טיוטא

 פני הדור כפני הכלב

1. עמותה יהודית הצילה שלושים ותשעה (ל"ט מלקות ?) גורי כלבים מן הצפון ושלחה אותם לאימוץ לארצות הברית. מבצע מעניין מאד המאפיין בהחלט את סדרי העדיפויות של "החמלה היהודית-ישראלית" בימים אלה. בזוית אישית, אני יכולה לאמר שניסיתי במשך כמה חודשים למצוא סידור דומה  לילד, לא גור כלבים…) כדי לחסוך ממנו את אימת המלחמה, ולא קיבלתי אפילו תגובה נימוסית המסבירה מדוע זה בלתי אפשרי. גסות הלב במבצע הזה והגרנדיוזיות העולה ממנו מטעם יהודי ארצות הברית העשירים, מרשיעה כאלף עדים, וחבל מאד שהסניף הישראלי זרם עם מבצע יחסי הציבור המכוער הזה. אין לי ספק שבסכום עלות הטיסות אפשר היה להטיס שניים שלושה ילדים מן הצפון הזקוקים להתאווררות, שלא לדבר על אוכל או בגד נקי. כבר כתבתי כמה וכמה פעמים, שכלבים נטושים עם סימן מובהק לילדים חסרי בית.

 

דמעות

2. העיתונות מדווחת בהרחבה על דמעותיה של מירי גולן בעת חקירתה בבית המשפט, בפרשת חיים רמון.

כולנו מסתכנים בחיווי דעה מוקדם מידי, כיון שהתיק לא הוכרע, אך די במידע המגיע אלינו כדי לקבוע כבר שיש פה ניצנים של תסמונת לינדה טריפ, מצד מירי גולן וחבריה. אני נוטה להאמין שרמון התנהג שלא כשורה עם החיילת המנושקת, גם אם היא זו שקפצה עליו ופערה את פיה מולו. אחרי הכל, מדובר בשר שהגיע לדיון דחוף ערב מלחמה (שאת סופה אנחנו יודעים), יש לו בת זוג, ואין מקום לנישוקים שנויים במחלוקת במשרד. אך אין גם ספק עתה שהנערה נפלה קורבן אחרי כן לאונס נוסף מצד כל הבוחשים בקדרה, ומירי גולן בראשם, כפי שעולה מן התיאורים. האיום בתביעת דיבה עלה כמה פעמים באינטרנט בהקשרים דומים, זכור לי שבלוגרית אחת טענה שהוטרדה ומייד הומטרו עליה שלל איומי דיבה, בעוד שברור לכל, כמשפטנית אני אומרת את זה, שהאיום תלוש מן המציאות ומהווה שימוש לרעה בביטוי, ומעין בריונות מוסווית. עצם העובדה שמירי גולן נזקקה לאיום הזה, מלמד שהיא רמסה ביד גסה את כבודה של הנפגעת, לשיטתה. וכך יצא שהבחורה נאלצה לשמש אובייקט בשנית, כלומר, להיכנס למחול שדים אשר ספק אם הוא מועיל לה. זה אופייני מאד לשיטת הפעולה של המשטרה בשנים האחרונות, בנושאים האלה, ויתכן מאד שעכשיו אנחנו מבינים למה, כלומר מי הנהיגה את השיטה. אני עברתי מסכת דומה, כאשר ה"לינדה טריפ" במקרה שלי היתה יועצת משפטית בכירה של ארגון נשים בכיר (פוליטי). המטרה במקרה זה אינה להגן על הנפגעת אלא להשתמש בנפגעת כ"נשק" נגד הבכיר, במטרה להשיג משהו אחר. זהו אונס נוסף, אך המשטרה ששה לשתף איתו פעולה, כמו גם הפרקליטות. למעשה הם נוטלים את הכוח מן המתלוננת, ומשחקים בתלונה, במידע, כרצונם תוך שהם מחרבנים על ראשה של הנפגעת בריש גלי וסוגרים "דילים" מעל ראשה, יתכן אפילו דילים בעלי גוון מושחת וכספי.  

אינני מאמינה למירי גולן, וגם לא לשמני, שכבודן של החיילות עמד לנגד עיניהם, שכן תלונות חמורות בהרבה, על מעשים שהיו מעבירים צמרמורת אצל כל שומע, נקברו קבורת חמור ביחד עם הנפגעות. מעשים של התעללות מינית ואונס קבוצתי ממושכים, כולל בקטינים, נשמרים בסוד, גם על ידי משטרת ישראל וגם על ידי הפרקליטות. חיי אדם עבורם הם כקליפת השום, וכל מה שעניין אותם בתיק הזה הוא הקומבינות שלהם עצמם. לכן, ובכל מקרה, דמעות תנין הפיקה מירי גולן באולם בית המשפט, ואם באמת בכתה, כדאי שתיזכר בים הדמעות שהיא עזרה לטייח במהלך תפקידה.

3. רמספלד הביתה, אבל מי במקומו ?

אנחת רווחה נפלטה מפיו של חצי עולם למקרא ההודעה על פרישתו של רמספלד ממשרד ההגנה. האיש הפך לסמל (אחרי צ'ייני, השנוא יותר) לחוליי המשטר הרקוב של משפחת בוש וחבריה, ולקומבינה האפלה שהולידה את "מלחמת עירק". אך השמחה ארכה שניות בודדות בלבד, כי מייד לאחר מכן הוכרז שמו של המחליף, ועל זה נאמר "מן הפח אל הפחת". גייטס הוא בשר מבשרה של חונטת בוש, עמד בראש הסי.איי.איי מייד לאחר מלחמת המפרץ, וממנו לא תבוא ישועה. בכל זאת משהו, צעד המסמל את תחילת הקריסה הרועשת של הממשל הזה ובעיקר את מה שהוא סימל ועשה במזרח התיכון, ובישראל. להערכתי הפסימית, הנזק שנעשה הוא בלתי הפיך, וכמו בפרשת גורי הכלבים (סעיף 1 לעיל) מה שיוותר הוא כמה מבצעי ראווה להצלת שארית הפליטה מישראל, אולי עוד כלבים וחתולים שימצאו בית חם בניו יורק. בעוד שבארצות הברית יתנו עוד את הדין על האוונטורה הזו, אף שהנזקים שלהם מזעריים ביחס למה שקרה כאן, יש להניח שפה ימשיכו את הנסיעה המהירה לאבדון, תוך גרימת כמה שיותר נזקים לכמה שיותר אנשים, יהודים וערבים.

 הבורסה אומרת הכל

4. אנליסטים בבורסה של ניו יורק מהרו לעדכן את לקוחותיהם שחילופי השלטון בקונגרס יפגעו במניות של תעשיות הבטחון, נפט ו….תרופות. לגבי הבטחון והנפט, הדברים ברורים לכולם, אך מה הקשר לכאורה בין שלטון הרפובליקאים ובין תעשיות תרופות ? ובכן, המצב הוא סבוך קצת, אך כללית מדובר בחתונה לא קדושה (המתבטאה אפילו בקשרים פרסונליים) בין ראשי חונטת בוש ובין תאגידי הפארמה הגדולים. מבחינה כלכלית, הקשר נובע מעידוד של מחקר אגרסיבי ויקר, המאריך את חייהם של המעטים העשירים, במערכת בריאות פרטית שיוצרת פער אדיר בין עשיר המקבל תרופות פלא ובין עני שאין לו אפילו ביטוח אלמנטרי. שינויי השלטון מבשרים שינוי במערכת הבריאות האמריקאית, והקטנת הפערים תוך עידוד התרופות הגנריות (הזולות יותר) והפחתת התמריץ למחקרים יקרים. אך פוליטית החתונה עמוקה ואפלה יותר. חברות התרופות הפכו לשחקן אפל גם בתחום הבטחוני והגיאופוליטי.  זה הוביל למעשה להקרבת אנשים עניים לטובת הארכת החיים של עשירים, בדרך של יצוא ניסויים מסוכנים לעולם השלישי ולישראל; החיסונים האלקטיביים באו על חשבון צרכי בריאות אלמנטריים של האוכלוסיות העניות בעולם כולו. טרור ביולוגי נכנס כשיקול לעשיית רווחים, על ידי יצירת בהלות ומכירת חיסונים ברווח. כמובן, מערכת הפארמה משמשת גם להשלטת נורמות חברתיות, כמו הגברת השימוש בתרופות פסיכיאטריות מזיקות, כבר לילדים צעירים. שדה הרפואה הפך לשדה קטל, בידיהם של בעלי הבית בוושינגטון. אין תימה איפוא שפייזר למשל תרמה כספים רבים לקמפיינים של הרפובליקאים, וכך גם חברות אחרות.

 

never again ?

5. בישראל מתחיל להחשף קצה הקרחון של חתונת הפארמה עם מרכז הליכוד-חונטה, כאשר פרשת הרצפלד הולכת ומסתבכת והיום מפרסם רן רזניק עדכון (שהבאתי כאן לפני שבוע – סאחה על הסקופ שלי) שמדובר עתה בעצם בחקירה של ניסוי המוני של מאות חולים ב….קומאדין. השם של התרופה בעל הגוון המקברי, זכור למי שעדיין לא סניל מפרשת אריאל שרון ההולכת ומצטיירת כהתנקשות בידי הלובי שלמעשה הרים אותו ותמך בו. יתכן שיש פה מעין חסול פנימי כאשר שרון סיים את תפקידו. אחרי שלוש שנים של ניסויים קטלניים במינון יתר בקומדין, לא קשה לחסל גם את ראש הממשלה בצורה מתוחכמת, אולי כפי שנעשה ליאסר עראפת, כלומר, "מבפנים". אין זה משנה כרגע אם מוצדק לחסל את עראפת או את שרון, אך בכל מקרה ניוותר עם מערכת בריאות שעברה נאציפיקציה, ובמקום להתמיד בריפוי אנשים היא הפכה לסניף של "מחלקת הטריקים" של ג'יימס בונד, כלומר, איך להרוג ולחסל אנשים. את ההתפתחות הנפלאה הזו אפשר להותיר כקרדיט היסטורי לנצח, בידי חבורת הנאו שמרנים-ליכוד-בוש. הקומאדין אמנם הביא ל"דין הקומה", את אריאל שרון, אך גורלה של ישראל אינו שונה בהרבה, שכן מה שקרה בקפלן (לאורך עשרות שנים, אגב, ולא כפי שכתוב) היה כרוך בהסכמה ובידיעה של אלפי אנשים, אם לא יותר. למעשה, רביםהורגלו להתפרנס יפה, הם בניהם ובני בניהם, מביצוע ניסויים פארמקולוגיים בבני אדם חפים מפשע, כולל ילדים, נשים הרות וזקנים. זו גם הסיבה שלא נשמעות הרבה מידי אנחות זעזוע מן התגליות בישראל. ומכאן אפשר לחזור לסעיף 1, על הצלת הכלבים – לעומת ילדים ובני אדם – ולהבין איך הכל נקשר ביחד.

 

שאפו למכללת נתניה

6. אם בנאציפיקציה עסקינן, שאפו ממני הקטנה והלא נחשבת למכללת נתניה שהעזה להשעות את תואר הכבוד שביקשה לתת לגינטר גראס, לאחר פרסום הוידוי המאוחר שלו על עברו במפלגה הנאצית. עם כל הכבוד שאני רוחשת לגראס, ויש לי הרבה כבוד כיון שקראתי את רוב ספריו בשקיקה ובהערצה ואף צפיתי בגרסא המצולמת של "תוף הפח" פעמים רבות, המעשה הוא נכון ואמיץ. גראס עשה מעשה שפל פעמיים. פעם אחת שהסתיר, זה עוד מילא, ופעם אחת שפרסם באופן שבו פרסם, וסייע לנורמליזציה של הנאציזם בבחינת "חטאי נעורים". אין לשבש עלינו את הדעת בסולם עדיפויות מוטעה ומשחית. שום יצירת מופת אינה מכבסת את הפשעים האלה, ותהא גדולה ויפה מאד. הנאצים הם תמיד צעירים מידי או זקנים מידי כדי לעמוד לדין, וגראס אינו יכול להתכסות בהתממות כאילו אינו מבין את התחכום שבאופן בו ארג את הפרט האפל הזה במסכת חייו. הוא בחר להיות סמל, ועתה הוא חושף את פנימיותו של הסמל, ומנסה לחמוק מן התוצאות. לעולם לא נדע אם רכש את הפרסום הראשוני בגרמניה הודות לעברו האפל, אין זה גורע מכשרונו בעליל, אך יש בעולם הרבה כשרוניים שלא זכו למעמדו,אולי משום שבחרו בכל זאת לא להצטרף לתנועה רצחנית ואפלה, גם בגיל צעיר. להיפך, כבר נאמר שמי שלא היה קומוניסט בנעוריו הוא רשע…ומה נגיד על מי שהיה נאצי ?

 

סאדו מאזו בשירות האימפריה

7. יוסי מלמן מדווח היום על פרשה מוזרה של אסיר פלשתינאי מן "המלחמה בטרור" שהתגלגל בין בתי כלא סודיים שונים של הסי.איי.איי, הועבר לכלא בירדן ומשם לישראל, ועתה שוחרר לרצועת עזה. סיפורו של האסיר מקפל בתוכו את המוטיבים המרכזיים, הארכיטיפאליים, של "המלחמה בטרור", אותה ססמא ריקה שמעניקה מטריה רחבה מאד למעשים שפלים והפרות זכויות אדם מסיביות. כאשר נחשפו פרשיות אבו גארייב וגואנטנמו הבחינו רבים, בארצות הברית, במוטיבים חולניים במיוחד, העולים כדי פולחניות שטנית, באופן שבו שולבו סטיות מיניות (סאדו מאזו ופדופיליה) בכליאה ובעינויים. הניו יורק טיימז הקדיש לכך כמה רשימות שפרסמתי כאן, ולאחרונה נערך סיבוב נוסף בקשר לפרסום הקלטות והתמונות המזעזעות באמת שפרסומן נאסר על ידי הממשל. האגודה לזכויות האזרח האמריקאית זכתה בפסק דין חשוב לפני שבועיים, המורה לפרסם את החומר, אך הפירסום עיכוב עד להגשת הערעור על ידי המדינה. יודעי דבר שצפו בחומר מספרים על אונס ילדים סדיסטי המלווה בצווחות וברצח, ועל התעללויות מיניות באסירים ובין הסוהרים שהובילו את אחד הפקידים הבכירים לאמר שלא מדובר כלל בעינויים אלא ברשת עברייני מין.

 

והנה, לא חלף זמן רב ואנחנו מתבשרים שגם אצלנו התבסס הנוהג, והשב"כ אונס נחקרים על ידי תחיבת חפצים לישבנם כפי שלימדנו "קפטיין ג'ורג'" המפורסם מפרשת דיראני המבזה. גם האסיר שמלמן מדווח עליו מספר סיפורים מצמררים על עינויים מיניים. חשוב לציין שהשחתה זו קיימת בשירותי הבטחון הישראליים מזה עשרות שנים, חלק מן האתוס נחשף על ידי אוסטרובסקי (זו כניראה הסיבה שהוא נחשב בוגד), ומצאנו שרידים לכך גם בפרשת נבטים, והקשר האמריקאי שלה. מעבר לבחילה המתעוררת ממעשים כאלה כמובן, יש לזכור שהאמריקאים מתמחים בחקר טראומטיזציה מינית כבסיס לגיוס משת"פים, כלומר, בונדינג או יצירת שליטה באמצעות תסמונת סטוקהולם. מה שעולה ממחקרים הוא שהתעללות מינית מאפשרת גישה לאזורים במוח, באמצעות הטראומה, אשר מאפשרים לאחר מכן לשמור שליטה על הנפגע, לאורך שנים, תוך ניצול המנגנון הפסיכולוגי הזה, והפחד. הקשישים בינינו זוכרים את פרשת פאטי הרסט והמחתרת התמוהה מקליפורניה שחטפה אותה ותוך זמן קצר, כמובן לאחר אונס וכפיית יחסי מין בבידוד, הפכה את הרסט לשותפה "מרצון", עד כדי כך שהיא הורשעה לאחר מכן בביצוע חלק ממעשי השוד והונדליזם, כאילו היה לה רצון לעשות זאת. (ספק אם היום היתה מתקבלת הרשעה כזו, אך אין לדעת).

לכן, ובצדק, הועלו חששות בקרב הפלשתינאים שמדובר במרגל המושתל כך בקרבם, ויש להוסיף שהמרגל יכול להיות מן הסוג שאינו יודע שהוא כזה, בדיוק כמו שהיתה פאטי הרסט "שטופת מוח" כל עוד התאפשרה אליה גישה בידי שוביה-מאהביה כביכול. המחקרים בתחום זה החלו כמובן על ידי הנאציים ודוקטור מנגלה, ואין תימה שהשב"כ נזקק להם, כפי שציין בצדק ד"ר ישעיהו לייבוביץ המנוח. סיפורים כמו זה שחשף מלמן כבר נחשפו לפני שנתיים ושלוש בקנדה, גם בתוכניות תעודה בטלויזיה.

 

 

 

 

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: