מפגשים מן הסוג השלישי…

 

החור השלישי…

 

סערה קלה מתרחשת בקשר לרצח רבין, ותעלומת הקונספירציה. זה התחיל עם בארי חמיש (שאל האתר שלו הופניתי על ידי חברי אתר מחו"ל, לא יהודי), שהגדיל את עוצמת הפרסום בנושא הזה, והפנה אצבע מאשימה לעבר ש.פרס, והמשיך ב"עשור למאסר עמיר", ושורה של אירועים שאמנם לא ניראים קשורים במבט ראשון, אך אולי מבטאים מהלכים מאחורי הקלעים (שינוי ההלכה בדבר "משפט חוזר" שפסק אהרון ברק לא מזמן, למשל, והלחץ הכללי על בית המשפט לאחרונה) ועוד. השבוע פורסמו עוד כמה כתבות בנושא, והיום, נמסר שישודר סרט בערוץ 2 על "החור השלישי" בבגדיו של רבין.

אודה על האמת, מן היום הראשון של ההתנקשות הזו, היתה לי תחושה לא נוחה אך לא היה לי שום מושג מה מנסים להסתיר, וגם לא ניסיתי לפענח זאת אפילו כשעשוע לשעות הפנאי. כמו כל עמישראל סברתי שהסרטון של קמפנר חשוד ומחשיד, בעיקר את חברת החדשות, וזינקתי ביחד עם כולם כאשר אברמוביץ בישר בחיוך על "שמפניה" בחדשות מבט.

לפני כשנה, כאשר האגודה לזכויות האזרח נרתמה לפתע לייצג את האסיר המפורסם ביותר, במאבקים עקרוניים נגד שב"ס, הרמתי עוד גבה, כיון שארגון זה מצטרף למאבקים רק כאשר יש אישור"מגבוה". אך שוב, לא ברור מה היו המניעים.

והנה, לפני זמן מה צוטט ש.פרס כמי שהמליץ לאשפז את מפיצי הקונספירציה.כרמי גילון המליץ להוציא להורג אנשים כמו עמיר, "כפי שעושים למחבל". על שתי האמרות האלה, יש להודות לבארי חמיש וחבריו, כיון שרק הם מסוגלים לגרום לאמת לצאת מפיהם של אנשים שבדרך כלל מחושבים מאד. מבלי לקבוע כל עמדה על הרצח, ובאמת לדעתי מבלי לקרוא את הפרטיכלים, פסק הדין ודו"ח שמגר רצוי מאד לא להגיע למסקנות חפוזות, אני חושבת שנעשה דבר חשוב בעצם חשיפת הלכי המחשבה של שני אנשים בכירים מאד בישראל. אמרתו של פרס חושפת את האופן שבאמצעותו הוא מתמודד עם "חופש הביטוי" (אדם שלא שלח כבר כמה וכמה אנשים ל"אשפוז" מטעמים פוליטיים לא יתבטא כפי שהוא פלט). אמרתו של כרמי גילון חושפת את ערוותו בתחום החוק הבינלאומי על פשעי מלחמה (העובדה שלדעתו מוסכם על כולנו שאפשר לרצוח מחבלים שנתפסו חיים; וכן, עמדותיו על זכויות נאשם בסיסיות (או העדרן) של אזרחים יהודים בישראל). שני האישים האלה, מוטב שיסולקו בכל מקרה ומהר מן הזירה הציבורית, ויקחו אתם את הלכי הרוח היהירים שהם מבטאים. (כאן, דוגמא לטיפול אחר בשמועות).

2.

כמה לאומ(נ)י הוא בנק לאומי

 

לפני שלוש שנים נסעתי לחו"ל, ודאגתי להשאיר את חשבוני בבנק לאומי לישראל סניף ככר המדינה ריק, אך מאופס. כמו כן, הותרתי בידי הסניף כתובת, יפוי כוח, ועורך דין אליו אפשר לפנות בשעת הצורך. במשך השהות שם לא שמעתי מן הבנק דבר במשך שלוש שנים, אך מספר חודשים לאחר שצנחתי לארץ, קיבלתי הודעה זעופה שאני חייבת לסניף עשרים ושבעה אלף ש"ח. לא פחות. בטרם הוברר הנושא העביר הסניף את הטיפול לעורך דין, המתפרנס יפה מגביית חובות עבור הבנק.

שנה עברה מאז, ועקב בירור ממצה, המיר הבנק את הטענה, לאחר שנמצאו משיכות ללא הסבר (ללא הסבר, הכוונה שלטענתם המסלקה "לא מוצאת" את האסמכתא), הסתפק הבנק בדרישה של 14,000 ש"ח שהם משיכות שאין עליהן מחלוקת. דא עקא שבין לבין, הבנק ביטל כרטיסי אשראי, ועשה קולות כאילו מדובר בפושע נמלט, כלומר לפחות הסקנדל של קלבמרקט.

בניסיון להגיע להסדר כלשהו, התמהמהתי בבירור נוסף של היווצרות החוב, ולפתע נחת בביתי בחור צעיר ומסר לי תביעה משפטית (זו עומדת אי שם באמצע בין גרסאותיו השונות של הבנק, על 19,000 ש"ח) בסדר דין מקוצר. עיון מהיר במסמך גילה שהבנק הגיש אותה כבר במרץ, ובמשך כל המגעים איתי "שכח" לציין כי כבר תבע. לבית המשפט נמסר בשבועה כי נשלחו התראות במכתב רשום. אך עיון מדוקדק בהתראות מגלה שהן נשלחו לכתובתי הקודמת אף שהבנק ידע מאז שחזרתי את כתובתי החדשה, מספרי הטלפון וכל המידע הדרוש, במכתבים ששלחתי לרוב ואף נפגשתי עם נציגיו כמה פעמים.

המסירה בוצעה באופן תמוה, כאשר הפקיד טוען שהוא "שליח בית המשפט", אך בית המשפט טוען שלא הוא שלח אלא עורך הדין. עורך הדין אומר לי בשיחת טלפון ממוסמכת, שזה לא הוא, אלא בית המשפט שלח. והעיתוי ? ששה חודשים אחרי הגשת התביעה ובדיוק כאשר הבנק מנסה לסחוט ממני חתימה על ויתור מהגשת תלונות במשטרה ? העיתוי הוא מקרי, טוען עורך הדין. אני לא התערבתי בתיק המשפטי מאז מרץ. "באמת מפתיע" הוא אומר בתמימות "שלקח לבית המשפט חצי שנה לבצע מסירה". באמת מפתיע.

"כאזרחים, אמר שנדר, אנו ניצבים מול חברה, שהעבריינות הפכה בה למאפיין חברתי .העלמת מיסים נחשבת נושא לשיחות סלון, בנייה בלתי חוקית נחשבת כמהלך סביר – כהימור עיסקי הראוי להערכה, וכל זאת עוד לפני שנגענו בכלל בעבירות הפליליות האלימות, שאנו נוטים לקרוא להן 'הפשיעה החמורה'. מכאן קצרה הדרך לעבריינות הקשה, ארגוני הפשיעה מחד והעבריינות שברחוב מאידך". היום, פרקליט המדינה.

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-84453-00.html?tag=14-44-55

 

 

השיטה

בנק לאומי יכול להעביר את האחים אלפרון קורס מזורז בהלכות גבייה אפורה. להערכתי מדובר בשיטה. עורך הדין מגיש תביעה "רדומה" ללא מסירה כדין, ואז מנהל הבנק בעצלתיים מו"מ שבו הוא עובד בשיטת "מצליח". סכומים שנמשכו מהחשבון שלא כדין, או ריביות נשך לא חוקיות, יישארו בחוב "הקצוב" (כך מצהיר בשבועה עורך הדין בשם הבנק) אלא אם כן הלקוח העירני יעלה עליהם וידרוש תיקון. לקראת סוף התהליך המזרח תיכוני, כאשר הבנק רוצה ללחוץ על סיום, נשלפת התביעה הרדומה ונוחתת על הלקוח, ללא התרעה, ותוך יצירת אפקט פסיכולוגי מרשים של מאפיה. את המסירה מלווים שורה של איומים מטעם משרד עורך הדין "אנחנו יכולים לעשות כל מיני דברים, גם אם לא כתוב בחוק." לשאלה מה למשל ? תשובה מיסתורית "כל מיני דברים. אני לא צריכה למסור לך, ואני גם יכולה לנהל אתך עכשיו מו"מ להסדר ותוך כדי זה ללכת לעקל בלי להגיד לך, למשוך אותך סתם." האמנם ? בזמני, כאשר למדתי ולימדתי משפטים, היה דבר שמכונה תום לב במו"מ. כניראה שבעשר השנים האחרונות הוא, ביחד עם הוראות החוק בדבר מסירה כדין והתרעה כחוק, נמחק מספר החוקים של בנק לאומי. 

 

החטא ועונשו

היום שובתים סניפי בנק לאומי, בהתרעה נגד פגיעה בזכויותיהם עקב הפרטה.  העובדים דורשים "מענק הפרטה" בסך חמישים אלף ש"ח, כפי שקיבלו עובדי דיסקונט. אין ספק שיש צדק בטענותיהם, שכן נמנע מהם משום מה לקחת במישרין אל הכיס את הכסף שהם "גו(נ)בים" מנפקדים, ניצולי שואה לא עירניים, וזקנות סניליות. אכן, לא יפה מצד הבנק והאוצר, לגזול מן העובדים המסורים את האחוזים המגיעים להם מן הכסף שהשיגו בעצמם ברוב תושיה. ניראה לי שהתנהלות העובדים מעלה את ערך הבנק בהפרטה, ואת ערך ההצעות שיוגשו במכרז בעוד שבועיים. לו אני איש עסקים סיני, הייתי קונה מייד את הבנק שבו העובדים הם בעלי מוסר עבודה כה גבוה. מגיע להם מענק הפרטה, וגם בונוס מן הרוכש העתידי שיעשה את עסקת חייו. אני ממליצה באופן אישי גם על עורך הדין הזה, לדעתי הוא נכס שעל הקונה לשלם עבורו בנפרד.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • פיקו  On 01/11/2005 at 10:44

    הקונספירציה של רצח רבין היא קשקוש אחד גדול, ותמיד הייתה כזאת. בדיוק כמו תיאוריות הקונספירציה של קנדי, הנדריקס, לנון, אלביס, פול מקרטני והבונים החופשיים.

    יגאל עמיר ירה. במשך 10 שנים לא הייתה לו בעייה להודות שהוא ירה. ופתאום, במקרה באותו זמן כמו יוזמת השחרור המצוצה שלו והנישואים הפיקטיביים, הוא טוען שבמעמקי התא המבודד שלו הוא "קיבל מידע" על יורה אחר? ממי, הקדוש ברוך הוא?

    די, נו. הקשקוש הזה מגוחך.

  • יואב  On 01/11/2005 at 11:30

    אין ספק שמשהו רקוב מאד בממלכת החוק שלנו.
    אני צועק על זה באתר שלי כבר די הרבה זמן אבל בדרך כלל מקבל התיחסויות כאילו הייתי נגוע באיזו מחלה ממארת.
    אז מה לעזאזל עושים עם זה?
    איך אפשר לעצור את הדבר הזה לפני שהוא אוכל אותנו?
    זה לא רק עם הבנק. זה כמעט בכל תחום. איך נלחמים בצרה הזאת זאת אחת השאלות המרכזיות שאין מי שיציע אפילו פתרון.

  • איריס  On 01/11/2005 at 11:45

    כן, קראתי את הפוסטים שלך בנושאים האלה, תמשיך זה חשוב יותר מהכל, אפילו יותר מרצח רבין המתוקשר.
    איך פותרים ? אה….קשה קשה.
    זו כבר שחיתות מופנמת אנדמית ולכן התגובות הלא סימפטיות מקוראים מסויימים החשים מאויימים. זה מה שנקרא כאשר שחיתות הופכת לנורמה. לדעתי צריך להמשיך לפרסם, וגם לא להניח לבתי המשפט, הם בכל זאת חוליה בעלת רגישות וחולשה, במיוחד בימים אלה. גיליתי גם שהמשטרה, שאין לה הרבה סימפטיה בתקשורת, היא דוקא קשובה לרמאויות המורכבות האלה. לפחות בשני המקרים שאני נתקלתי בתופעה, וכאשר סחבתי עצמי לתחנה, מקבלי התלונה הבינו מייד את התרגיל והתגייסו לעזור. כמובן, לא תמיד הם יכולים לעשות יותר מידי, תלוי במי ובמה מדובר, אך לדעתי היום המשטרה הרבה יותר מתוחכמת מאשר פעם, והם פתוחים ולפחות מביעים תמיכה מוראלית וזה הרבה.
    גם העובדה ששוטר מרים טלפון לתחמנים בחליפות האלה, עושה את שלה. הם בכל זאת לא רוצים חקירה פלילית שתסכן את מכונת הכסף הזו שהם יצרו להם בחסות החוק.
    הבעיה היא כמובן החסינות והכוחנות של התאגידים האלה. בנק לאומי הואשם השנה בריש גלי ועל ידי ועדות ציבוריות בעושק ניצולי שואה. היית חושב שזה יזיז להם. ולא היא. הפגנות, כתבות בעיתון, והעורף קשה מאד. הכסף אצלם והקשישים מתים. זה הנגע, וזה אומר שמערכות הבקרה קרסו וכל אחד לעצמו.
    ובמקרה כזה כאשר אתה קורבן, עליך לנקוט באמת בטקטיקה של לוחמת גרילה, כלומר למצוא את החוליה הכי חלשה בשרשרת הרשע, ולרכז את מלוא הלחץ שם, בלי להרפות, ובתקווה שהמכונה תבין שכדאי לה יותר להניח לקורבן זה, ולעבור לבא בתור. זה חישוב מאד קר אצלם של השקעה מול תשואה.
    קשה, קשה מאד.

  • איריס  On 01/11/2005 at 11:55

    תודה על המידע. הפוסט שלי מטפל באירועים סביב טענות הקונספירציה ולא היא עצמה. נידמה לי שזה היה ברור, ואם לא, אז הנה אני אומרת.
    לדייק עוד בטענות של עמיר, טוען שירה אבל אולי זה לא הוא שהרג. אם הבנתי אותו נכון.
    בכל מקרה, יש פה חומר לשניים שלושה שוברי קופות בקולנוע.

  • גרי אפשטיין  On 01/11/2005 at 21:39

    ההוא ולמען האמת אם הוא אומר את האמת וכל האמת אז זה מעניין מאוד.
    מצד שני בתור תסריטאי של הטלויזיה הגרמנית שכותב שיט כזה כל יומיים בערך אני יודע שאפשר להמציא עשר תאוריות קונספירציה בזמן אכילת הקורנפלקס בבוקר…

  • איריס  On 01/11/2005 at 22:05

    לא הצלחתי להתגבר על הקריאה זה ארוך וחוזר על עצמו קצת. חלק מהפרשיות מוכרות וחלק פחות והוא בטח לא מזיק לאף אחד בתיאוריות שלו.
    מה שמעניין אותי, ולא הצלחתי ממש לרדת לעומק דעתו, אם ישנה, זה התיזה המרכזית לפיה העליות הראשונות לישראל של הציונות, וההמשך של "מפא"י" זה בעצם שבתאים נסתרים. מאיפה זה מגיע ? איך הקשר אצלו בין השבתאות לבין שמעון פרס ? בכל זאת האיש חוזר על זה כל שני עמודים. לדעתי הקשר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו זה בין הרב פילים ברג השבתאי הקוסם האפל ובין פימון שימון. אבל אני יכולה לחשוב רק על קשרים עסקיים ולא רוחניים. האם הכל קשור למדונה ? שים לב לחשיבותה של מדונה ..
    גו'די אירן גייט תמיכתו של פרס בממשלת הליכוד..
    אני חושבת שאכלתי מהקורנפלקס שלך. מה היה שם? הסובין ?

  • ברבוניה  On 10/11/2005 at 15:40

    להלן, באשכול בנושא בפורום הדוסים "בחדרי חרדים", תצלום מספר מסמכים מאוד מאוד מעניינים, הן דו"ח התוצאות הבליסטיות של האירוע שיוצא במסקנות נחרצות, והן מסמכים ותצלום שמוכיחים ששעת האירוע הייתה 2130 בקירוב -שלא כטענת ועדת שמגר.
    לנוכח הגעת רבין לביה"ח ב-2152, ולנוכח טענה תמימה של הרופאים שהרצח אירע מספר דקות לפני כן, אנו מבינים שמשהו מסריח כאן עד לב השמים, לכל הפחות.

    כמו כן, מופיעים שם דברים מאוד מעניינים מפי דליה רבין, שכנראה לא ממש כופרת אדוקה בתיאוריות הקונספירציה…

    אני, לא ממש מאמין לתיאוריות.
    התיאוריות הן רק הפירוש.
    פירוש של עובדות שמפריכות את הגרסה הרישמית של המימסד ומוכיחות בעליל שמשהו מסריח כאן עד לב השמים.
    את האמת אפשר להוכיח רק בחקירה גלויה בדלתיים פתוחות ובסיקור תקשורתי מלא ורציף.
    עד אז, הנסיון לחבר את העובדות לפאזל שלם, הוא חיפזון.

    לינק:

    http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1662464

  • איריס  On 10/11/2005 at 20:42

    על הלינק, עברתי ברפרוף, אבל ניראה לי שהדו"ח הבליסטי אינו מקורי אלא דו"ח חלופי.
    אני מסכימה אתך לחלוטין שיש דברים בגו, ובדיוק הבעיה היא שאין יודעים מה בדיוק. גם אני התרשמתי שמשפחת רבין לא רווה נחת מהגרסאות הרשמיות. אני מניחה שלאור דרישת הקהל משהו יקרה, ואולי משפט חוזר לעמיר או לפחות בקשה שתוגש מטעמו, תעורר את הויכוח שוב באופן שיחייב תגובה רשמית
    אני מאד סקפטית, עם זאת, לגבי האיכות והאמינות של חקירה נוספת. הבעיה של רצח רבין, לטעמי בלבד, היא בדיוק השקרנות הכרונית של הרשויות בישראל, בגיבוי של כל הממסדים כולל העיתונות. בהחלט יתכן שמתחת לרצח, שגם ההסבר שלו מפוברק, היתה עוד קודם קנוניה אחת או יותר, וכך נוצרה "מניעה" לאמר את האמת, שוב.
    לכן, ההסבר החלופי על "תרגיל" שנכשל הוא הגיוני קצת או הקומבינה שניסו להפליל את עמיר בניסיון לרצח. אפשרות אחרת היא שיש מידע קודם שמבקשים להסתיר, הקשור להסכם אוסלו. כאשר יש סוד אחד, כבר נוצרים סביבו שכבות של שקרים, ובאמת קשה כבר לעשות משהו בלי להעיר קיני קינים של רקבון עתיק יומין.
    ממשלת ישראל התרגלה לנהל כך את העניינים מראשית המדינה, כך שכיום יש לנו כבר "ערימה טורקית" של שקרים, שלדים, וזוועות בארון, וכל אחד מחזיק את רעהו ב"ביצים" שמור לי סוד ואשמור לך. כולם בפנים, כולל אלה שמציגים עצמם כ"ישרים" בתחום הציבורי.
    על כן, בעוד צריך לדרוש בתוקף את פתיחת החקירה פה עד שהתמיהות יעלמו, אין לצפות שזה באמת יקרה בצורה נקיה יותר ממה שהיה עד כה. יתנו משהו ויקחו ממקום אחר.
    ברוכים הבאים לישראל

  • היכנסו והגיבו
    http://www.geocities.com/mishp_pg

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: