פירמידה הפוכה וראשה בעולם התחתון

 

העולם התחתון מקבל ניעור לאחרונה, כך ניכר מבין השיטין של כותרות התקשורת, הרוב מתרחש כניראה מתחת לפני השטח רוגש וסוער עד שיפרוץ החוצה. מאפיה. לקח לנו זמן להתרגל ולהפנים. המדינה בידיים של העולם התחתון מכף רגל ועד ראש, משמאל ומימין וכל מה שבאמצע.

 

מונחי הפשע המאורגן חודרים כבר לשפה הגבוהה ול"עליונים", וטלי לטוביצקי עושה בהם שימוש יצירתי בפנייתה לבטל את המינוי של "הארץ" במחאה על בני ציפר. מנהגי המאפיה אכן חלחלו לכל חלקה, כולל מדורי הספרות ובקרב האמונים על נשמת הקהילה (אנשי רוח ומלומדים ומורים), ורק לפני חודש שמעתי טענות דומות על עורך מוסף "ספרים" ב"הארץ" מפיה של סופרת ומבקרת שכתבה שם ולא עוד. אך אין צורך לשמוע עדות מפי הקרובים לנושא, די לקרוא את התוצרים כדי לדעת שההחלטות אינן מתקבלות על פי אמת מידה מקצועית. עיתון "הארץ" הוא עוד "אברום בורג" שאנחנו נאחזים בו כדי לחשוב שלא הכל נורא כל כך, אך המאפיה וגלי הריח שלה כבר פשו בעיתון הזה לפני עשרים שנה, באופן רשמי. לזכותו של העיתון, ובעליו, שהם עושים ניסיון לשמור על איי איכות והגינות תקשורתית בביצה השוקעת, אך דרוש היה אומץ רב מזה כדי ליזום מהלך שישנה משהו. לשוקן לא היה האומץ אז, ולא עכשיו. כמוני, כמו כולנו, הוא מחפש דרך החוצה, ומכירת חלק העיתון לבעלים גרמני משקף החלטה עקרונית להרים ידיים. בני ציפר צריך להישאר ולו רק משום שהוא מגלם את רוח הקהילה שבה הוא פועל, כלומר, רגל אחת בחוץ, שחרור כל העכבות וכל הכעסים של חיים שלמים בתוך מדינה מתעללת וחולה, ניצול הכוח בציניות כדי לבסס את הקשרים בחו"ל שיאפשרו את המעבר, הפיזי או הרוחני (כלכלי) מישראל למקום אחר, כך ניראה מקום לפני קריסה. החלפת ציפר אינה עניין טכני, אלא החלטה, כולל של ציפר, אך בעיקר של שוקן ויותר מכך שלנו, אם אוזרים עוז ונלחמים בחזרה, או נוטשים את הספינה לטובת הדודו אפלים, כת השטן, והחורבן שיבוא בעקבותיהם. טלי לטוביצקי, במובן זה, היא ציונית ממש. אני לא. יושאר ציפר ויתועד כדוברה של פומפיאה.

 

 

הבנים מחליטים מי מספיק כוסית כדי להיכנס ל old boys club-

 

התבשרנו על אתר חדש ויוקרתי באינטרנט, שיהווה מעין "פורטל" איכותי לתוכן, לרבות עיתונים, בלוגים וכל מה שביניהם. אחד מהם, כניראה המיועד להפוך ללהיט, קיבץ בתוכו כמה אריות אינטרנט ותיקים ומנוסים. מדהים היה להיווכח שמתוך כעשרה עורכים, יש אישה אחת, ששמה אינה מוכר כלל. תמוה שבעלי העניין לא הרגישו בחסר כלשהו, או יותר נכון, לא חשקה נפשם לשמוע קול אחר באמת, מאשר זה שיוצא ממקלדתם. העובדה שמצליחי הרשת, הם בדרך כלל גברים, היא עניין ספונטאני ולכן אינו טעון תיקון או הסברים. גם לגבי הפורטל הזה, ואחרים, לא היתי רוצה להתערב על ידי "לחץ ציבורי" המשתמש בעוגן מוסרני של שוויון. זה יתן להם יותר כוח ממה שאני רוצה לתת להם. כרגע זה עוד "תוכן" עם חתימה מובהקת של גברים בלבד. גם לנשים יש אתרים, ויש גוגיי להומואים, ובלוגים לבנונים לערבים, ואין מה להתרעם. העורכים קבעו בעצמם את מקומם הסקטוריאלי. המועדון של הבנים.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יוני  On 03/01/2007 at 08:58

    קודם כל, שרית עמר אינה בדיוק בלתי מוכרת, אלא אם כן את מעדיפה שלא לקרוא את http://www.my-paradox.net/. יש בלוגים כאלה, את יודעת, שלא עוסקים בנושאים שברומו של עולם אלא בענייני רשת, קוד פתוח, וורדפרס ושאר ירקות.

    חבורה פרטית של אנשים אינה אמורה לדאוג תמיד לאיזון קדוש של פיפטי פיפטי בין בנים לבנות. זה אינו דירקטוריון של חברה ממשלתית או איזה גוף נבחר שאמור לדאוג לאינטרסים של משלמי המסים. לא מוצא חן בעינייך? תקימי מועדון של בנות. אבל להטיף לבני אדם שהחליטו להרים פרוייקט וולונטרי שהם כפופים לסטנדרטים שאת קובעת עבורם? זה נשמע לי כמו החוצפה בהתגלמותה.

  • איריס  On 03/01/2007 at 12:31

    רק דעתי הלא נחשבת. מי אני בכלל.
    מיינתי את האירוע כמסיבת מילואים, כי ככה זה מרגיש לי. בעיקר אך לא רק בשל מיעוט בנות מיני

  • ערס פואטי  On 03/01/2007 at 13:50

    למערכת שמה.

  • איריס  On 03/01/2007 at 14:59

    האמת, ממש לא רציתי להיכנס לנישה או למלכודת הזו והתלבטתי ביני לביני אם בכלל צריך לכתוב כל מחשבה שעוברת בראש, למה מה ולמה מי (אני) הרי מה שאני רואה רואים אחרים, יש לי איזה רפלקס מעצבן. אני בטוחה שהתכוונתם להזמין בנות למסיבה, השאלה אם הן יבואו על תקן מוזמנות או חברות-מייסדות. שוב, בוא נפריד שתי סוגיות. אחת, טפו עלי שאני מעירה בכלל, כי זה לא ענייני. סוגיה שניה, נניח שהוזמנתי להביע את דעתי, אז הייתי אומרת לך עין לעין שזה לא אותו דבר, להיכנס במכה ראשונה לעומת מוזמנים להעדפות מתקנות ופלורליזם. השאלה צריכה להיות לא אם להכניס נשים למערכת, אלא מבחינה סוציולוגית שלא לאמר פסיכולוגית איך נוצרה דינמיקה כזו, מראש, כלומר שמכל העמיתים המוערכים שלך, לא מצאת באופן טבעי וספונטאני גם אחת שהיא ממין השני. אני מעלה את זה כשאלה כללית ולאו דוקא לעניין המיזם הזה. מסקרן לדעתי. קצת.
    חוץ מזה ברכות להשקה. נחכה למוצר המוגמר ולא ל"חצי עבודה" וכולי.

  • שרית  On 04/01/2007 at 22:58

    אם יורשה לי – ואני מאמינה שכן כי אני שרית ה"מדוברת". שמה! הוא תוצר של יוזמה שהוצעה לכל ובפומבי על ידי מוסיף בבלוג של יובל דרור (ושל מוסיף).
    אם אני זוכרת נכון, אני הייתי הבחורה היחידה שקפצה על ההזדמנות. יש המון קוראות בגלוב ואני הייתי היחידה.

    בחיי, אין מה לנתח יותר מדי.
    מה שחסר, "הדינמיקה" הזו שמעניינת אותך זה מחסור של נשים שמתעניינות בוורדפרס ובבלוגוספירה "העצמאית" ברמות שבהן אני מתעניינת.
    יש עוד כמה – שרון מדברים קטנים וחנית (אח"י דקר) אבל היא לדוגמה כבר הייתה עסוקה בבלוגלי.

    מעניין אותי – אם מאחורי האתר הזה לא הייתה עומדת חבורה כל כך בולטת ומוכרת של אנשים – עדיין היית מגיבה כך?
    זה משהו שיותר חשוב לשאול את עצמך.

  • רוגל  On 05/01/2007 at 00:05

    שמה! נוצר ביוזמה פומבית של מוסיף מחד ושל , מי אם לא – אורי ברוכין מאידך. שניהם פרסמו את הרעיונות בפומבי, ומוסיף קרא לאנשים להפגש ולנסות "לעשות מעשה" – זאת החבורה שהתכנסה (גם חנן היה, אבל הוא החליט לנסות דברים אחרים). האם היינו צריכים באופן יזום להזמין "קולות אחרים" – כנראה, אבל זה בהחלט לא היה מועדון סגור אלא פתוח לכולם – בבלוגים דיי נקראים.

  • שרית  On 05/01/2007 at 00:48

    בערך כאן זה התחיל, כל עניין שמה!
    http://tinyurl.com/mrwb6

  • איריס  On 05/01/2007 at 03:54

    שרית, תודה שקפצת לבקרנו בפוסט זה. ברור שזה חשוב רק כי הם חשובים ומפורסמים, אחרת מי היה יודע ולמי היה איכפת. הדינמיקה שאת מתארת היא שגרתית בעולם העסקים וגם התרבות, חבר מביא חבר, משהו כזה, תמיד מעניין מי החבר ואת מי הוא מביא. פה יצא שאין חברות, כמעט, שאלה מעניינת האם נשים לא מתעניינות בוורדפרס או בכלל בצדדים הטכניים של האינטרנט ? ואם כך הדבר, זה מאד מעניין. ובאמת, כוהני האינטרנט הם אנשים בעלי ידע רחב, משולב מתחום הטכני והתוכן, ויתכן שזה קובע את ההטייה המגדרית מראש. האם אפשר לנסות ולטעון שכדי לבלוט בתחום התוכן והבלוגים, צריך גם לדעת לתכנת, לשווק, וכולי ? לדעתי יש בזה משהו, לפחות בישראל. כלומר, נוצר ערבוב מעניין בין שני התחומים. לא קראתי עדיין ניתוח או תיאור של התופעה ואשמח לקבל על זה חומר. ברכותי שרית על המיזם, ועל כל מה שאת עושה ברשת.
    מי זה "מוסיף" אם יורשה לי להפגין בורות כזו?

  • איריס  On 05/01/2007 at 03:57

    הי, ממש לא רציתי לטעון שצריך כל הזמן לשבת עם מדד מגדר וחוק ההטרדות והאפליות. תהיתי יותר איך זה מתרחש, וקיבלתי תשובה. לא ידעתי על הרעיון וההתארגנות וגם לו ידעתי לא הייתי מצביעה בכיתה של הבלוג של מישהו ומציעה את עצמי למשל. כך שאני מניחה שהתהליך הוא קצת יותר מורכב ו"כימי" מאשר קריאה לציבור שזו תוצאתה. בכל מקרה, ברכות.

  • שרית  On 05/01/2007 at 17:10

    מוסיף כותב עם יובל בגלוב ומעבר לזה, הוא מקבל את הקרדיט בתור זה שתרם הכי הרבה להקמתו של שמה!

    בנוגע לשאלות שלך – אני לא מתכנתת, וגם לא משווקת ואני למען האמת לא מקצועית בשום דבר באמת. אני לא מסכימה איתך בקשר לתחושה שלך שזה כך רק בישראל. יצא לי להכיר את עולם הוורדפרס ואולי גם הקוד הפתוח בעולם ואני חושבת שהמצב די דומה באופן יחסי.
    אם זה באמת מעניין אותך – את מוזמנת לחקור, אני אשמח לשתף איתך פעולה.

  • איריס  On 06/01/2007 at 07:27

    מה שאני מנסה לאמר, זה שכאשר אני קוראת את האתר שלך הוא באמת ניראה "גברי" במובן זה שהוא מציג תפיסה טכנולוגית, כתוב בצורה מסויימת, קשה לי להסביר, "מקצועית" , קצת טום בוי. גם היתר אינם אנשי מקצוע בתחום המחשבים אבל מבינים בממשקים, בטכנולוגיות אינטרנט וכולי, זאת לעומת אנשי תוכן נטו שבסך הכל משתמשים באינטרנט בתור מחברת או עיתון ונרגנים על כל שינוי טכנולוגי המצריך למידה.
    כמובן, נטיה לטכנולוגיה בתור עניין גברי אינו מוגבל לישראל. אך בולט בה במיוחד. כמו גם חוסר ההבנה ביתרונות ובפוטנציאלים הנשיים של מערכות גדולות, כמו למשל האינטרנט. אני גם ערה להפרשי הגילים בינינו בלי שאני צריכה לדעת בת כמה את, אני מעריכה שיש לנו שני עשורים באמצע. הגישה שלי היא בהחלט נון סטרטר בישראל, לעומת למשל ארצות הברית הקטנה, ששם רואים גם אותי כ"פלח שוק" בעל כוח בחירה וקניה והעדפות שכדאי להתייחס אליהן. כלומר, מה עם אולד גירלז נטוורק ? גם את תגיעי פעם לגיל שלי, בואי תתחילי לרקום את הפרוטקציות המתאימות. אני מקווה שזה מבהיר ולא מערפל עוד יותר. בכל מקרה, כן, אם יש משהו מעניין בואי נדון בו וניראה מה יוצא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: