לסיכום המהומה האחרונה…

הבוז, לעולם שתקן הוא

 

 

"איני רוצה כלל לבוא וללמד כאן זכות על עצמי; זה ימים רבים שחדלתי ממנהג קל וחסר ערך זה של אדם מחוסר ניסיון; רצוני לאמר בפשטות, וזאת למען האחרים ולא למעני, הואיל ואני איני נתון עוד לפגעי החברה. כי זמן דרוש לו לאדם שירגיל עצמו עם המין האנושי כפי שנתעצב מידי הבצע והעמדת הפנים והיוהרה והפחד. פליאתו של צעיר עול ימים למראה חברה כל כך מלאכותית וכל כך מעושה, יותר משהיא מעידה על לב רשע, מעידה היא על לב טבעי ברגשו. מכל מקום, חברה זו אינה צריכה לחשוש מפניו : שהרי כובדה רב כל כך עלינו והשפעתה הנסתרת כל כך חזקה. שבמהרה היא צרה דמותנו לפי הדפוס הכללי. ואז אין אנו תמהים עוד אלא על פליאתנו הראשונה. וטוב לנו בצורה חדשה שלבשנו. כשם שאחרי הכל, סופנו לנשום לרווחה באולם של תיאטרון גדוש ומלא קהל, שעם כניסתנו כבדה בו נשימתנו. "

 

בנג'מין קונסטאן, אדולף

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אליה  ביום 21/06/2006 בשעה 10:20

    הייתי מסכמת ואומר משהו כזה:

    יותר מדי כוח גם כשהו מנוצל לכאורה למטרות טובות, מן הראוי שבעליו יעצור ויחשוב מה הוא עושה בו: מפרסם, מוחק, נוזף, אומר, מצווה, נותן, לוקח, מפרסם, חוסם… יותר מדי כוח אצל אדם אחד שיוהרתו לא מאפשרת לו להבין שיש אנשים שונים עם צרכים שונים, שהוא אינו מסוגל (וגם אינו צריך) להבין את הצרכים האלו, שצריך לשקול היטב היטב לפני שקופצים ומתערבים לכל אחד בחיים, ושלא אנחנו תמיד קובעים מידות.

    עצוב עצוב מאד
    והסיכום שלי היה אומר גם: יעשה נא כל אחד חשבון נפש ויחשוב פעמיים, גם לפני הפרסום הבדיעבדי והמחיקות הגורפות.
    לא יפה.
    הרבה כבוד שהיה בי כלפי חנן נגוז ונעלם.

  • אליה  ביום 26/06/2006 בשעה 05:58

    שאני בטוחה שקראתי אתמול
    שבה חנן טרח ללנקק לבלוג שמפרט דברים רבים ממה שהוא עצמו מחק?
    אני אשמח לשמוע למה

  • איריס  ביום 26/06/2006 בשעה 09:46

    ן לא היתה זו הזיה פרי דמיונך.
    אני מזכירה שוב, שפוסט ממוצע אצלי נשאר בערך 24 שעות
    וזה ממש לא אישי, למרות שאנשים בטוחים שזה נגדם

    אני מבינה שאת חולקת על ההחלטות שבצעו אנשי אינטרנט למחוק פוסטים ובלוגים. דעתי המלומדת גם היא נגד מחיקת פוסטים ובלוגים, וזו גם עמדת עו"ד חיים רביה המומחה בתחום.
    אך יש לסייג. כל שירות שניתן בחינם, בין היתר אכסון בלוג, מאפשר בדרך כלל לנותן השירות גם לא לתת את השירות, לא לתחזק ואולי גם למחוק ולצנזר במידה שהוא עושה זאת בתום לב (כמובן לא בזדון ובמטרה להתנכל ולפגוע בקנין הרוחני של הכותב). זו מגבלה של "ארוחת חינם" שכזו.

    אשמח לקרוא חוות דעת משפטית של חיים רביה למשל, על הענין הזה. לא מדובר רק בבלוגים אלא בהרבה שירותים שמוצעים "חינם" וכאשר מתבססים לפעמים על פרסום, ולפעמים הם באמת ללא הכנסה לנותן אותם. מה גדר חובותיו אם בכלל, כלפי המשתמש, ובפרט כלפי בלוגרים כאשר מדובר גם בחופש ביטוי במשמע.
    שאלות מרתקות, שעדיין צומחות ומקבלות מענה מן השטח.

    כמשפטנית ניראה לי שהסיפור שהיה ברשת סבל מחוסר ייעוץ משפטי (תמיד יש עודף משום מה) וחבל. אני יכולה לדמיין בלבד, שאדם ללא השכלה משפטית שאין לו איזה חבר להרים אליו טלפון לייעוץ חירום באמצע הלילה או בשבת, עלול לקבל פיק ברכיים מאיומים משפטיים מופרזים בדיבה, או דברים כאלה. כך עורכי דין מתפרנסים לא ??
    נגד עיניו עלולות לחלוף תרחישי זוועה של תביעות ענק שיסבכו אותו בפשיטת רגל לכל החיים והנה הוא מחטט בפחי זבל בככר העיר במקום איש תקשורת מצליח וחינני.

    אני, כמו הכלב בסיפור של קישון, כבר דוחפת לבד את הראש לפיפי וזורקת את עצמי החוצה. כלומר, מוחקת הרבה דברים לאחר שחצו מפלס מסויים של כניסות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: