נרקומנים אנונימיים

 

אָמַרְתִּי לְאִמָּא הִיטְלֵר

עוֹשֶׂה עלינוּ נִסּוּיִם חָפְשִׁי

הִזְמִינָה פְּסִיכִיאָטֵר
כִּמְעַט לָקְחוּ אוֹתִי בַּנַּיֶּדֶת לאברבנאל
וְאִמָּא הָיְתָה בֶּטַח לוֹקַחַת אֶת הנֵכוּת
וּמַפְקִידָה לה בְּבַנְק הַפּוֹעֲלִים
(אוצר החייל, במקרה דנן)
וּמְרַחֶמֶת עַל עָצְמָה
כְּמוֹ שֶׁאוֹהֶבֶת

כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה כְּבָר עִם בָּנוֹת כְּאלה
מוֹכֶרֶת כּלי(ונ)וֹת
 
כֻּלָּם צִקְצְקו, דּומָה לְיוֹנָה זו -ֹ
הָלְכָה עִם הַחַיִּים גֶּשֶׁר אֶחָד רָחוֹק מדי

עַל מעבורות
וְגֶרְמָנִים –
נוֹסַעַת בְּטִיּוּל סוֹדי שָׁרַק הִיא,
וְהַמּוֹסָד מַכִּירִים ;
גִּבּוֹרִים אלמוניים שֶׁל הֲביוב הַקּוֹלֶקְטִיבִי –
הֲרֵי מישהו צָרִיךְ לפְתֹחַ אֶת הַג'וֹרָה
 
אָמַרְתִּי לְאִמָּא תַּזְמִינִי אִינסטלטור 
  
בְּסָךְ הַכֹּל רָצִיתִי לָדַעַת מַה קָּרָה אָז עִם ישו
וְאַחֲרֵי כֵּן באושוויץ
וְאַחֲרֵי כֵּן נאס"א ובוש.

עַכְשָׁו אֲנִי מכורה לְזֶה
צָרִיךְ תָּכְנִית גְּמִילָה –
נרקומנים אנונימיים אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה
 
 
הזכויות שמורות למחברת, יפו 9.2004

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.
%d בלוגרים אהבו את זה: