משהו טעים, עם מעט סיכון סביבתי

 

פסוליה במקום פרוזק

 

נכנסתי לדיאטת בריאות, לא אפרט כרגע את מרכיביה, אך היא מדהימה, אם מישהו מחפש עצות בעניין מזון, בריאות, מצב רוח…נא לפנות באימייל, אני עכשיו בתוך המהלך של איסופי חומר, ניסיונות, והצלחות. מוכנה לשתף.בכל מקרה, אני מנסה כל מיני מתכונים כדי להוציא משממונם מזונות שדרושים לי ביניהם הרבה קטניות. וכך, הגעתי למתכון נחמד מאד הן בתור תבשיל/תוספת חמה והן בתור סלט קר, איך שרוצים. מדובר בשעועית הלבנה המוכרת. (מכאן הסיכון הסביבתי).

 

אז יאללה למעשה –

לילה לפני משרים בסיר מים גדול כוס שעועית לבנה. אחרי 24 שעות שוטפים ומסננים, ממלאים מים טריים בסיר ומרתיחים. שופכים את השעועית ומבשלים כך שעתיים.

מטגנים במחבת עם חמאה וקצת שמן זית, בצל לבן חתוך דק מאד, פלפל ירוק כנ"ל, וגזר למיטיבי לכת (לא חייבים). כאשר משחים קלות מסירים מהאש ושופכים לתוך תבנית פיירקס בגודל של כ 20 על 30.

מעל זה שופכים את השעועית המבושלת. על הכל שופכים את הרוטב הבא –

קופסא קטנה רסק עגבניות

חצי כוס קטשופ

שתי כפות חומץ

שתי כפות סוכר חום

כף מלח

רבע כוס מולסה או דבש או דבש תמרים

חרדל קצת

(מי שאוהב חריף יוסיף טבסקו)

ועוד כוס ממי הבישול של השעועית

מערבבים ושופכים על הכל. לא מכסים, מכניסים לתנור לשעה וחצי חום בינוני גבוה. אממממ…טעים מאד, גם קר, כאמור ובתור סלט קיצי אחר.

 

עצה לבעלי הפרעות אכילה ומלנכוליה

 

מי שתוקף אותה או אותו היצר לעשות שביתות רעב, בין בתור מחאה, או כדרך להיפטר ממשקל עודף, יש לי הצעה אחרת, שקיבלתי מחכם הודי בקליפורניה. את התענית הזו רצוי מאד להחליף באחרת, הרבה יותר מועילה אך לא פשוטה – "תענית דיבור". כלומר, להיכנס לשתיקה של יומיים שלושה, ולהעביר מסרים חיוניים בכתב.

ל"תענית הדיבור" יש מסורת יהודית עתיקה, בקרב קהילת יוצאי כורדיסטן הנודעים ביכולת קולינרית טובה. כניראה יש קשר בין הדברים. ומן ההמלצות למעשה.

שעת מחנך

 

ערכתי גוגל קצר על "תענית דיבור" ומצאתי שהאופנה כבר התגלתה, ובצפת כבר מנהיגים תעניות שתיקה קבועות. במקום אחר מצאתי שתענית דיבור אחת שקולה ל 65,000 תעניות אוכל (האם זה נמדד במעבדה ? חבל שלא מדובר על קלוריות ). אני לא בעניני יידישקייט, אבל כסקרנית לתרבות אני מוצאת בזה חיזוק לקשר שבין דיאטה לדיבורים. קודם כל, מבחינה ביולוגית מדובר באותו אבר, הפה, ולכן אפשר לשחק קצת עם האלמנטים האלה. את תענית השתיקה גיליתי לראשונה כאשר גרתי ב"נחלאות" בחלק שנקרא "הזכרונות" (אוי, כמה רלונטי למצבי הקיומי), ושייך לכורדים. מידי פעם היתה יד נעלמה מדביקה הודעות בסגנון הדתי עם גרפיקה גרועה וקיטשית וקצת שגיעות כתיב, הקוראות לציבור לכבד את התענית. לא ראיתי שם שמנים מידי או רזים מידי, והיחס שלהם למזון ואכילה היה חביב עלי.

מפגש שני היה לי בהר מדונה, אשרם הינדי בקליפורניה, בראשות גורו ותיק מאד המכונה כמו כולם באבאגי'. ייחודו של גורו זה היה בשתיקה שגזר על עצמו לפני כמעט עשרים שנה. הוא מתכתב קצת עם עוזריו ועם הציבור שבא להיוועץ בו. את זה הוא עושה על לוח קטן, כמו שילדים נושאים בגן, עם כמה גירים. כותב ומוחק.

התלמידים במקום התנסו בתעניות קצרות בהדרכתו, וספרו בשבחיה. גם הם ניראו די טוב מבחינת מזון ובריאות.

 בעולם המערבי הפסיכולוגיסטי נוהגים לראות בתענית דיבור סוג של נוירוזה, ויש לזה אפילו שם מזרה אימה "מוטיזם היסטרי". אמת נכון, לעיתים שתיקה שלא במקומה וללא הקשר תרבותי נכון היא תסמין מדאיג (כך למשל, שימוש לא מושכל בסמי הזיה, כמו אסקטזי או אל.אס.די, עלול לגרום למוטיזם היסטרי), ולכן, מומלץ להתמיד בפסוליה במקום בתרופות, סמים, או דיבורים שלא יובילו לשום דבר טוב.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יואב  On 18/06/2006 at 14:01

    במקום כל הבוחלטרייה של להשרות שעות וכל זה ובסוף להוסיף רסק עגבניות, פשוט תקני שימורי שעועית לבנה ברסק עגבניות. יוצא לא פחות טעים, אחרי שמתגברים על הרתיעה הראשונית של לאכול שעועית מקופסא.

    דרך אגב, גם מרק שעועית אפשר לעשות מהקופסא הזאת בצ'יק צאק. עם קצת תוספות מגוונות ויוצא גם טעים מאד.

    חוץ מזה, הדרך היחידה !!!! פשוט היחידה באופן אולטימטיבי להוריד קלוריות זה לאכול פחות …(:

    היום אני יכול לצחוק כי זאת התורנות של הנוער להכין צהריים. מקסימום אפתח קופסת שעועית ברסק עגבניות …(:

  • איריס  On 18/06/2006 at 14:33

    יואב איבדת הרבה נקודות בטוקבק הזה. שקול את עמדתך.
    שימורים זה לא טוב. רק כאשר חייבים וגם אז לא. יש מקרים שכמעט אין ברירה רסק למשל, למרות שיש גם בזכוכית ועדיף, או טונה, אבל שעועית ? מה קשה ? שמים במים, וההבדל לדעתי ניכר. נכון שמעבר לים, חובבי הצילי והפסוליה נוהגים לבשל עם שעועית מקופסא, אבל חלק מהדיאטה הזו כרוכה גם בצמצום עד כדי ויתור על השימורים. ההסברים בפעם אחרת.
    אגב, הדיאטה אינה מיועדת בעיקר להורדת משקל, זו תוצאת לואי, אני לא בקטע של משקל ורואים עלי את זה. הרעיון הוא תחליף לפרוזק, כתבתי לעיל, וגם בריאות הגוף והנפש. מי שמאד חשוב לו או לה המשקל, כדאי לבדוק למה, אם המדובר בבעיות תדמית, אז אין לי מה לאמר, אני לא בסיפור הזה. אם זה לא נעים לגוף, אז הדיאטה תעזור גם לזה.

  • ה.ר.  On 19/06/2006 at 16:07

    לוקחים כוס עדשים ירוקות ומשרים במים
    לפחות שעתיים .

    לאחר מכן מבשלים את העדשים במים עד שהם מתרככים.

    מקררים, שמים בקערה, מוסיפים עגבניה קצוצה דק (לאחר שמרוקנים את הגרעינים), גזר קצוץ דק, אפשר מלפפון, הרבה כוסברה קצוצה ופטרוזיליה.

    מוסיפים כף שמן זית והרבה לימון

    אוכלים ונהנים

  • איריס  On 19/06/2006 at 22:53

    אנסה ואדווח בקרוב. אני רואה שיש מבחר של עדשים מכל מיני צבעים. אני משתמשת בפשוטות החום-ירוק, יש הכתומות החצויות ובשוק לוינסקי עוד כמה סוגים אקזוטיים. מה הניסיון עם הסוגים השונים ?

    לצערי אני מאד לא אוהבת את ה"מונג" ההודיות, שמככבדות בהרבה מתכונים. זה גם לא טעים לי וגם כבד לי מידי בבטן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: