וישראל מקבל תואר שני בלא כבוד…

בפוסט הקודם שמענו איך הדלאי למה מקבל דוקטור של כבוד, ועל ביקורו בוושינגטון, ערב מלחמת המפרץ הראשונה. ובאותה שנה, ישראל, נציג תע"ש, מקבל תואר שני, לאו דוקא בכבוד…

 

מיי טייק און תעש

היום מפרסם ויינט מכתב ששלחו ועדי העובדים של תע"ש למני מזוז, ובו הם מבקשים חקירה פלילית כלשהי, בענייני הניהול של תעש בעשור האחרון. אזוי.

המכתב הזה מופיע בעקבות כתבת תחקיר שלצערי לא קראתי לעומק, ב"שבעה ימים" של ידיעות האחרונות, על השחיתויות במכירת חלקי תע"ש, ומעורבותו של אברהם בורג ברכישות אלה באמצעות אילי ממון מפוקפקים מחו"ל. כך נידמה לי העובדות, ויסלחו הקוראים אם טעיתי במשהו.

ההפרטה המתוכננת של תע"ש הציתה מלחמה. המתנגדים, ועדי העובדים, יצאו במסעי פרסום נרחבים ו"סקופים", ואילו האוצר, המשיך בשלו. בעוונותי נקלעתי לויכוח עקר מעל דפי "הגדה שמאלית" בעקבות מאמר של אפרים דוידי המביע תמיכה בעובדי תע"ש ובמאבקם כחלק מהמערכה הכללית של העובדים נגד ההפרטה של השוק וחיסול זכויות העובד בישראל.

במהלך כל התקופה האחרונה, אנחנו עדים לפרסומים שונים ומשונים, וגודש טוקבקים חלקם מפארים את העובדים, חלקם את ההנהלה הזו והאחרת, מספרים על זיהומי קרקע ומים, על נכסי נדל"ן נחשקים, על ההבדל בין מפעלי תע"ש בצפון הרחוק ובמרכז העשיר, ועוד ועוד, ממש שמחה וששון.

0000000000

תע"ש היא קומפלקס גדול של ייצור כלי נשק אחד מני רבים בישראל. לי יש רק מידע אישי, ועליו אני מסתמכת תמיד בקביעת עמדה. נכון, זה ילדותי, זה לא אובייקטיבית, אבל ניראה שאף עמדה אינה כזו, אלא מוצגת ככזו, כדי לזכות בנקודות בקרב הקהל. מדובר בקרב על אינטרסים. כסף.

כאשר הייתי בוושינגטון די סי במהלך מלחמת המפרץ (כמעט יצא לי מלחמת העולם) הראשונה, הופיע בקמפוס בחור מצויין קלאסי (שמן, דחפן ושחצן, מעין תואם אריק שרון קטן), והציג עצמו. הימים, ימי מלחמה וכל הישראלים מפגינים את הנחמדות השמורה לימי השמדה בלבד. התברר שהוא אחד ממשלחת תע"ש בבירת ארצות הברית. מהנדס או משהו כזה שזכה בתפקיד המיוחל וכבר עושה כך כמה שנים. הוא הופיע בג'יפ ענקי, אותם ספק מכוניות ספק טנק של היאפים המתעשרים החדשים דאז (האופנה הגיעה לארץ כרגיל באיחור). הסתבר שהוא מנצל את זמן גם לעשות לביתו, כמו שאומרים, תואר שני במדע המדינה או משהו כזה. יש לזכור שמדובר באוניברסיטה פרטית ששכר הלימוד לשנה בה הוא כעשרים אלף דולר..

התברר שהאליל המקומי שלו הוא פרופסור עמוס פרלמוטר, נציג המוסד או המלמ"ב או מלמד הבקר, השד יודע, שפרש לגמלאות כביכול ועבד כפרופסור ולוביסט תככן בבירת ארצות הברית (בינתיים נפטר הפרופסור ועל כן אני מצמצמת את דברי עליו, בבחינת לא מלעיזים יותר מידי על המת). סביב אותו פרופסור התקבצה להקה תמוהה למדי של מה שאמור להיות תלמידים, אך למרבה הצער ניראו יותר כמו "מופעלים" או שבויים של הפרופסור, מתבוננים בו באימה בלתי מסותרת ומרעיפים עליו אותן ההתרפסויות שאדם מיומן מבחין שנובעות מפחד אימים. מבין כולם בלטה בחורה צעירה ושקטה, בעלת עיני עגל עצובות. היא הוצגה כלבנונית נוצרית, ופרלמוטר חייך אליה כיודע דבר, אולי היתה זו ביתו של אחד הטובחים בפלסתינאים בסברה ושתילה שנמלט לאמריקה, מי יודע. בכל אופן, היא חייכה בהכנעה וניראה שחרב כלשהי מרחפת גם על ראשה. אותו נציג תע"ש, שנקרא לו סתם ישראל (זה לא שמו, כמובן) ניראה כמי שנמצא כמה שלבים טובים מתחת לאותו פרופסור, ומקבל אותו בהכנעה.

לימים התברר שאת העבודות למורה הנכבד מדפיס ישראל, באמצעות פקידותיו, במשרד של תע"ש, וגם את שגיאות האנגלית והכתיב מלקטים ומתקנים בתע"ש, לטובת הסטודנט המבטיח.

ככלל, בכל אותם ימים ניראה שמעבר לכך שהוא מדפיס עבודות שם, יתר שעות היום הוא מסתובב כרצונו. עבודה נוחה מאד, יש לציין. מין עבודה כזו שאפשר בו בזמן גם להיות רשום בתוכנית מלאה באוניברסיטה. מעבר לשוטטות בקפיטריה, ניראה שעובדי תע"ש במשלחת נהנים גם מנסיעות לנופשונים, ככל הניראה צוברים את מועדון המתמיד על חשבון הכרטיסים הרשמיים, וחוגגים כמובן. את הכרטיס משלמים אנחנו, ואת הנקודות מקבלים החברים. יפה.

בסוף המלחמה, כאשר כבר הלכה הסולידריות המלאכותית והתפוררה, כינס אותי ישראל בדחיפות. נעתרתי לכינוס, ומצאתי אותו עם אדם נוסף שהוצג כעובד בכיר אחר של החברה, הנמצא בישראל, ששמו עמוס לצורך העניין. השניים נזקקו לדבריהם לייעוץ משפטי דחוף כלשהו. משהו קטן. עצה קטנה. לדברי השניים הם רוצים להתחיל להיכנס "לעולם של הגדולים" ולהקים חברה זרה בארצות הברית, שבאמצעותה יסחרו בנשק, דבר שהם מכירים מן העבודה. הבעתי תמיהה האם מותר להם לפי התקשי"ר לעשות זאת, והם חייכו. "כן, זה מה שרצינו להתייעץ"…נו שוין.

תע"ש פרק אלף.

בהמשך, נתקלתי בתע"ש בפעם נוספת. זה היה בנסיבות די הזויות, ואינני עריבה לנכונות המידע. כך נמסר לי ואני מוסרת בלבד. כל זה התרחש באשרם יוגה בוירג'יניה במהלך תרגילי מדיטציה. בשיחה אחת, העלתה משתתפת בעיה שנשמעה בהתחלה כמו סיפור הזוי של אדם הזקוק לטיפול. יהודיה, כך מסתבר (תמיד זה יהודים..), שגרה בוושינגטון, ולטענתה נפלה קורבן לאיזו מסכת איומה של התעללות שלטונית, שמטרתה היתה להשתמש בה כבת זוגו של נספח כלשהו באחת השגרירויות המזרח אירופאיות החדשות. מאחר שהיתה בחורה נאה למדי, נקלעה לסיטואציה הזו ועד ששמה לב למניפולציה כבר היתה שקועה עד צואר בסיוט, עד שאותו בחור סיים את הקדנציה שלו ונשלח חזרה הביתה. לטענתה, ואז התרוממו אזני…היו אלה ישראלים דוקא שניצלו אותה, ולא אמריקאים. אממ…בסופו של דבר, סיפרה, העניין נגמר, ובתור מעין "פיצוי" על כך, היא נשכרה על ידי תעש, המקיימת מסתבר מפעלים ומשרדים נוספים מעבר למשלחת השחיתות הקטנה, לעבוד שם בתחום הגרפיקה הממוחשבת ואינרטנט (מידענית, פחות או יותר וניהול אתרים).

שוחחתי אתה מעט על כך, אך מאחר שהייתי ישראלית, היא לא היתה ממש נלהבת.

כדאי מאד לעובדים לרדת לחקר העניינים שבהם מעורבים אנשי הנהלה ומקצוע שלהם, בחו"ל. שמא יתברר שהחברה נמכרת על מנת לשלם דמי לא יחרץ לאיזה מאפיונר ש"שכחו" לשלם לו עבור שירותיו המפוקפקים בעבר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ת"ת  On 29/09/2005 at 16:31

    זה לא פרופסור עמוס פרלמוטר שכתב את הספר

    MILITARY AND POLITICS IN ISRAEL?

    אם מדובר בו אז הוא אכן נפטר ב 2001. לפי הספר ועוד כמה דברים הוא נראה איש רציני, דבר שכמובן לא מבטל את פעילותו הנמרצת כתככן, לוביסט ומפעיל חצר חסידים.

  • איריס  On 29/09/2005 at 17:09

    כן זה הוא.
    וגם הנקודה השניה נכונה.
    לא אמרתי חצר חסידים אלא חצר של מופעלים כך זה נראה מפה.
    חצר לימונים סחוטים, נשמע לי טוב
    לא רציתי לאמר חצר של עבדים, כי זה לא יפה.

    הוא רק סיידקיק כאן, כיון שבאותו זמן להערכתי היה כבר אזרח אמריקאי.
    מבחינת "רצינותו" האקדמית, אני לא יכולה להעריך אותה. ההשקפה שלו היא המקובלת בהנהגה הציונית הישראלית – פאן ערביות היא האויב, כל מיעוט חתרן הוא בעל ברית בפועל, הערבים זה רע ליהודים, יש להרוג כמה שיותר.
    זכותה של ישראל לקיום יהודי נובעת ממקור לא ברור, אבל זה לא משנה.
    הוא התקשה, כמו בני דורו, ליישב את הסתירות בין החילוניות ובין הזכות ההסטורית על ציון. ולבסוף משלא נמצא פתרון הגיוני, החליטו שלא זקוקים כלל לצידוק. אני שם כי אני יכול. מה שאומר משטר צבאי לנצח.
    זו כבר ההשפעה האמריקאנית על הציונות הקלאסית.
    בסופו של יום פרלמוטר היה בן
    דמותו של היהודי הגלותי האולטימטיבי הסבור
    שהוא "זן חדש" וממשיך במסורת אבותיו שמהם ביקש להתרחק…
    כמה עצוב.
    אך למזלו אולי נחסך ממנו להחקר עכשיו בפרשיות אייפאק, ולראות את התוצאות של מלחמת עירק שהוא תמך בה מאד.

  • איריס  On 29/09/2005 at 17:16

    http://news.xinhuanet.com/english/2005-09/29/content_3561631.htm

    הוטל עיקול כללי על כל חשבונותיו של העריץ פינושה, רעייתו ובנו בבנקים בארצות הברית.
    מדובר על פרשת הונאה ושוחד המערבת כמה וכמה חברות מערביות. כדאי לקרוא.
    אמנם בן 89 אבל אין סיבה שהכספים שגנב והעביר בירושה למשפחתו יישארו ברשותם.

  • ת"ת  On 29/09/2005 at 17:16

    טוב! פרשיות אייפאק לא יובילו לכלום. אבל אם פרלמוטר היה חי היום הוא היה מתהפך בקברו. 🙂

  • ת"ת  On 29/09/2005 at 17:21

    אני קצת מבולבל. השופט הוא צ'ליאני או אמריקאי? על פי שמו ושם העיתון הוא צ'יליאני. אבל ממתי שופט צ'יליאני מוציא צווי עיקול על הרכוש הנמצא בארה"ב? ולמה הדיווח על כך מופיע בעיתון סיני?

    אדם קטן הולך לאיבוד בכפר הגלובלי…

  • איריס  On 29/09/2005 at 17:28

    יש לך איזה מידע שאנחנו לא שותפים לו ? אולי תגלה.
    ככה אמרו באייפאק לפני שנה, כאשר עצרו את פרנקלין.
    הן כבר הולידו משהו, וקוראים לו התנתקות. מגוון הלחצים האלה בהחלט חתך את הנושא שהיה די מתנדנד. נכון, גם תיק סיריל קרן, ותיק האי היווני והתיק של עומרי, זה באגף של שרון. הלחיצה על אייפאק היתה אולי מכוונת לאופוזיציה לכאורה, מטעם ביבי נתניהו. איש איש ותיבת פנדורה שלו. וגם "כנופיית הארבעה" קשורה ?הנה, עמוס ירון הלך אחרי התפתלויות והכחשות. אבל אולי אתה יודע משהו חדש ?
    אנא , תן לנו סקופ לבלוג זה.
    האם החזירו את אריאל ?

  • איריס  On 29/09/2005 at 17:40

    זהו סקופ סיני, ודאי יגיע בקרוב לכל סוכנויות הידיעות. כן , השופט מצ'ילה אבל הבנתי שזה מוסדר עם הבנקים בפלורידה וכבר יוצאים שליחים לקחת את המזוודות. יתכן שהבנקים הופיעו בדיון באמצעות נציגות הסניפים שלהם בצ'ילה. זה כבר עניין משפטי, אבל מדוע שלא יכבדו את הצו ?

    מקורות המידע שנחשבים היום אמינים הם פחות או יותר הגארדיאן, אל ג'זירה, וסוכנות ידיעות סינית זו. כל השאר זה ממסדי (אמריקאי) מידי.
    זה מבחינת קהל הסהרוריים

  • ת"ת  On 29/09/2005 at 17:42

    איריס, הלוואי ויכולתי לתת סקופים!

    צר לי להרוס לך אבל אין שום קשר בין החקירות באייפאק לבין תוכנית ההתנתקות. התוכנית הייתה מתבצעת גם בלי שום חקירות, בלי פרשת האי היווני, פרשת סיריל קרן ועוד פרשות. אין לי ספק ששרון ידע שהוא הולך לצאת מעזה עוד כשעלה לשלטון ב 2001. לחץ בינלאומי עשה את שלו. עמוס ירון סתם הסתבך בשקרים והשניא את עצמו על האמריקאים.

    עד כמה ידוע לי את אריאל עוד לא החזירו. אבל יחזירו ברגע שזה יידרש.

  • איריס  On 29/09/2005 at 17:51

    ככה זה ניראה. לחץ בינלאומי אינו שיחות נפש והסברים. במקרה של ישראל, מאחר שמדובר בפוליטיקה אלימה מאד, אישית מאד, ולא דמוקרטית, סביר ש"לחץ בינלאומי" יופיע בצורה של אישומים בפלילים שחיתות וכיוצב' על אישי מפתח.
    מהלכים מסוג זה בישראל הם תלויי אדם, ולא מערכת. מכמה סיבות. אחד המשטר פה אינו דמוקרטי. שנית, מעררכת התגובות הציבוריות היא מאד אמוציונאלית ומוסתת.
    (צר לי אבל מנקודת מבט אמריקאית המשטר פה אינו ממש שונה מזה של מצרים, ירדן, עירק וכולי. גם שם הלחץ מופעל על אישים ולא על דעת הקהל.) לדעתי אתה טועה בגדול, אין לי גם ספק ששרון עושה את זה כמי שכפאו שד, וממש נגד רצונו וערכיו.
    שולה אלוני תיארה את זה בציניות בתוכנית פגוש את העיתונות "בוא נשתמש בשרון בצורה אינסטרומנטלית, לנצל את האישומים נגדו" וכולי. זו הסברה המקובלת, ואתה מחדש פה משהו שעד כה אף אחד לא העלה אותו.
    אמנם נכון, ממשלת ישראל בגדול מאד ידעה שהסיפור הזה של ההתנחלויות אינו מחזיק מים בעולם, אבל קיוו בהחלט שהפריץ ימות וכולי, וכמו תמיד "יקבעו עובדות".
    למיטב ידיעתי, המיתוס המסתובב בקשר למנחם בגין, הוא שממשלת ארצות הברית "עבדה עליו" כלומר השקיעה מאמצים להשפיע עליו אישית, באמצעים כשרים ולא כשרים, על מנת שישתף פעולה בקמפ דייביד.

  • איריס  On 29/09/2005 at 17:58

    רק תוספת קטנה. עמוס ירון פעל בהנחיות של ממשלת ישראל ואריאל שרון ביניהם, וכמקובל הוא עף כ"חייל" של שרון בלוח השח מט,. אלה כללי המשחק כידוע בעולם הזה.

  • ת"ת  On 29/09/2005 at 18:13

    מה שנכון הוא שמבחינת ארה"ב המשטר כאן לא שונה בהרבה מזה של מצרים, עירק וכו'. אבל כנ"ל לגבי כל שאר המשטרים. דפוסי הפעולה של המעצמה כלפי משטרים שונים הם כמעט תמיד אותם דפוסים, לא משנה אם משטר מסוים הוא דיקטטורה או דמוקרטיה. תמיד עובדים על אדם, לא על המערכת.

    אני בטח לא מחדש שום דבר במה שכתבתי. ב 82' הלך שרון לימית ואמר לאנשים "ידעתם שאתם יושבים כאן עד ההסכם. עכשיו העת להתפנות". כלומר ידע שיום מן ימים ייצאו מסיני. אותו דבר עם ההתנחלויות בעזה. שהוא הוביל את ההתנתקות בניגוד לערכיו? זה מגוחך.

    ואיזה מיתוס על מנחם בגין? ידוע היטב שהאמריקאים הפעילו עליו לחצים קשים ויש לומר שהמטרה הושגה.

    איריס – לא הכל קונספירציות, תשאירי קצת מקום לאמיתות פשוטות ומובנות!

  • איריס  On 29/09/2005 at 18:43

    קונספירציה אינה מילה מגונה, היא רק אומרת שיש דברים בגו. מעבר לכך, כבר כתבתי בעבר שהקונספירציה מחליפה בעידן שלנו את הגנוסיס
    וזו למעשה תנועה רעיונית רוחנית היחידה שאינה מאמינה בסמכות, באנשי סמכות, בממסד או בממשל
    קרא גם את המאמרים הרבים על תפקיד הקונספירציה בתרבות הפוליטית האמריקאית, כאחת השיטות הפוליטיות המוכרות לגייס דעת קהל ולממש את הזכות האזרחית נגד מדיניות מוצהרת של הנבחרים. כך המחאה נגד אנגליה החלה בבשורת קונספירציה נגד בית המלוכה האנגלי, כפי שקורה היום שם.
    לבסוף, בתחום הפוליטי שום דבר אינו קורה כך סתם. יש לחשוד תמיד בבעלי הסמכות והפקידים והנבחרים, זו עבודה אינסופית שמיועדת לשמור את השגי החירות. מי שחושב שחירות קנויה בידו מהשלטון בלי מאמץ, טועה ורואים זאת כאן לפחות.
    את הסתם קורה אני משאירה לדברים אחרים כמו פקק תנועה בבוקר או מענה תפוס בשירות לקוחות של הבנק.
    זה קצת פטרוני מצדך, בעיקר לנוכח המצב בארץ לעשות כאילו עסקים כרגיל ומי שלא חושב ככה הוא בעל קונספירציות.
    זה ש"כולם ידעו שההתנחלויות זה זמני" אתה אומר, אבל יש כאלה והם רבים שהחמיצו את התובנה הזו ואת הקריצות. ממשלות ישראל, אריאל שרון אישית, רצו על תיזה אחרת כאשר סחבו לשם עשרות אלפי יהודים. קל לאמר "הם ידעו" אבל קשה מאד להוכיח.
    א

  • ת"ת  On 29/09/2005 at 18:52

    לא אמרתי ש"הם ידעו". אמרתי שהם לא יזילו דמעה אם יפונו ההתנחלויות כי אלה תמיד נתפסו כקלפים במשא ומתן העתידי.

    מה זה שפכנו כאן במאמץ משותף כל כך הרבה תגובות. בואי נפסיק עם זה ונשמור אנרגיות לפוסטים הבאים שלך.

  • איריס  On 29/09/2005 at 18:55

    והפוסט הבא, תראה מה זה באמת קונספירציה. זה ממש פרשנות לגיטימית, לעומת ה"דובר צה"ל" שלך.
    לא אמרתי עדיין ששרון ביבי ופרס חברים בכת סודית שעובדת את האלה עשתורת ומקריבים לה תינוקות ערומים לצלילי שירים ובבית כנסת רפורמי שנבנה בכספי הבונים החופשיים.
    או…
    שבכלל הם חוצנים, לטאות, בלבוש אדם המקבלים הוראות מחללית הניצבת קבוע מעל מקדש הבהאים בחיפה.
    אז באמת, חלס

  • ת"ת  On 29/09/2005 at 19:08

    דווקא לא נשמע כזה מזעזע. אני בעצמי לפעמים מפטפט עם החבר'ה מהמאדים.

  • איריס  On 29/09/2005 at 19:57

    איך הצלחת בספין לא לגעת במידע הקשה המוכח הנכון והמזעזע לגבי השחיתות והעבירות החמורות של איש בכיר בתע"ש
    כל הכבוד לך, אבל אני לא שוכחת את מטרת הפוסט. לא מרס ולא ונוס, איפה משטרת ישראל ? איפה מני מזוז ? איפה ועד העובדים של תע"ש
    זה משום מה חולף מעל האוזן כאילו לא נאמר.
    האם מפחדים מהאנשים האלה ?
    למה הם מסתובבים כאילו יש להם חסינות מכל עבירה וחברים בכל מקום ?
    אני סוגרת את הפוסט במטרתו הראשונה. יחקרו אנשי המשלחת של תע"ש לוושינגטון בקשר לאי סדרים כספיים ואחרים.
    לקונספירציות אני כבר אדאג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: