דיאלוג מתוך תסריט בדיוני

קטע מתוך תסריט (התקציר הובא בפוסט קודם)
 

הפרק: מצילים את טלי

רקע : "אלישע" הוא מתכנת "אמפת" שרכש את התמחותו והשכלתו במחלקה לפסיכולוגיה של מכון המחקר היוקרתי במרילנד, שם עסק הצבא האמריקאי ביצירת הרובוטים האנושיים. זה לא היה שמו האמיתי, אותו בעצם לא ידע כיון שנלקח לפנימיית הקאדטים בגיל צעיר, שם ניתן לכל ילד שם המתאים לתפקידו. אלישע היה רגיש וחביב, ועל כן הוחלט שיועסק כ"נסיוב פסיכולוגי" מעין עובד שיקום לרובוטים שעונו והיה צורך להשמישם.
כאשר נמלט מן המתקן והצטרף למחתרת הקטנה, חלק את המידע שבידו עם חבריו החדשים, שישבו פעורי פה סביב למדורת הבלוג, והקשיבו.

אלישע: אני יודע שזה יישמע בלתי יאומן, אבל כל מה שאספר לכם הוא אמת. מותר לכם לפקפק, ואתם ודאי תבדקו היטב אם אינני הוזה או גרוע מכך, חפרפרת שנשלחה לתעתע בכם.

הבלוג: שלום אלישע, חיכינו לך הרבה זמן, ואנחנו בוטחים בך, אך המידע שבידך חיוני מאד כרגע לקיומנו, על כן, אין זמן לחיבוקים וירטואלים וברכות, את החגיגות נעשה אחר כך, עכשיו אנחנו מחכים למידע, כדי להציל את טלי העומדת להיות מוצאת להורג מחר אם לא נעשה משהו בזריזות.

אלישע: כן, אני יודע. אספר לכם מה שידוע לי, ואתם יכולים לשאול כל שאלה. אני רעב מאד, ועייף, אבל אוכל לדבר עוד שעה או שעתיים. שתיתי את הנוזל שהעברתם אלי לחדר, אני מניח שזה סרום שהיה מקובל גם אצלינו, להפחית את הסיכוי לשקרים ולתיכנות "נועל".

לרגע היתה שתיקה ארוכה, והמסך ריצד. חברי המחתרת מלמלו משהו בינם לבין עצמם, כיון שבאמת זה מה שעשו, והרגישו קצת נלעגים שתוכניתם נחשפה על ידי אלישע. יתכן שהיעילות של הסרום תיפגע מאחר שהוא יודע עליו ואולי אומן או תוכנת לעקוף אותו. מילא, אין זמן עכשיו לנימוסים ולהשערות, השעה היתה כבר שמונה בערב, ואם לא יקרה משהו, תוצא טלי מחר בערב להורג אל מול מסכי הטלויזיה בכל בית בעולם. לשם כך, הוקצה ערוץ לווייני גלובאלי ("גלדיאטור" – נקרא הערוץ, וללא כל שמץ הומור הנלווה למונח מצמרר זה) ששידר תמונות לכל אורך היממה מבית המעצר הראשי שהקימה ארצות הברית בישראל, להחזקת עצירי טרור ללא משפט, ולאחר מכן הוצאתם להורג על סמך הודאות.

הבלוג: טוב אלישע, הבנו את דאגתך, הסרום בטוח מבחינה רפואית לא יקרה לך כלום, דבר. הזמן קצר. שאלנו אותך על מצבה של טלי, ואיך ניתן לשחרר אותה מן התיכנות המפיק הודאות שוא.

אלישע: כן, התחלתי להסביר לכם את שיטת העינויים במרכז גואנטנמו, ועכשיו אני מספר מה שידוע לי על טלי.
כדי למצוא את נקודות התורפה הפסיכולוגיות של הנחקר, לוקחים כמה נערות בשם "טלי" (בהנחה שהשם הוא

ענן 9.
 
בְּטוֹרוֹנְטוֹ הֵסַבְתִּי מַבָּט
לְדַקָּה אַחַת
בָּאוּ הסי.אי.איי עִם מוֹשָבְנִיק אֶחָד
מִיִּשְׂרָאֵל
וְרוֹקֵחַ מְנִיגֵרְיָה
דָּחֲפוּ לֲתִּינוֹק שֶׁלִּי עוּגִיָּה עִם כַּסְפִּית
עַכְשָׁו חֲצִי מֵהַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ
אָכֻּלָה

חלק מן האישיות) ומנסים עליהן שיטות שונות. ככה, בתוספת לסם פסיכוטרופי המוזלף לכוס התה, נהוג לכנות אותן כל היום בשם "טאליבן".  הנערות הן שחומות, ולכן בודקים מה קורה אם כל היום אומרים להן ששחורות זה זבל, חוץ מאשר בתור מנה ראשונה בדאנג'ן, שפחות מין של מאסטרים אמריקאיים לבנים. בכל הזמן הזה עורכים סריקות מוח מרחוק לבדוק מה מתוך העלבונות שנאמרים יוצר תגובה בהיפוקמפוס ובאמיגדלה, אזורים במוח שאחראים ליצירת נזק יסודי לטווח ארוך שאנחנו מכירים מן ההיסטוריה בשם "תסמונת שטוקהולם".

חברי המחתרת ישבו מרותקים אל המסך במשך שעתיים תמימות כאשר "אלישע" מסביר להם את הטכנולוגיה השטנית .בסופה של העדות הארוכה, כמעט שעתיים, הגיב הבלוג לראשונה, בשאלה.

הבלוג: אלישע, כל זה טוב ויפה, חלק גדול מזה אנחנו כבר יודעים, עכשיו תסביר לנו איך אתה נכנס לכל התמונה הזו.

 

אלישע: עם "פרטיכל העינויים" חייב להופיע פרטיכל מקביל של "החלמה יזומה" של המעונה. מעין "נסיוב" הנמצא רק בידי הגורם המענה. את הנסיוב האנושי הזה מגלם אדם שמתוכנת לזהות מעונים ולתקן את מוחם ונפשם הפצועה. מעין "מחיה מתים" בגרסא יהודית, כך שזה לא יהיה לזרוס, כמובן, אלא…אולי "כוח אלישע" האמון על ארון הסמים, הפטריות ואהבה מלאכותית. כיון שעוצמה אמיתית הלוקחת לעצמה את תפקיד השטן, חייבת כמובן לנכס לעצמה גם את תפקיד האלוהים, מחיה המתים.

הבלוג: זאת אומרת שברשותך יכולת לזהות את העינוי ובאופן אינסטינקטיבי לפרק אותו, אבל לא לחלוטין אלא רק "להשמיש" את הקורבן. חלק מן התיכנות נשאר "נעול" ומוגן על ידי תוכנת פסיכוזה או התאבדות ?

אלישע: כן, אני רואה שאתם מעודכנים.

הבלוג: אז תן לנו דוגמא מה קורה מבחינתך עם מישהי כמו טלי, איך עבדת בדיוק.

אלישע: טוב, זה קצת מביך, אבל הולך ככה. אם למשל היא היתה חשופה להשפלה מינית, מן הסוג שהזכרתי, אני אמצא בדיוק את המילים שיחזירו לה את הערך העצמי, וגם אדע מבחינה פיזית איך לתקן את הנזקים במוח שאחראים על המרכז המיני, וגם…נו, שם, אתם יודעים, איך לאהוב אותה ולחבר מחדש את הצ'קרה הראשונה והשניה.

אלישע הסמיק, וקיווה שהאדמומית שפשטה על צוארו לא עוברת את מסך המחשב הוא ישב בחדר הבידוד אליו הוכנסו מצטרפים חדשים למחתרת עד שעברו את התחקיר או נוקו מוירוסים וממלכודות אחרות שהוצמדו לעיתים קרובות ל"מתאבדים" בעל כורכם.

הבלוג : אבל אז בעצם אתה הופך ל"מפעיל" ?

אלישע: כן. המשוקם או המשוקמת מפתחים אלי תלות או "הדבקה", ככה זה נקרא. במקרה שרוצים לשבור את הקורבן שוב, יוצרים הפרדה ממני, ואז הדיסוציאציה המקורית חוזרת.

הבלוג: ומה התיכנות שלך ?

אלישע: את זה אינני יכול לדעת, אולי אתם תוכלו לעזור לי.
  
  
————————————————————————————————————————-
 כְּנֵסִיָית הַשַּׁבַּ"כּ
 
פְּסִיכוֹלוֹג אֶחָד מִירוּשָׁלַיִם מַטְרִיד אוֹתִי כֹּל הַזְּמַן

ערכת הודאה

מְדַבֵּר מִלִּים מֵּלֻכְלָכוֹתְּ בְּשֵׁם הַהַחְלָמָה
וְכוֹתֵב עָלֵי מַאֲמָר לֹא מְשַׁלֵּם לִי גְּרוּשׁ
 
הַשַּׁבַּ"כּ מְשַׁלֵּם לוֹ לְעַגֵּל פִּנּוֹת
לְנַּכֵּשׁ אֶת הָאֱמֶת יָפֶה יָפֶה
שֶׁיִּהְיֶה גְּבוּל;

 
 כל הזכויות שמורות למחברת, יפו 9.04
 
 

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: