משתלם להקרין ילדים מרוקאים

 

מבצע surgeon והגזזת

 

 

לפני כמה ימים קיבלתי מסמך מעניין מבריטניה המפרט את קורות "מבצע סרג'ון" (מנתח) בבריטניה, והוא הייבוא של מדענים נאצים מגרמניה לממסד הבטחוני והצבאי הבריטי. זהו מסמך מאלף, המספר כיצד בריטניה בהתחלה לא הסכימה להשתתף במה שעשתה ארצות הברית במאסות, והוא גיוס וחנינה של מאות מדענים נאצים, כדי לקבל מהם המידע הנכסף על פיתוחים צבאיים בתחום הטילים, התעופה וה….רפואה. עם הזמן, ועקב שיקולי המלחמה הקרה, ומעשיה של ארצות הברית, התכופפו הערכים הבריטים מעט, ונעשה יבוא סלקטיווי של מדענים, מאות בודדות בעיקר משיקולים "הפוכים", כלומר, מניעת גיוסם על ידי הסובייטים או אחרים.

מהו מבצע פייפרקליפ הישראלי ?

 

לאחרונה מתרבים הקולות המבקשים לחשוף פרטים נוספים על מבצע "פייפרקליפ" האמריקאי, שבו אותרו, יובאו, ושולבו בעבודה סודית חשובה מאות או אלפים מדענים נאצים בכירים. הרשויות בארצות הברית משחררות טיפין טיפין מידע על המבצע, וככל שהמציאות נפרשת, הממצאים מזעזעים בהיקפם. גם בריטניה השתתפה במבצע, למעשה במבצע נוסף שנקרא "מאצ'בוקס" (קופסת גפרורים) שמטרתו היתה למנוע מעבר של מדענים נאצים לברית המועצות, על ידי "יירוטם" והעברתם לאחת ממדינות הברית. בריטניה לבסוף ייבאה בעצמה כמאתיים מדענים, בעיקר בתחום התעופה, במבצע שנקרא סרג'ון. מתי נזכה לדעת מה היה חלקה של ישראל במבצעים האלה ?

 

חשבתי לעצמי כמה משתלם בעצם להיות מדען נאצי, מין מנגלה כזה, כיון שבכל זאת, בתרבות שלנו, המערבית, ה"תאווה לידע" תיגבר על הדחייה המוסרית. למעשה, העובדה שהגלעין הקשה והרחב של המדע הנאצי נותר ושרד, ואף פרח ושגשג בארצות הברית ובבריטניה (ובאוסטרליה, לפי בר זוהר), הרי הנאצים יכולים לרשום לעצמם ניצחון מסויים, כיון שמאבקם היה אידיאולוגי, והוא ניצח.

 

היום בבוקר אני קוראתסקירה יבשה ומשמימה של יישום "חוק פיצוי נפגעי הגזזת" בישראל, ומקבלת הוכחה נוספת שהאתוס הנאצי חי ובועט. החוק אינו רק מקפח, אך אפילו המעט שהוא מחזיק לטובת הנפגעים לא מיושם, ועכשיו מושת מחסום דיוני נוסף בדמות סעיף התיישנות לא מעשי. האתוס הנאצי דואג להותיר את העיסוק משתלם, כלומר, לגרום למצב שבו אם בכלל ייחשפו פרקטיקות פסולות, ו"בלוקים רפואיים", זה יהיה כל כך מאוחר שגם הניצולים יהיו מותשים, וגם כך, שיעור הפיצוי וההכרה יהיה מזערי. החקיקה היא לכל היותר שסתום אוורור של מחאה. נותנים איזה לטיפה לגוויה העשנה, כדי לצאת בסדר.

 

הסיפור שהמדינה מוכרת בענין ההקרנות של הגזזת לא מחזיק מים, אינני יודעת אם הגרסא המסתובבת ברשת היא הנכונה (ניסויים של הצבא האמריקאי) אבל משהו מסריח שם. קראתי קצת על הגזזת ועל התקופה ההיא, ביחס למידע שהיה על רטנגן, וזה נראה יותר מאשר בורות וקוצר יד רפואי. חיזוק לכך שמדובר בסרחון מגיע מכיוון בית החולים הרצפלד-קפלן, אלה ראו שכדאי לבצע ניסויים מסיבים, והמשיכו את המסורת. יגידו המזרחים שחשיפת הרצפלד התאפשרה רק משום שהקורבנות היו אשכנזים בטח, נו, יתכן שגם זה נכון, זה כבר לא משנה הרבה.

 

הסיפור של הגירת הנאציזם ביחד עם המדענים המופרעים שלהם הוא לקח היסטורי עמוק, שפשרות עם עמלק, כלומר, קומבינות לא מוסריות בעליל, פוגעות די במהרה במי שעושה אותן. במקרה של המדענים הנאצים, מי שחנן אותם "עבור הידע", אימץ בפועל את המוסר שלהם, שגם הוא הקריב הכל עבור הידע. זהו השיבוש ואותו צריך לעקור, גם אם "כולם" עושים אחרת. (התירוץ הישראלי המצוי לכל פשע ועוולה).

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רופא צעיר  On 14/11/2006 at 17:42

    עשיתי עבודת מחקר על הנושא

    הטיפול בגזזת לא היה חלק מניסוי צבאי או אזרחי. פשוט בישראל כמו בשיראל גישת היהיה בסדר שלטה והיו 3 כשלים עיקריים
    א- המחקרים באותה תקופה כן הצביעו על יעילות של הקרנות לטיפול בגזזת, אבל רק כקוים מאוחרים יותר של טיפול (לאחר כשלון טיפולי של תרופות ומשחות) אבל בישראל החליטה המערכת שיותר נוח ויותר מוצלח יהיה להקרין
    ב- הגיל של המוקרנים- נושא שלא ברור לגמרי ובכל זאת מערכת הבריאות לא ממש התיחסה וקבעה גבולות משלה- כמובן שגבולות נמוכים
    ג- צריך להקרין 10 דקות? אז למה שהילד לא יתייבש בצריף וננתק אותו אחרי שעה? מה? זה משמעותי???

    ועכשיו, אני, רופא צעיר- רק אתמול קיבלתי במיון עוד אחד, זה כבר השלישי שלי בקריירה. הוא חיכה לזה, כל האחים שלו כבר חלו. הוא ידע שהסימנים זה זה

    ופיצויים??? לא במדינת היהיה בסדר

  • איריס  On 14/11/2006 at 17:56

    קודם כל תודה ששיתפת אותנו, חבל שזה אנונימי אם כי אפשר להבין.
    הייתי רוצה להיות בטוחה כמוך שזה לא ניסוי. גם ככה זה נשמע רע, אבל מניסיון אישי די דומה, אני יודעת שניסויים לא אתיים מתרחשים בדיוק ככה, "כאילו במקרה" כדי לטשטש ראיות. במקרה שלי, זה היה הקרנה רדיואקטיבית כאילו במסגרת תעסוקתית, כאשר הייתי קטינה, אבל כאשר מסתכלים על העובדות בעין מפוקחת, עולה חשד שזה ניסוי מכוון, שמעוצב יפה כמעין שדה אפור של רשלנויות רגילות. תחשוב, אם עושים דבר כזה לא כותבים בכניסה למרפאה "ניסוי בבני אדם".
    הכוונה אם באותה תקופה הידע על טיפולים בהקרנות רנטגן היה עלוב, ודרושים היו עוד ניסוים קליניים בילדים, היכן תמצא שפנים אם לא בארץ הקודש ?

  • אחת שיודעת לשאול  On 15/11/2006 at 13:14

    איכשהו המקרה הזה נראה לי מוזר. גזזת היא כמו הרבה מאוד מחלות אחרות, מחלה שיש לה כמה קוים טיפוליים. אז למה רק במקרה הזה, כשמדובר באנשים שהמדינה ראתה אותם כמפגרים בהרבה תחומים אחרים, החליטו לתת קו טיפולי אחר?
    אתה מתאר את זה גם כאילו מדובר בדלקת ריאות טיפוסית ובמקום לתת אריתרומיצין, שהיא תרופה זולה ויעילה לקו ראשון נגיד, נותנים רוליד,שהיא תרופה דומה עם פחות תופעות לואי ויותר יקרה. במקרה שלנו, מדובר על במקום לתת משחה, נתנו הקרנות של קרני רנטגן שתופעות הלואי הנוראיות שלהן היו ידועות למטפלים (ואולי לא מגיע להם בכלל להיקרא בשם הזה, אולי סתם "פקידים צייתנים" במקרה הטוב…).
    לזה אתה קורה "מקרה" כאילו מדובר באיזו רשלנות רפואית רגילה?
    בהרצפלד, אגב, גם לא היה מקרה. קשישים נדקרו להכנסת קתתר לשלפוחית הבטן דרך דופן הבטן, שלא תחת אולטרה סאונד. תגיד, בתור רופא:
    באיזו שנה בלימודים ברור שהמחט יכולה לעבור דרך המעיים ולזהם את הדם במזהמים שנמצאים במעיים ולגרום לספסיס ומוות? ועוד בקשישים…
    נו במת…
    נא להתאמץ קצת יותר…

  • משה  On 17/11/2006 at 10:49

    17.11.06
    גזזת בסיטונות וצרות ליחידים כל היותם.
    גזזת לרבים וגם כשלא היה בה צורך.- ורק פצע או חבורונת הביאה את ה"מומחים" במרוקו להטיל עלינו כתם – בושה, דימוי עצמי משונמך וחולי ממאיר לכל החיים.זאת, ואני רק בן 9 ילד מישיבת אם הבנים שבקזה בלנקה.בן להורים נפלאים ועם קשיי יום "נפלאים" לא פחות. אני בן 9 ואחותי בת 6 ואח בן 12 כן, כן את כולנו העבירו את המבחן/ הניסויי הזה. ואני מגיל צעיר עם שער דליל וכנ"ל אחיי. הניסיון שלי להרים בלורית של אלוויס פרסלי שהיית בימי בחרותי אופנתית לצעירים היית כמעט משימה בלתי אפשרית- למרות הגומינה. י את לימודיי עזבתי באמצע שביעית,, למרות פרס לימודים ממשפחת וולפסון בו זכיתי בבית הספר האזורי אבן ספיר. כי למר עזר וייצמן, אז מפקד חיל האוויר נתפסתי כאחד שצהל יכול להפקיד בידיו את הנשק היקר ביותר, אכן לאחר כל המבדקים התחלתי בלימודים כפרח טייס= מחזור 45 . לאחר כ-8 חודשים בקורס, התמוטטתי.במהלך צעידה בסך לשיעור, ואני חניך תורן- שבועיים רצוף, השד יודע למה, ואחזה בי הסחרחורת ומשקלי טונה ואיני יכול להזיז את רגליי, וכאילו אני בתוך משפך טורנדו. ביקשתי בשארית כוחותיי שנותרו ובטרם התמוטטתי. תפוס אותי! מחברי לקורס שאת שמו לא אשכח לעולם. פלום עודד ובכינויו "סבא" יען היה הבוגר מבין כל חניכי הקורס. ואיני זוכר דבר יותר מאז. אני נזכר ביום שהתעוררתי בבית החולים תל השומר, וחבריי לקורס שבאו לבקרני. היה זה בשנת 1963.
    הגם שבילדותי במושב כשרכבתי על הסוס או הפרד או האתון, ראשי תמיד היה סחרחר. ונדמה היה לי אז כי ככה זה צריך להיות ולרוב הבלגתי.ומאז הסחרחורות חוזרות ונשנות מדי פעם ובעוצמות שונות ולעתים עד כדי אחיזה בקרקע שכדור הארץ לא ייפול עלי. ותמיד מתלווה לזה כאבי ראש וחולשה רבה ורצון לשכב.
    בשובי מבית החולים לבסיס, מיד הועלתי על סרבל ולמטוס. הטיסה דווחה למפקד הקורס כלא טובה והדרך החוצה אך נכחה בתחקיר. החזרתי הציודים נפרדתי מהחברים ונסעתי הביתה. השארתי אחרי נדמה לי 22 בחורים נפלאים מתוך 180 שהתחילו את הקורס.וביקשתי לחזור לבית הספר להשלמת לימודיי. אלא שלא כך ראה את זאת הצבא , ובאחד הימים התייצבו בביתי מהמשטרה הצבאית. אמרו לי שברוסיה על נפקדות כזו היו מעמידים אותך מול כיתת יורים. אני בתמימותי חשבתי, כי משאין טיס חוזרים ללמוד, נאיבי ענק הייתי בשכאלה דברים, ולא שלמדתי משהו מזה? , כי גם כיום אני חי בעולמי וחולם על עולם של בני אדם ולא של חיות אדם. קשים לי חיי ואולם לא אחליפם באחרים שהשחיתות והקומבינה היא נשמת אפם.
    חזרתי לבקו"ם והתנדבתי לשייטת 7 מחזור ו. שם גמרתי את הקורס והחלו החיים בצוללת תנין ומפקדי היה אז רס"ן זאב אלמוג ז"ל שנרצח בפיגוע בקפה מקסים בחיפה. לימים ורוכב אופנוע בשם יורם כספי הפיל אותי ומאז כאבי גב עזים תוקפים מדי פעם ואשר התלוו לסחרחורות. לאחר התאונה השתחררתי מהצוללת ומצהל. איני יודע אם להודות לו לאותו אופנוען או לכעוס עליו כי כידוע לאחר שהתאמנו במגדל הצלילה בפורטסמות שבאנגליה, ביקרנו בצוללת דקר שהייתה אז בשיפוצים בנמל פורטסמות ונאמר לנו שעתידים אנו לשוב ולהביאה הביתה. אני אולי לא זכיתי להביאה ואולם שלא כמו שאר חבריי, אני עדיין כאן רק חבל שלא למדתי כלום מאז, תוצא מכך, לא המשכתי את לימודיי ועבדתי בבניין כ 30 שנה, והיום עם שנשאר אני מנסה להמשיך. וממדינתי קיבלתי קרחת סחרחורת, כאבי- גב משכנתא מורעלת בחזירות "חוקית" וקדחת..
    ואני תוהה– האם כל זה יכול שנובע מדימוי עצמי משונמך? משום אותה גזזת שהקרינו בראשי בני עוולה ואני רק בן 9 שנים.
    משה חזן ת.ז. 060025954
    נייד 0506655091

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: