טוקבקיסטים אנונימיים

 

 

זהו, נשברתי. ישנה טוקבקיסטית בשם "הגר" (מגיבה תמיד בהארץ) בעלת כושר ביטוי ועברית לא שגרתית. גם מי שאינו מסכים עם התוכן, חייב להתפעל מן הלשון העזה. אני מביאה את הטוקבק האחרון שלה, מהיום.

 

 

שם השולח: הגר
עיר:
כתובת דוא"ל:
כותרת התגובה: תמרור אזהרה או, במקום השמטה מכוונת לציין: "מודעה פירסומית" (חלקi)
קל להבין מדוע גייס השב"כ את עמוס הראל לדבררו. נהיר מכך מדוע בחר השב"כ דוקא במוסף "הארץ" לנהל תעמולה יחצנית בעבורו. במובחן ממג"ב, שב"ס ואף צה"ל השב"כ הוא גוף לאנשים "חושבים". ליבראלים, משכילים. בדיוק כמוך בדיוק כמונו. אותו חיוך, אותה בלורית שיער, אותו חתך סוציו-אקונומי. הבחירה ב"הארץ" מבאטת את הבידול והאבחנה בין פשוטי העם מהמשטרה, צבא ועוד לבין המורמים מעם, ה"חכמים" "מתוחכמים" ו"משכילים". עובדה את תאריהם ה"אקדמיים" קונים עובר לסוחר, על-חשבון הציבור, משאביו וצרכיו, בוגרי 12 שנות בטלה בכיתה ג` מהשב"כ, באוניברסיטות (בעיקר בר-אילן עם כוונה מצמררת להשתלטות עויינת והזניה גם של האוניברסיטה העברית). בעוד שלפועלים בזוגות (אחת קוראת, השני כותב) ממשטרת ישראל, שב"ס, מג"ב קונה הציבור וממן תעודות מאוניברסיטת קיממברידג`-לטביה ואוקספורד-דרבי (שאלו את ד"ר (בדימוס) סוזי בן-ברוך, ד"ר מאיר גלבוע ויתר משכלי משטרת ישראל שזכו בתואר שלישי על כי הוכיחו יכולת לקרוא ברציפות וללא שגיאות 10!!! אותיות עברית – כל הכבוד!).

אלא שלא. עצם הפרסום וחשיפת אנשי השב"כ מבורכת. היא חושפת את הגוף ואנשיו באור אמיתי. קולע הוא תיאורו של ד"ר אחמד טיבי אשר הסביר שהשב"כ הילך אימים על הפלשתינים. נקשרו בו אגדות ויכולות מופלאות על אף עדויות פה ושם על טיפשות, כסילות יהירות והתנשאות. למרות הכל המיתוס היה חזק מכל והילך אימים עד שיתוק. לדברי ד"ר טיבי עם החשפות אנשי שב"כ ומוסד ובעיקר, פניית ראשיהם לפוליטיקה או לעסקים, בגופים גדולים וחשופים, נחשפה ערוות השב"כ, פג הקסם והועם האור. אכן הגאון גדעון אבן (החכמים) עזרא, מר עזרא שביט או דני יתום מוכחים ומתקפים משנה תוקף, את דבריו הנכוחים של ד"ר טיבי.

מאחר שמר הראל לא ציין ש"כתבתו" הינה שיווקית-יחצנית שומה להעמיד עובדות על דיוקן. לו למען אמת בפרסום. ליתר דיוק: "אמת בפרסומת."

מארגון קטן וחשאי הפך השב"כ לגוף ענק בעל תקציבי עתק, אלפי משרות מיותרות ונכסים מנקרי עיניים הבנויי על הקרקעות היקרות בישראל. רוב כוחו ומנינו בא מקרב קציני צה"ל. קרי ציבור מתנחל, דתיים (לרבות, לשעבר) לאומיים ולאומיים בכלל. בעוד שיחידות ה"עילית" של מג"ב קולטות מהגרים (ובני מהגרים), הרי שהשב"כ קולט ותיקים. רבים מהם בני התנחלויות שספגו מבית עויינות לאחר ושנאה לזר ולערבי.

מתגייסים אלו מביאים עמם לשב"כ את המשאב החשוב ביותר. מבחינתם הפלשתיני הוא שקוף. כשם שהפלשתיני נחשב לפחות מעפר הארץ על-פי דוברי הזויי פטריית הקוק המתנחלת כך בעיני השב"כ, אין מדובר באדם בעל רצונות, רגשות צרכים ומאוויים. כעולה מכתבת היחצנות, כל עוד מדובר באוביקט שניתן להשתמש בו (ואח"כ לזרוק כמובן – ע"ע דהניה לאחרונה ועוד) לסחוט ממנו מידע – גם בעינויים קשים – יש בו תועלת. ברם, לאדם אין כל ערך כסוביקט, על-פי פלצות תפישת השב"כ והשטנים בדמות אדם, שפועלים מטעמו.

(המשך בתגובה הבאה)

 

המשך:

"תיחכום" השב"כ היחצני שבכתבה מכסה על אמת כואבת. הלא במידע מדוייק אין צורך לעצור כפרים שלמים (למצער, "גברים מכפרים שלמים") או לחסום במחסומי משטרה, מליוני שעות עבודה, חדשות לבקרים, בכל רחבי הארץ. כשלון השב"כ שיוצא במעצרים מתוקשרים שתמיד מולידים עכבר (ע"ע פחימה, רופא השיניים מהגליל ועוד). תרבות השקר ובידוי ראיות (נאפסו, מרדכי) וגם ריצוץ גולגלות שבויים כפותים היתה ועודנה לחם חוקם של מפלצות השב"כ. אלו שעינוי האחרת, סבל הזולת ומחיקת צלם מקורם עושרם – הרב ומוגזם להחריד נוכח דלות כישוריהם ויכולותיהם – וגם אושרם, להפיק הנאה חולנית מעינויים (ע"ע ג`ורג`, ע"ע שני השבויים הכפותים שהומתו בעינויים במחנה הריכוז השב"כי שהיה בכלא עזה). וכי מספקת הכתבה נתוני עלות-תועלת? וכי פרט ליהללך פיך שבמודעת הפרסומת מטעם הראל ניתנים נתונים המאפשרים לשפוט באיזה מחירים הושגו אותם הישגים – "הישגים" כזכור רק מפי דוברים מטעם. מה עלות הטכנולוגיה והאמצעים שמועתרת על השב"כ ומרקזיו על חשבון סל התרופות והזקנה שעדיין גוססת בנהריה ובלבד שאבו צ`ופצ`יק (הקרדיט למערכון המצויין של החמישיה הקאמרית) יהנה ממשכורת עתק, רכב ותנאי פאר להחריד בתוספת, מיטב משחקי הטכנולוגיה. האם מוסרת הכתבה עד כמה עמוקה שליטת מפלצות השב"כ בחיהם של שרידי שארית פליטת קורבנות הכיבוש? האם נאמר לציבור למשל שהעברת גופה לצורך קבורה מירדן לג`נין, דרך מעבר אלבני, כרוכה במפגש בלתי-נמנע עם מפלצת שב"כ בנסיונות לסחוט מידע ולשיתוף פעולה? האם עוסקת הכתבה בקשר שבין המנהל האזרחי בשטחי הכיבוש לבין השב"כ וההזקקות שבין שני (אכן שני?) אלו לכל צעד ושעל בחיי כל פרט משארית פליטת קורבנות הכיבוש ופשעיו? וכי מדוע אין איזכור בכתבה לדו"ח קרפ וליבוביץ` (מטעם ובשם משרד המשפטים) אשר עוד בשנות ה-80 קבעו כי דרכי הפעולה של השב"כ בשטחים מושתתות על פסול מוסרי ומשחית של "מוסרים ומלשינים". לרוב, באמצעות סחיטה או הדחה של אנשים נורמטיביים ולחלופין, הקלה עם פושעים מסוכנים שבחולשתם נשבו והסכמו למכור נשמתם לשטן השב"כ. האם עמדתו של ראש הממשלה לשעבר מר בגין המנוח בדבר עצם הצורך והנחיצות בשב"כ במציאות הישראלית אוזכר בכתבה הכביכול עיתונאית? האם קיבל הציבור מידע או אף רמז אודות תוצאות ההשחתה (עניניהם הכספיים האישיים של ראשי השב"כ בהשקעות בשטחים – גינוסר, בקזינו יריחו; חסון, בעסקי דלק; פרי, בבורסה בשכם ועוד ועוד)?

בעיקר לא שואלת הכתבה את שאלת האולגרכיה המתחייבת. כגוף עתיר תקציבים. כמי שיותר ויותר מראשיו שולטים בפוליטקה הישראלית האם קונצפציית הגוף נבחנה? האם העלה הכותב הרהור אודות ההכרח הקיומי לגוף ולאנשיו להלך אימים לחרחר מלחמה ולשפוך דם שני הצדדים לנצח למען ימשיך אבו-צ`ופצ`יק דל הכישורים והיכולות להעשיר את חשבון הבנק של משפחתו ולהתרווח במכונית המנהלים על-חשבון הציבור צרכיו האמיתיים וסדר יומו? האם חשאיות הגוף וההיסטוריה – עתירת שקרים, בידוי ראיות, רצח ועינוי גם חפים מפשע – אינה שדה של אורות אדומים שמחייב עיתונאי לא להתעלם ממנו? האם מכוונת היא השמטת ההכרח ההשוואתי שמתבקש לגופים בעלי פונקציה דומה בעולם (שנעלמים יותר ויותר. ע"ע סקוריטטה, שטאזי, K.G.B ועוד) על האיזונים והבלמים האינהרנטיים לגופים אלו ופוטנציאל השחתתם להזיק?

חבל שגם מר הראל ו"הארץ" מכרו נפשם לשטן השב"כ.

 

 

 

 

 

 

 

מציעה מאד לפתוח בלוג ובו ארכיון טוקבקים למען אלה שלא מספיקים לעיין בכל האתרים המרכזיים כל יום.

הגר, פאנופטיקון, יגאל כהן, ורבים ואלה רק מעטים מן הכשרונות שהופכים את הקריאה המדכאה בחדשות לחגיגה של שנינות, הומור, ונחמה.  

 

 

רוצה לקבל עדכונים שוטפים מן האתר ? הצטרפ/י לרשימת המנויים,כאן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יוסי כ.  On 20/05/2006 at 19:32

    מה את בדיוק רוצה להגיד בזה? שישנם כמה טוקבקיסטים רהוטים שיודעים לבקר את השב"כ גם מבלי להשתמש בנאצות? והרי אפשר להביא תגובה רהוטה לא פחות מפי אלה שמתנגדים לדעתה של אותה הגר.

    אם הרעיון הוא שצריך לקרוא באדיקות את הטוקבקים כדי לבור את המוץ מן התבן, שיהיה לך בהצלחה. אותי זה מעייף יותר מדי. יש גבול לכמות השטויות שאדם סביר יכול לעכל בזמן מוגבל.

  • איריס  On 20/05/2006 at 19:47

    זהו בדיוק, כדי לא לבזבז זמן על המוץ והתבן, הייתי שמחה אם היה בלוג שמרכז את הטוקבקים של הכוכבים ששווה להתאמץ בשבילם ודבריהם נעלמים ביחד עם הפוסט.

    "הגר" לא כותבת רק על השב"כ זה במקרה מה שהיה היום, אלא על ההשכלה הגבוהה בעיקר, ועוד כמה עניינים. לדעתי, יכולת ההתבטאות שלה וההמצאות הלשוניות ראויות לתיעוד ואיסוף, יש שם כמה נכסי צאן שיישארו איתנו אחרי שהנושאים עצמם יעלמו. היא רק דוגמא, ישנו גם יגאל כהן, ימני דוקא, שהמציא שפה חדשה, לדעתי, וחבל שאין לו בלוג, אם כי דעותיו רחוקות מאד משלי ומשל הגר, ודאי לגבי השב"כ.
    בכל מקרה, ביטויים כמו "האטד" "שומר הברים" אבו צופציק ואבן (החכמים)עזרא או המרכז לשווארמה ועמבה בינתחומי, הצליחו להפיג אצלי לפחות את הדכדוך מן החדשות. בניגוד לעמישראל השפוף, מסתבר שדוקא העברית חיה ובועטת חזרה.

  • קורינה  On 20/05/2006 at 20:41

    אם ירצה וימצא לו הזמן לכך – אולי במסגרת הוובסטר.

  • הצועד בנעליו  On 20/05/2006 at 20:52

    אצלי האתר שולח אותי בשעה האחרונה ל404, כך שבזכותך ראיתי את התגובה.

    ובסילוק הקרוק ננוחם.

    הצועד האוריגינל!

  • דוד שליט  On 20/05/2006 at 21:11

    אם היא כזאת מוכשרת, למה להרחיקה לליגה למקומות עבודה? שתשחק בליגת-על של הכותבים. פה, אולי? ובעניין הארץ, ההיסחפות הזאת – 'הארץ מכר את נשמתו לשב"כ'. נו באמת. להארץ יש לפחות שניים שאני מכיר, צבי בראל וראובן פדהצור, שבאו מתוך המערכת הבטחונית, והם (וכמובן אחרים שם)מבקרים חריפים וסרקסטיים של הבטחוניזם הישראלי

  • איריס  On 20/05/2006 at 21:16

    ישוכפל חנן לאלתר !

    הייתי עושה בעצמי, אבל צריך ספונסור, אולי האקדמיה לעברית ? חה חה

    צועד, אתה מעמודי התווך של הזאנר, אבל לפחות במקרה שלך יש בלוג לרפרנס חוזר. נכון יגאל כהן מבוזבז ? בלוגר מלידה המשחית זמנו על הפוליטיקה המקומית של רחובות. נו מילא. עוד קורבן של הציונות.

    🙂

  • הצועד בנעליו  On 20/05/2006 at 22:36

    בהחלט מבוזבז. אבל לפחות הוא מרחובות, ולא מראשון שטוקבקאי מזג האויר עשו ממנה עפר ושתן.

    אגב, גם דורון רוזנבלום העלה עכשיו התייחסות: "וידויו של בולס הבתולין 32"
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?contrassID=1&subContrassID=5&sbSubContrassID=0&itemNo=717114

  • איריס  On 21/05/2006 at 09:42

    שני הכתבים שהזכרת הם עדיין בבחינת "יורים ובוכים" שהוא ז'אנר ישראלי די לעוס ומעצבן. הגר מביאה קול אחר לחלוטין, שאין לו ייצוג כמעט בכלל בתקשורת המרכזית או בכלל, אך הוא חיוני מאד. ואני לא אובייקטיבית בעניין הזה.
    כמובן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: