שאלוה לשלומה

 

 

אתמול ביקרתי בק"ק ירושלים אחרי שש שנות היעדרות שלא ממש העיקו עלי. מכל המקומות שבהם גרתי, וזה הרבה מאד, אין לי ולו התקף נוסטלגיה אחד לעיר הזו בתצורתה האנושית הנוכחית. בעיני היא משולה למחלקה סגורה או בית כלא מרצון, שבו מתרוצצות, כמו נפיחות בעצמים, שלושת הדתות הגדולות, עם הנארטיבים האובדניים שלהן.

היהדות ניראית כמו המקור, הנצרות מעין גנגרנה שהתפתחה על הגידול המקורי, והאסלאם כמו תרופה לא נכונה -מה, רשלנות רפואית בטיפול – למחלה קשה מאד. אוי לו לנכנס בשעריו של הגיהנום הזה ומנסה לצאת ממנו חי או שפוי.

נסעתי לשוחח במקום נעים, הפודה במעט את המיקום הנורא שלו, "דיילה", מעין בית קפה שהוא גם מפלט, מקלט ובית תרבות, ולי הוא ניראה עתה כמו מדגרה של אפרוחים טובים ויפים, באמצע שכונת פשע. היה מאד נחמד, ואם היו מעבירים את כל המבנה ליפו, ודאי הייתי פוקדת את המקום בתכיפות.

כמו בתולה לפני הסקס הראשון, ציפיתי למטח זיקוקין או ברקי זעם, כתוצאה מהביקור ההסטורי הזה בעיר הקודש, אך בינתיים לא קרה כלום, למעט הרשעתו של רמון, אשר היתה צפויה מידי מכדי להחשב כתלויית זמן. חשבתי שהצפידות של העיר התגברה מאד מאז שהתגוררתי-ספק נכלאתי שם, בצמוד לעבודתי המוזרה בפקולטה למשפטים. יתכן שהביקור אתמול שימש מעין טקס קבורה דתי וראוי לזהות ה"משפטית" שלי, תודה לאל. ואם בזה עסקינן בעצם, הרי הרשעת רמון למחרת היא בהחלט ליווי רקע נאות וגירושו של הנשיא מן המשכן בעיר, סיפק את המקצב והעומק, כמו צליל הבס בתזמורת ג'ז. סקס, שקרים, שרים ושועים, וקונספירציות לרוב.

השיחה שלי ב"דיילה" נושאת אופי דומה של טקס אשכבה אפור למדי הסוגר פרק חיים שלם שיקשה לתאר אותו מבלי להישמע בלתי אמין, הזוי, או מטורף. נושא השיחה היה "סחר בנשק", אך כל מה שיכולתי לעשות הוא ללכת מסביב למציאות האפלה המקופלת בביטוי הזה, עבורי במקרה זה, ולבחון בזהירות אם בשלה הקרקע בקרב הציבור לשמוע מה שהלב מסרב להכיל. הפניתי בלשון אקדמית למקרה אחר, פרשת מרק דוטרו והעדות X, ומן התגובות הבנתי שהקרקע אינה בשלה. הבנתי גם מדוע בחרו כה רבים מניצולי השואה לנצור לנצח את זכרונותיהם.

האם ניתן לספר את מה שבאמת היה ? הרי האוזן אינה כשירה לשמוע את העובדות, ומכאן שהתשובה היא שלילית. אני עושה מאמץ, ומצליחה לדעתי, להגיע לסיכום ההולם את היכולת של השומע, כלומר, לעשות מכל זה "אמת" הכוללת את הדיבור שלי, ואת התודעה של השומע. ירושלים תנצור את העובדות עד שתכשר השעה להשמיע אותן כהווייתן.

למדתי שיעור על המונח "צדק" והרי הוא לעולם לא (!) מה שאנחנו זקוקים לו. בדרך כלל המירב שאפשר לצפות לו הוא קבורת חמור טקסית לצרור גדול של סודות רעים. מישהו, בדרך כלל לא החשוד העיקרי, חוטף פסק דין כלשהו, ובזה כדאי להסתפק. צדק אלוהי, יש למעלה, וגם זה בספק.

 

שאלו לשלום ירושלים, שאלוה לשלומה..

אה, ניתן לחוש את המצוקה של הגבירה הנהדרת הזו, שרוותה הטרדות מיניות, ואחרות, מקרי אונס האדמה והאנשים, מפלי דם, מלחמות, ובעיקר נאלצה לראות בשתיקה את מעשי העוול הגדולים ביותר בעולם, ולשאת אותם, גם אותם, על אדמתה הטרשית. אני יוצאת שוב מירושלים, אחרי ה"תשליך" הזה, וליבי שבור מן הסודות שלעולם לא יראו אור, חרף המוות שנגזר על כל השותפים והנפגעים מהם. אבל זהו הרי מוות, המחזיר למעמקי האדמה את הכל, עם הרע והטוב, כדי להפוך את זה לדשן, למעגל החיים הבא. ירושלים מבטיחה שלא תבגוד, והיא תמיד קיימה, שמן האדמה שלה תבקע האמת, גם לאחר אלפי שנים. אכן זו קריה נאמנה וכבושה תחת רגליהם של עברייני מין המבקשים עליה זכויות בבעילות אסורות כאלה ואחרות.

עכשיו אני נזכרת והלב נכמר וחם ביכולת הנדירה של ירושלים לשחרר, ולתת לך ללכת בלי להרגיש אשם אף לרגע. היא תהיה שם בזמן הנכון, ואהבתה היא חופשית, תמיד. אני מנשקת אותה לשלום, הפעם, בלי כעס או כאב, ואינני צריכה להבטיח לה, היא יודעת לבד, שאם אשכח אותה, תדבק לשוני לחיכי. רק כאשר נפרדים סופית מן הכעס, משתחרר הדבק המחבר לזירת הפשע. עכשיו, ורק עכשיו, אני יכולה לעזוב את ישראל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אמירה הס  On 31/01/2007 at 21:29

    מענין היה לשמוע על הנושא סחר בנשק, שנושאו כנראה התערבב אווירתה של ירושלים הקשה. אני נשארתי סקרנית

  • איריס  On 01/02/2007 at 06:52

    אקדיש לכך את הפוסט המלומד והמדוד, בקרוב.
    בינתיים, למשוררים, נשק, נשיקה
    אותו שורש

    קרב, קירבה
    זין, זין
    העברית אונסת, אין מה לעשות.
    צריך לשנות את השפה מהיסוד

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: