סיפור קצרצר – סקיצה מתוך עיזבון

 
מתוך : השנים הראשונות : חיית ניסוי
  
אילו גמדים חמודים, הנה גראמפי משלגיה, יושב לי על הפסנתר ומנתר בין הפסים השחורים. הוא כל כך קטן שכל קפיצה מפס שחור ללבן מותירה סימן על ברכו המשופשפת. חמודים כאלה…נחמד לי, הכדור הצהוב, אמא, אני לא יכולה יותר…למה אני צועקת כמו משוגעת, בסך הכל די נעים בתוך הסרט המצוייר הזה…אבא לוקח אותי למחלקה, אני רוצה ללכת לשם, למות ולמחוק את עצמי מעל פני האדמה…
 
"בוקר טוב, איך אנחנו מרגישים היום ?" הרומניה הזו מפחידה אותי מוות. מדברת מעל הראש שלי עם התליינית. אני מהלכת על חבל דק, ומסבירה את זה בפתק שאני כותבת לה באותיות עגולות וקטנות קטנות בשולי הנייר. זה נייר פרסומת לתרופה, אולי לכדור הצהוב, "אני לא מרגישה טוב" יוצאת לי שורה עקומה קצת, עם שיפוע כלפי מטה, כמו נתיב חיי כרגע. מעל האות האחרונה, הב' הזו, יושב גראמפי. איך הוא הגיע מהבית לכאן ? אולי התיישב לי על הכתפיים בלי שראיתי, כמו התוכים האלה בחנות לחיות מחמד.
 
איך הטבחית הרומניה לא רואה את גראמפי ולא שומעת את קולו העבה והצרוד "אבא עושה לי..אבא…אמא מכרה אותי לזנות…אני כדורגל שמוסרים…אני לא יכולה יותר ואת רוצח לעשות לי שוקים מסוכר ורוד.." גראמפי הואיל לרדת מהאות ב' וברוב טובו הלך למקום אחר, מכבד את פרטיות השיחה הבלתי פרטית הזו בבנין ששימש בעבר את עשירי הסביבה, מקרב הערבים שהיו פה לפני…לפני שגראמפי נולד אפילו.
 
עכשיו אני מבינה הכל. יש רצלי כמה מכשירים שפועלים בבת אחת בתדרים שונים. הרומניה שומעת רק את השתיקה, ולא את הארבעה הנוספים. "קול האמת" זה תדר סודי ומוצפן, שאין אליו גישה ללא סיווג בטחוני מתאים, דוקטור. הכדור הצהוב פגע בתחנת השידור, השתלט עליה, זה מה שרצית ?
 
"מי הביא אותך היום?" מה זה מי הביא. אבא, ביקשתי אותו. רציתי לראות עד לאן הוא יכול להגיע, מסתבר שאין לזה גבול, למה אני סקרנית כל כך ? אין לזה גבול, אם הייתי מבקשת שישחוט אותי בצד הדרך היה מסכים, ומבצע בדממה. "את רצית את זה." לא ? אופס, גראמפי שוב נפל, מתוק אחד, אני מרימה אותו מהרצפה "מה יש שם ? למה את מתכופפת מתחת לשולחן שלי ? את רואה דברים? את שומעת קולות?" את שואלת אותי, רומניה ? כן, אני רואה דברים שאחרים לא רואים, כמו מה שקרה, כמו מה שאבאמא עשו, כן, למה , את לא רואה ושומעת דברים ? אני מרימה את גראמפי שאיבד את ההכרה לרגע, מהמכה שחטף.
 
הרומניה מהרהרת בכבוד ראש. "טוב, נשאיר אותה כאן להסתכלות…את יכולה לנסוע, הבאיא לה בגדים וכלי רחצה, כל שהאר יש כאן." הרומניה תפסה עוד חיית מעבדה ולא מסתירה את שביעות הרצון. אמא מודאגת קצת שמא מישהו כאן שומע קולות, וישמע אולי את "קול האמת" המשדר בתדר הסודי. זה מסוכן מידי, במערכת הביטחון שלנו, לא לוקחים סיכונים מיותרים.  "את בטוחה שצריך את זה ? אנחנו מסתדרים טוב בבית, את יודעת קשה לי איתה, אבל נסתדר…אולי נחכה עוד כמה ימים…" הרומניה חוששת שהטרף יצא מבין שיניה, אבל מתמנת בנושא הזה. "אין בעיה, את רוצה לקחת אותה והמצב יתדרדר, בבקשה, זה הבת שלך, את מחליטה. אני מציעה לך כמה ימים, יש לנו מחלקה נהדרת…" אני כבר לא שומעת כלום…רואה קולות, למשל את הרופא הצעיר שמקשיב מאחורי הדלת, לא טורח להסתיר את זה, לא סוגר, הוא ממלא טפסים, מחקר באנגלית משהו עם ילדים, אני רואה שיניים מחודדות, ניבים, הוא טורף ילדים כמוני. טורף עם קרן מחקר מפוארת מאמריקה, בוא ניראה מה קורה אם..מה קורה כאשר….גראמפי מתעלף מפחד.
 
אולי באמת אני שומעת דברים שלא קיימים ורואה דמיונות, כדור צהוב, כדור ורוד, כדור לבן, וחצי תכלת. לבלוע מהר לפני שהלב מתנפץ עדיף לשחק עם גראמפי ועם הרומניה בנידמה לי, מא/ר לדעת מה אמא, מה אבא ומה השועל האמריקאי זומם עלי בחדר השני. לא, אין נאצים זה הכל בראש שלי, אני חולת נפש, יש לי משבר פסיכוטי בגיל ההתבגרות, זה יעבור וגם אני לא אראה קולות ודברים שמטרידים אנשים ושוברים את הלב של כולם.
 
איכס המקלחת מלוכלכת. האישה הזו צועקת כמו משוגעת, וזורקת טמפונים משומשים על הרציפה, ואני צריכה להתקלח שם ? הדלתות פתוחות, כמובן לטובתי כמו בבית הדלתות פתוחות לא כי אבא אוהב לראות את הגוף שלי, מה פתאום? אמא צועקת ונהיית אדומה כמו עגבניה מטוגנת, אני לא רוצה טמפון משומש, צועקת אבא..הוא בא הוא מבצע, לוקח הביתה בניצחון. טוב יותר בבית, שם א נ י הטמפון המשומש, לפחות זה רק אני, ואין צעקות של משוגעים.
 
"את רואה ? ביית הכי טוב, כדור לבן וחצי צהוב, הנה החדר שלך מוכן בשביל מה צריך את כל זה, אמרתי לך לחזור הביתה את לא חולה את עושה את עצמך, חצי לבן וחצי תכלת…".
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: