מכשפות ומכשפים

 

ציד מכשפות 
 

 

– קראתי בשימת לב לאחרונה את הדיווחים על שתי השופטות המודחות בקלון, אסנת אלון לאופר והלה כהן, לקול מצהלות ההמון. בחודשים האחרונים הצטברה רוח רעה מאד של טינה כלפי מערכת השפיטה, שהיא בבחינת שיא להתרחשויות ממושכות יותר בציבור. אסקור בקצרה את המתרחש. מערכת השפיטה הישראלית נהנתה ממעמד אקס טריטוריאלי מיוחד במשך עשרות שנים. לעומת הרשות המבצעת, וודאי לעומת הרשות המחוקקת, קיבל הציבור באופן כללי את המצג שמערכת השפיטה היא תקינה, הוגנת, מורמת מעם, ו"מה זה ברמה". השחיקה החלה מכמה כיוונים, חלקם לגיטימיים וחלקם פוליטיים צרים. לשכת עורכי הדין צברה מרירות על הדרדרות ניכרת בשירות הניתן לחבריה, כאשר נפח השירות עלה, מספר עורכי הדין עלה מאד, המערכת הפכה ממוכנת ואנונימית, עומס תיקים הוביל לסחבת, אך לא נפתח כל ערוץ להגשת תלונות, ולקבלת הצעות מהלשכה שהיא הלקוח הגדול והעיקרי של מערכת השפיטה. עורכי הדין קיטרו וקיטרו עד שקמו ועשו מעשה, ופתחו ב"משוב השופטים" והסוף ידוע (סכסוך גלוי ומר עם השופטים). במקביל, קמו כוחות בכנסת ובמערכת הפוליטית שביקשו גם כן לכרסם במעמד המיוחס של בית המשפט. המתקפה באה מפלג מסויים בימין ובקרב הדתיים. אלה גילו שאפשר לכפור בעיקר, ולהציע צורות בחירה, פיקוח, וכהונה אחרות בבית המשפט היושב בעניינים חוקתיים. לאחרונה, בעיקר מאז פרשת נמרודי, נפתחה חזית רביעית, והיא מבקשת לחקור פרשיות שחיתות במערכת המשפט. חזית פוליטית נוספת, שלצערי לא קיבלה משקל רב מעולם, באה משמאל ומארגוני זכויות אדם. מזה שנים מסרבים חלק מן הארגונים והפלשתינאים להיזקק בכלל לבג"צ בעניינים חשובים מאד לאחר שגילו שבג"צ משתף פעולה עם החיפוי על הצבא והממשלה במעשים חמורים מאד. (ראה המשך הפוסט).

אחרה לדיון

 

למצות את הדין

את אי שביעות הרצון הכללי, והקלחת הרותחת ניתן היה לחוש ממש בגלישה באתרי החדשות ברשת. קונספירציות, השמצות, טענות ומענות, כל אלה הציפו את הטוקבקים של כל האתרים. ברור לכל ששינוי חייב להגיע. והנה, כמו בכל אגדה עממית עם סוף טוב, הגיעה הישועה. הפקק יצא מן הבקבוק. שתי שופטות זוטרות הפכו לכליא הברק. מבלי להיכנס לפרטי המקרים, שלכל הדעות אינם חמורים במיוחד, די להתבונן במי שנבחרו לפרוק את זעמו של הציבור. נשים, צעירות, לשתיהן "בעיה" משפחתית ואינן עונות על התפקיד המסורתי של רעיה ואם (אחת גרושה והשניה רווקה לא עלינו), ושתיהן נאות ומושכות. מערכת המשפט פעלה נמרצות לעקור את העשבים השוטים הנוראים האלה, ושלחה אותן לגיליוטינה לקול מצהלות הקהל. עוד יום בארץ ישראל.

 

ציד המכשפים מתנהל לאיטו

 

לעומת ציד המכשפות המתנהל כסדרו וביעילות, ציד המכשפים לא מצטיין ביעילות כה רבה. המדובר בידיעה המרנינה על בריחתו העלובה של אלוף פיקוד הדרום אלמוג מאדמת אנגליה. ממש כמו בסרטי מאפיה, הוא נוחת לו בלונדון במטוס אל על, וכבר על המסלול מתאספת שיירה מיסתורית של רכבי שרד. הטייס מקבל קריאה דחופה, ועם הורדת כבש המדרגות מסתער על המטוס פקיד ישראלי בחליפה אפורה ואזניות. המאפיה מעבירה "טיפ" לאלמוג, שצו מעצר מחכה לו. לאחר התדיינות סוערת וקצרה, כאשר ציבור הנוסעים כבר מתחיל לנוע בחוסר סבלנות, מחליטים הגברים להחזיר את אלמוג לישראל, להתחכם לערלים ולחוק היבש, ולנצל את העובדה שזהו אחרי הכל "המוביל הלאומי" של בורוביץ בע"מ (מעלליה של "אל על" המנצלת את מעמדה כחברת תעופה מסחרית, ראויים לפוסט בפני עצמו, כמו גם לחקירה פלילית נפרדת). אלמוג נשאר על המטוס בזמן התדלוק, נעשים קצת שינויים בלו"ז של הטיסות, נוסע אחד מורד מן הטיסה ומקבל פיצוי הולם, והכל בא על מקומו בשלום. כמה טוב שיש מוביל לאומי, וכמה טוב שיש מאפיה עירנית עם מודיעין משובח. ונא באוזן לחוק.

רק ביצעתי פקודות

 

עכשיו מודיע האלוף שהוא מצפה שהמדינה תעזור לו. היא הרי הסמיכה ושלחה אותו. "הוא רק ביצע פקודות". שמענו את זה לא מזמן מהמתנחלים המפונים שלא מפסיקים להשתאות על הבגידה של הממשלה. שמענו את זה עוד הרבה פעמים. אלופי צה"ל הם גם אלופים בלארגן את המציאות ככה שהיא תהלום את צרכיהם, ואם יש צורך תפציץ ישראל את לונדון ואת האולד ביילי, כדי לעצור את החרפה. מיטב המשפטנים, היועצים המשפטיים והשופטים, יושבים על המדוכה לטכס עצה כיצד להפר את החוק ! וממש באותה עת העיתונים ממשיכים לבשר על ההדחה של שופטת איומה אחת, שאחרה לדיון. יש חוק, ויש חוק.

הסרת הכובע

 

מבחינה אישית אני חייבת לציין שהפעולה שנעשתה בחו"ל נגד האלופים הפתיעה אותי לטובה. לא רק המעשה עצמו שהגיעה זמנו, אלא העובדה ש"יש גבול", הארגון הזה שמלא בעצמו בבעלי דרגות קצונה המתהלכים כטווסים, עשה מעשה וחרג מ"שבועת הצופים" ומהנאמנות הגברית הדביקה של השמאלנים הישראלים. בדיוק כאשר אמרתי נואש מהמדינה הזו, נעשה מעשה המחזיר מעט מן האמון. זה לא שאני תמימה וחושבת שהם ייענשו בבית משפט בשנים הקרובות, אבל זה צעד, צעד משמעותי וחשוב לקראת היום הזה. החומות יפלו בסוף, כך או אחרת, עם או בלי סופות הוריקן וכמה פיגועים בלונדון. האנשים שסבכו את כולנו בפשעי מלחמה, בין כמבצעים-שבויים, ובין כקורבנות, יתנו את הדין ויחזרו למימדים הראויים להם.

תקופה של נסים

השבוע קיבלתי מכתב מעירית תל אביב, אגף התברואה. הנס התגלה כבר בשורה הראשונה, הסכיתו ושמעו "תלונתך נבדקה ונמצאה מוצדקת." קראתי את המשפט הזה חמש פעמים להאמין שאני קוראת נכון. בדקתי שהשם שלי מופיע בראש המכתב. כן, זה הכל נכון. ידי רעדו בהתרגשות ודמעות נקוו בחריצי עיני. עשרות שנים אני חיה במדינה הזו, וזה טרם קרה. זר פרחים גדול וירטואלי למוטי דויטשר סגן ראש מחלקת תברואה בעירית תל אביב. גם אתה החזרת לי מעט מן האמון במדינה הזו. מודה ועוזב ירוחם, וגם התקלה שעליה התלוננתי אכן תוקנה במהירות.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ביג בירד  On 13/09/2005 at 11:53

    כל כך שטחי ועלוב לטעון שאת השופטות המושחתות האלה דורשים להעיף משום שהן נשים. הן עברו עבירות ועליהן הן משלמות. אם הן היו גברים הן היו צריכות לשלם באותה מידה. נקודה.

    הטענה העבשה הזו, שבעצם מסתירה איזו חשיבה על כך שמועדון הגברים המשפיעים מתכנן בסתר איך להעיף כל אישה ממוקדי ההשפעה (אלא אם כן היא שוכבת איתם) נוסח זקני ציון והפרוטוקולים שלהם, היא כמעט אלימות מילולית. מעניין מה היה קורה אם גבר שנזרק מהתפקיד בשל שחיתות היה טוען דברים כאלה.

    לגבי מעצר האלופים, הדעה שלך אפלה עוד יותר. אם בין המחבל שעושה את דרכו להתאבד לקצין שמפקד על המבצע לחסל אותו את מעדיפה את הראשון, אני מאחל לך הנאה שלמה מתוצאות מעשיו. אולי כדאי גם שתקדמי את העקרון שמי שמשרת בצה"ל הוא פושע מלחמה.

    חוץ מזה, אני מתפלא שלא כתבת על האפלייה בכך שלא מתירים לגברים להשתתף בתחרויות מלכת היופי, בריצת מאה מטר לנשים או להתמנות למנכ"ל משרד החינוך.

  • איריס  On 13/09/2005 at 12:15

    אתה כניראה לא ממש מסכים איתי. זה לגיטימי ולשם כך כולנו כותבים ומתבטאים.
    לקחתי לשימת ליבי שזה אפילו מרגיז אותך שדעתי שונה משלך.
    לגופו של עניין, לא טענתי שהשופטות צדיקות, ניסיתי להסתכל על זה "במבט על" מכיוון אחר. אגב, כתבתי כמה פעמים שלדעתי גם ההעמדה לדין של יצחק מרדכי וזהר עטאף היא מאותו סוג של "בחירת שעיר לעזאזל" מטעמים לא ענייניים. והנה, הם גם גברים, גם אנסים, ויצאתי להגנתם לכאורה, מטעמים אחרים. לדעתי לא מקרה שמכל אלפי המקרים של ניצול מיני מחפיר במערכת הבטחון נבחרו כורדי אחד, ודרוזי אחד לפרוק את הזעם הציבורי.כך גם התבטאתי על אכיפת החוק בפשעי מלחמה בשטחים. משום מה תמיד מי שהולך לכלא זה בדווי או דרוזי ואם אי אפשר למצוא כאלה, אז מזרחי עולה חדש או מישהו מוחלש.

    אולי תיתן לי קרדיט על עקביות בביקורת הזו.
    להערכתי, אכיפת החוק בארץ, בכל התחומים היא ביזיון מתמשך ששחק את אמון הציבור מזמן. אם לדעתך הכל תקין, אשריך, ונידמה לי שאתה היחיד בארץ שמחזיק בדעה זו. כולל בתוך המערכות.

    הבעתי דעתי עוד בזמן דרעי שיש לאפשר הגנה מן הצדק על יסוד הפליה באכיפה מטעמי עדה, גזע ומין. החוק הולך ומתקרב בארץ לכיון הזה, אבל רחוק עדיין מזה. לצערי כמובן. אולי זה היה נגמר בכמה זיכויים מרעישים, אבל בסופו של דבר המערכת היתה מוכרחה לתקן את עצמה.

    באשר לקצין הנמלט, שוב דעתנו שונה. אני סבורה שאפשר להלחם בטרור בלי לבצע פשעי מלחמה, וזו גם העמדה של החוק בינלאומי וגם של בית המשפט העליון במדינת ישראל. סוגיית החיסולים הממוקדים טרם הוכרעה בארץ, אך כל משפטן יאמר לך שלפי החוק זה אסור. אתה יכול לאמר שגם כאן האכיפה נגועה באפליה, למה ישראל ? למה לא מישהו אחר. אני פתוחה לשמוע את הטיעונים העניינים ולא התלהמות והאשמה בבגידה ואיחולי מוות בפצצות. תודה על הנדיבות, בכל מקרה.

  • איריס  On 13/09/2005 at 12:25

    יתכן שמה שהרגיז אותך זה השמחה לאיד שהבעתי בקשר לאלמוג (שאינני מכירה, אגב). יש בזה משהו, ואם זה פגע בך, צר לי. אינני רוצה לראות את אלמוג סובל יותר ממה שהוא ראוי לו לפי החוק. מה ששימח אותי הוא שהצעד הזה אולי יבהיר לצבא שקציניו אינם מעל לחוק, מעל המוסר, ומעל אלוהים. הצד האישי של זה נובע מכך שהזדמן לי להיפגש עם היהירות, האוילות, והפשיעה של מערכות הבטחון גם נגד אזרחי ישראל היהודים. זה רק מוכיח שכאשר מתרגלים להתייחס לאנשים אחרים כאילו הם פחות מבני אדם, זה לא מתוחם ל"אויבים" או ל"ערבים". אוסיף משהו להרגיז אותך עוד קצת. לדעתי מה שקרה באנגליה התאפשר בין היתר בגלל הזעם והנקמה של המפונים מחבל עזה. תקרא קצת את הטוקבקים שלהם, ותבין שהם יתמכו עכשיו בהעמדה לדין של קציני צה"ל על פשעי מלחמה, משום שלדעתם גם הם נפלו קורבן לחריגות. אינני יודעת אם זה נכון או לא, בכל מקרה זו אוכלוסיה עם עוצמה ניכרת, עם מידע פנים, ועם יכולת ומוטיבציה לדפוק את הקצינים עד הסוף. ודאי שהשמאל לא מסוגל לכך, והדברים ידועים.
    אגב, גם לגבי המפונים, הבעתי דעה לא פופולארית כאן, שהשימוש בצבא ובמעצרים מסיבים, אלימות, כנגד אזרחים הוא דבר שלא יעלה על הדעת, גם אם הפינוי הוא מטרה ראויה מאד בעיני, שצריך היה לעשותה מזמן.
    איפה העקביות שלך בכל זה ?

  • ד.ט  On 13/09/2005 at 13:33

    >>> מערכת המשפט פעלה נמרצות לעקור את העשבים השוטים הנוראים האלה

    לפחות במקרה של כהן, (את השני איני מכיר) מערכת המשפט פעלה נמרצות כדי למרוח זמן, לטאטא ולטייח. גם כיום כהן, שזייפה פרוטוקולים של דיונים שלא התקיימו, מכהנת כשופטת. בתחילה ננזפה ולאחר מכן הועברה למחוז אחר. (וכל זאת שנים רבות לאחר זיופיה). לדעתי ולדעת רבים, היא אינה ראוייה לשמש כשופטת. עו"ד שזייף פרוטוקול – רשיונו ישלל. (במקרה הקל ביותר). מדוע לשופט מותר?!
    הגנה אוטומטית על אדם מפני מינו, כפי שעשית, גרועה בדיוק כמו המעשה ההפוך.

  • איריס  On 13/09/2005 at 13:56

    אני מציעה שתקרא את התגובות שלי למטה, הן נכנסות לעובי הקורה.
    בעיקרון ובקצרה, המשפט מאפשר בחינה של סלקטיוויות באכיפה מטעמים לא רלוונטים, כשיקול לזיכוי. ההנחה אינה שהאיש לא ביצע את הפשע, אלא שהמדינה צריכה ללמוד לאכוף את החוק בשוויון, ואם היא לא עושה זאת, ה"רווח" ילך לנאשם.
    זה תופס גם על רצח, ודאי על השמדת פרטיכלים.
    אני הופעתי בעוונותי בבתי משפט הרבה שנים, וראיתי דברים יותר גרועים, שעוברים בשתיקה. מה הצביעות הזו ? רם כספי הטריד עד ועובד ומרוויח טוב. (זה לטענתך שעו"ד שהיה מזייף היה נשלל רשיונו). הנגע המרכזי במדינת ישראל היום הוא בדיוק באיפה ואיפה שעושים באכיפה. זה הופך את המערכת לחוכא ואטלולא בעיני הציבור, ובצדק.
    רק אנקדוטה אישית, לפני חמש עשרה שנה, כעורכת דין מתחילה וכל כך רצינית ומלומדת הופעתי בתיק ראשון בחיי בפני שופטת שלום בבת ים. כאשר פסלה את אחד הטיעונים שלי ביקשתי שההתנגדות תרשם בפרטיכל, אולי נירצה לערער. תגובתה מילולית היתה :
    "פרטיכל את רוצה ? לערער את רוצה ? הנה הפרטיכל שלך, מה תעשי עכשיו ?" אמרה וקרעה אותו לגזרים מול עיני, הלקוחות, הצד השני והקהל שישב ביציע. היום היא שופטת מחוזית, ואני מניחה שהיא לא עשתה את זה פעם ראשונה או אחרונה לי בלבד. וזה באמת זוטות לעומת דברים אחרים ששופטים עושים.
    כן, אז אני שואלת מה קרה פתאום ? ולמה לא תלכו על הגדולים ? מה לא טוב בשאלה שלי ?
    א.

  • גדעון ספירו  On 13/09/2005 at 18:37

    איריס שלום,
    סיפור מהנין על שופטת השלום שקרעה פרוטוקולים לעיניך. מה עוד והיא מכהנת היום כשופטת מחוזית. מי היא השופטת? ראוי שתצייני את שמה כדי שלא נתחיל לנחש ולהכתים את כל שופטות המחוזי.

  • איריס  On 13/09/2005 at 19:37

    ניסיתי להכניס את השם בטוקבק כלשהו ומחקו מחמת לשון הרע. אברר מה הסיפור ואחזור, אם אפשר אפרסם ברצון את שמה.

  • שובו של הצועד  On 13/09/2005 at 22:02

    ידעו תמיד לעשות דברים כאלה בלי להיתפס.
    והחבר'ה של "יש גבול" (בלי קשר לכך שדורון אלמוג דווקא נראה אדם סימפטי) לי הם מחממים את הלב!

  • איריס  On 13/09/2005 at 22:21

    כן, בהחלט. גם אם הם :?נתפסים" אין מי שיעשה משהו נגדם.
    יש גבול עשו דבר גדול בכך שצירפו את משקלם הסגולי לתביעה פלשתינאית ונתנו לכל ההליך צביון שאי אפשר להתעלם ממנו כ"מעשה פוליטי". הרי אם ארגון ישראלי ועו"ד ישראלי מצטרפים, יש דברים בגו ואי אפשר לפסול את זה בביטול הרגיל.
    עכשיו מצטרפים לאיום בתביעות כאלה גם נפגעי "הגירוש" (כמאמרם) וזה יהיה אפילו יותר נחמד לדעתי. ישראלים צריכים לתבוע את הצבא ורשויות הבטחון בחו"ל. אולי אחרי תביעה כזו יגיעו גם מקרים יותר מעניינים מאשר ניצולי נווה אושוויצים. מישהו צריך לפתוח את השער והם דוקא מועמדים טובים לעשות זאת. העיקר שירבו התביעות נגד צה"ל, מכל הכיוונים ובכל הערכאות בחו"ל. לפחות הטיולים של מערכת הבטחון במועדון הנוסע המתמיד ייפסקו קצת.
    לא נורא, ישבו קצת בבית ויפשפשו במעשיהם.
    נידמה לי שצה"ל איבד קצת את האמינות כאשר התברר שהוא פועל בכל מדינות העולם המערבי לגנוב דרכונים, להתנקש, ולחטוף ולחבל בבני אדם חפים מפשע. אם כל העולם במה, אז כניראה זה פועל לכמה כיוונים. קיבלו שטוזה בשנתיים האחרונות עם כל הסיבוכים המשפטיים בחו:ל. כניראה כאשר מנטרלים את מערכת המשפט במקום אחד היא צצה במקום אחר. הצעד הבא – צה"ל נגד כל מערכת המשפט בכלללל העולם. ראו הוזהרתם.

  • ביג בירד  On 13/09/2005 at 22:34

    אחי נרצח על ידי אלה אותם פלשתינאים שבהם את תומכת. אנשים כמו דורון אלמוג (אחרים, לא הוא) טרחו לחסל את החוליה שרצחה אותו לאחר שהצליחה לרצוח גם אחרים. איריס, את לא מסינה על מה את מדברת. מהאנשים האלה אי אפשר לבקש בנימוס להפסיק לרצוח. אחי, שנרצח, היה פעיל בניצני שלום, תנועה שביקשה לקרב בני נוער יהודים וערבים. דיעותיו היו דומות לשלך במשך זמן רב. זמן קצר לפני מותו הוא הבין שזה תמים מדי, ילדותי מדי, לחשוב שאם רק נהיה נחמדים אליהם הם יהיו נחמדים אלינו בחזרה.

    חל אצלך היפוך במחשבה: אלה המבקשים לגרש אותך מכאן הם ידידייך ולהם צריך לעזור. אלה שמנסים להגן עלייך הם אויבייך ואותם צריך להעמיד לדין. מרוב רצון לסייע למסכנים את מתנדבת גם להצדיק את הרוצחים.

    לרדוף אחרי קציני צבא בחו"ל זו נבזות. אני קצין במילואים. מזל שאת לא יודעת את שמי האמיתי, אחרת אולי היית מתגייסת להסגיר גם אותי. כן, בשירותי הצבאי נאלצתי לירות באנשים. הגנתי על עצמי. חברי שהיו איתי בפלוגה נהרגו. אחרים נותרו נכים. וכל זה קרה כשניסינו למנוע מחוליה שלקחה איתה מטענים להיכנס לקו הירוק. הם היו בדרך לאחד מיישובי השרון, להניח אותם. היום אני כנראה חיב לההתנצל על שנכנסנו איתם לקרב. פגענו בזכויות האדם של המסכנים. אני מתנצל. מתנצל שהגנתי עלייך ועל עוד כמה כמותך שרוצים לראות אותי משלם מחיר כבד כל כך על זה.

    תודה לך.

  • איריס  On 13/09/2005 at 22:52

    צר לי מעומק ליבי על הטרגדיה שפקדה אותך ואת משפחתך, שלא תדעו עוד צער.
    להיפך, לפי התיאור של מעשיך בצבא, לא ניראית שום סיבה שמישהו בעולם יעמיד אותך לדין על משהו. אתה מתאר סיטואציה שונה לחלוטין מאשר המיוחס בפרשה זו. אתה גם, אני מניחה, לא אלוף בצה"ל אלא חייל פשוט, אף כי קצין, שעשה את שלו לפי מיטב יכולתו במצב של קרב. נידמה לי שהחרדה שלך מוגזמת וגם ההזדהות המוחלטת עם מפקדיך, ולנוכח מה שסיפרת פה על עצמך, אני יכולה להבין את זה. ואינני רוצה להיכנס אתך כלל לויכוח.
    לא חל אצלי היפוך, ואינני מגינה על הטרוריסטים או אפילו לא על הפלשתינאים באופן כללי. אני מנסה להגן על עצמי מפני אנשים שקיבלו סמכויות רבות מאד להגן עלי, ואינם עושים זאת. במקרה שלי, ואינני נכנסת אליו כאן, אותן מערכות, ניצלו את הסמכויות האלה לפגוע בחירות, בחיים, ובזכויות הקניין שלי, ובכל זכות אחרת המוכרת בחוק ובמוסר. היה סמוך ובטוח, שכל בית משפט היה מוצא אותם אשמים בפשעים חמורים. אלא מה ? המערכת פה אינה מתפקדת, מערכת המשפט הישראלית אינה מתפקדת, ואינה עוקרת את העשבים השוטים, ואינה אוכפת את החוק על צה"ל ומערכות אחרות. הרי אין מערכות מושלמות, ולכן יש מערכת משפט. גם אתה רוצה שאת צה"ל ינהיגו אנשים שפויים, אחראים ושומרי חוק. שכן, חייך בידיהם. זכור שהמתלוננים בפרשה זו הגישו בג"צ לפני שנתיים, והתיק "הוקפא". לא נידחה, לא נדון, לא כלום. נידמה לי שבית המשפט כבש את זעקתו לעזרה, והזמין את הפניה לחו"ל. יש פה איתות מצוקה, שמערכת המשפט אינה מסוגלת לדון בתיק ואולי מדובר ממש בניסיון למנוע את הדיון, בדרכים לא כשרות. סמוך על העותרים, ועל השופטים, ועל אנשים רבים שהיו מעורבים בכך, שהענין עבר את כל המסננות האפשריות. מישהו צריך להסביר לציבור מדוע בית משפט ישראלי אינו מסוגל לדון בתיק משפטי רגיל.
    גם אני הייתי תמימה פעם, אבל החיים מלמדים אותך שאין קדושים וצדיקים רק מתוקף המדים.
    אדם ששיקול הדעת שלו פגום בהשלכת פצצה על בית עם ילדים, סביר להניח שגם בהגנה על חייך שלך, לא יפגין שיקול דעת נכון.
    וראה, איך התגובה האוטומטית הצהל"ית נכנסת לפעולה. איומים, שליפות מהמותן, היסטריה, ואלימות. זה מה שציפו מהם, והם ימשיכו לשקוע עמוק יותר בבוץ, עד שירגעו ויתחילו לחשוב בשיקול דעת. כולנו נרוויח מזה. האמן לי.
    א.

  • ביג בירד  On 13/09/2005 at 23:17

    אף אחד לא דיבר על קדושה מתוקף לבישת מדים. בצבא, כמו בכל פירמידה הררכית, יש עליונים ויש תחתונים ודורון אלמוג הוא אחד העליונים. דורון אלמוג תיכנן מבצעים נגד פצצות מתקתקות שאמורות היו להרוג אנשים כמוני וכמוך. בין הברירה שאני ייהרג או שמישהו אחר, אני מעדיף את האחר, בעיקר אם הוא רוצה לחסל אותי מלכתחילה. זה אולי לא נעים לאוזניים שחושבות שאלימות יש רק בצד שלנו, אבל זה המצב.

    אין לך מושג מה עשיתי בצבא, אבל זה לא משנה את העובדה שיריתי באנשים. מצטער, אבל אני לא שונה מאלמוג או מכל אחד אחר.

    ותפיסיק עם השטויות האלה על סולידריות גברית ואחווה נשית. אף אחד לא ממש מתייחס לזה ברצינות. כשאדם עושה מעשה פסול הוא צריך לחטוף עונש ולא חשוב אם זה גבר או אישה, אם זה גנרל או שופטת. הדיכוטומיה הבלתי נגמרת הזאת שלך לא עושה טוב לפוסטים שלך, אלא רק מציירת אותם כצרחנים של סיסמאות נבובות.

  • איריס  On 13/09/2005 at 23:48

    האמת, שמעבר לכל הויכוחים האלה, ברמה העיתונאית המקובלת, אני מאד שמחה שנכנסת לפוסט הזה והגבת בכנות, בישירות, ובצורה אישית. גם אני, למרות שאינך אוהב את מה שאני כותבת, משתדלת להוריד את הויכוחים התיאורטים לקרקע המציאות, ובמיוחד זו האישית. הרי אנחנו תמיד מדברים מתוך חוויה אישית, ואני מעדיפה את הויכוח אתך על כל הסכמה או מחלוקת המתייחסת לרעיונות מופשטים בלבד.
    אולי יפתיע אותך, אבל נידמה לי שברמת החוויה וההתנסות בחיים בארץ, יש לנו הרבה מן המשותף. כל אחד מאיתנו לקח את זה למקום אחר, בהתאם לאישיות ולמיטב היכולת להתמודד עם מציאות קשה מאד. אני מכבדת את האופן שבו אתה מפרש את סיפור חייך ומשפחתך, ואני רק יכולה לקוות שתכבד את האופן שבו אני מפרשת ומתמודדת עם חוויות דומות בחיים שלי. השליטה שלך, או שלי, באירועים "הגדולים" במקום שבו נולדנו, באירועים שאליהם נקלענו, בטרגדיות שנכפו עלינו, היא לא רבה. אנחנו רק יכולים לנסות לבנות איזו השקפת עולם שתנחם אותנו קצת ותעניק משמעות לכל זה.
    עבורי, כדי לחיות עם מה שעברתי כתוצאה ממצב המלחמה במדינה, חשוב היה להאמין בשלום, בטוב שבאדם, ובכך שכלנו נולדנו אותו דבר, ילדים לאמא ואבא, שרוצים וחולמים על חיים טובים, על תחביבים, על חברים ועל משפחה שנקים. לך, חשוב להקים מערכת ערכים אחרת שתקנה לך את השלום הפנימי והשקט. גם כאשר אנחנו לא מסכימים על כך, תמיד אני זוכרת לפחות את עמדת המוצא הזו. אתה עבורי בדיוק כמוני, שואף לטוב, ולמנוע עוד סבל מעצמך ומאחרים החשובים לך.
    אם אתה מעוניין, תוכל לספר יותר מה עשית בצבא, וכל פרט או מחשבה וסיפור אחר שאתה רוצה לשתף בהקשר הזה. וכמובן, אפשר לכתוב אלי באמצעות האייקון מתחת לתמונה בשער. הבעת חשש שאני אהיה זו שאסגיר אותך לטריבונל בינלאומי, אז אפשר לאמר שיחול על כל התבטאות שלך חסיון שבין עורך דין ללקוחו. ואני מבטיחה לא לקרוע פרטיכלים או לזייף…למרות שאני פמיניסטית שזורקת ססמאות.

  • ביג בירד  On 13/09/2005 at 23:55

    זריקת סיסמאות וצידוד בנשים בכל מחיר אינם בדיוק ההגדרה לפמיניזם. זוהי מחאתיות לשמה שנאחזת בפמיניזם כבחזית. ותו לא.

    ואני מעדיף להישאר באלמוניותי. ראיתי מה קורה כאן למזוהים וכיצד הם סופגים קללות מכל עבר. תודה, אבל לא.

  • איריס  On 14/09/2005 at 00:05

    מתי ? לא אצלי לפחות. קללות נמחקות מייד גם למזוהים, גם נגדי, וגם לאנונימיים.

    אהבתי את "המחאתיות לשמה" גם זו גישה.
    אני אחרונת המצדדות בנשים באשר הן נשים, במיוחד במנגנוני הממשל. לדעתי נטפלו לנשים שנתפסות כלא מוגנות בגלל שהן לא עונות על המקובל עבור נשים במערכת הזו. תקרא שוב את מה שכתבתי כולל ציון העובדה ששופטת (שהיום היא מחוזית) עשתה לי דבר חמור מזה.
    אולי המחאתיות היא קצת אצלך במגרש ?
    בוא נגד "מחאתיות לשמה נגד איריס" אוקיי מקובל.

  • ביג בירד  On 14/09/2005 at 00:09

    שופטת שמזייפת פרוטוקולים צריכה לעוף מהג'וב בלי יותר מדי ויכוחים והשהיות. וזה לא קשור לשאלה אם היא אישה, מרוקאית, רווקה או אוכלת מנגו. זה בכלל לא מעניין.

    מה גם שהמועמדת הבולטת ביותר בשנים האחרונות לבית המשפט העליון היא, איך לומר בעדינות, חד-מינית. זה כן עונה לסטריאוטיפים הנשיים שלנו, איריס?

  • איריס  On 14/09/2005 at 00:24

    ועוד איך שחד מינית מועדפת . אני מודה לך שהעלית את זה. (רק למען הדיוק העובדתי, היא מועמדת, בינתיים, ומעולם לא היתה שופטת ולא נשאה בשום תפקיד ביצועי). האשה הפנויה – המיניות המשוחררת של האשה – היא המאיימת על סדרי בראשית, ונתפסת כפריעה בסדר הפטריארכלי הרבה יותר מלסבית לא צעירה. בכלל אשה לא צעירה נתפסת כשקולה ומכובדת יותר.
    שים לב שבשני המקרים של השופטות שהסתבכו, הנושא האישי שיחק תפקיד מרכזי. אצל אלון לאופר זו ממש הסיבה לסיבוך, ואצל הלה כהן הנושא עלה בצורה מבישה מאד, וגם שם הרקע למעשה הוא משפחתי אישי.
    אגב, לא אני פטרתי את הלה כהן מהדין, אלא שני שופטים בכירים מאד במערכת, והנה, היא חזרה לעבודה ללמדך שאפשר לזייף פרטיכלים ולהישאר שופט. וזה לא לפי דעתי, אלא במציאות. אני רק הרהרתי בשאלה מדוע המקרה שלה הגיע בכלל לחשיפה כזו כאשר מקרים חמורים בהרבה נסגרים בחדרי חדרים בדיסקרטיות, והשופט הסורר ממשיך לסרור. או השופטת, לא חשוב.

  • יאחבי  On 14/09/2005 at 09:48

    שיש שוני מובהק בין הטון שנקטת בפוסט לבין התגובות שלך למגיבים?

    שתי התגובות שלך לביג בירד הרבה יותר מוצלחות מהפוסט עצמו. יש בהן חמלה והבנה לאחר, על אף שאינו חושב כמותך. וזה יפה וראוי.

    קצת נמאס לנו מהפוזה הז'אקוזית, את לא חושבת? כמה עוד אפשר ללעוס את המסטיק המתפורר הזה? תראי אצל ירמיהו והשאר כמה אהבה ודאגה כנה יש בהם ואף לא שמץ של שמחה לאיד. מהאהבה בא התוקף לביקורת. אחרת, תעמדי בתור. יש עוד ששה מיליארד ז'אקוזיונרים לפניך.

  • איריס  On 14/09/2005 at 10:31

    להבין מה העניין של ג'קוזי להר סיני…עד שהבנתי…שזה צרפתית למתחילים. נחמד מאד
    ענה לי פעם מישהו ותיק מאד מאד בכתיבה פוליטית קצרה ותוקפנית ולעוסה – לטרוניה דומה מצידי כי הוא ממש היה כותב לדעתי אותו מאמר בשינוי סדר הפסקאות, ובו הוא תוקף את הציונות בלהט קומוניסטי) "את צודקת אבל אלה המגבלות של כתיבה פוליטית", זהו הז'אנר.
    ירמיהו ? קטונתי יקיר(ת)י. אני מתחזקת בלוג שצריך להכניס רייטינג. תודה על הציפיות בכל אופן, זה מראה שלפי דעתך יש לי פוטנציאל להגיע לירמיהו, לו רק ארצה.
    האמת זה עניין של כסף. כמו כל דבר. אני מניחה שאם היה לי כסף להיות ירמיהו, זה מה שהייתי עושה.
    דונט טייק איט טו סירייסלי. זה רק פוסט של אנונימית כמוני. תודה שקפצת לביקור.
    האם זה היה ירמיהו שקרא לקציני ואלופי ישראל "סוסים מזויינים" יש לי עוד לאן לשאוף.
    וטובה תוכחה מגולה…מצביעות. זה אמרו חכמנו
    מאותה ליגה שאני לא מגרדת מלמטה.
    זה כבר הוביל אותי להפליג בדמיונות על איך היה נראה היום הבלוג של ירמיהו. רעיון לא ?

  • איריס  On 14/09/2005 at 12:07

    לא ידוע לי על ששה מיליארד קורבנות של המשטר הצבאי הישראלי, וגם לא ידוע לי על עוד הרבה מקרים שסבלו כמוני בארץ, ובכלל בעולם, ממשטר כזה. אולי תאיר או תאירי את עיני ?

  • יאחבי  On 14/09/2005 at 13:16

    זה כמו להגיד בסך הכל מילאתי פקודות.

    לא התכוונתי לטעון שיש לך פוטנציאל להגיע לירמיהו, ואם כך השתמע מדברי אני מתנצל.

    ששה מיליארד הוא מספר האנשים החיים כיום על פני כדור הארץ.

  • איריס  On 14/09/2005 at 14:11

    אולי זה כמו מילאתי פקודות, למעט העובדה שלא יריתי, לא עינתי ולא עצרתי מישהו. לכל היותר כתבתי משהו לא הכי מוצלח שלא חייבים להיכנס במיוחד אליו כדי לקרוא ולהתרגז.
    חן חן על ההתנצלות.
    אה, ששה מיליארד אנשים שסבלו יותר ממני מצה"ל ? מעניין

  • איריס  On 14/09/2005 at 14:39

    אני נמנעת בדרך כלל מלהיכנס בכלל לשרשור כזה עם אנשים שטורחים לבקר בבלוג כדי להתרגז או לחנך אותי. ניסיתי הפעם לרדת לשורש העניין הזה, והאמת שלא הצלחתי להבין את המניעים של מגיבים כאלה.
    די בטוקבק אחד, או שורה אחת להביע הסתייגות מהתוכן. וזה מקובל. לעומת זה נוצר רושם שיש אנשים המעוניינים ממש להירתם למשימה פוליטית של עשיית נפשות לדעותיהם. מנסיון אישי לעשות אותו דבר לכיוון השני, זהו מאמץ עקר. בוא נקבל את העובדה שיש דעות שונות, ולכל אחד זכות להתבטא בעניינים ציבוריים.
    יפגינו ביג בירד והחבר יאחבי אהבה אלי, לפני הירידות והפסילה האישית, ומכך אולי אלמד להתנהג אחרת. אולי.
    משום מה מגיבים אלה יוצאים מהנחה שעלי לקבל את המחשבה שלהם שאני סמל הרשע בעולם הזה, ולהתאבד אולי או ליפול לרגליהם בבקשת סליחה.
    הבעתי עניין כן ואמיתי בסיפור חייו של ביג בירד כדי לרדת לשורש העמדות שהוא מחזיק בהן. לא ראיתי שאותה סקרנות פתוחה וחביבה קיימת לגבי הסיפור שלי, שהוביל אותי למסקנות אחרות.

  • דני הנעמן  On 16/09/2005 at 16:41

    את שתי ה"שופטות" האלה (שאחת מהן, אם אני זוכר נכון, גם בדתה פרוטוקולים…) צריך להעיף קיבינימט ומכל המדרגות.

    את כל ה"שופטים", *יענו*, המכהנים כיום ושבהם נתקיימו, כל מאפייניהם המחליאים, של שופטי ממלכות ישראל ויהודה, מימי הנביאים הדגולים, עמוס וישעיהו, צריך להעיף, לאיזשהו צינוק, ויפה שעה אחת קודם (ומעניין, אגב: מי הם מגיניהם העיקריים, של המושחתים דנן? רמז: "חייבים – ממשלה עם מר"צ, הכח לעשות את השינוי"…).

    ואת כל הקצינים הבכירים, בצבא הכיבוש, הדיכוי והרצח, יש לכבול ולשלוח – ארוזים טוב-טוב – לתאי-המעצר בהאג…

    ועוד הערה: מעניין, *בריטניה* מדברת, בגנות פושעי-מלחמה…

    בריטניה…

  • עומר  On 19/09/2005 at 01:17

    מיוזנים. סוסים מיוזנים.
    (במקרה קראתי אתמול)

  • איריס  On 19/09/2005 at 10:47

    אנחנו דור מיוזן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: