ויינט והאפולוגטיקה של הפשיעה

מכבסת ויינט

 

בפוסט קודם שחזרתי טוקבק ששלחתי לוויינט (בעקבות רשימה המיח"צת את נינו לוי מאלת"א) ועניינו הקשר שבין תרבות השוחד של אלת"א ובין יחסי העבודה במפעלים האלה. כדי לאפשר מסכת מורכבת של עבירות חמורות, שוחד בעיקר, נוצר מבנה של ארגון פשע בתוך המפעל. עובדים מסויימים "סומנו" כבלדרים לענייני שוחד, וחוסלו כדי לטשטש את הראיות, וגם כדי לאפשר לבכירים להנות מתקבולים עצומים ולא חוקיים. ("עשו לביתם" בעברית).

 

לאחר כמה שעות ירדתי לוויינט לבדוק מה קורה בפוסט הזה, ובינתיים הוא נעלם מהאינדקס, ובמקומו הופיעה אפולוגטיקה כללית של שוקי שטאובר, מדוע אי אפשר בלי לפשוע. ממש להזיל דמעות. שטאובר מסביר ש"קוסי פן טוטי", אלת"א והדומות לה פשוט מוכרחות לעשות כמו כולם אחרת יפסידו בתחרות על מכרזים. כלומר, בסדום תנהג כסדומאי, ואם תנאי התחרות מכתיבים למשל רצח המוני, נו, אז אין מה לעשות. כך בעצם טענו גם הנאצים במסכת ההגנה שלהם.

כמה דברים ששוקי ש. לא מתייחס אליהם – 1. האם סחר בנשק הוא גזירת טבע ? 2. מה ההשלכות על יחסי עובד מעביד בתוך ישראל ? 3. האם שוחד מסתכם במצלצלין מתחת לשולחן בלבד ?

 

על השאלה האחרונה אני יכולה לענות בעצמי. לא. שוחד לקניינים מושחתים של נשק בעולם השלישי, השני והראשון, כרוך גם בענינים אחרים, למשל סקס, למשל פדופיליה, למשל רצח. כל קנין ודרישותיו המיוחדות. האם שוקי ש. מוכן לתת דעתו איך מצליחה אלת"א לשרוד בשוק הפרוע של תחרות על מכרזים של עריצים מתועבים שרוצים פינוקים, לצד ה"קומיסיה" ? האם אז לפתע נעמד מנכ"ל אלת"א על רגליו האחוריות וזועק "לא עוד !".   ומי משלם על הצמיחה הזו בכלכלה ? ובכן, רמז, לא נינו לוי. אבל הוא והחברים שלו שכבר התרגלו לקני המידה של ה"שוק המלוכלך" הזה, בהחלט נהנים מן הפירות, בין מעל השולחן ובין מתחתיו. ואת מי שמפריע להם לחגוג, או "סיים את תפקידו", הם מזיזים באותן שיטות שהם כבר הפנימו, מקרב הלקוחות האנינים שלהם. 

השאלה הכי חשובה היא, מדוע וויינט טורח לכבס את הסיפור הזה ?  

 

 

רשת של ייצור ומכירת דרכונים ישראלים מזוייפים. כ"א ב 100,000 יורו.

בוא נעקוב אחרי העונש שיקבלו השובבים האלה. אם בכלל.

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: