בשם האב – שלושת ראשיו של הזקן הסנילי ממפלגת העבודה

 

 

מאבק הדמים במפלגת העבודה לקראת הפריימריז מחייב את כולנו לצפות במחזה מביש ומעורר חמלה של זקנים סניליים מתאבקים בבוץ, כאילו היו הם שחקני התאבקות בערוץ הלבנוני המפורסם שמוקדש כולו לאומנות זו. דמותו של "מנהיג" במפלגת העבודה נטבעה לנצח בצלמו ובדמותו של שימון פרס. אף שהלז השיל את הכפפות זה מכבר וחשף את מלוא הערווה של המודל הזה, ממשיכים תואמיו וצאצאיו הרוחניים לשחק את דמותו בגילגול הקודם כלומר שילוב מנצח של צביעות, בטחוניזם ומבע תמידי של אדם שמקל של מטאטא תקוע בישבנו ואינו יכול לזוז משם. אנשי העבודה ניראים כמי שנמצא באותו שלב פסיכולוגי לא אסתטי של רגע לפני ההשתחררות מן ה"אני הכוזב" המכלה את משאבי הנפש במאמץ עילאי להחזיק פסאדה. מפלגת קדימה, למשל, היא כבר דרגה אחת ..קדימה, כלומר, התנועעות יצרית וחופשית מכבלי הצביעות, שכולה אומרת בכחנליה, בבחינת "ראו, אני מניאק ולא איכפת לי להודות בכך."

עמיר פרץ היה מעין זריקת אינפוזיה מלאכותית, החייאה אחרונה, בניסיון לשנות את "דימוי" המפלגה, אך האינרציה תוביל את "הזקן הסנילי" להמשיך ולנסות את התרגיל האחרון של השתלטות, כי הרי זו בעצם המהות של כל העניין, שליטה ויהי מה, גם  – ובתנאי -שלא נשארה כבר ממלכה. 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: