העלילה מסתבכת ? לא ממש

 

 

סבר פלוצקר  מגיב לפרשת אלכסנדר, ומשיא לו עצה ידידותית וסולידית, לחזור מהר לאמריקה ולשתף פעולה עם "הבולדוג" האמריקאי. בתגובה, עונים כמה טוקבקים ש"הוא לא יודע מה הוא אומר", ומוסיפים כהנה וכהנה נימוקים. (כדאי לקרוא את הטובקבקים).

 

 הפרשה יכולה להזכיר קצת, למיטיבי זכור, את PROMIS ושורת הגוויות שלה, כולל ההשתלטות על התאגיד שהחזיק בזכויות המקוריות. נידמה לי שגם שם היו כל מיני כתבי אישום כאלה ואחרים שלא בדיוק שיקפו את האינטרסים האמיתיים שרצו שם מאחורי הקלעים.   גם רפי איתן שריין את עצמו באמצעות מדיניות חוץ עצמאית, כמו הברית עם קובה. נמיביה היא גם כן מדינה בשליטת מפלגה מרקסיסטית, ויש דמיון מסויים בטקטיקה בשני המקרים. נמיביה היא בעלת ברית של קובה וגם של לוב, אשר סייעו לה במלחמת העצמאות שלה נגד דרום אפריקה.   אך מאז התקופה של רפי איתן השתנו הרבה דברים, וגם העניינים ההם עברו "הפרטה", במקום עובדי שירות המדינה המתרוצצים בכיסוי מסובך בסגנון לה-קארה כדי לגנוב תוכנות של סוס טרויאני, יש חברות טכנולוגיה, ואפשר לעשות דברים בצורה שונה, כולם עובדי קבלן, ובמקרה הטוב הם פשוט קבלנים. 

 

עיר מקלט לשכירי חרב קפיטליסטים שסרחו  – רצוי מדינה קומוניסטית

 

יש איזו אירוניה דקה ובלתי נסתרת בכך שממשלת ישראל מסייעת לארצות הברית להשליט בעולם את הכלכלה הדורסנית שלה, ואף מוכרת לה בזול את הישראלים בתור שפני ניסוי, זונות, ועבדים לעת מצוא, אך כאשר תופסים את אחד הסרסורים שלה עם ידו בצנצנת, הוא ממהר להמלט לאיזו מדינה קומוניסטית ולכרות בריתות הגנה מוזרות, נגד הדוד סקאם עם פידל קסטרו ומועמר קדאפי וחבריהם. לשמחתם של הקומוניסטים האחרונים, ישראל עדיין צריכה כמה מדינות קטנות כאלה, בתור "עיר מקלט", כך שמידי פעם נוחת עליהם איזה מבול שפע מן השמיים, ממש מן מתוק, כולו מן ההפקר.

 

היתרון היחסי לפושעים הנמלטים מאמריקה במדינות כאלה הוא שכוחו של הריבון עדיין לא נקנה לחלוטין על ידי תאגידים ובעלי הון מסוגם. כלומר, אפשר לסגור עדיין עסקה מחייבת עם המדינה. בעוד שישראל, בעקבות "הברית עם אמריקה" ואנשים כמו קובי אלכסנדר שניסו להנות מהשיטה, היא היום בעצמה "עובד קבלן" עלוב של כמה קומפלקסים תעשייתיים (בעיקר נפט ונשק). זו הסיבה שאלכסנדר נאלץ כניראה לעזוב את ישראל לאחר שהבולשת הפדראלית רחרחה פה והבהירה שזה לא "יעבור" בשקט. מאחר שמדובר בעניינים עסקיים, ומאחורי הבולשת יש גם חברות ענק שישראל כולה בבעלותן, פחות או יותר, אין המדינה מסוגלת להגן על אזרח המבוקש על ידי הבוסים הגדולים. זו גם הסיבה שאני העליתי בעבר לכך שרפי איתן רץ לפוליטיקה ממיטת הפנסיה, כאשר הסיפור של פולארד קיבל תאוצה. עוד לא נשמע שהבולשת הפדראלית תחטוף למשל שר בקבינט של מדינה עצמאית, אך יש לשער שגם הטריק המחוכם הזה יעמוד רק פעם אחת במבחן המציאות ולא עוד. אם כי אלכסנדר עוד יכול לנסות איכשהו להתמנות כשר בממשלת ליברמן למשל…

 

האם אנשים כאלה לומדים משהו ? לא בדיוק. רפי איתן ניצל את המצוקה של "עובדי הקבלן" ישראלים ונכנס על הגב של זכויות גמלאים, ואז הוציא את המרצע והמשיך לרצוע את העבדים. אלכסנדר גם הוא לא ישב לקרוא טרקטטים במדעי המדינה, אלא ימשיך לנצל את השיטה פה, ושם ובנמיביה, כדי לקמבן לעצמו סידור יותר טוב. כל האירוניה החביבה הזו, על איגודי עובדים, מדינת לאום, וגלובליזציה תחמוק מעיניהם ותישאר כ"שמחת עניים" לעבדים, לענות בה את נפשם, ולהשכיח את הרעב.

 

 

 

 

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: