דרוש טיפול שורש

תעמולה ברשת

 

הראיון עם שלי יחימוביץ "בהארץ" של מוסף החג, מכה גלים קטנים ברשת, כאשר היא חושפת מה שהיה ברור לכל מי שעיניו בראשו כבר לפני הבחירות. נו טוב, אז התברר שהיא מרכז לאומני, שהתחפש ללוחמת למען המזרחים הדפוקים כדי לייצר ליין לקמפיין עבש של מפלגת העבודה. ברור שהיא תגייס לשם כך כמה סלח שבאתי משלה, ואלה צריכים לענות על הדרישות של קהל היעד שלה, כלמר להיות מזרחים משכילים עם ארומה מערבית, ובעלי משנה מבולבלת במיוחד, שילכו טוב עם הקפה בצפון תל אביב, כלומר, לא מזיעים מידי. ככה קיבלנו את קמפיין הגזזת אפילו עם שמץ קונספירציה לעניים. שלי רצה עם הכרטיס הזה, ונכנסה למקום טוב באמצע העבודה, שנכנסה למקום טוב באמצע קדימה. בקיצור, עוד אחת עשתה עליכם קופה, מה חדש.

 

היא עבדה יפה, קבלני קולות, איסוף "לכלוכים" מן השטח כדי שיהיה לה  במה לסחור עם אוספי הלכלוכים האחרים שמאכלסים את "הבית" (הכנסת, למי שאינו מבין), ולבסוף…בא הרגע האולמרטי האולמטיבי – החיוך של הנצחון על האנשים שהיא שבתה בקסמיה – "עבדתי עליכם". כמו בסיפור הילדים "בוא אלי פרפר נחמד", ישבנו לה על כף היד, אבל לא נעוף בחזרה, אלא לעזאזל.

 

"העוקץ", הוא אתר הבית של יחימוביץ, קיים דיון פוסט מורטם קטן ולא מעניין על האכזבה מפרץ, ועכשיו יעשו אותו דבר עם יחימוביץ, וימשיכו הלאה למכור אשליות לעניים. אפשר להריח את הכספים לקמפיין, יש להם ריח של הדויטשהבנק, לפי המסורת העתיקה של ה"סוציאליזם" המפא"יניקי, ויפה עקץ ארי שביט  את המרואיינת שלו, כאשר שאל אם היא מתכוונת להיות השמעון פרס הבא. אז מה יש לנו ? ממסד שלטוני עם ריח של גופרית (ע"ע- נאום השטן של צ'אבז) ו"אופוזיציה עממית" עם ריח של ציקלון ב. מה אומר לכם, בני עמי כפופי הגו ושחוחי הניצול ? שום דבר לא השתנה.

המפלגה הפופולארית ביותר, וזו שכוחה עומד בודאי להכפיל את עצמו ולשלשו, היא המפלגה שלי, כלומר ה"בלתי מזדהים" שאינם טורחים ללכת לקלפי. זה מסביר אולי גם חלק מההתלהמות האחרונה בביצה על אותו זמר אומלל שנבחר לספוג את הזעם, ג'קו אייזנברג. העובדה שהעמיד דברים על דיוקם, במיוחד בנושא הבחירות, סימנה אותו כאויב העם. הוא לא שמאלני, ולא ימני, הוא פשוט הדור הבא, וההמשך ההגיוני של מה שהותיר לו הדור הקודם. אבל את זה אסור להגיד בישראל, כיון שזו מהפכה אמיתית, לא שנור מהנאצים בוושינגטון ולא שנור והתרפסות בפני הנאצים האורגינלים, וגם לא המלצה להפוך לכנעני, ערבי או פלשתינאי (כפי שממליץ חלק מהשמאל המיואש באופן עקבי) ולכן דינו נגזר, כניראה שייאלצו אותו לגלות גם כן, כדי להטעימו לקח למי שרוצה להיות יהודי בארצו. למצער, יאלץ לאכול את דבריו בחזרה, או להכריז שהוא בלתי שפוי. ככה ייעשה ליהודי בעידן המתכת.

 

 

ובפרק הבא, מדוע חד"ש אינה ממריאה (או השמאל העקבי תקוע עדיין בקורי העכביש של הספין בפרשת וענונו)…

 

 

 

 

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חייש  On 24/09/2006 at 12:05

    מה הפלא שהמצב נראה כך. אחכה לפרק הבא כדי להבין למה.

  • איריס  On 24/09/2006 at 19:09

    חייש, חשוב לי לשמוע גם מה אתה חושב. כלומר, למי הצבעת ומה אתה מציע

  • חייש  On 24/09/2006 at 20:32

    ובדיוק בגלל זה אני מחכה לפרק הבא כדי לראות למה את לא עושה כמוני, בעצם.

  • הצועד בנעליו  On 24/09/2006 at 21:48

    מהמגזר האוכלוסייתי שאני משתייך אליו, נשבעתי לא לתת לו (וליורשיו) את ההנאה הזאת, ואני אעדיף לשים פתק ריק ולא להישאר בבית.
    אבל לא שמתי פתק לבן, אלא הצבעתי כמו חייש.

  • הצועד בנעליו  On 24/09/2006 at 21:50

    והחזיקה שני פתקים ביד, ובסוף עמדתי בהחלטתי שגם כתבתי עליה בבלוג, הוא רגע שעליו נתתי לעצמי נקודה בסיכום השנתי שלי.
    לא יודע לאן הייתי מוליך את החרפה לו התפתיתי.

  • איריס  On 24/09/2006 at 22:04

    הבטחתי לחזור עם פוסט , ואעשה זאת מייד כאשר אוכל בשובה ובנחת לנסח טענה עקרונית מן ההתנסות האישית.

    יתכן שההבדל היחידי ביננו פה בתגובות הוא המגדר והגיל, יתכן שזה גם הבדל מכריע אבל לא רק. בוא נזכור שאת המרק שאנחנו אוכלים עכשיו בישלו בשנות השמונים, כך שאת מה שזורעים עכשיו תאכלו אתם עוד רבע יובל, ואז תגידו..אה..מה היא כתבה אז ? אמ…מעניין, חבל שלא הפנמנו.

    אבל, בוא לא נקדים את המאוחר, גם כאן בבלוג, ונדבר אחרי הפוסט המובטח. שיעורי בית מומלצים, מקצת מכתביו של פיטר דייל סקוט, ואחרים הנזכרים אצלו שמצביעים על האירועים בארצות הברית בשנות השמונים (ממשל רייגן, וכמובן צ'ייני, רמספלד ובוש כאשר היו צעירים ) כסיבה ישירה למלחמת עירק ולמצב הנוכחי במזה"ת וכולל ישראל. כדאי גם לקרוא על אירןגייט שוב, פרשה ישנה, אבל מעניינת כולל ההקשר הישראלי שלה. ובאותו זמן בארץ חמדת, אירועים מוזרים שפשרם לא נודע עד היום. והשאלה העולה היא האם חד"ש במצב של דחק פוסט טראומתי מאז , כמו חלקים גדולים מעמישראל, ואם כן, מה עושים.

  • הצועד בנעליו  On 24/09/2006 at 22:09

    בגיל נראה לי שאנו לא כ"כ רחוקים.

  • איריס  On 24/09/2006 at 22:18

    ההתבטאות של רפול אינה מוכרת לי אבל לא אופתע אם אמר זאת מאחר שאחרי מותו סיפרה אלמנתו בראיון שהוא סבל מהפרעות נפשיות קשות מאד, סיוטים יום יומיים, אינסומניה וכל מיני דברים כמו דכאון וכולי שהוא סרב להודות בהם ואסר לדון בהם. אנשים מהסוג הזה רודפים אחרים המשקפים עבורם את החולשה של עצמם, אותה הם מנסים להרחיק.
    באשר לגילאים, בוא נשאיר את זה ככה

  • הצועד בנעליו  On 24/09/2006 at 22:28

    גם הגיש הצעת חוק בנושא, שקיבלה את קולם של חברי סיעתו (שכללה בין השאר את החמוד ההוא שמגיש כל שבוע ב88 שעה על הביטלס, ראש המועצה ההוא שקורא להחרים את ג'קו, ועוד איזה אחד שהיכה את אשתו) צומ"ת + אברהם פורז, אז עוד חבר מרץ.
    ובאמת זה היה מיותר בשבילו, כאשר מסתבר שהיה יכול פשוט לדאוג לעצור אותנו:
    http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=54112&blogcode=4872819

  • חייש  On 24/09/2006 at 22:47

    בפוסט-טראומה, אבל על כך בפוסט הבא שלך.
    צועד, למי רפול הציע לשלול זכות הצבעה?

  • הצועד בנעליו  On 25/09/2006 at 08:37
  • הצועד לקב"ן  On 25/09/2006 at 13:52

    גם לאלה ששוחררו עם פרופיל 21 בגלל בעיות נפשיות צריכה להיות זכות להצביע!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: