לכולם

  • איריס  On 22/02/2007 at 14:52

    לא "הכל זה אותו דבר" כי זה בדיוק אידיאולוגיית האיתרוג. ראי מעליך השוואה לסטלין. מכל מקום תגובתך ביחד עם זו של דוד מובילות למסמוס של העובדות. אחד אומר נשאיר את "סטלין" להיסטוריה והשניה אומרת "הוא לא נורא, והשאר אותו דבר". בוא ניצמד לעובדות, למעשים, לפשעים, ולחקירתם. לפחות לנפגעים זה חשוב, והמסמוס הוא המשך האיתרוג במילים אחרות ותחת "ססמאות גבוהות" מאותו סוג שיצר את הבעיה מלכתחילה.

  • איריס  On 22/02/2007 at 18:57

    מחקתי את תגובת "אילנייה" כיון שזה מתחיל להישמע כטרוליזם החוזר על עצמו

  • הצבנ"ע  On 23/02/2007 at 05:59

    על תרומתו של שרון לאמת הישראלית:
    http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=54112&blogcode=4194660

  • איריס  On 23/02/2007 at 06:38

    ברכות שנכנסת ליומי.
    אני חושבת, עם זאת, שגם ייחוס הבעיה ל"יהודים" הוא מיסמוסיות מסויימת. נכון שגם אם בוחנת את מצבי הספציפי כאינדיקציה, הרי המאפיה שורשיה בשטעטל, והיא נמתחת יפה עד לניו יורק, והרי שרון קיבל את כוחו מכל מיני סוחרים מפוקפקים יהודים כמו שלאף וקרן וכולי, אבל גם אתה ואני יהודים. כך שההסכמה לקחת את האשמה שלהם עליך, היא בעייתית, והיא הצד השני של אנטישמיות כלומר "עונש קולקטיבי". פעם הגויים היו מאשימים את כל היהודים על חטא היחיד (פוגרומים וכולי) ועכשיו אנחנו כבר דוחפים לבד את הראש לפיפי של הגבירים המושחתים ומסכימים לקחת עלינו את אשמתם. לדעתי פה הנקודה וגם התרופה, כלומר, למצות את הדין בכל תוקף עם עבריינים מן הסוג של שרון והתנערות מוחלטת מהם

  • הצבנ"ע  On 23/02/2007 at 07:04

    יש בזה משהו.
    הרגשתי שזה לא בסדר כבר כשאחד המגיבים השווה אותי ליאיר לפיד בדיוק בגלל ה'אנחנו' הזה.

  • איריס  On 23/02/2007 at 07:14

    התפלאתי שגם אתה לוקה לפתע בוירוס ה"אנחנו" שהוא מפלטם של השרונים מאז ומתמיד. אגב לא מפתיע ששוקן יכניס עכשיו השמצות של האתרוג, זה בדיוק מה שאני אומרת. מי שריפד את האתרוג הכי הרבה, זורק את האבן הראשונה בזיכרו. עוד מושחת קטן שביצר לעצמו מעמד של אתרוג יקיר השמאל המצפוני.
    תיראה איזה התנגדות יש לאמירה פשוטה ששרון הוא פושע, רוצח סדרתי ומושחת. בסופו של דבר כולם איכשהו מגוננים עליו, לפחות בטוקבקים לעיל. מאד מעניין.
    אני חייבת את האינסייט בקשר לאנטישמיות למואיז בן הראש בעל המחשבה הבהירה. כלומר, שנוצר מצב מוזר שבו אנחנו כבר עושים מה שהאנטישמים מצפים, כלומר משתתפים קולקטיבית בפשעים של יחידים (כולל לאחר מעשה, וגם במשפט הפלילי מי שמכסה על פשע נחשב שותף). לדעתי הוא תרם רעיון מבריק, וצריך לפתח אותו. אין לי כוח וחשק כרגע, אבל אנסה פוסט בהזדמנות

  • מוטי סגרון  On 26/02/2007 at 10:51

    קראתי שוב ושוב. הארץ הזאת צעירה מאוד. לא מנוסה מעשיה פזיזים. התנהלותה בעייתית.ושוב מדובר בארץ צעירה. עוד 50 שנה אם נתקיים עד אז אולי יהיה טוב.מנהיגים.תמיד היו בעיה למדינות צעירות.ההיסטוריה מלאה בהם.בן גוריון. בגין .רבין וגם שרון.טעו.בגלל הלהיטות שלהם לקיים מדינה מערבית מודרנית. המושתת על צבא וכוח.אף אחד לא בדק ממש את הדרך השניה.או האמצעית.והטובה.מדינה לאט.לא שלום עכשיו! ולא מלחמת בזק! ושאר התנהלות פזיזה ולא מתחשבת.יכול מאוד להיות שאולי חלק נעשה כתגובה לשכנים מסביב.אפע"כ .זה יקח זמן. ארץ צעירה מאוד במושגים של מדינות אחרות בעולם.אני דווקה אופטימי.

  • איריס  On 26/02/2007 at 11:22

    אני חושבת שהזמן אינו מרפא למדינות או לחברות. שמעתי את האימרה הזו על הצעירות זה חלק מהמכבסה. ראשית, העם היהודי רחוק מלהיות צעיר, להיפך. מדינת ישראל בת 60, הציונות בת מאה וחמישים ? מה חדש כל כך ?
    לעומת מי ?

  • מוטי סגרון  On 27/02/2007 at 04:41

    הייתי אומר בהשוואה לארה"ב. אבל ארה"ב לא דוגמה טובה.אם כי יש אנשים שסבורים שאנחנו עושי דבריהם של ארה"ב ובעצם כול תפקידנו לשמור על האינטרס האמריקאי. נתחיל לבנות את המדינה מההתחלה.חשיבה אחרת לשאוף להגיע למודלים אירופיים טובים סוציאל דמוקרט נוסח שבדיה או צרפת.לכתוב חוקה. ובגדול סדר! ובראשם חינוך חינם גם באוניברסיטה.ואז אולי יהיה על מי להסתמך.ברור שהשכלה איננה הכול אבל להתחיל עם זה.ונגמרו לי הרעיונות אצטרך לחשוב על מודל מתאים לארץ הזו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: