כל דבר טוב נגמר בסופ…בנק הדואר !

 

בנק הדואר

מידי כמה זמן הופיע בלוגר נמרץ וסיפר לעם בשבחי בנק הדואר, בבחינת פלא בים של תאגידים דורסניים.

אין עמלות, אין משיכת יתר, יש שירותים סבירים, בקיצור – המענה המוחלט לרוע התאגידי הבנקאי. עד כדי כך שבחו והללו, שהביאו "עין הרע" על האי הקטן. לפני חודשיים בערך, נרכש הבנק על ידי גורמים פרטיים. זה היה שלב ראשון לקראת הסוף. אחרי כן עלו העמלות והגיעו כל מיני פרומושונלז על מבצעי אשראי מיוחדים.

והנה, השבוע קרה הבלתי יאומן. חשבון העו"ש שלי, שאמור להיות מוגן ממשיכת יתר כחלק מתנאי ההסכם, נכנס למשיכת יתר, ולא סתם, אלא כמה וכמה פעמים, לאורך כשבוע ימים. (ללמדך שלא היתה זו תקלת מחשב חד פעמית). בירור מעמיק, ארוך ומתיש, העלה שהשתנו סדרי עולם, ומעתה יש עדיפות למשיכות של חברת אשראי (ויזה כ.א.ל, סמנכ"ל שיווק אלישע קרא) על פני כל דבר אחר.

כלומר, אם חברת כ.א.ל., המנפיקה את ה"ארנק האלקטרוני" של בנק הדואר, מאשרת משום מה משיכה בחריגה, וזה מה שקרה אצלי, הבנק לא יבלום את המשיכה, גם אם היא תמשיך ותגדל ותרחב.

היום קיבלתי את ההסבר. בבנק הדואר ניתן לראות פרסומות ענק של ויזה כ.א.ל המשווקת באמצעות בנק הדואר הלוואות קטנות ללא ערבים, לכל מחזיקי כרטיסי ויזה (למעט כרטיס הויזה של בנק הדואר). כלומר, מאז שנרכש הבנק על ידי מחזיקים פרטיים, נעשתה כניראה עסקה עם ויזה כ.א.ל שמעבירה בפועל חלק מן הפעילות לתאגיד האשראי הענק.

הסוף לאי הקטן מחוץ למירוץ התאגידי.

 

הסוף לספינים ברשת

 

(אני מגיבה קצת לפוסט של שוקי לעיל, בעניין הרשת). בזמן האחרון מתרגשת איזו פרשיה שעליה מדברים ולא מדברים בעת ובעונה אחת. כדי להיות רומאית ברומא, לא אחרוג מן הקוד הפולני הזה. הנקודה העקרונית שעולה מן הסיפור, או אחת מהן, היא הבחינה המדוקדקת של מהלך קירבון. כדי להסביר את הנקודה אזקק לדוגמא אחרת, הממחישה זאת (אולי).

שחיתות. הכי אין שיש עכשיו. כולם מדברים, כולם עושים, כולם מצקצקים. נוהל הפעולה בנושא הוא קבוע. מידי פעם "עולים על המושחת התורן" (כולל אם זה מישהו די בכיר) וצועקים ונובחים עד שיש חקירה, במשטרה או פרקליטות או מבקר מדינה. כן יוצא אישום, לא יוצא אישום, הציבור בא על סיפוק מסוים וממשיך באותה שיטה. השאלה שאינה נשאלת היא כיצד התאפשר לאותו ארכי מושחת נורא ואיום לבצע את מעלליו, אם לא בשיתוף פעולה מוחלט של כל הסביבה במשך כל השנים. שכן, שחיתות מטבעה מחייבת שרשרת של פעולות והוראות והנחיות והעברות וחתימות עד לביצוע העסקה.

על אותו משל, של "העלאת מישהו למעלה" (באמצעים לא נקיים) ואז – כאשר סיים את המשימה שלו, הורדתו מן הפודיום בצעקות "פושע פושע", אפשר לנתח את האירוע שהיה או לא היה ברשת. אי אפשר ליטול אחריות מן האנשים שביודעין מכשילים אחרים כדי לרכב על הגל של המהומה, לעבר ההצלחה. ואני מדברת על אנשים ספציפיים מאד שיודעים יפה לאתר את הדם, ואת האפשרות לשלוח מישהו לבצע מהומה, ואז להיפטר ממנו או ממנה בשקט או ברעש, ולגזור את הקופון. ממש מעשה נתן זאדה או סרחאן סרחאן. ויש אנשים שמסיבות שונות קל להפוך אותם לכליא ברק או ל"מכשיר" בידי הלכי רוח קבוצתיים. בקיצור, הם נוחים למניפולציה בין כמצב זמני  או קבוע. מישהו כתב על זה בעיתונות המצרית, שעל הממשלה המצרית להודות לקיומם של סכיזופרנים, אחרת על מי היו מפילים את האירועים האלימים נגד הקופטים, חדשות לבקרים. ואל יראה עצמו אף אחד חסין ממצב כזה, כיון שאין שום מנגנון שיכול לעצור מצב דומה אם קבוצה מסויימת החליטה להפוך מישהו לקורבן או שעיר לעזאזל.

 

העמדה הנכונה במקרה כזה, לענ"ד בלבד, היא להמנע מלתמוך במהלך מהתחלה, כלומר, בהסתות שאין מאחוריהן תמיכה אמיתית. ומשאלה כבר התרחשו, יש לדעת לאתר את המוח שמאחורי הסיפור ולהטיל את האחריות עליו או עליהם. אבל כמובן, מה אני מדברת, זה הפוך מסדרי עולם.

 

דוגמא מזעזעת לסוג כזה של קירבון קבוצתי מצוי בכתבה נוגעת ללב במוסף "הארץ" של השבוע. הסיפור האישי של המאהבת של ראש עירית תל אביב רוקח (אמו של ספורטאי ומיליונר, אריאל) מלמד על דפוס טבוע בקהילה למעשים מן הסוג הזה. בעלי כוח ותככים מפילים ברשתם אשה תמימה ונאה, משיאים לה בחור חלש שמאפשר המשך הניצול תחת כסות "לגיטימית", ומסיימים את השחיתות הזו בחיסול ממוקד של האשה, לאחר שתפקידה המיני הסתיים והיא מהווה עול כלכלי וסיכון רכילותי. החיסול נעשה בדרך היהודית המסורתית, אשפוז כפוי, ויצירת זומבי, כיון שלפי הדין ההלכתי אסור לשפוך דם, אבל מותר לשפוך את המוח לכיור. את האתנן עבור הזנות הזו, אגב, מימן הציבור מנכסי העיריה וקופתה. מכאן, גם האחריות הקולקטיבית, כיון שהדברים נעשים ביודעין.

 

 

 

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יונית  On 16/06/2006 at 22:06

    וגם הבורסה חרטא. אז מה עושים, לעזאזל?

  • קורינה  On 18/06/2006 at 00:41

    אם לא מחזיקים כרטיס אשראי, לא מחייבים על אשראי חריג או לא חריג ונשארים בגבולות החשבון בזכות תוך שליטה מלאה – איש לא יקדיח תבשילים.
    באשר לרכישת בנק הדואר – לא בטוחה שמדוייק.
    יש רצון להפרטה
    אך בפועל מה שמתקיים הוא מחוץ לבנק ובשיתוף עמו – כך עניין מחלקת מטבע החוץ, שעבודתה מתבצעת בעיקר על ידי חבברה בינלאומית,
    ויש חברה שקיבלה על עצמה את הערבות לאשראי, אחראיות כלפי בנק הדואר.
    לשם כך המעוניינים באשראי נתבקשו למלא שאלון ובו היו שאלות די פולשניות. מי שלא מילא את השאלון והסכים לתנאי כרטיס האשראי לא נפגע, לא נמצא במינוס וגם מה שעוד נשאר מן הפרטיות – נשמר.

    במכתב שכתבתי לועדת הכספים, העליתי כאחת ההצעות=דרישות, שלא יפריטו את בנק הדואר.
    על כן ראוי גם ראוי לכתוב ולהרעיש ולהצטרף לדרישה.

    אגב, קיבלתי תשובה מיו;"ר ועדת הכספים שהוקמה ועדת משנה לדיון בדרכים להתמודד עם בעיית העוני.
    מכתבי עם הצעה כזו ודאי לא הזיק.
    וכשקורה משהו טוב – דווקא נחמד להתחלק, שידעו כמה שיותר, יצטרפו לבנק הדואר וייפסיקו לתחזק את הבנקים המסחריים על מלתעותיהם

  • איריס  On 18/06/2006 at 00:49

    טוב, משהו הופרט, שכן ביום לא בהיר אחד לפני כמה חודשים הסניף היה עמוס בלונים וסוכריות, והעובדים אמרו שזו חגיגה לכבוד העברת הבנק לידים פרטיות. מייד לאחר מכן פרצה שביתה של "הסוכנויות" וחלק מן הסניפים הקטנים, ובמשך חודש ימים המצב היה בלתי נסבל. עכשיו נותרו הסוכנויות סגורות ברובן אך רוב הסניפים חזרו לעבוד. קשה להניח שכל זה היה עניין קוסמטי. בפרט שלאחר מכן הועלו העמלות, הגיעו ההצעות לאשראי המוזר, ועכשיו הפרסום המוזר למבצע של ויזה כאל שאין לו שום קשר לבנק הדואר, להיפך.
    נחמד היה לקבל תשובה, למשל מרשם החברות, לראות מי הבעלים של הבנק הזה ? זה צריך להיות כתוב איפה שהוא שחור על גבי לבן. אולי בבנק ישראל (אהמ…כרגע בחקירה פלילית אבל אולי עוד עובדים שם קצת). או המפקח על הבנקים.

    הכרטיס שעליו אני מדברת הוא הכספומט למעשה, שמשמש גם כרטיס אלקטרוני ללא אשראי והכפוף לתנאי החשבון. אין מדובר באשראי, ולכן יש פה תקדים מאד חדש שבו עסקה במזומנים דרך הכרטיס הזה מאושרת למרות שאין יתרה בחשבון.

    עוני זה חשוב. מכתבים לכנסת זה גם חשוב, לא עשיתי אף פעם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: