כל מיני ברשת

כל מיני …

היציאות הטובות של האינטרנט

 

– טוקבק מוזר לאללה, במיוחד עבור תושבי יפו…(לינק למאמר כולו ב"מחלקה ראשונה")

פיצוץ ביום בחירות (נכתב על ידי "אף אחד")   בשנות ה-70 היה במקום,מול בית ספר ללבורנטים "סוקולוב לאור",גב אל גב עם בית בלמרטין 7 -בית מלאכה לגלווניזציה -היו שם המוני חומרים ממיסי מתכות,בתוך וליד כלי איכסון-סביר כי ניספגו בקרקע. להוסיף זרם מטייל,תופעה ידועה בארץ עם רשת חשמל. בתור קוריוז-עשרה ימים אחרי פיצוץ הנ"ל שודר רעיון של אילנה דיין עם מרכוס קליינברגר-נאמרה כתובתו ראשונה- שד' ירושלים 76 יפו-פחות מי 100 מטר ממקום פיצוץ צינור ביוב ראשי של גוש דן כדאי להשוות ראיון אם קורות תקלה.

וגם הטוקבק שלפניו די מעניין…

 

אתר "עמוד הקלון"

ווינט חשף אתר חדש של הימין ימין, ובו רשימה שמית של האשמים בהתנתקות. אתר זה מצטרף לאתר אחר שנשלח אלי לאחרונה באימייל מחו"ל, המכונה shit list , ראשי התיבות של השיט זה "ישראלים השונאים את עצמם" כלומר שמאלנים לכאורה. האשה ששלחה לי את האתר התגאתה בכך ששמה מתנוסס בו, וכמעט הרגשתי זנוחה שאני לא שם. לעומת "עמוד הקלון" הרשימה האמריקאית היא ארוכה מאד וכוללת את כל המי והמי כולל חיים יבין (?). כניראה רק יוצרי האתר נותרו האחרונים ביקום שאינם שונאים את עצמם. זהו למעשה מעין אתר הכשרה certificate לכל מי שרוצה להוכיח שהוא ביקורתי לישראל. כדאי לשים לב לכתובת של האתר, "מצדה 2000" , נו באמת. כמעט ניראה כמו פרובוקציה מכוונת.

דוגמא ל"ערך" בשיט ליסט – ענת בילצקי Biletzki, Anat  This philosopher at Tel Aviv University was former head of Israel 's Communist Party. Now she's a leader of the radical leftist Israeli group Bat Tselem . She's a true "progressive" and even speaks their lingo… "I have been engaged, for almost three decades now, in bridging the two philosophy and politics by attempting to use analytic philosophy (consisting of logic, philosophy of language, and analytical exegesis of Hobbes) in the investigation and study of political terms, and by investing my work in human rights organizations with a philosophical grounding. Experience in the Middle East recommends that we isolate not gender, or race, or geographical locations, but religion  different religions de facto, and the concept of religion in toto – as the central interlocutor with universalism."  What crap! לפי הכתוב בילצקי פעילה בארגון :בת-צלם.

ההתקפה על האתרים האלה מכנה אותם "רשימות שחורות", ומזכירה זמנים ומשטרים אחרים. האמת, שלא צריך לנדוד רחוק, וכאן בישראל נוהגת הממשלה להחזיק לה פנקסים כאלה, ובהם אנשים שנועדו לטרטור והדרה, כאשר אין נגדם ולו שמץ ראיה או אפילו לא טענה על עבירה חוקית. במקרים רבים זה "עונש" על סכסוך אישי עם בעל שררה ובעל קשרים, במקרים אחרים "חינוך מחדש" לציונות, ובמקרים רבים יותר זו הכנה לסחיטה. אך בניגוד לרשימות המקוונות – אלה אינן פומביות, ואף אחד לא יודה בקיומן.

האמת, וכדרכי לתמוך תמיד באנדרדוג התורן גם אם אינו ראוי לכך, חיבבתי את "עמוד הקלון". קודם כל, האתר בקושי עולה, ומצבו הטכני עגום למדי. שנית, הגרפיקה והגישה הפרסומית לוקים בנואשות אנכרוניסטית נוגעת ללב. מעין "עמוד האש" בהפוכה. קראתי כמה ערכים, וגיליתי שחלק מהם ראויים לחשיפה, ומכאן שיש ערך דמוקרטי באתר הזה ובמחאה. כך "אייפאק" וכן שורה של תורמים אמריקאים, מן הסוג המפורסם של "זקני ציון" הבוחשים בחדרי חדרים ומנהלים את העולם, ובעיקר את ישראל. נכון, המתנחלים הימנים לא טומנים ידם בצלחת, גם להם קופות עלומות בחו"ל, חלק אפילו לא יהודים, אבל עצם העלאת הנושא חשובה מאד. והנה מתגלה תמיד, אבל תמיד, שחופש הביטוי עדיף על סתימת פיות, מבחינת התהליך הדמוקרטי.

אולי ייפתח דיון ציבורי במידה המגונה הזו של עקיפת הדמוקרטיה באמצעות "סנטה קלאוסים" יהודים מאמריקה, שמשעמם להם כבר לבחוש בקדירותיהם והם פותחים את השולחן ומתחילים להזיז את "החיילים" על הלוח הגדול, פה בישראל. ניראה לי שהיום מי שאין לו איזה יד ורגל בפוליטיקה הישראלית נחשב "אאוט" בקרב מועדון העשירים היהודים העולמי. איש איש וחיות המחמד שלו. אפילו רשימת השיט ליסט בעצמה – פרי יוזמה אמריקאית יהודית – מתיימר להתערב בנעשה בישראל, ולהעביר ביקורת על ישראלים שגרים פה, שאינם "די פטריוטים" לפי אמות המידה של עורכי האתר, שבעליל אינם ישראלים, לפי הטעויות הגסות בתיאורים

הנוגעים לישראל, לעומת אלה הנוגעים לאמריקאים.

קיבלתי את הרעיון, ואני חושבת שארים אתר דומה ובו "עמוד הקלון" לפי בחירתי האישית. בכלל, רעיון עסקי, להקים "ישראבלוג" קטן, בפורמט זהה של "עמוד קלון", עם כמה אופציות מתחלפות בקטיגוריות ובעיצוב. איש איש ועמוד הקלון שלו. לדעתי ילך משהו אש.

 

תרגיל פחימה בהפוכה

השבוע שוטטתי בשכונות הדרומיות של תל אביב לאחר שסיימתי סידור מסויים בבית הדין לעבודה, ליד הבניין של מערכת הארץ. אזור זה, הניראה מכוער, אפור, מוזנח ואפילו נואש, מסתיר אוצרות רבים. למעשה, מאז שאני גרה ביפו למדתי להפנים את הביטוי העתיק "לא כל הנוצץ זהב" על הוריאציות השונות שלו. יפו, למשל, ניראית במבט שטחי ממש רע, אך כמו ה"סברס" המפורסם, הקוצים האלה נועדו להגן על הלוז, מתוק מתוק ושווה מאד. בצורה אחרת, גם דרום תל אביב, אזור קיבוץ גלויות, העליה, פלורנטין, סלמה, והתחלת אלנבי, צ'לנוב והתחנה המרכזית הישנה – תענוג אמיתי, אם מוכנים לעבור את הדרקון שבפתח, כלומר הפיח, הרעש וההזנחה.

במהלך השיטוט הגעתי לפתחה של חנות חדשה, מעין כלבו קטן של שמונצעס מרהיבים בגרוש וחצי. תכשיטים, סידקית, וקשקושים יפים בזיל הזול. הסחורה כולה מסין, ניראה כאילו הבעלים פשט על בייג'ין ולקח מכל הבא ליד במחירים מגוחכים. לבי זינק מחמדה, ולאחר חצי שעה שיטוט במקום יצאתי עם ערימה יפה של דברים, במחיר כולל של שמונים ש"ח. יצאתי משם, והשגחתי בשמץ אשמה, תחושה של "מים גנובים" או בגידה. לאט לאט הבנתי שמדובר בתסמונת פחימה. הסכסוך בין ישראל ובין ארצות הברית על מכירות הנשק לסין, הותיר משקע, או "צריבה בתודעה". זה הזכיר לי את תרגיל פחימה משום שגם מטרתו לדעתי (לפחות אחת מהן) הית לצרוב אימה דומה בנפשו של כל ישראלי שתאוות השלום קפצה עליו.

פעם היו אצילים תולים ראש כרות בכניסה לאחוזה שלהם, לסמן את הטריטוריה ומה קורה אם חוצים איזה גבול אסור. היום הסימון שונה, אך לא פחות אפקטיבי. ממשלת ארצות הברית בקשה להעביר מסר מסויים, שאינה רואה בעין יפה את הפזילה לעבר סין. מעניין איך דברים כאלה משפיעים, כמו פרסומות, כמו שאר השטויות שאנחנו מלעיטים את עצמנו מן הסביבה. אך אפשר גם לדעת כבר שכאשר השלטונות ובעלי הזרוע מתאמצים לסמן את הגבול, קיימים כבר הכוחות בשטח שמאיימים להפיל את הבריקדות.

 

טול קורה…

ומי אמר השבוע את המשפט הבא

"לא נחיה תחת אלימות, סחטנות ופראות"

האם הוא דיבר אל הראי ?