הזיות

תרגיל במציאות

………………………………..

אני לא מבינה למה אני צריכה למות ואתם לא ?

את ממש סוציומטית, את לא מבינה שככה זה, ככה הוחלט, למה את תמיד חושבת רק על עצמך ?

אבל למה אני ? למה לא את ? או אתה ? או אתם ?

ככה הוחלט, למה את כזו מרדנית.

אבל מי החליט, אולי אתם סתם אומרים, אולי אף אחד לא החליט ואתם פשוט רוצים לקחת לי הכל ?

את מאד חשדנית, את יודעת.

 
מזה זמן אני חשה כמו אדם ער ההולך בין נרדמים. יש אומרים שזו תחילתה של פסיכוזה, אך באבא-ג'י מבטיחני שזו ראשיתה של צמיחה רוחנית שסופה הוא הארה מוחלטת, ועיקר תרומתה בחיסון מפני התגלגלות נוספת בעולם שקר זה, אגב התאחדות מוחלטת עם היקום.
 
הרגעתי את בבא-גי' שאין מדובר באף אחת מן התופעות הללו, אלא בשגרת חיים במדינת ישראל, שבה אכן מהלך רוב הציבור במצב של שינה, ומתעורר מידי פעם לחבוט בעומד לידו, לצווח עליו משהו דמוי רוק תוסס וחמצתי, וכך לחזור לשנתו. כניראה מדובר בחסכי שינה קשים עוד מתקופת השירות הצבאי, או מן המלחמות שכולנו גדלנו בצילן.

נשף

 
עיקר התופעה המוזרה הזו מתגלה במנגנון מוכני המזייף את התהליך הטבעי והמוכר של שיחה, או דיאלוג בין "אני" ובין "אתה", ששניהם בעלי נוכחות חיה וערה הן לעצמם והן לקיום הנפרד של זולתם. בעולם החלום, הרי אין הדמות האחרת המופיעה אלא השלכה של העצמי, או משאלה חמדנית ומחפצנת, או תפאורה מן העבר.  כך ברוב השיחות כאן ישנה תחושה פיזית ממש כאילו בעל שיחך מתייחס אליך כאל דמות הזויה מחלום, לעיתים חלום טוב, ולעיתים בעתה.

 
"אמא, המדף שאני הכי אוהבת מעץ טבעי נעלם, לא היה במשאית הובלה. איפה זה ?"
-"לא היה דבר כזה, את מדמיינת ומשוגעת."
-"אבל הנה הקבלה, ואני גם זוכרת שהרכבתי אותו, היה מאד יקר."
-"מה את רוצה ממני ? אולי גנבו מההובלה ?"
-"גנבו מההובלה, אין להם מה לעשות ?"
-"טוב, עזבי אותי, אין לי כוח לחקירות האלה."
-"ראיתי פתאום שמישהו הפקיד לי אלפיים שקל בחשבון, זה לא את חשבון מבנק מזרחי ? את יודעת אולי מה זה ?"
-"אה כן, זה אחותך, למרות שאת חראית, היא החליטה לתת לך מתנה לחגים, ממש התרגשתי, היא אמרה שהיא רוצה לתת לך את זה מתנה."
-"אז אולי המדף היוקרתי נמצא אצלה בטעות ? אולי היא מרגישה לא נוח עם זה ?"
-"את תמיד חושדת."
-" ומה עם המזגן שהיא השאילה ממני ? אמרת שתתקנו ותחזירי"
-"אי אפשר לתקן אותו, יש בעיה."
-"מה זה יש בעיה, תתני לחברה שייצרה אותו והם יתקנו ?"
-"טוב אי אפשר, אל תגידי לי מה לעשות, זה מקולקל וזהו."
-"למה ? היא לא רוצה להחזיר אותו ?"
-"למה את חומרנית כל כך ?"
"אני?"
 
 

 
פיתחתי תרגיל על מנת לדעת מי באמת מן האנשים שאני מדברת איתם ישן, ורק מתחזה לער ונוכח. אפשר להשתמש בטריק הישן של צביטה, אבל לא תמיד הוא ראוי במסגרת היחסים עם האחר המזדמן, ועלול להתפרש לא נכון, בעיקר ידועה האלימות הבלתי נשלטת של מי שמעירים אותו בהצקה, והוא עלול להעיף מכשיר קהה על האשם במעשה זה.
 
המבחן הוא בדרך כלל סדרה קצרה של שאלות המבקשות למדוד עד כמה מודע בן או בת שיחך לעובדה שאתה או את הם אדם נפרד בעל זכות קיום ונוכחות נבדלת, בדעות, בקיום, ובטריטוריה. 
///////////////////////////////////////////////////////////////////////////// 
 עשר וחצי בלילה, דפיקה בדלת. אני פותחת את הדלת, ורואה גבר לא מוכר.
-"כן ?"
-"שלום, אני שלמה, החבר של אברם בעל הבית, הוא ביקש שאבדוק את הדליפה בברז אצלך."
-"אתה יודע מה השעה ? ואתה יודע שעברו חודשיים מאז שהתחילה הדליפה ?"
-"כן אני מצטער זה ייקח שני דקות, הנה…" פורץ פנימה "אני רואה שיש לך הרבה ספרים, אני התגרשתי בגלל ספרים. אני מבין שלא אוכל להתחיל איתך, זה אותו דבר. "
-" סיימת עם הברז ?" הוא מפשפש שם ופותח כל מיני ברגים.
-"אל תכעסי על אברם הוא היה צריך לנסוע לטורקיה לטיול…."
-"וזה מסביר למה אני צריכה להיות עם צינור נוזל ?"

-"הוא בחור נהדר"
 – "למי ?"
 /////////////////////////////////////////////////////////////////////////////

במשרד הנותן שירות לאזרחים שיש להם שאלות שונות על זכויותיהם אני פונה לפקידה בקבלת קהל:
-"אז את יכולה לעזור לי עם הנושא הזה ? אני לא מצליחה לגבות גרוש כמזונות ובינתיים אין לי מספיק…"
-"תראי איזה ציצי יפים יש לך, את יכולה בקלות לתפוס מישהו אחר. עזבי אותו ואת המאה אלף שקל שהוא חייב לך, וגם את ביטוח לאומי."

-"אני מבינה, אתם מציעים פה לאנשים לוותר על המגיע להם ולעסוק בזנות ?"

הזיה

 

//////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////// 
 
גינה ביפו, בעיר העתיקה-
"אין עוני בארץ, ואם יש אז אני גם עניה, הסוסים בכפר שמריהו זה עולה הון תועפות, אני לא גומרת את החודש, והשבוע של הכלבים בדיאטה הזו עלה לי אלף שקל, גם אני מתחת לקו העוני" אמרה האמנית שוחרת זכויות האדם והצדק החברתי.
-"סליחה ראיתם אולי את הרכבת צעצוע של הבן שלי הקטן, שכחתי אותה בשבוע שעבר, ואין לי כסף לקנות אחרת." הפרעתי לנאום האמנותי הרגיש.
-"אה, כן ראיתי והחבאתי אותה ליד הזבל שאם תבואי אולי תמצאי שם, אבל לקחו את זה."
-"לא נתת את זה במקרה לאחד הנכדים העניים שלך בכפר שמריהו ?"
-"חה חה, דוקא רעיון טוב, אולי פעם באה."

 

///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////

 שיחה עם מדובב ערבי, המגיע למקום על אופנוע, ומשחק אותה קשה להשגה….

  -"אתה יודע הם פשוט הפכו אותי לרובוט וניצלו אותי, ובמקום לשלם ולהתנצל הם עכשיו מאשימים אותי שבגללי תפסו את המוסד בניו זילנד, ושאני נאצית אנטישמית, כי מה פתאום מגיע לי פיצוי…"
-"כן, נו טוב, את צריכה להבין, כולם פה ניצולי שואה, וזה גם קורה במקומות אחרים בעולם. בינינו, אני לא רוצה להיכנס לזה, אל תהיי כל כך סוציומטית, אז ניצלו אותך קצת ועכשיו גם לא נותנים לך לחיות, נו טוב, אל תעשי מזה עניין. "

-"פניתי לממשלה אז הם אמרו לעורך דין שלי שאני משוגעת כי שניתי את השם בחזרה למה שהיה לפני הצבא. השם הגלותי….מדינה שלמה מחליפה את השמות לכנענית, ומי שלא רוצה הוא משוגע."
-"עורך הדין שלי פנה לממשלה אבל אמרו שהוא משוגע וצריך אשפוז כי הוא דתי, וזה אחד הסימנים לאי שפיות לפי הספר בישראל, חזרה בתשובה. מי שיהודי הוא משוגע…"
-"כן, יש הרבה דברים לא בסדר, אני מציע לך שתקבלי את זה, תראי איזה יופי כאן, תראי איזה בית יפה קנינו ביפו, תבואי לקפה אבל לא יותר מידי, אנחנו לא רוצים לזכור את הלכלוך הזה…"
"אתם אמנים ?" שאלתי בתמיהה אמיתית.
-"נו טוב אני תמיד הייתי מוכשר בפלסטלינה בגן, ועכשיו צריך מישהו פה לשים עין ולהפעיל קצת שטינקרים. אנחנו צריכים את הנקודה הזו זה אסטרטגי, מעל תל אביב. בגלל זה נתנו לי חינם את הבית".

האמנית העשירה מתערבת: "אז כן, אני אמנית, את לא רואה ? אגב תדעי לך שאני זו שמחיתי על משטרת ההגירה הנבלות האלה, מה שהם עושים. אנחנו רוצים להעיף את המפקד שם, כיון שחבר שלנו מתחרה על התפקיד…אל תספרי..הא ? בעלי היה ביחידה מובחרת שכבשה את יפו, מגיע לנו משהו, ותראי איזה טובים אנחנו, נתנו גם לערבי להיות פה, הנוצרים זה בסדר, אבל המוסלמים ? איכס הם פוחדים מכלבים ולכן אי אפשר לתת להם להיות ביפו העתיקה, לידנו, אנחנו עדיני נפש ואוהבים בעלי חיים. צו צו צו…בוא כלבון חמוד שלי…."

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\
 

אתה מה שאנחנו אומרים שאתה, שמעת ?

= ועד הבית במדרגות-
"בוקר טוב איריס…אה היום המנקה בא אז תזיזי את האופניים שלך מלמטה…"
-"סליחה ?"
-"כן, זה מפריע – ואני לא רוצה שתהפכי את החניה לאופניים לחניה לאופניים…."
 

 

 

 
 
 

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: