נזק מוחי

 מוחי

אין לי הרבה מה להוסיף לכל מה שנכתב היום על הזיכויים בפרשת האונס בנבטים, חוץ ממבט אישי מזוית אלכסונית, כרגיל. הדיווח על הפרשה מריח קצת ממה שמכונה בעגה מקצועית limited hangout כלומר, גילוי טפח בזעקות מיאה קולפה ("עויתי חטאתי") כדי לכסות על תשעה קבי סרחון הרבה יותר גדול. רמז לכך קיים בדיווח החלקי מאד, שהשמיט בהרמטיות חשודה את כל מה שקדם לפרשה הזו, כלומר, משפחה, חינוך, רווחה ובעיקר בריאות הנפש. היום אנחנו קוראים בידיעות אחרונות על סקר רשמי המגלה שיעורים לא יאומנו של עבירות מין המבוצעות בידי אנשי בריאות הנפש, הקלינאים, במטופלים שלהם, בעיקר מטופלות קטינות. נקל לשער מה טיב הנזק של ניצול כזה, המשולב בטיוח מתוחכם הגובל בmind games , שעלולים לשבש על הקורבן את דעתה. תגובה אפשרית במקרה כזה היא שחזור כפייתי של הניצול, כולל הצגתו כמעשה שנעשה מרצונה, ומתן הגנה נחרצת ממש למבוגר המנצל. ההתנהלות של ההורים – במקרה נבטים – תמוהה לפחות, בלשון המעטה, בעיקר הזדעקותם לפתע להגן על הילדה, במניעת עדותה. נו באמת, ממש הורים מצטיינים.

מחול השדים לאחר מכן הוא חלק מהדינמיקה החולנית של החברה הישראלית, שרק מתיישבת על המקרה הפרטי. ניצול המקרה לחיסול חשבונות בין גנרלים ו"חילות" שונים (כך מצאתי את "חונטת תעשיות הנשק" שמחה לרקוד על דמו של חיל האויר, כאילו מדובר בקבוצות כדורגל יריבות); חיסול חשבונות ומאבקי כוח שוביניסטים בין גנרלים (הטייסים) ובין "ארגוני נשים דה לה שמטע" (נעמ"ת וידיד שמהרו לדרוש את הדחת מפקד הבסיס במועד הנכון להשגת האפקט הפוליטי הרצוי); והתקשורת כמובן שמספקת את הסחורה עבור כותבי התסריט להמונים.

נותרנו עם סרט מצוייר בטעם רע, בלי בני אדם אמיתיים, ועם הרבה "ארכיטיפים" מגמתיים שניצלו את האנרגיה שנוצרה. רמי יצהר, אביר השוביניסטים בבלוגוספירה,  כניראה קיבל את זכות הנבואה (מה שאומר שהסוף קרוב באמת), והצהיר מהתחלה שלא יהיו כתבי אישום במקרה של ה"נימפומנית" מהדרום. כניראה שהוא יודע משהו שאנחנו לא נדע.

צריך לזכור שההגנה הבטוחה ביותר לעבריין המין הוא הקורבן עצמה, והעוסקים בעבריינות הזו, רוכשים בחוש יצרי את היכולת לגייס חלקים בתוך נפש הקורבן להגן עליהם בצורה הטובה ביותר. למעשה, זהו מרכיב הנזק החמור ביותר בתחום עבירות מין בקטינים, בעיקר ביחסי אמון ומרות. המבוגר המנצל משיג אפקט דומה לטפילים המוכרים מעולם החי, שמשבשים פעילות מוחית תקינה, וגורמים למארח למסור עצמו מרצון בידי טורפיו.

אין להניח שבלחץ  הכבד מנשוא המוטל על המשטרה והפרקליטות בימים קשים אלה, שמישהו יתיישב ללמוד את דקויותיה ורזיה של נפש נפגעת עבירת המין הקטינה, כדי לפצח תעלומות שגלעין האמת שבהן, לא ממש נחשף לציבור. במלחמת המוחות שבין המבצעים הערמומיים ובין זרועות החוק, ידם של הראשונים על העליונה.

בינתיים.

 

———————

פורסם ב 8 בספטמבר 2006 06:55 במדור דרשה

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: