כולנו קלגסבלד ? בסופו של דבר, כן.

כן, ולא…

 

כותרת של רשימה באתר "הארץ" (מרב ארלוזורוב) קובעת נחרצות ש"כולנו קלגסבלד", כמעט התפתיתי לקחת את התדפיס למכולת ולהמיר את החוב שלי, בסך אלף ש"ח, בהבטחה הזו, ש..גם אני קלגסבלד, ובכיסי אקורדיון שלם של כרטיסי אשראי זהובים, כמו שיש לו בודאי. אלא שאז נזכרתי שבעל המכולת, אם יתחכם, יחזיר לי את הנייר ויגיד שגם הוא קלגסבלד, וככה נסייים בתיקו את ה"פוקר בן גוריון" הזה…

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אבי  On 02/11/2006 at 07:53

    למה אם מזכירים את צבע עורו של אדם זו גזענות ואת צבע כרטיסי האשראי שלו זה בסדר?
    הוא נהג ברשלנות והרג שני אנשים – זה יכול היה לקרות בסובארו מול פיאט כמו בג'יפ שלו מול פג'ו.
    ועובדת היותו ילד שמנת עשיר,יהיר, מכיר בערך עצמו, מבריק ומצליח לא מעלה את חומרת אשמתו וכמובן לא מורידה אותה.

  • NY  On 02/11/2006 at 08:18

    כי גזענות, כשמה כן היא, נוגעת לגזעו של האדם, ולא לשום דבר אחר.
    במילים אחרות: כי כל אדם נולד צבעוני, אך אף אדם לא נולד עם כרטיס אשראי צבעוני.
    אולי המילה שאתה מחפש היא "אפליה". וגם אז לא הייתי ממהר להשתמש בה.

  • שמואל  On 02/11/2006 at 08:18

    התוצאות היו שונות בעליל אם לא היה ג'יפ כבד ומסיבי (שגם עולה הרבה כסף בימינו)

  • איריס  On 02/11/2006 at 09:54

    כמובן שעושר הוא פקטור רלוונטי בניתוח ההליכים המשפטיים, נו באמת, על מה לומדים בבית ספר (היסטוריה למשל) ובמדע המדינה ובאזרחות אם לא על תולדות הכסף והאופן שבו הוא מתחלק ?
    נכון, מזהירים אצלנו, ובצדק "אל תהדר דל בריבו" כלומר לא להתחיל לעשות משפטי ראווה לעשירים כדי להרגיש צדיקים, ויש מקום לשאול אם זה המקרה, אבל בלי לגלוש לדמגוגיה בבקשה.
    אין לי עמדה בנושא, אני רק משועשעת מהכותרת של ארלוזורוב, היא כמעט יכולה היתה להיכתב על ידי קלגסבלד בעצמו.
    מסכנים המתים, ומשפחותיהם וגם מצבו של קלגסבלד כרגע אינו מצויין, ובכל זאת עדיף על גורל קורבנות התאונה.

  • ניב  On 02/11/2006 at 12:36

    לא התנפלות על אדם מבוסס כדי להרגיש צדיקים? גם אני לא משתגע אחרי עורכי דין יהירים בג'יפ, אבל ההחלטה להפוך אותו לסמל למשהו הייתי דמגוגית, זולה, ובעיקר קלה מדי, כי כולם התנפלו פתאום התנפלות מכוערת וגיבו זה את זה. זה גם היה חסר הצדקה. לא מדובר כאן על מישהו שעשה שימוש בכספו ובכוחו כדי לעשוק עניים או כדי לקנות צדק. דווקא בחסות מראית העין של ההתנפלות על העשיר יכולים הנבלות האמיתיים להמשיך במעשיהם באין מפריע ותחת שקט תעשייתי.
    אז מה הרווחנו מזה? עונש שאף שופט לא היה חולם לתת לגבר שהכה את אשתו מכות רצח לאורך שנים. סתם דוגמא. שלא לדבר על אנסים. זה צודק? והאם זה העונש הניתן בעבירות דומות? אני לא בטוח. גם הרתעה לא הושגה. להיפך, ערסים, בני 18 שעושים דאווינים ושאר עבריינים יכולים רק להרגיש סבבה עם עצמם, כי הם לא עו"ד צפונבוני, והרי אין פשע חמור מזה.

  • איריס  On 02/11/2006 at 12:52

    אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אבל מה שעצוב בכל הסיפור שבאמת אי אפשר לדעת אם זה עונש ראוי , קל מידי או קשה מידי. המצב די מעורפל בתחום האכיפה בישראל, ונידמה לי שזה מצע נוח, כלשעצמו, לספינים וקומבינות מכל הכיוונים, גם מהסוג שאתה מזכיר.
    אני חושבת שהפוקוס בדיון הזה צריך להיות אבדן האמון במערכות ציבוריות ובעיקר בחוק ובמשטרה, מכל הכיוונים, וכל הזרמים. יש היום כתבה של רותי סיני נידמה לי על זה, כלומר, סקר אי האמון, שהניב תוצאות מזעזעות. אני סומכת על קלגסבלד, ששכל לא חסר לו, שיהפוך את ההתנסות שלו להזדמנות לעסוק בהיבטים העקרוניים של הבעיה, אולי הצעה בעניין ענישה ואחידות כן להגדיל את שיקול הדעת או לא להגדיל את שיקול הדעת של השופטים, כן תפריט לא תפריט, אין לי דעה בנושאים כי לא בדקתי אבל אני יודעת שהציבור לא שבע רצון, והיו וועדות כאלה ואחרות, ועדיין אין תחושה של יציבות ובהירות שהיא חיונית לכל מערכת משפט. זה הזמן לעסוק בכתיבת מאמר מנומק, מבריק, כמו שצריך, על מצב האכיפה בישראל. מקווה שהוא ירים את הכפפה, כי אין חכם כבעל ניסיון.

  • ניב  On 02/11/2006 at 14:34

    אבל דווקא בגלל זה אני לא כל כך מבין את תכלית הפוסט שלך (המקורי), שנדמה לי שהיה בו (וסליחה אם הבנתי לא נכון) יותר משמץ של שמחה לאיד.
    ואגב, למה שאת לא תכתבי מאמר כזה כמו שהצעת? כמשפטנית וכותבת מוכשרת יש לך בהחלט מה להציע.

  • א.  On 02/11/2006 at 17:05

    אני עם ניב מילה במילה.

  • זו ש  On 02/11/2006 at 17:29

    אני מצהירה בזאת שאינני, וגם לא אהיה, קלגסבלד.

%d בלוגרים אהבו את זה: