רייטינג בשמיים

בלוגוסופיה

 

בשבוע האחרון החלטתי לעשות כמה ניסיונות בעניין "הכניסות" לפוסטים. מה שיצא הוא ככה –

 

1. כמה יותר פוסטים ככה יותר כניסות. טוב זה נשמע טריוויאלי, אבל עבורי זה בכלל לא היה ברור.

2. פוסטים "אישיים" מקבלים פי שלושה ומעלה כניסות (כלומר עד פי עשרה) מפוסטים מלומדים שיש בהם

השקעה, חומר, תיזה ונימוקים.

3. אם הפוסט כולל השמצה על כלי תקשורת או ביקורת ממוקדת על כלי תקשורת, דיווח או עיתונאי ספציפי או איל תקשורת – פי ארבעה כניסות ומהר מאד.

4. יש קוראי לילה, או אולי מחו"ל, כי אין הבדל גדול בין קצב הכניסות ביום וממש באמצע הלילה.

5. פתיחת פוסט לתגובות מקפיץ בערך פי שלושה את הכניסות, כיון שהטוקבקיטס נכנס לקרוא מה ענו לו,

ולהשיב, או שאולי הקוראים מתעניינים בטוקבקים.

6. מדד אישי – ככל שאני יותר אוהבת את הפוסט ככה הוא פחות פופולארי.

7. מתחילת הבלוג שלי, עלה ממוצע לפוסט פי  עשרים פחות או יותר.

8. אפשר להגיע די בקלות לאלף כניסות ליום, אך דרושה השקעה של זמן בעדכון התגובות, ניכוש

טרולים, תשובות, וכן, יותר זמן כדי לכתוב. דרושים לפחות שני פוסטים ביום ועדיף שלושה

9. לינקים אל הפוסט מבלוגים בישרא מקפיצים את הרייטינג פי עשר.

10. פוסטים היוצרים רגשות חזקים (שינאה, בוז, הזדהות, פחד) זוכים ברייטינג הכי גבוה, ויוצרים שיח בין הטוקבקיסטים שהופך במהרה למכוער מאד, מה שמקפיץ את הכניסות אקספוננציאלית. זהו "פוסט חי" שיכול להמשיך זמן רב להזין את שעון הכניסות. אני מסירה אחרי יממה עד שלוש ומפסידה הרבה כניסות.

11. פוסטים שכוללים חשיפת שחיתויות גוררים –

א. תגובות על ידי טוקבקיסטים קבועים (בעלי יוזר קבוע) יתכן בתשלום, למנוע את המשך פירסום הפוסט.

ב. התגובות הקבועות הן איום (את לא מפחדת ?) והטרדה מאיימת, כלומר טוקבק שכולל מעקב לא אינטרנטי על המפרסם. חלק מן המגיבים הם גם בלוגרים, וחלק גם ברשימות.

ג. פרובוקציה על מנת להפיק תגובות מתלהמות אשר יפגעו במפרסם. (פרובוקציה, פשוטה כמשמעה).

ד. שימוש באימייל במקביל לטוקבקים.

זה מזכיר לי חומר שקראתי בתקופה שעבדתי בנעמ"ת בתחקיר לקראת הצעת חוק למניעת הטרדה מאיימת. החומר האמריקאי כלל הסברים מפורטים על השימוש באינטרנט ליצירת הפחדה, תוך שימוש בקודים המוכרים ל"יעד" בלבד, ומיועדים לעורר בו או בה אי נוחות, אימה או תחושה של חדירה לפרטיות או לעורר פרובוקציה. הרסן הפלילי אינו מרתיע טוקבקיסטים מאיימים, ככל הניראה המשטרה אינה מתעניינת בעבירות האלה בינתים.

12. דיבה ולשון הרע – קיים בילבול מושגים מוחלט לגבי דיני לשון הרע בכלל ובאינטרנט בפרט. למעשה האיום בדיבה הופך לנשק של התוקפן על כך בפעם אחרת.

13. הבלוגוספירה משקפת נאמנה את המצב במציאות הלא וירטואלית, כלומר היעדר התארגנות אפקטיבית כנגד חולירות.

 

בכל מקרה, השבוע שמתי לי מטרה לייצר מעל חמש מאות כניסות ליום והצלחתי בהרבה, ומעל לזה. בשבוע הבא, אנסה את "הכנסו כנסו" ואולי קצת פורנו רך. מסקרן אותי מאד. אני יודעת שזה לא הרבה לעומת הנפילים (מקווה שהם לא משפצים את המונה, כמו במכונית), אך בשבילי הישג, ובעיקר, הצבת יעדים ריאליים והגשמתם.

סיכום ביניים לעניין פתיחה לתגובות. ממש לא משתלם. אמנם נוצר דיון פה ושם, אך ההתקפה של המטרידים הסדרתיים לא שווה את זה, לפחות לי. הפיטפול המרכזי שלי בעניין טרולים הוא נפילה שיטתית ומבישה לפרובוקציות זולות. רושמת ביומן "לעבוד על זה", חבל על הזמן. כמו כן, לא לתת הזדמנות שניה לטרולים שהוכחו כפרובוקטורים קבועים. האמת, הטרולים הם הזדמנות להתפתחות רוחנית, אז בינתיים אני משאירה את התגובות, עד תום הסדנא.

 

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גרון ניכר  On 20/10/2006 at 12:29

    חמש מאות כניסות ליום זה היעד שלך?

    המונים הארורים האלה מזנים ומרעילים את הבלוגים.

  • איריס  On 20/10/2006 at 12:41

    יש בזה משהו קלגסי, ואתה צודק. נוצר שעבוד, אבל זה קורה היום בכל מקום ועניין. כל הזמן מודדים כמה צפו, כמה קראו כמה מסכימים לנאום של אולמרט, כמה אנשים קנו טמפקס בשעה האחרונה כמה אתה מרוויח, מה גודל החזה שלך, כמה איי קיו, בן כמה אתה…וכולי.

    הייתי מאד סגפנית עד היום, כלומר, התעלמתי כאותו נזיר בודהיסטי מהבלי העולם, וזה התברר כבלתי משתלם בעליל. כדי שישמעו אותך צריך מגבר, מגבר הוא מספר הכניסות, אז מפחדים ממך, ואז יש לך כסף, רומנטיקה, ותהילת עולם, ואז אתה יכול גם לעוף מכאן סופסוף למקום שפוי בגלובוס, ולהפסיק להזיע על הבלוג.
    בקיצור אני רודפת אחרי הפרארי המשומשת של הנזיר

  • יעל ישראל  On 20/10/2006 at 16:24

    למרות שאני די חדשה כאן, ואולי בגלל זה עדיין מתלהבת מהמשחק החדש, אבל בכל זאת, מה רע בלפתוח לתגובות, אפילו שיש כאלה שמעצבנים ומקללים. בסדר, שיהיו, מצד שני יש גם תגובות מעניינות. בלי שאת שומעת את הקורא, גם החבלן בנפשו, איזה אינטראקציה יש לך כאן, מה את סופגת מהבלוג, חוץ מזה שאת רואה את מספר הכניסות ונהנית. רוצה לומר: בלי תגובות בשביל מה יש לך בלוג? את יכולה באותה המידה לכתוב לעיתון.

  • איריס  On 20/10/2006 at 20:19

    גם אני באתי ופתחתי לתגובות ואף שורשרו שם שורות ארוכות לעיתים מעניינות לעיתים מפחידות. בהתחלה מאד התפלאתי שהרבה בלוגים חסומים בעיקר של נשים…אך בהדרגה הצטרפתי בשתיקה למנהג. אני חושבת שבלוג בלי תגובות הוא באמת בלוג נכה, אבל אני משוטטת באמת הרבה בבלוגוספירה בשפה האנגלית, כולל באתרים פרועים פוליטית, ולא נתקלתי במצב דומה בשום מקום. כלומר, רמת האיומים היא ממש קרימינאלית בפרט כלפי נשים תוך שימוש בשפה משפילה וגסה ואלימה מבחינה מינית. בשביל מה אני צריכה את זה ? יותר מפעם אחת כינו אותי בלוגרים ברשימות בכינוי נאצית, שטרייכר, ומה לא. אני תוהה כל הזמן מדוע הקהילה לא מתגוננת ומגנה על עצמה, הרי ברור שזה פוגע בכולם. אך בגטו כמו בגטו, מסתכלים בעיניים יגעות על השכן המובל אל הרכבת. אה, זה לא אני, אומר המתבונן, וחוזר לעיסוקיו (בישול תפוחי אדמה או משהו)
    אני לא בקטע של לתקן את העולם, או לפחות מנסה לברור את המלחמות העקרוניות. אם כולם מבסוטים מסוטי מין שצועקים "אני יביא לך אותה בתחת" אז מי אני שאמחה. מצד שני, להודות על האמת, זה לא כוס התה שלי. ממש לא.

    אודה ולא אבוש שאני מתקנאה בך מאד על האופן שבו את מטפלת בצווחות, באופן כללי ופרטי. כל הכבוד, ואני לומדת, גם ממך.
    קודם כל את מאד קשוחה יחסית, עם עור עבה, במובן הטוב, שנית את עונה בצורה שמנטרלת את המופרעים. אבל בינינו, אם היית חיה קצת בחול אולי עשית זאת, היית מבינה שזה בלתי נסבל ואין להשלים עם התנהלות כזו, בודאי במקום שמחשיב עצמו "מגדל השן האליטיסטי" של הבלוגים.
    המדכא זה לא הטרולים עצמם אלא התגובה של פוסט שואה מצד הציבור, פוחדים נורא. מצער לאמר אבל איפה הגברים בישראל ? כניראה שכבר אין.
    למעט הצועד הגנטלמן.
    אז אם עלינו המלאכה, קדימה יעל, תראי לנו את הדרך. אני מוכנה לשתף פעולה. לצערי יש גם מבין הבלוגרים עצמם ברשימות המנויים על אותה השקפת עולם מצערת לפיה לגיטימי להשיב לטיעון ענייני של אשה "לא קיבלת דילדו של כושי בתחת הרבה זמן". ולגיטימי בעיני יתר הקוראים שאני אתמודד עם היצור הזה בעצמי או עם שניים שלושה בלוגרים כאן שחרגו גם מזה ופלשו לאיומים באימייל וכולי (כנסי לאתר של הבלוגים וקראי את מה שכתבה קורינה). נו שוין.
    ולך באים ומטיפים שאת מדברת גסויות במגדל השן. זה כמעט מצחיק. אני תמכתי בשקט בזכותך להתבטא איך שאת רוצה כל עוד זה לא פוגע אישית במישהו, ולא ראיתי שפגעת באף אחד. לעומת זה אלה שהעירו לך, נו, להם יש סטנדרטים אחרים כי הם כניראה גברים, או ותיקים או מחזיקים מעצמם משהו. כמו שאמר פוטין, כולנו מקנאים בקצב שיש לו כוח לאנוס עשר נשים.
    גם הוא יכול להצטרף לרשימות כניראה.

  • איריס  On 20/10/2006 at 20:24

    אשמח להתכנס בשר ודם ולדון בנושא הזה, אם יש עוד בנות (במשמע גם גברים) שמעוניינות בואי נשב איזה יום ב"פועה" ביפו ונחשוב ביחד. את נבחרת כבר ליו"ר הישיבה
    אני אחראית על פינת העישון

  • בועז כהן  On 21/10/2006 at 10:56

    לא איכפת לי כמה אנשים נכנסו לקרוא פוסט זה או אחר.

    אני כותב רק מה שאני אוהב ומחובר לו. אני לא כותב בשביל רייטינג. מעולם לא הגעתי ל-500 או אלף כניסות ליום, זה לא היעד שלי ואני שמח על 20 קוראים שאהבו טקסט כזה או אחר, או העירו לי דברים שיכולתי ללמוד מהם.

    אבל ככל שאני קורא יותר בלוגים, אני שם לב עד כמה כותבים מכורים לכמויות. לגודל. ל"כמה נכנסו לבלוג שלי", וכו'.

    כל עוד זה לא ענין כלכלי (וטוב שהוא לא כלכלי) אני לא מבין מה זה חשוב אם אלף או 500 אלף איש
    קראו את הפוסט שלך.

    כמו שאני לא מבין מדוע דחוף לגלגלצ להיות מלכת הרייטינג ולשדר חרא מוזיקה בשביל זה, כשהיא תחנת רדיו ציבורית שאמורה לתמוך בתרבות הישראלית, ולא למכור ת'תחת בשביל רייטינג כמו ערוץ 2

  • עופר שני  On 06/11/2006 at 16:13

    והנה פוסט

    שהוא אישי

    וגם – מקצועי

    וגם – אחד שאת אוהבת

    וגם – הרבה תגובות

    ורייטינג בשמיים

    אם תשאלי אותי מדוע, אומר שמדובר בנושא המעניין את הקהל המסתובב אצלך בבלוג.

    לא כל פוסט הוא כזה, אבל תמיד כפי שכתבת נישאר לפחות עם ההתפתחות הרוחנית

    עופר-

  • איריס  On 07/11/2006 at 13:14

    לכבוד הוא לי. יש עבודה ?

    זה באמת פוסט מקצועי, רק להראות מה אני יכולה לעשות אם לא מרגיזים אותי.🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: