הדלאי למה מקבל דוקטור כבוד

The  Dalai Lama, center, Noble Prize-winning monk and Tibetan leader in exhile, is joined by Maura Moynihan, left, daughter of the late Sen. Daniel Patrick Moynihan, as he examines the key to New York after it was presented to him by New York City Mayor Michael Bloomberg, right, at a ceremony at the future site of the Moynihan Train Station, Sunday, Sept. 25, 2005. (AP Photo/Mary Altaffer)

 

הדלאי למה מילא איצטדיון בן אלפי מקומות כאשר קיבל דוקטור של כבוד מאוניברסיטת רטגרס המפורסמת בניו ג'רזי. במילים פשוטות, הוא הסביר את מה שבאמת כבר צריך היה להפוך למובן מאליו – מלחמה היא דבר רע, מיושן וחסר תוחלת גם לצד "המנצח". בתור התחלה הוא מבקש להתחיל לנקות את העולם מנשק אטומי וביולוגי.

 

the concept of war was outdated and young people have a responsibility to make this century one of peace.
"This whole planet is just us," the 70-year-old exiled monk said Sunday. "Therefore, destruction of another area essentially is destruction of yourself."
Tibet's spiritual leader also urged the audience to develop a wider world perspective, not just focus on "America, America, America."

 

דלאי למה, מדבר אל הקיר…

 

באמת איש יקר.

נזכרתי במלחמת עירק הראשונה (חלק ראשון בעוקץ הגדול) כאשר הייתי, אולי נשלחתי, אולי נחטפתי מי יודע, לוושינגטון די.סי., בירת האימפריה אשר מעבר לים. במועד כלשהו, שאינו זכור לי, מלאה העיר פוסטרים והודעות המזמינים את הקהל להרצאה של הדלאי למה, ללא תשלום במרכז קנדי.

ידעתי מיהו, אך לא בצורה מדוייקת, ולא הכרתי את כל פרטי ההיסטוריה של טיבט, והמסורת הרוחנית המעניינת שלהם. אך בארצות הברית כבר פרץ שגעון הבודהיזם, שסחף לאחר מכן רבים וטובים למנזריו של הדלאי למה בעולם כולו.

אל ההרצאה עצמה, הלכתי בלווית "גננת" ישראלית, איש טכניון שהיה בשבתון אקדמי. בתוקף תפקידו, כניראה, נשלח לבדוק מיהו זה אותו גוי מיסתורי ששבה את ליבם של האמריקאים, וגם מעניין כניראה את הממשל (זו הרי עצם סרדין, קטנה אך מעצבנת, בגרונה של סין). כבר בכניסה הפגין הישראלי הטכניוני את כישוריו כאשר סחב אותי מקצה התור הממושמע הישר לדלת הכניסה. "אנחנו ישראלים" אמר, "לא עומדים בתור" וגיחך. נו מה כבר אפשר ללמוד מהדלאי למה בנסיבות כאלה ?

האמת, הדלאי למה שבה גם את ליבי מייד. ואף הודיתי לבסוף למלווה הישראלי שבזכות חוצפתו ישבנו ממש בשורות הראשונות, זוכים לראות את הבעות הפנים, וממש לחוש את האיש בצורה קרובה מאד.

1991 – מכתבים לגורג בוש האב, שנפגש עם הדלאי למה.

 

00000000000

היום, לאחר שקראתי קצת ספרים על בודהיזם טיבטי, ואף התארחתי במנזר חביב במשך כמה ימים, פגשתי נשים מערביות שהפכו נזירות בודהיסטיות, והיחס שלי עמוק יותר וגם פחות חד מימדי. באשר לדלאי למה בעצמו, הוא אכן קדוש, שמהותו חומקת ממי שיש לו צורך לקטלג, לנתח ולשים את החתיכות בארגז מסודר. הציניים והרעים, כדוגמת איש הטכניון שישב לידי, צופים בו כחוקר במושא הניסוי שלו, או כצייד על טרפו. שכן, באותה שעה שהדלאי למה הסביר למה לא טוב להלחם, כבר יצאה אל הדרך אחת המלחמות הזדוניות ביותר שידעה ההיסטוריה של זמננו, מתוך וושינגטון הבירה, ולא בלי ידידים במזרח התיכון, שותפים לתוכניות ולשלל.

תפוצת הבודהיזם הטיבטי בארצות הברית ובמקומות נוספים, גדלה מאד באותן שנים שבין פרק א לעוקץ העירקי ועד לסיומו לאחרונה. הפנטגון, והטכניון יראו בכך אולי ניצחון (בזמן שהם בוזזים הטפשים מתפללים), אך יתכן שגם הם יגלו שאינם יודעים דבר או שניים על העולם.

 

———————

 

באותה שנה, התעניינות ערה של הארגונים היהודיים הפרוגרסיבים בדלאי למה.

 

RECIPIENT PURPOSE TOTAL AWARDS 1991
PAYMENTS
GRANTS PAYABLE 12/31/91
American Jewish World Service
New York, New York
To establish or expand the Volunteer Councils for Development and to promote Jewish education and outreach activities. $40,000 $40,000  
American Jewish World Service
New York, New York
To support a visit of the Dalai Lama and the Service's Tibetan Economic Development Project. 10,000 10,000  

התעניינות יהודית

 

 

לסיום, הנקודה היהודית  = הדלאי למה ואני

אינני יודעת אם התקציב הזה שייך לביקור המפורסם בוושינגטון מאותה שנה, או לשנה אחרת. בכל מקרה, שעשע אותי קצת ששנינו, הדלאי ואני, הוטסנו לוושינגטון על חשבון ארגונים יהודים פרוגרסיביים ב 1991-רק כדי לגלות את משפחת הקיסרים בוש, במהלך הההכנות למבצע כיבוש עירק והריסתה המוחלטת. אחד אפס לכוחות השחור. במקרה שלי לפחות, קיבל הארגון הפרוגרסיבי היהודי עשרת אלפים דולר תרומה ממישהו לא כל כך פרוגרסיבי כדי להביא אותי לוושינגטון. מעניין אם אותו דבר קרה בקשר לעשרת אלפי הדולר האלה שנתרמו לצורך הטסתו של הדלאי לארצות הברית ?

 

 

תוספת קטנה ואולי רלוונטית או לא –

 

יהודי ארה"ב תורמים
כלבי ביטחון למאבק בטרור
 

 

יהודי ארה"ב תורמים
כלבי ביטחון למאבק בטרור

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ת"ת  ביום 27/09/2005 בשעה 17:02

    נקודה יהודית נוספת היא שדלאי למה קיבל ד"ר כבוד מטעם אוניברסיטת ב"ש ב 1999. עוד קטע "יהודי" אצל דלאי למה הוא שבדומה ליהודים הוא נהנה מהילת הנרדף הנצחי, חסר הבית והמתחנן לחסדי אומות העולם. איש לא היה מתעניין בדלאי למה ובתורתו לולא הכיבוש הסיני את נפאל.

  • ת"ת  ביום 27/09/2005 בשעה 17:03

    כיבוש טיבט שהוא חלק מנפאל, לא נפאל כולה כמובן.

  • איריס  ביום 27/09/2005 בשעה 19:37

    תודה ת"ת על המידע, לא ידעתי. כולל על נפאל. קראתי על כיבוש טיבט דרך המשקפיים של הטיבטים שזה כל עניינם.
    בקשר לתחרות הצמודה על תפקיד הנרדף, יש בזה משהו, ברמה הצינית. ניראה לי שזה הכניס את היהודים האמריקאים לשיתוק מסויים, אין מה לענות, אז הם התחילו לתת לו עצות איך לקיים עם בגלות..נו, והישראלים בטח מוכרים להם נשק אטומי, והכל בסדר.
    אני רואה הרבה פחות דומה ממשותף, בין הבודהיזם ליהדות. אבל ברמה של הפוליטיקה בתוך ארצות הברית, הכסף, התככים, סין, ומה לא, כמובן שיש נגיעה. פוליטיקה זה פוליטיקה.
    מה שסקרן אותי זה הטיימינג, וההקשר, יש פה איזה חוט לקונספירציה משהו משהו.
    למביני דבר בלבד.
    א.

  • ת"ת  ביום 27/09/2005 בשעה 19:53

    כרגיל, האמת פשוטה וברורה מכל קונספירציה. תלותו של ממשל בוש בסין גוברת עם הזמן. כאשר היהודים האמריקאים מזמינים את דלאי למה שנוא נפשם של הסינים, נותנים לו במה ומעתירים עליו כיבודים והוקרה, הם בועטים בממשל בוש, לא מביעים הזדהות עם טיבט הכבושה.

  • איריס  ביום 27/09/2005 בשעה 20:35

    אם זה היה ארגון כמו אייפק או הסוכנות אז היית צודק. אבל הקונספירציה היא לדעתי שהיהודים הפרוגרסיביים חושבים שהם מזמינים אותו מטעמם מרצונם ומסיבות לגמרי בודהיסטיות. מישהו אחר מושך בחוטים ,אולי, אבל אי אפשר להצביע עליו.
    הקונספירציה היחידה שתמיד מוצאים זה איך
    היהודים מתחמנים אחד את השני
    הטעות השניה שזהו כמובן מהלך של תמיכה בבוש, כיון שהוא מציק ככה לסינים. אבל גם זה נעשה בצורה מאד מתוחכמת. מי שעושה את העבודה זה השמאל, ארגוני זכויות האדם, שכביכול אי אפשר להשתלט עליהם או להכתיב להם (אבל אפשר להזרים כספים, באמתלות שונות ומשונות)
    אחלה קונספירציה
    וניראית לי מאד מאד מעשית ומסתברת.
    החלק המענין, שוב, אותי הוא עד האינטריגות בתוך הקהילה יהודית ישראלית.

  • איריס  ביום 28/09/2005 בשעה 04:15

    ת"ת אולי תזדהה אפשר גם באימייל, זה יקל עלי להתייחס

  • טאוֹ  ביום 28/09/2005 בשעה 10:30

    אני חושב שגם בלי להיכנס לענייני קדושה, הדאלאי לאמה הוא בהחלט אדם בעל שיעור קומה, ענק רוח ומעורר השראה עמוקה.

    בסמיכות מקרית לכתיבת הרשומה שלך, ציטטתי הבוקר קטעים מתוך ספרו במסגרת דיון שעסק (בין היתר) בנושא הסליחה:

    http://www.tapuz.co.il/forums/main/Viewmsg.asp?forum=24&msgid=62393529

    אולי גם זה יעניין אותך:

    http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=24&msgid=46774264

  • איריס  ביום 28/09/2005 בשעה 16:44

    עיינתי בלינקים, כן קשה להיות קדוש כמו הדלאי למה. הייתי מאד שמחה לקבל לידי את הסרט, מקווה שיגיע לרשת בדרך כזו אח אחרת. (בשביל זה צריך ישראלים לא ? זו המומחיות).
    רוחו כניראה שורה סביבי לאחרונה, כיון שגם לי היתה איזו "סינכרוניות" מוזרה. כתבתי את הפוסט, ואז נכנסתי לפורום שאני משתתפת בו מידי פעם, וההודעה הראשונה היתה על הדלאי למה. צחקתי, ואמרתי לו בליבי שלום. הנה, שלום שלום ממש. שם הדיון היה על חלומות שבהם מופיע הדלאי למה, ומה משמעותם ובכלל תופעות קצת יותר "מוזרות" מבחינה רוחנית.
    ניסיתי להעלות כאן, לצערי, את הזוית הישראלית, שהיא מאד פוליטית וצחיחה מבחינה רגשית ורוחנית. לעומת הדלאי למה הקליל, הצלול והמצחיק, והמאד צנוע, הרוח הישראלית..נו לא צריך לתאר. והרי גם הוא יכול היה להחמיץ פנים ולחבל בכולם, ולפתח תאבון בלתי נידלה לכסף, בגלל "השואה" שהוא עבר.
    אך, בעניין זה, חשוב לאמר שגם לדלאי למה נקודות עוורות בקשר לסכסוכים לאומיים אחרים באזורו, וגם על כך כותבים אנשים בכעס.
    אין אדם מושלם וכל אחד איתנו צריך היום לפתח את המסטר הפנימי שלו.
    קיוויתי פעם, בזמנו, להקדיש חלק מחיי לפרקטיקה כזו או אחרת, יוגה אקטיבית (אשטנגה) או בודהיזם טיבטי כאורח חיים (תורות לחימה זה לא בשבילי) אבל, לא השכלתי לעמוד מקורקעת דיי כדי להדוף את ההפרעה האלימה לתוכניות שלי.
    על ידי ממשלה שאינה יודעת גבולות, סליחה מאפיה. חלק מהתיאור בפוסט הזה רלוונטי.
    מעבר לכך, בארץ אי אפשר לעסוק בעניינים האלה בלי להתקל בשלב זה או אחר, באנרגיה מאד שלילית שבאה מנגד. יתכן שיש בזה רמזים תרבותיים לויכוח העתיק עם תורתו של ישו הידוע, שהמליץ על פרקטיקות דומות ביחס לאויבים (סליחה ולחי שניה וכל זה) וכל תזכורת ל"תורה" הזו מעלות פה מן האוב התנגדות עזה מאד. הישראלים הם בקטע של הקם להורגך, והם מחליטים מי קם ונגד מי להשכים.
    מאחלת לך עצמאות והצלחה, ושנה טובה.
    א.

  • טאוֹ  ביום 29/09/2005 בשעה 15:09

    לא ידעתי על סכסוכים אחרים באיזור של טיבט, אבל זה לא מפתיע אותי יותר מדי. אני בהחלט מסכים שאף אחד לא מושלם ולכולנו יש נקודות עיוורון, ובדיוק משום כך העדפתי מלכתחילה לא להיכנס להגדרות של אנשים כאלה או אחרים כקדושים. אני פשוט מוצא השראה רבה בדבריו של הדאלאי לאמה, ומעריך גם את גישתו המעשית. אני לא בטוח מהי הזווית הישראלית או הרוח הישראלית, וחושב שגם כאן אנו עלולים לחטוא בהכללות. אם כבר מנסים לגלות הבנה לאויבינו, אפשר לנסות לגלות הבנה גם לאותן אנרגיות שליליות ולהתנגדויות שעולות בכל פעם שמנסים לאמץ את הפרקטיקה הזאת, כדברייך. להבין, אין פירושו בהכרח להסכים, ובכל זאת יש סיבות לכך שיש באיזור הזה כל כך הרבה כאב ושנאה. אני חושש ש"רוחניות יתר", כזאת האומרת "בואו פשוט נשלח אור ואהבה לכולם והכל יהיה שאנטי", לא ממש מחוברת (סליחה על השימוש הניו אייג'י) לקרקע, ומתעלמת מעומק הסכסוכים שעלינו ליישב כאן. הדרך בהחלט ארוכה, אבל צריך ללכת בה, בעיקר כי האלטרנטיבה גרועה יותר.

    לגבי הסרט, אני מקווה שדווקא לא תמצאי עותק שלו באינטרנט, כיוון שהסיבה שמקרינים את הסרט רק באירועים סגורים היא כדי הרצון לשמור על בטחונם האישי של הטיבטים שהשתתפו בו – בטחון, שממילא די שברירי תחת נחת זרועו של המשטר הסיני.

    תודה על האיחולים, ושנה טובה גם לך.

  • איריס  ביום 29/09/2005 בשעה 15:49

    זה נשמע קצת מוזר, טיעון בטחון האנשים, כי יש היום אמצעים טכנים לטשטוש אך מי יודע. אם כן, כך יצא שלא אצפה בו כניראה. וכמו "עם ישראל" נאלץ להיות ניזונים מסיפורים יד שניה.
    כן, אתה צודק לגבי הצורך לקבל ולהכיל ולהתמודד עם הכאב והשנאה באזור, ולו רק כדי לעלות כיתה ולעבור לעיסוקים יותר מעניינים. אין לי ספק שנכשלתי בזה, כמו רבים אחרים, ולכן אנחנו פה כולנו ממשיכים לאמלל זה את זה במרץ.
    בהחלט מסכימה אתך שה"רוחניות התלושה" היא בריחה שבאיזה מקום מעצימה את הבעיות, כי זה כמו אור מנותק מהגוף שאותו הוא צריך להאיר או לחמם. המשיכה של רבים לדלאי למה היא העובדה, לענ"ד, שהוא לא בורח מבעיות השעה, והפילוסופיה שלו היא בהחלט פוליטית, מעורבת, ואקטיביסטית. עם זאת, הוא לא פלגני, מלבה שינאה, או מתבצר ב"הם" מול "אנחנו" וזה כבר חצי דרך לכיון הנכון, עם כל המגבלות.
    הקושי לדעתי בארץ הוא רוחני בבסיסו (טוב, אולי זה תמיד ככה) ונובע מעיוותים בדת היהודית שהולכים ומחמירים, בתחום האיזון בין נקבה לזכר. היהדות דוקא לא מנתקת בין הרוחני לחולין, ובזה עוצמתה, אך אנחנו רואים בתוצאות הפוליטיות את העיוות, ואין צורך להכביר מילים. ההתפרעות של המתנחלים המפונים היא רק סימפטום אחד, ויש רבים אחרים, אף גרועים יותר וסנסציוניים פחות. בעיה מבנית נוספת לדידי, היא שמקורות ההתחדשות והשינוי המיוחל נמצאים היום במקומות שמודרים לחלוטין, ומוחרמים על ידי המרכז, מקבלי ההחלטות אם אפשר לאמר. השוליים אינם מוצאים נתיב בכלל לשיח היהודי, ולכן המקור להתחדשות נסתם. ידוע ש"הזהרו מבני עניים כי מהם תצא תורה" זה לא משהו נחמד דוקא אלא אמת אוניברסלית. ההתחדשות של כל ציוויליזציה טמונה בשוליים. לעומת זה, הבודהיזם, שגם הוא לקה בהדרת נשים למשל, פתח את עצמו די במהירות לשינויים האלה, ומספיק לראות כמה ספרים יצאו לאחרונה מנשים נזירות שעשו כברת דרך רוחנית, והרבה מנזרי נשים שנפתחים מתוך מגמה לשנות את הטעון שינוי. ביהדות לעומת זה, חלה אפילו נסיגה .
    אכן, הנזירות עומדת כאלטרנטיבה זמנית, תרגול אולי, לעומת היחס לאשה כאל אובייקט בלבד, שנמצא אצלנו למשל, ויש מה ללמוד.
    הארכתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: