האשה שאיתו

 

הרהורים לא מגובשים

 

 

הדמות של גילה קצב עוררה כמה פרשנים ועיתונאים להרהר בשאלה העקרונית של "האשה שאיתו", ומן ההגיגים

מאחר שהיו טענות כלפי שזה לא יפה להתנפל על אישה פרטית, כמו גילה קצב, אני מביאה את האתר הבא

פעילות רעיית הנשיא, הגברת גילה קצב

על פי כללי הטקס והמתחייב ממעמדה, מלווה רעיית נשיא מדינת ישראל את פעילותו של נשיא המדינה באירועים רשמיים מבית, בישראל ומחוצה לה. במקביל, פועלת רעיית הנשיא בתחומים נוספים בהם לתפישתה תוכל לסייע ולקדם נושאים החשובים לחברה הישראלית. הגב' גילה קצב רואה את תפקידה במיקוד תשומת הלב הציבורית לאותם נושאים בעלי עניין אנושי וייחודי, בין אלה נושאי פרט וקהילה, להם נדרשים התייחסות ומענה מיוחדים ומטבע הדברים, היא מקדישה ללימוד מעמיק של אותם נושאים מורכבים בחברה ובמציאות הישראלית.

במהלך שנת 2005, קיבלה הגב' קצב פניות מגורמים שונים וקיימה פעילות מגוונת – חלקה במשכן בירושלים וחלקה מחוצה לו. מעורבותה בפעילות ציבורית עצמאית לצד אירועים ממלכתיים, כוללת בין היתר סיורים, מפגשים עם ארגונים, השתתפות בטקסים בחסותה, פתיחת ועידות וכינוסים, השקת פרויקטים, קבלת קבוצות וכיוצא באלה.

 

זהו סיכום ארוך (כדאי לקרוא את כולו, למרות שזה כמה עמודים) של פעילותה הציבורית של גילה קצב, על פי התפיסה שלה את תפקידה.

קיבלנו רושם של בילבול מוחלט, או טלטול בין רחמים והזדהות ובין גינוי מוחלט. בעיני  אישה במצב של גילה קצב היא שותפה מלאה למעשים של בעלה, ולעיתים, (ואין מספיק מידע בסיפור הזה) היא גם המוח שמאחורי זה, כלומר בעלת העניין המרכזית. כן, כמה שזה יישמע נורא ואפילו "לא פמיניסטי" מצידי לאמר זאת. אלא שפה בדיוק טמון הכלב, כמאמר הביטוי. את החמלה השמורה לנשים, במסגרת המאבק הפמיניסטי, יש לייחד לקורבנות ולא לאלה שנהנו במפגיע מן הסדר הנצלני הקודם, שכן במקרים רבים נזקן גדול.

 

אשה כמו גילה קצב מכירה את נפש בהמתה, ודאי כבר מן היום שנישאו, ועליה לתכנן כיצד להשאיר את בעלה לצידה וגם לשלוח אותו אל על למרום הפיסגה, כיון שבאמצעותו היא הזוכה העיקרית במעמד, וגם ילדיהם כמובן. לו היה העניין שלה בקצב עניין רומנטי ומשפחתי, היתה משאירה אותו קרוב לבית, נאמר בניהול מכולת משפחתית. בדרך לפסגה, עליה לשלוט בסיטואציות אליהן הוא נקלע, ולשמור על מעמדה, ולכן – כפי שעשו אמותנו המסכנות מן התנ"ך היא זו שבוחרת את הפילגשים וגם "מסדרת את התור". כך היא שומרת על מעמדה בעיני בעלה.

מבחינתה של אשת בכיר כזה זו צרה הכרחית, ועליו "לנקז את הרעלים", מוטב שייעשה זאת בצורה שאינה מאיימת על הנישואין וגם ישתמש בנשים נחותות וחסרות זכויות, מעין "שפחות מין" או "זונות ללילה", אשר לא יכבשו את ליבו, אלא יהווה פורקן זול, מחופצן, ליצרים שרובם נובעים מן המתח הכרוך במירוץ אל הצמרת. יש אמהות המקריבות אפילו את בנותיהן על המזבח, כיון ששם יש להן הכי הרבה שליטה בנעשה. אם זה ניראה משונה לרובנו, ההתפשרות שלה כביכול עם הצורך להיות "בעלת ההפקה" שבה בעלה מזיין מישהי אחרת, כדאי לחשוב פעמיים. יש נשים שגם הן מעדיפות לא להיות מושא הצרכים המיניים של הבעל, בין אם הן לא נמשכות אליו, או שהן בכלל לסביות בארון, או שלהן יש מאהב מן הצד שאליו שמור להט התשוקה. הכרתי כבר כמה וכמה נשים, מאד אמביציוזיות שנישאו להומואים ב"הסדר". את האינטרס של ההומוסקסואל אני יכולה להבין, אולי הוא רוצה משפחה או מראית עין, אבל האשה ? היא מקבלת כרטיס אשראי ומעמד, "ומסדרת" לו את הזיונים. אולי היא אפילו מקבלת סיפוק שילוחי קינקי מהמצב הזה. בעוד הבעל הולך כרובוט אחרי הזין והעידוד הנסתר של רעייתו, האשה נבנית מן המצוקה והעבדות החרופה של המזדמנות הרבות שנכנסות ויוצאות מן הזירה.

 

מאחר שרעיות של בעלי עוצמה אינן בדיוק אהבלות מסכנות, אלא יש בידיהן הכוח לפחות מן השלב שבו הבעל עלה לפסגה, לצאת מן הנישואין בהזדמנות הראשונה, הרי ההשלמה במשך שנים משמעותה מפלילה הרבה יותר מסתם סובלנות.

(ההרהור על גילה קצב הוא כמשל, כיון שאינני מכירה את הנפשות).

————-

 

בימים אלה נחשפת שערוריה נוספת בארצות הברית, לצד שערוריית חבר הקונגרס פולי שנתפס בהטרדת קטינים, והצביע על כומר אשר התעלל בו מינית בילדותו כסיבה להתנהגותו. הכומר, בשיחות טלפון עם עיתונאים ממושבו במלטה, מודה שהם התרחצו ערומים ויצאו יחד ערומים לטיולים, ואולי היה "אירוע אחד לא תקין", כלומר – בפירוש רש"י, הוא ניצל אותו מינית בודאי לאורך זמן אך רוצה לצמצם את החבות הפלילית שלו עד כמה שניתן. מסתבר עוד שחברת  הקונגרס – הת'ר וילסון – שהיתה אחראית לתוכנית הצעירים שזכו למעין "השתלמות" בקונגרס (במסגרתה נעשו העבירות של פולי) גם לה יש עבר מעניין. היא ניצלה את מעמדה ודרשה לקבל לידיה תיק פלילי של בעלה, שבו הוא מואשם במעשים מגונים בקטינים, השמידה את התיק והעלימה אותו. כיום היא חברה במשרד לאיתור קטינים נעדרים….לטענתה, היא לא ידעה מה שפולי עושה עם הקטין באינטרנט..נו בודאי…

 

עכשיו תשאלו מה האינטרס של אשה כזו להגן על בעלה מפני אישומים בעבירות מין נגד קטינים, האם גם היא קורבן שלו ? הרי מדובר באשה בעלת עצמה פוליטית וכספית, במדינה שהיא לכל הדעות לא ישראל, כלומר חברה שבה לא נתבע מנשים להשאר עם הבעל ויהי מה. ובכלל מה מניע נשים להשאר עם עברייני מין כרוניים, הרי ברור שלא האהבה לבעל משאירה אותן. ובכן יש גם פרדטוריות, כלומר, חיות טרף ממין נקבה המשתמשות בבעל החולה בתור "דוברמן" לצרכים שלהן, והוא גם נשלט על ידן בגלל הסודות שלו המצויים בידן, כלומר, מבחינה רגשית הבעל המופרע הזה נתון לחלוטין בידי אשתו. לו באמת אהבה אותו, וזה יכול להתרחש גם כלפי אדם בעל סטיה כמובן, היתה דואגת להכניס אותו לטיפול ושיקום מיידי, ולא לעודד ולהשתמש בסטיה שלו. למעשה הדינמיקה של שליטה בסוטים נמצאת בבסיס "קשר השתיקה" שאנחנו מוצאים סביב פרשיות כאלה. הסוטה הוא שותף, עובד, בן זוג אידיאלי למי שחפץ בשליטה, כיון שיש לו חולשה שהוא מודע לה, ממש כמו נרקומן.

 

 

————————–

 

במשפחה המורחבת שלי (אני מכנה אותה לאחרונה "משפחת פשע מהוגנת") יש מקרה ששפך אור, אצלי לפחות, על קיומן של נשים שנבנות מ"בגידות מן הצד". בני הזוג יצאו מקיבוץ חסרי כל, והאשה היתה שאפתנית מאד לבסס מעמד גבוה במיוחד, בעוד הבעל, מה לעשות היה חסר השכלה אפילו תיכונית, קיבוצניק מצוי שכוחו בעיקר בחריצותו וידיו. בחיפוש אחרי הזהב נסע הזוג, עם כל פמליית הילדים לחפש את העושר במדינות העולם השלישי, ואכן תוך זמן לא ארוך, הקימו עסק שבו יכול הבעל להביא לידי ביטוי את כישוריו החקלאיים ולא נזקק להשכלה או יכולות עסקיות מתוחכמות. בחווה עבדו ספק עבדים, מקומיים נטולי זכויות, ובמהרה היו גם לאשה שפחות ומנקות, ובקיצור מן הקיבוץ הישר לחיק החמים של הניוון המושחת. ויראו כי טוב. אלא מה ? לדברים האלה יש מחיר. החיים במחצית אנשים נטולי זכויות אדם כלשהן, כלומר עבדים, מובילים לתשוקות מענינות, והנה הבעל מצא פורקנו אצל השפחות המקומיות, כיאה לכל בעל פלנטיישן או לאבותנו מן המקרא. או אז הוא מאס ברעייתו ופרש לחיי ההנאות של בעל פלגשים ושפחות. האשה חזרה לארץ, והבעל המשיך להתהולל עוד מספר שנים, עד שפשט את הרגל, וחזר על ארבע ל"חוקית" בישראל. בינתיים, הפיץ את זרעו וגם הוליד ילדים בחווה. האשה הסכימה לקבלו חזרה בתנאי שיתכחש לאחריותו לצאצאים (כניראה שניים בערך), ממש טובת לב. בינתיים, היא נהנתה מן הממון שלקחה עימה לארץ, את "הבושה" השאירו רחוק ואין סיכוי שהאומללות ממרחקי הערבות הרחוקות יגישו תביעות בישראל, והכל בא על מקומו בשלום. כלומר, במקרים האלה מתקיים סחר חליפין, כסף ומעמד לאשה החוקית וילדיה, תמורת ניצול בהסכמה של נשים שקופות, במקרה זה, באמת שקופות (שקוף שחרחר). אם מכירים את הזוג, ברור שהאחריות למצב היא משותפת ואולי אפילו ניתן לייחס יותר מחמישים אחוז לאשה, שכן הבעל במקרה זה, היה בודאי מסכים מראש להשאר בארץ ולא להיכנס לאוונטורות. סיפור.

 

 

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז  On 21/10/2006 at 10:10

    יפה כתבת. אמיץ. אני לא מכיר הרבה נשים שמסוגלות לומר זאת.

    אני תמיד טוען שהאשה שנוהה אחרי גבר כדי לקבל כרטיס אשראי ומעמד בזויה לא פחות מגבר שנוהה אחרי אשה רק כדי לשכב איתה

    בשני המקרים מדובר באינטרס צר שאין בו כל רומנטיקה.

  • דוקטור X  On 21/10/2006 at 10:30

    "יש נשים שגם הן מעדיפות לא להיות מושא הצרכים המיניים של הבעל"…

    אכן כן. כל הקטע של "נישואי ברוקבק" (נשים שנשואות לגברים הומואים) בא ממקום כזה. אין דבר כזה שאשה לא יודעת שהיא נכנסת למיטה עם נושך כריות. אין מצב שהיא לא תדע

    אבל כן. נוח לה המצב הזה. תמיד יהיה את מי להאשים כשההומואיות שלו תתגלה. את הגבר, כמובן

  • עולם הבידור  On 21/10/2006 at 10:35

    גבר רואה אשה והוא רוצה לשכב איתה. הוא רוצה לשכב איתה, כי היא נראית טוב בעיניו ובא לו עליה. לא בא לו על מישהי אחרת, בא לו עליה ספציפית באותו רגע.

    אשה רואה גבר והיא רואה את הסטטוס. את חשבון הבנק. את המעמד. את העתיד. את הפוטנציאל הכלכלי והנוחיות העתידית ואת הילדים שיוולדו לה ממנו.

    היא לא רואה גבר, וזהו. רוב הנשים רואות בגבר מקפצה לחיים טובים יותר. זו המציאות.

    שימו לב להרבה מהנשים הרוסיות בארץ. הגישה שלהן לפחות גלויה וחשופה – הן מחפשות "גבר עם כסף". הוא יכול להיות מכוער, שמן, דביל ושעיר – אבל אם יש לו הרבה כסף, הוא יקבל אותה.

    כמעט ולא תמצאו מצב הפוך. אין מצב שגבר רוסי יפה תואר בן 25 יתחתן עם אשה ישראלית מכוערת ומגעילה בת 50 רק מפני שיש לה כסף.

  • בת צלפחד  On 21/10/2006 at 10:40

    שהרי ברור לחלוטין שהרשעה תהיה כאן.

    אני משערת שהויכוח הוא לא האם היה סקס או לא היה, אלא איך היה, עם כמה נשים, והאם היה בכפיה.

    מה תעשה גילה קצב ביום שאחרי?

    השאלה הזאת רלוונטית הרבה יותר ממה שחושבים לגבי מעמד האשה בישראל בשנים הבאות. אם היא תחשוף את הכאב שלה, את ההזדהות שלה עם הנשים הנפגעות – במקביל לנאמנותה לבעלה – היא תוכל להיות גיבורת מעמד הנשים.

  • אש'א  On 21/10/2006 at 10:40

    אם אני גילה קצב ובמצבי הנוכחי יש לי שביב אנרגיה או כח להביט החוצה מעולמי הקטן והרעוע כרגע –
    אני תובעת אותך על לשון הרע.

    את יודעת שגילה קצב 'מכירה את נפש בהמתה' ?. את יודעת שהיא 'סידרה את התור' ובחרה את הפילגשים?.
    אפילו כמשל. יש לך ידיעה שהיא ידעה ממעלליו של של בעלה? בטחון בזה שהיא העלימה עין. בחרה להעלים עין.
    הרי יש לך מושג כמה מליוני נשים ו/או גברים נשארו פעורי פה כשנודע להם על בגידות, רומנים ממושכים, ביגמיה ועוד עשרות צורות שונות של חיים כפולים שבני הזוג שהם חיו.
    אבל לגילה שלנו, שנשואה לאיש הזה שהוא אלוהים יודע איך,התגלגל להיות הנשיא שלנו, לה אסור לא לדעת. להיות בימים האלה מופתעת, פגועה ןהמומה יותר מכולנו. כי לה 'זה' קרה באופן אישי. לא ציבורי.
    לא יתכן שהיא לא ידעה כל השנים הארוכות האלה.
    לא יתכן?

    אם היא לא תעזוב אותו אחרי שתתברר אשמתו בבית המשפט – וכמה שלי ולך ולכולם זה ברור
    שהוא אשם, זכותה ואפילו חובתה המוסרית מול בעלה לחכות לפסק דין אמיתי.
    אם תבחר להיות מושפלת מול עם ומדינה ולהשאר אשתו אני אכעס עליה מאד אבל לא אשפוט אותה לעולם. זכותה.זכותה לעשות בחייה כרצונה.

    כפי שבחרה לעשות הילארי קלינטון ועוד אלפי ועשרות אלפי נשים ברחבי העולם וההסטוריה האנושית. כל זוג לנפשו.
    אין לאף אחד זכות להחליט עבור שני בני אדם מה נכון או לא נכון להם במערכת היחסים ה פ ר ט י ת שלהם.

  • עיתונאי לשעבר  On 21/10/2006 at 11:03

    תראי, אש'א, אני הולך להתנבא עכשיו – וזה לא יהיה מי-יודע-מה נועז.

    גילה קצב תבחר להיות מושפלת מול עם ומדינה ולהישאר אשתו גם אחרי פסק הדין שירשיע אותו, ברמה זו או אחרת.

    כבר בשנות השמונים היו סיפורים רבים מאוד על הטרדות מיניות של חבר הכנסת מטעם הליכוד, מר משה קצב. תשאלי עיתונאיות מגלי צה"ל וקול ישראל, מעריב וידיעות אחרונות, שעבדו ככתבות פרלמנטריות. הן יספרו לך סיפורים ששיערותייך תסמרנה.

    הסיפורים האלה מסתובבים כבר 20 שנה לפחות. לפחות. לא ייתכן ששום דבר מזה לא הגיע לאזניה של הגברת גילה קצב (שהיא אשה טובה מאוד. באמת!)

    אבל היא בחרה להתעלם, כי הקריירה של בעלה הביאה אותה גבוה ונולדו להם ילדים וכנראה גם מעוד סיבות שבגללן נשים תמיד סובלות גברים:
    המעמד. הכסף. הבושה מ"מה יגידו".

    ואולי גם נוחיות.

    את חיה עם גבר, שלא רוצה לזיין אותך, וזה נוח לך כי את לא אוהבת להזדיין במיוחד. זה לא בראש שלך.

    אז הוא מזיין אחרות, ובאותו זמן מחזיק פאסון של משפחה ומביא אחלה משכורת.

    אגב: גם אם הוא יורשע, הוא ייצא מהכלא עם פנסיה שחבל לך על הזמן. 150 אלף שקל נטו בחודש. זה לא סכום מבוטל ואף אשה במצבה של גילה קצב לא תוותר על כסף גדול בישורת האחרונה של החיים.

    אז כן.
    היא תבלע את ההשפלה.
    את העלבון.
    את המסר הנורא שיועבר בכך להמון נשים שחיות עם גברים גרועים.

    כי היא תרצה להמשיך ולחיות בנוחיות. והיא תכחיש ולא תעזוב אותו בחיים.

  • עיראקי טוב  On 21/10/2006 at 11:17

    אש'א, את חיה בסרט מנותק.

    גילה קצב? תביעה על "הוצאת לשון הרע"? פחחחח… כל כך הרבה דברים היא חטפה בשנה האחרונה מהתקשורת על בעלה וכל זה משליך על המשפחה שלה, והכל. וכולם שואלים את השאלה הזאת, "איך גילה מרגישה", ו….

    גילה קצב היא, מה שנקרא, "עיראקית מאופקת עם חינוך טוב". לא מכבסים כביסה מלוכלכת בחוץ בחיים, בשום מקרה. היא תספוג הכל, כמו ספוג. ככה מחנכים אותנו.

  • ג'אקסטרו  On 21/10/2006 at 11:53

    תביעת לשון הרע נגד איריס? אם זה לא היה עצוב הייתי מתפוצץ מצחוק. אולי כדאי שתבדקי כמה פעמים חרצת – את וכל יתר להקת המגדירות עצמן פמיניסטיות – במו מקלדתך, את דינו של קצב הרבה לפני שבכלל הוחלט אם להגיש נגדו כתב אישום?

    אם העקרון שעליו את עומדת הוא שאין לומר דברים בטרם הוכחו, הוא חל עלייך באותה מידה. אם התחולה שלו היא סלקטיבית – לכי לבלבל את המוח בנושאים שבהם את מבינה.

  • חייל גולני  On 21/10/2006 at 11:56

    "חייל, הזין שאתה חוטף פה זה כלום לעומת הזין שחברה שלך חוטפת עכשיו בבית".

    (כתובת על קיר האפסנאות בבסיס גולני, 1983)

    החייל – אם מישהי לא הבינה – הוא גילה קצב

  • אש'א  On 21/10/2006 at 12:02

    אם לא היית מסיים את טיעונך בגסות רוח, ומסמן את 'להקת הפמניסטיות' כ'להקה' – באופן מתנשא ומזלזל יתכן שהייתי אומרת לך שאתה צודק –
    אבל ככה? אתה לא ראוי לתשובה..

  • שוקי  On 21/10/2006 at 12:10

    לחכות עם פרשנויות כאלה עד אחרי המשפט? בכל זאת, חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו וכו'?
    נראה לי שחשוב יותר להשקיע את המרץ בהתנגדות לרעיון הנואל של הענקת חנינה לנשיא אם יתפטר.

  • איריס  On 21/10/2006 at 13:30

    חן חן על התגובות.

    לאש"א, כתבתי שאני מתייחסת לזה כאל דוגמא, מאחר שזה כבר הפך לדוגמא ויותר ברמה של מטאפורה תרבותית על "המצב שלנו בישראל" וכולי וכולי. אולי תתביע את פוטין דיבה ?

    אני הראשונה שכתבתי פה על קצב, גם כאשר הכף התנדנדה, שמקומו בכלא. תמכתי בשלי יחימוביץ בעקבות הניסיונות הנואלים להתנפל עליה. אך העליתי כמה נקודות נוספות. האחת, שיש אפשרות שלמרות שקצב עשה מה שעשה, שהוא גם הופלל,והסברתי על "קשר השתיקה" של העיתונות כמעשה מכוון. אמרתי גם שיש אפשרות שאשכנזי במעמדו אונס ילדים בשרשרשת וכולם שותקים וישתקו, וכולי וכולי ושאני מקווה שהוא לא יהיה הנשיא הבא. בהחלט לא עשיתי לו או לכל גברי ישראל האנסים חיים קלים. תקראי את כל הפוסטים בנושא קצב. ובכלל, נידמה לי שהבלוג שלי זכה להכי הרבה איבה מהשוביניסטים הדוחים ביותר כי אני כל הזמן מנדנדת בנושא עבירות המין. אבל סליחה, אפילו בכתיבת הבלוג, אני חייבת לציין שאמנם קיבלתי גם תמיכה אבל גם די הרבה נשים (!) המכנות עצמן פמיניסטיות אפילו מחבלות מאד בהעלאת הנושא בצורה אפקטיבית. ולא אכנס לכביסה הזו כאן אבל הפוסט של מיכל עלמא מאתמול חושף חלק מזה, כלומר, בלימת תלונות ספציפיות לטובת שמאלץ וירטואלי ויכנאות.

    היום בחרתי להתייחס לנשים ולכוח שלהן, ואני מדברת על נשים מן האליטה בלבד, ולא על מסעודה וגם לא עלי. גילה קצב היא "האשה הראשונה" אולי למעט עליזה אולמרט, היא בסטטוס בעל אחריות ועובדה שדוחות המקלטים לנשים מוכות ואנוסות מוגש לה כל שנה בתוקף מעמדה. אמרתי גם שהיא לא קורבן. לא יתכן להשתמש בכוח כשזה נוח ואז להיות פתאום "עקרת בית" כשזה לא נוח.

    יש לה חובה כלפינו, כלפי. אני מרגישה שא' עמדה בציפיות שלי ואני מחזקת אותה, היא נתנה לי אישית הרבה מאד כוח, וזה אומר הרבה. אני בהחלט חיילת שלה במערכה הזו. אבל גברת קצב לא מועילה לאף אחד כרגע חוץ מעצמה. לא בשביל זה היא קיבלה תקציבי אירוח ומעמד ב"משכן הנשיא? סליחה.

    כן, אני מצפה שהיא תעמוד לצד א והמתלוננות. אז תקראי לי תמימה אש"א.

    אני יודעת לקרוא, ולכן מכירה את סיפור קלינטון, ואף יותר לעומק מן ההתעניינות הרגילה. הסיפור לא דומה, ואפילו לא קצה של דומה. קלינטון, במחילה לא אנס את מוניקה לוינסקי. הילארי קלינטון לא בנתה את עצמה כאשתו של קלינטון, והראיה שהיא היום במעמד בכיר מאד ומדברים עליה כמועמדת לנשיאות אפילו. איפה היא ואיפה גילה קצב. אולי היו להם נישואים פתוחים, מצידי בכיף. וגם גילה אם זה היה הסידור שלה עם הבעל, אחלה. אבל זה לא המצב, והדברים כל כך שונים שהשוואה מקוממת.

    נמאס מזונות צמרת שהופכות את כולנו לזונות כאשר אנחנו ממתלוננות על הטרדה מינית, אונס וניצול. בוא ניקרא לזה בשמו גם אם יש כתובה.

    מניסיוני האישי, אמנם גבר ביצע את העבירה אבל נשים כיסו טייחו ואפשרו. אז אחרי שסיימנו איתו (לדעתי, עלה אמנם נושא החנינה, אבל הוא ניראה שולי, מקווה שאני לא טועה) אפשר לדון בחברה הישראלית.

  • איריס  On 21/10/2006 at 16:39

    יעל, ואולי אפילו אוסיף את הסייג ברשימה, האמת שהתכוונתי אבל אז אמרתי ביני לביני זה ניראה כל כך מופרך שמדוע להעלות את זה בכלל.

    כמובן אם זה נכון, אזי מדובר בקורבן נוסף וכל מה שאמרת נכון, זה דפוס שאי אפשר להשתחרר ממנו ואין לי שיפוטיות על זה בכלל בכלל.

    משום מה זה לא ניראה לי המקרה, אבל את יודעת מה אי אפשר להתחיל להמציא תירוצים לאנשים כי אולי היא אשה מוכה. מכל הרכילות שרצה בחודשים האלה, אני בטוחה שאם זה היה בכלל חצי נכון, מישהו היה כותב לפחות טוקבק בכיוון הזה. משום מה לא הופיע כזו תיזה או טוקבק, הרי אלה דברים שיודעים גם כן, יש ילדים, יש שכנים..זה כמו שפתאום תעלי השערה שאולי ג'ודי ניר מוזס היא בעצם אשה מוכה. הכל אפשרי, את יודעת, אבל אני לא רואה סיבה לדמיין מצבים שאף אחד לא רמז שהם מציאותיים. בינתיים מדאיג יותר פרץ האהדה מבית המשפט העליון, מוזר ביותר ומחשיד.

  • בועז  On 21/10/2006 at 16:52

    גילה קצב היא אשה רגילה, שעומדת לצד בעלה כל עוד לא הוכחה אשמתו בבית המשפט.

    בואו נחזור לזה ביום שאחרי פסק הדין.

  • יעל ישראל  On 21/10/2006 at 17:02

    היא לא חייבת להיות אישה מוכה פיזית, ובכל זאת להיות אסקופתו הנדרסת של בעלה. זה יכול להיות גם פחד נפשי.
    לא הייתי אומרת את זה, אלמלא היה דבר כזה במשפחתי הקרובה, ואנחנו לא ידענו. ואותה אישה במשפחתי, עוררה בי בדיוק את הרושם שמעוררת בי כבר שנים גילה קצב, לא רק עכשיו. היא עושה הרגשה דרוסה ממש, וזה מה שקלטתי ממנה כבר מזמן.
    כן, יכול להיות שאני טועה. אבל מה אם אני צודקת?
    לא קל לאתר אישה מוכה. הן נראות בדרך כלל כנשים נורא טובות ונאמנות ואוהבות ובהרמוניה עם בעליהן. ואיש לא ידעע. לא מכרים, איריס, לא קרובי משפחה הכי קרובים. האישה שאני מספרת עליה היתה הכי קרובה לי, ולא ידעתי כלום!!!!

  • בין רקה לרקה  On 21/10/2006 at 17:20

    בעיני גילה, בדומה למשה קצב, מתענגת על רגעים אחרונים של תהילה. לכן קשה לקום וללכת.

    התהילה בירידה.
    הפסגה אי שם מאחור.
    פשוט קשה להבין, להאמין, להודות ולפעול בהתאם.

  • יעל ישראל  On 21/10/2006 at 17:21

    בעצם, מה שאני רוצה להגיד, זה שאף פעם לא צריך להאשים את האישה, כי אנחנו לעולם לא נדע מה קורה בין בני זוג. אף פעם.
    ולהגיד , איריס, שאין סיבה לדמיין מצבים לא מציאותיים, זה להכניס פגיון בלב של מליוני נשים מוכות פיזית או נפשית, שאף אחד לא יודע, וכולם אומרים כמוך: אם לא נאמר דבר, אם לא נודע דבר, אז זה לא מציאותי.
    זו מחשבה מסוכנת מאוד.
    תאשימו את קצב ואת הגברים שתומכים בו בכל צד. לא את האישה שאיתו, שאין לדעת מה עברה איתו. וסביר להניח שגם לעולם לא נדע.

  • שפי  On 21/10/2006 at 18:02

    "אסקופתו הנדרסת" זה יפה.

  • מיכל - עלמה  On 21/10/2006 at 18:21

    אני בהחלט חושבת שאת צודקת בקו הכללי.
    אשת שר בכיר, או אשת נשיא הן נשים של.. אבל מרגע שהוא קיבל את התפקיד גם היא בתפקיד ולא רק כאשתו של.
    במסגרת התפקיד הזה מוכרחים ליצוק תוכן אל תוך תפקידיה של אשתו של.. ולהכשיר אותה לתפקיד.
    אז היא הוכשרה לתפקיד ורצה לבקר את נשות נעמ"ת ולהוות כמו שהוא מהווה, סמל ודוגמא נהדרת.
    והכל שייך לעניין של דימוי ציבורי.

    הרי הדימוי על קצב ואשתו למי שלא הכיר קודם לכן , היה צח כבדולח ונקי מרבב.

    מסתבר שעם המציאות קשה הרבה יותר להתמודד מאשר עם נושא הדימוי, שבין אם הוא רע או טוב
    הוא נובע מהתפקיד עצמו ולא משום מצב אחר.

    בעבר בישראל, היינו שופטים אנשים בכירים על פי
    אישיותם. בגין למשל. היום אין לנו את המדד הזה.
    הוא מעורפל, ומלא ביחסי ציבור משומנים.
    הכל מטושטש.
    לא הכרנו ואיננו מכירים את מרבית הבכירים שנמצאים בכנסת ובממשלה, ואם מכירים זוהי הכרות שיטחית גם למקורביהם.

    על פי כל קריטריון, היתה מוכרחה אשת הנשיא לקחת חלק מובהק בנושא קידומן של נשים בישראל
    ולו היתה לה את מידת הכריזמה לתפקיד הזה
    היא היתה יכולה למלאו בצורה מעולה כפי שלמשל
    מיכל מודעי עשתה ועדיין עושה, או אשתו של ויצמן
    אבל, היא נכנסה לתפקיד כאשתו של בלבד.
    ועמדותיה אינן עצמאיות אלא משקפות סוג של
    נשים שאנו מכירים כמטאטאות מתחת לשטיח ומחייכות תמיד.

    במערכת יחסים כזאת, כשהבעל שולט בהכל
    והאשה היא אם הבית ובעלת המשפחה בלבד, אין היא מקרינה את האסרטיביות ואת הכוח להוות מודל ציבורי לצידו, וכך היה לאורך כל הדרך.

  • נפש עדינה  On 21/10/2006 at 18:52

    כדברי יעל, פגיון חדר לליבי בשל דבריה של איריס, שכתובים מנקודת מבט מתנשאת.

    גברתי הנכבדה, את לעולם לא יכולה לדעת מה קורה בנפש של מישהו אחר, אז אל תחרצי פה משפטים על אנשים.

    הזדהיתי עם מה שכתבה יעל, על כך שלא רואים על אישה אם היא מוכה פיזית או נפשית, או בכלל כל מה שקורה בינה לבין בעלה. ולכן דברייך, בהם את טוענת שאם אין עדויות על אלימות במציאות אז אין אלימות, הם חסרי שחר ופוגעין בציבור שלם.

    באשר לטענה שגברת קצב או כל אישה אחרת מעוניינת בטובות ההנאה של מעמדו של בעלה, אכן, יכול להיות דבר כזה, אבל זה לא גורף, ולא נותן זכות לעשות הכללה על כל הנשים כאילו הן כאלה, ואסור להיסחף ולומר שהן הסרסורות של הבעל או שותפות לפשע.

    את הגזמת בגדול! אלו הם דיני נפשות, ואת כמשפטנית יכולה לדעת שאין מקום להכללה בדבר כה אישי ורגיש .

  • איריס  On 21/10/2006 at 19:24

    אני חוזרת שוב שזה מצע לדיון ולא פסק דין, כולנו משערים השערות בינתיים.
    אני חושבת שלהניח שכל אשה פר הגדרה היא אולי אשה מוכה עד שהוכח אחרת ניראה לי פרובלמטי מאד. אני לא מכניסה פגיון לאף אחת, ודאי שכל מתלוננת תזכה לאהדתי. אני רק חושבת אולי ציפי לבני גם מוכה ? אולי גם גולדה היתה מוכה ? ובאמת אני לא פוסלת כל אפשרות אך מה זה רלוונטי ? אני בוחנת אותה כאיש ציבור לכל דבר ועניין. ואני לא יכולה לכתוב למשל על קונדי רייס פוסט קטלני ואז לשים בסוגריים, אבל אם היא אשה מוכה אז אני חוזרת בי, מותר לה לחסל את עירק, את לבנון ולהרוג מיליון ילדים ערבים, כי היא אישה מוכה. לא הגזמתן ? בינתיים מדובר באשה שבעלה ככל הניראה התעסק עם מזכירותיו במשך עשרות נשים. מאחר שזה די מקובל באליטה הישראלית, אני צריכה לחשוב האם כולן נשים מוכות שם, או משהו אחר. אני חושבת שזה משהו אחר.

    למגיבה נפש עדינה, נו לא צריך להגזים.
    זה פוסט אישי המיועד לגלגל מחשבות וללבן לעצמי דברים. שמתי פסקה שלמה על חברת קונגרס שהשמידה תיק חקירה של בעלה בחשד להתעללות מינית בילדים. האם גם היא אסקופה ואם כן, מה זה מעניין.

    כתבתי גם על חבר הקונגרס פולי שהתעסק עם קטינים תוך כדי תפקידו, והיום מוכיח בהצלחה שהוא נפל קורבן לאונס על ידי כומר בילדותו.
    אני מתיחסת לזה באותה צורה. האיש הוא קורבן ומבצע בעת ובעונה אחת. קשה לגבש עמדה רגשית אבל לא אומר שצריך לאבד עשתונות.

  • איריס  On 21/10/2006 at 19:51

    את הטיעון. תפתחי את התיזה של האשה המוכה, אני לא נכנסתי לזה.

    רק תיקון קטן, במקרה האמריקאי מדובר בחברת קונגרס ולא ברעיה של חבר קונגרס.
    במסגרת תפקידה היא יושבת בועדה לטיפול בילדים שנעלמו או נחטפו

  • איריס  On 21/10/2006 at 19:54

    ניסיתי לערוך תגובה שלי ונמחקו כמה תגובות, סליחה

  • ג'אקסטרו  On 21/10/2006 at 22:19

    העובדה שאת נמנעת מתשובה רק מראה שאין לך אחת. גסויות? אולי כדאי שתעברי על ההתנצחיות שלך לפני שתטיפי לאחרים. כמה צדקנות וגלגול עיניים כבר אפשר לייצר בכל כך מעט טקסט, אה?

    ואם נהיה ריאליים, גילה קצב ידעה כבר לפני עשרים שנה ויותר על המעשים הטובים של בעלה. שמועות על כך מסתובבות בכל המילייה הפוליטי וגילה נמצאת שם. היו על כך שיחות אינסופיות, מריבות בלתי נגמרות ובסוף תמיד יצאו השניים מחייכים ומאוחדים, כי צריך להראות פסאדה חיובית לתקשורת ולחברים.

    ולמי שלא מבינה למה לא זורקים בן אדם אחרי כל כך הרבה סיבובים מהצד, אולי כדאי להזכיר כמה אלמנטים זניחים. האחד, שגירושין נחשבים כמשהו מביש בחברות מסוימות (וגילה היא בת למשפחה דתית ונחשבת לאדוקה יותר מבעלה); שיש ילדים שצריך לדאוג להם (היום הם מבוגרים יותר, אבל בואו נניח שקצב לא התחיל עם כל הסיפורים האלה רק כשהפך לנשיא); שיש לאחיו קריירה פוליטית משלו שלא רצוי להזיק לה, בוודאי לא בקרב תושביה השמרנים של קרית מלאכי; ושכמו שאיריס אומרת – פוליטיקאי ותיק צובר בחייו לא מעט נכסים, כולל פיננסיים, וקשה להתנתק מהעטין הזה, שמבטיח חיים כל כך נוחים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: