אלוהי האינטרנט הוא סלחן

קללת בבל

 

זהו, סאדם ניתלה, והתסריט האוילי שנהגה בקרביה של האימפריה, הגיע למערכה הסופית שאליה כיוון מלכתחילה. טעם רע התגלה בתסריט הזה מלכתחילה, בעיקר הניסיון העילג להסוות מלחמה כלכלית עבור מעטים, בק"ן תירוצים לאומים, בטחוניים ולאחרונה אף דתיים.שמה של ישראל ייקשר תמיד לקנוניה הזו שגרמה למותם של מיליוני חפים מפשע ביניהם ילדים ושילשלה מיליארדים רבים לכיסים מעטים מאד.

 

התסריט האמיתי מתחיל כמובן ביצירתו של העריץ על ידי האמריקאים, עובר בשימוש שנעשה בו לצורך קידום אינטרסים אזוריים ובעיקר כלכליים (נשק ועוד נשק), ליבוי סכסוכים אזוריים שונים, פלישה ראשונה, ולאחר עשור פלישה שניה וכיבוש, ועתה – התלייה הפתטית, בעיד אל אדחה. בדרך נאלצנו לעבור את שלב הפורנו החיוני, ולבדוק שוב אם נצרבה לנו התודעה מספיק. כן, היא נצרבה מספיק, עכשיו אנחנו לא נשכח את הבחילה מן הימין האמריקאי וה"אידיאולוגים להשכיר" מקרב עמנו, החל מן הניאו שמרנים ועד הגנרלים הציונים.

 

ההליך המשפטי שהוביל להרשעה ולגזר הדין היה דומה לפארסה כולה, בכך שהוא לא הצליח להמריא ולשכנע באותנטיות שלו. פרקליטים שנרצחים, דוקא אלה מן ההגנה, אמורים לפסול את ההליך כולו, לטעמי. במקום משפט צדק, זה היה אונס של מושג הצדק, שנזקו רב מתועלתו. הרי מדובר במלחמה, ואפשר היה להרוג אותו במשפט שדה צבאי או כביכול במהלך ניסיון בריחה. במלחמה כמו במלחמה, ומדוע להזנות את הערכים המקודשים כדי להשיג מטרה כזו? אין טעם לשאול, כיון שמלחמה זו, מיום שנולדה, ועד סופה (שאינו בדרך אפילו), עסקה בעיקר בהזניה, ובהונאת הציבור שבשמו כביכול יצאו להלחם. סדאם הסכים או נאלץ לשמש פלקאט של "איום" המאפשר לעריצים שלנו להשתלט על המדינות  שלנו ולרסק את ההליכים הדמוקרטים כולל שלטון החוק. התלייה שלו מבטאה  אם כן חורבן והפסד בלתי הפיך, למדינות ש"ניצחו" כביכול במלחמה זו. הניסיון הנואל להשות אותו להיטלר, מעורר גיחוך בלבד, מעטים השמחים היום בעולם, למעט הממשלים שנתנו יד למלחמה זו למען עצמם בלבד, ומבלי לתת אפילו את הדעת על האינטרסים של בני עמם ונתיניהם. כמו במקרה של אייכמן, התליה של הצורר, רק העבירה את הפרקטיקות שלו, את "רוחו" וקללתו למחנה של התליינים, ואלה מסוג המשפטים שנזקם רב מתועלתם. נקמה אינה טעם מספיק לגזר דין מוות. ושוב, כמו במקרה אייכמן, זה שנבחר לשמש כסמל האויב, הוא דוקא זה שאיתו עשו הכי הרבה עסקאות אפלות שמפלילות את התליין, ומכאן שמותו מתבקש מסיבות אחרות לחלוטין.

 

בינתיים ניצל בוש מגורל דומה רק באורח נס, בארצו שלו. אינני נביאה כלל, אך אין להוציא מן האפשרי התנקשות בחייו, על ידי חוגים ימניים אמריקאים שקצו בתעתועים שלו. בינתיים, מתארכת שורת המתים והלוקים בשבצים שונים ברחבי העולם, ניראה שהשטן בעצמו ירד לג'ורג'יה כדי להחזיק את ידו שליחו הנאמן עד שניפטר מעונשו בבחירות הכלליות לנשיאות בארצות הברית.

 

אינטרנט

אתמול התעוררתי באמצע הלילה, מטעמי PMS – כלומר אותה תסמונת טרום ווסתית שלאחרונה הכירו בה גם מחוקקים, כמצב שעשוי לפטור מאחריות ל…רצח ! טוב, לא רצחתי אף אחד, אבל כתבתי פוסט מיותר. אז מחקתי אותו. איזה כיף האינטרנט הזה. הרבה יותר סלחן מרובנו.

 

היום שמתי לב למה הכל דפוק. בשכונה שלי יש הרבה אנשים שזקוקים וראויים לעזרה מן הקהילה, ביניהם משפחות חד הוריות עם סיפורים לא פשוטים.  יש לנו בשכונה ניצנים של "קהילתיות" במובן הטוב של המילה, כלומר שמץ התגייסות לא ממוסדת לטובת אנשים, בדברים קטנים ויותר גדולים. עכשיו שמתי לב שהמשפחה שמקבלת הכי הרבה תמיכה קהילתית היא משפחה של פושע. משום מה, הסיפור נגע לליבם של אלה שגורלם שפר עליהם, והם שופכים את נדיבות ליבם דוקא על אלה. לעומת זה, אנשים במצב דומה וגרוע מזה, מבחינה כלכלית וחברתית, שאין להם קופת שרצים, הם לא מספיק אקזוטיים או סקסיים כניראה כדי לפרוט על נימי החמלה של הקהילה. דבר מוזר, ויתכן שיש בו כדי להסביר תופעות רחבות יותר המפריעות לנו לחיות פה כמו שצריך. מילא שהממסד מעדיף פושעים (תסמונת טננבאום, למשל), אבל מדוע הקהילה מתנהגת כך ? שמתי לב שסוד העניין הוא בניכור שמונע העברת מידע מאדם לשני, וכך נפתח פתח דוקא לשרלטנים, חלקי השפתיים, חסרי הבושה, והערמומיים להיכנס לפתח הצר של חמלה חברתית שעוד נותר בציבור. כתוצאה מכך, טוענים רבים שמדיניות רווחה מעודדת רמאיות וטפילות, ומביאים אחרי כן בתור דוגמא את הפושעים שמתחזים לעניים, את הרמאים שמתחזים לניצולי שואה (סיפור אמיתי שעורר הדים באמריקה), וכולי. הפתרון שהם מציעים הוא לסגור לגמרי את הברזים ואת הלב. אך האמנם זו הדרך ?

 

תהיתי אם אני שוב תמימה והסיבה לגל הנדיבות הקהילתית הוא בעצם סחר סמוי בסמים בין אותה משפחה ובין "האליתות". אולי לא, אבל אם כך, הרי אין הסבר מניח את הדעת לתופעה הזו.

 

—-

משפחת ראדה והטענות על כת השטן בקרב בני נוער. אינני יודעת איך לפנות למשפחת הנרצחת, אך הייתי רוצה לאמר לה שלא תרפה ממה שהבטן אומרת לה. ישנם מומחים לכתות ולפשע פולחני (לאו דוקא "כת השטן" במובן הצר של המילה, יש הרבה דינאמיקות דומות, במסגרות אחרות ולעיתים אף נורמטיביות). העובדה שמצאו חומר פדופילי על מחשבו של החשוד יכולה אמנם להצביע על מניע, אך היא יכולה להיות "מושתלת", אין קל יותר מאשר "למצוא" אתרי פדופיליה במחשב של מישהו. מבחינת הטכניקה של סחיטת הודאה כוזבת, ידוע כבר שהאשמה בעבירת מין, ובעיקר פדופיליה או גילוי עריות, היא אחד מאמצעי הלחץ היעילים ביותר לנטוע אשמה מדומה ולייצר הודאה בכל פשע אפשרי. זה אפילו נזכר בספרות המקצועית הדנה בשיטות לסחיטת הודאות שוא. צריך לשמור על ראש פתוח עם זאת, ולקחת בחשבון שיתכן שהחשוד באמת ביצע, אך גם אז, יש מקום לבחון טענות של רצח פולחני, לאור העובדה שאין מניע מתקבל על הדעת.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • סגנו של אלוהי  On 30/12/2006 at 14:41

    זה ממש מיתוס שאלוהי האינטרנט סלחן. אני הסגן שלו ובכל פעם שאני מפשל הוא מה זה נותן לי בתחת, חבל לך על הזמן. אולי זה בגלל שהוא סובל מ-PMS או משהו.

  • איריס  On 30/12/2006 at 15:12

    אהבתי.

  • הצועד בנעליו  On 31/12/2006 at 09:23

    בצמרת ה"נורמטיבית" של החברה הישראלית, וכל תמיכתה בתכניות הכלכליות מן הסוג של ביבי, כולל ההתעללות המרושעת בזקנים ונכים, היא ביטוי לכך. הנערים שמשחקים במשחקים הם ילדים של אנשי "ישראל הנורמטיבית" הזאת, המבוססת, שבזה לעניים ולמוחלשים, למזרחים, ובעצם לכל מי שלא בקליקות הישראליות המחוברות ושונה מהם.

    ההערכה שלי היא שתאיר נבחרה ע"י ילדי משפחות מן המבוססים, יוצאי הצבא ובעלי "הצבע הנכון" ביישוב, בעיקר בגלל צבע עורה השחור (מחר זו יכולה להיות סיבה אחרת).

  • איריס  On 31/12/2006 at 09:57

    ירדת לשורש בדיוק.
    הכתבה אתמול על בורג, אפל והאיטלקי שהיה חבר של מוסוליני מלמדת אותנו שהחלוקה הפוליטית כבר לא רלוונטית לעניין "כת השטן" הזו שלמעלה. אין הבדל מהותי בין המפלגות והמלל, המעשים די דומים ומסתבר שמאחורי הקלעים כולם עושים עסקים עם כולם באותה צורה שתיארת.
    לגבי הצבע של הילדה…יתכן מאד. גזענות היא חלק מובנה מכת השטן, מאחר שהביולוגיה משולבת במהותנות, וכך תמצא שמבחינת עובד השטן המצוי, ישנה הלימות פולחנית בין הבילווגיה של המקרבן או הקורבן ובין תפקידו בפולחן. אפשר לבחון גם את תלייתו המיותרת של סאדם במשקפיים דומות, של ערכים מן הסוג הזה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: