יום המורה הבינלאומי

(התנצלות על קרוספוטינג, נמחק בטעות)

יומן

 

לפני שבועיים לערך הזדמן לי לשבת על כוס קפה ב"תולעת ספרים", ליד ככר רבין. חיטטתי בין ערימות הספרים, כמו איש רעב בין פחי זבל של מסעדת יוקרה, מזמן לא מיששתי ספרים חדשים, משום שמזמן לא יכולתי להפריש חמישים ש"ח למשל לספר חדש. עדיף לקנות בזה מנת בשר. החלטתי בכל זאת לפצות את עצמי, ורכשתי יומן שנתי חביב שנמכר במקום, ובו כלולים כל חגי ישראל, כלומר הנוצריים (על שלל העדות המקומיות) והמוסלמים, והדרוזים, בנוסף ליהודים. יומן נחמד ואסתטי מאד, שעלה 45 ש"ח, מחיר שערורייתי לטעמי. 

פגישה על כוס קפה

 

היום נפגשתי בבית קפה סמוך, בפרישמן, עם אדם שפירסם מודעה ובה הוא מחפש מורה לאנגלית לכמה ילדים, חלקם שלו וחלקם בני משפחה. הדרישות גבוהות ומגוונות, בשל מרווח הגילים והצרכים השונים, והמורה נדרש ללמד בביתם של הילדים, כלומר לכתת רגליו, כמו מרי פופינס כזו, לבית האצילים. הוא הציע סכום חודשי נמוך, אמרתי כבר לפני הפגישה שארצה יותר, והוא אמר שיסכים להתפשר בנושא הזה, ואחרים. הגעתי כמה דקות לפניו, וחייכתי למראה יומני, אשר ציין באותיות גדולות ובולטות שהיום הוא "יום המורה הבינלאומי", והנה זה היום בו אני קובעת פגישה בנושא הוראה. מאחר שאין הפרוטה מצויה, החלטתי לנסות לחזור לאחד העיסוקים הקודמים שלי, בהוראת אנגלית. יש בידי תעודה של בית ספר לשפות "ברליץ" הנחשב טוב, והרבה שנות ניסיון. ערכתי סקר שווקים למחירים מקובלים, והחלטתי לנקוב במחיר הנמוך שבטווח הממוצע. 100 ש"ח לשעה שלמה, בבית הנסיכים. מאחר שהנסיעה עלי, וגם זמן הנסיעה, זה ניראה לי סביר מאד. בפרט ששניים מן הלומדים מתכוננים לבחינות מקצועיות בארצות הברית, ואני נדרשת להתמצא במבחנים האלה, בנוסף לידיעת האנגלית ויסודות ההוראה.

המעסיק הפוטנציאלי סיפר שהוא מחלק את חייו בין תל אביב לבין בירה אירופאית בה יש לו עסקים, ואת חופשותיו הוא מבלה בכל רחבי העולם. בקיצור, מסכן הוא לא. התיישבנו לראיון, ופתחתי בסכום שאני רוצה. הוא קם מן השולחן, ואמר ש"אין אפילו על מה לדבר" הוא חשב על הרבה פחות ממחצית הסכום, כלומר הרבה פחות מ….50 "שח לשעה ! (שזה עשרה דולר בערך, למתקשים). חשבתי לעצמי, איזה מצב הוא זה, שאיכות ההוראה, כבודו של המורה, בשפל המדרגה, עד כדי כך שמציעים סכום כזה ועוד מערימים דרישות נוספות ועורכים ראיונות. יש להניח שהוא ימצא את מבוקשו, שורת הרעבים והמובטלים שאין להם "קשרים נכונים" כדי לעשות עסקים חובקי עולם, עומדים בתור כדי לאכול. במקרה הגרוע יוכל להמיר את המורה בקלטות משובחות ותמיכה טלפונית או באינטרנט, ויסתפק בזה. המסקנה שלי מ"יום המורה הבינלאומי", להחליף מקצוע ומהר. אין בזה עתיד. במקום להשפיל את עצמי במפגשים דומים, כדאי יותר לעסוק בפיתוח תוכנה, או לומדה (בלימודים מרחוק) ולמכור את הזכויות או את המוצר להמונים. איכות הלמידה הזו מספקת כניראה את הצרכים של רוב האנשים, ואלה שרוצים להעמיק ולקנות יכולות של ממש, יגיעו לאוניברסיטה או יטרחו לשלם כמו שצריך.

משרד החוץ- אבטלה סמויה ודמעות תנין

 

היום מתפרסמת ידיעה תמוהה בעיתון "הארץ" (בדרך כלל צריך פירוש רש"י להבין מי יזם את הכתבה ומה יוצא לעיתון מההתערבות במהלך הזה) המספרת על מאה עובדים במשרד החוץ שאינם משובצים לתפקידים. מן הכתבה לא ברור אם מאה הזוכים פשוט מקבלים משכורת בלי לעשות שום דבר (המסכנים, סניפ סניפ) או שהם ממורמרים על חלוקת המשרות במשרד הרקוב הזה. האייטם האמיתי בכתבה המוזמנת הזו הוא הטוקבקים, כדאי לעיין ולראות את הפער בין הדולצ'ה ויטא במנגנון הממשלתי המושחת ובין "הציבור".

 

ציפי לבני הבלונדינית מצטלמת עם חליפה לבנה ובוהקת לצד הקונדי השחורה-אפורה,  בפוטו אופ מעוצב שהתפרסם ב"הארץ" מעל המשבצת של האבטלה במשרד. מי שלא חי כאן ומכיר את המציאות יכול לטעות ולחשוב שמדובר בשרת חוץ של מדינה סבירה הנפגשת עם  מזכירת המדינה האמריקאית כשווה בין שוים. אך כמו המדינה כולה, מדלגים הנבחרים התלושים מפסגה לפסגה, מפריץ לעריץ, אך מתחתם לא נמצאת מציאות, יסודות, בסיס, אלא עץ חלול, שחיתות ואבטלה. "שרת החוץ" נשמע טוב, עד שמבינים על מה מנצחת לבני באמת – אספסוף שעובד תחתה במשרד בירושלים, ומושחתים עם משקפיים עגולים שמאכלסים את בתי השרד בנציגויות בחו"ל. ביחד, גם המועסקים וגם המובטלים הסמויים, יכולים בקושי לאכלס את מחלקת התיוק של מחלקת המדינה האמריקאית, וגם זה רק בסניף אחד. ושם, יש להניח לא היו מקבלים לעבודה אף אחד מהסגל של משרד החוץ הישראלי.

 

הסוד השמור ביותר נחשף במקרה

 

יובל שטייניץ פלט בלא משים את הסוד הכמוס ביותר של מדינת ישראל. אלופי צה"ל הם חבורה של דבילים נפוחים עם מדים ודרגות. או בלשונו הסטרילית יותר "חלק מאלופי צה"ל לא מאד חכמים". זה יפה ששטייניץ מצא לנכון לצעוק שהמלך עירום, אך זה מעט מידי ומאוחר מידי, ומעניין איפה הוא היה עד היום ? או האם זה חלק מהחומר הסודי של ועדת חוץ ובטחון שהוא עמד בראשה.

 

גיידמק נ. מזוז

 

כותרות האתרים באינטרנט הציגו תמונה גדולה ומאיימת, בסגנון סובייטי משהו, של ארקדי גיידמק, התוקף חזיתית את מזוז ומשטרת ישראל. עד עכשיו לא ברור לי אם מדובר בארכי פושע בינלאומי שמצא מקלט זמני בישראל מזרועות החוק, או שהוא צדיק ומושיע שהגיע לכאן על כנפי השכינה להציל את בית"ר ופליטי מלחמת לבנון השניה

מה עם המנשך ? מכירה אורתודנט מעולה בזול

(למחוק למחוק למחוק). ולכן, מלחמת היח"צנות הנוכחית גם היא מתעתעת, לרגע נידמה שמדובר במרד ממש של פושעים נגד המלכות וברגע השני, נידמה שסוף סוף מישהו מעז לעמוד מול הכנופיה של שלטון הצחוק הנפוטיסטית. אני מודה שבעבר הייתי עומדת מייד לצידו של החוק, בפרט שגיידמק מבוקש וגם סחר בנשק במקומות חשוכים ואפלים. אבל מאז הזובור שטעמתי באולמו של השופט טמיר מיכאל (או ההיפך), באצטלא של "שלטון החוק" ומילים יפות, אני כבר לא ממהרת לקבוע עמדה.

בכל מקרה, למה הוא לא משקיע כמה גרושים ביישור השיניים ?

 

 

 

עוד זה יוצא וזה בא

 

עוד זה חוטף  המלצה להעמיד לדין מהמשטרה, בא זה ומקדים לזעוק "סחיטה" לנוכח תלונות אונס נוספות.

 

מימון. "מנסים להלביש גם עלי תיק"

 

פורסם ב 5 באוקטובר 2006 21:49 במדור דרשה | 1 תגובות

k = "fkjj76J=HT~3IO%hjgf^7JH&HGj6UH[IO70YjPFTI7yiuhkJH7+JTU85Jg5YU79g6I5HhtY9)8Tdf^yILuH";

 
    

שם:

    

דואר:

    

אתר:

    

כותרת:

בעקבות ריבוי ספאמרים, נאלצנו להוסיף מנגנון שימנע מרובוטים להפציץ את המערכת בתגובות פיקטיביות. אנא העתיקו את הקוד שבתמונה, לתיבת הטקסט שמתחתיה.

קוד הפעלה:

    

העתיקו את הקוד:

מערכת התגובות נועדה לאפשר דיונים, והשימוש בה כפוף לדין הישראלי. אז אנא שמרו את תגובותיכם ענייניות ומתחשבות בקוראים האחרים, וזכרו שאתם הנושאים באחריות לתגובות שתפרסמו במסגרת באתר זה (כבכל מקום אחר). אין אפשרות להבטיח שהתגובות שתפרסמו ישמרו באתר זה, אז אנא גבו את תגובתכם בהעתק לפני שיגורה (במידה שאתם מעוניינים לשמור אצלכם העתק). וכן, הודעות שלדעתנו פוגעות או לא מתאימות בכל צורה שהיא, בהחלט עשויות להימחק… זכויות היוצרים בתגובות שיתפרסמו במסגרת אתר זה, שמורות לכותביהן. ברוכים הבאים.

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

קוויני  בתאריך 10/5/2006 11:44:00 PM

ללא נושא

איזו תמונה עגומה של מדינה רקובה. אלוהים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: