מחיר הבטחון

 

מודעת דרושים, עם יתרון לישראלים לאחר שירות צבאי 

  gay prostitute for clients seeking a military type.

 

פרשה מסויימת שהסעירה את הציבור האמריקאי לפני מספר חודשים לא זכתה אף לאזכור רפה בעיתונות הישראלית. מדובר בקוקטייל עסיסי של סקס, זנות, פוליטיקה, כתות, שוחד ועיתונות. בחור בשם גוקרט שימש כנציג של חברת תקשורת קטנה ולא חשובה במיוחד בבית הלבן. הבחור האנונימי זכה באופן שגרתי ולא תקין לאישורי כניסה לבית הלבן, השתתף במסיבות עיתונאים ומשך את שימת לב התקשורת כאשר שאל את הנשיא שאלה מטופשת במיוחד בטון ידידותי במיוחד. בירור העלה שאותו גוקרט עוסק, לצד היותו עיתונאי, ותחת שם בדוי גנון או בולדוג, באספקת שירותי מין הומוסקסואליים ל"קליינטים שמחפשים טיפוס צבאי" בוושינגטון. עקב החשיפה, התפטר גוקרט/גנון. אך החשדות שהוא למעשה הגיע לבית הלבן למטרות לא עיתונאיות אלא לאספקת שירותי זנות עבור גורמים אינטרסנטיים סחיטה והכפשה – מסרבים לרדת מסדר היום.

תחקיר מעניין חושף רשת של זנות (במיוחד זנות הומוסקסואלית בקרב השמרנים שנאלצים להישאר בארון, ולהמשיך לגנות את ההומוסקסואלים לפי מיטב המסורת המפלגתית) וקשרים מפוקפקים המובילים אל הכומר "מון" (העומד בראש כת מפוקפקת). מון מחזיק ברשתות תקשורת, תורם לכל המפלגות והתנועות, ובוחש בכל. התחקיר מעלה ככל הניראה שיטה לגייס הומואים צעירים ונאים לתפקיד דומה לזה של גנון/גוקרט. הרשת מאתרת מועמדים מתאימים ומציעה להם משרות יוקרתיות, הרבה מעבר לאפשרויות שלהם, ודוחפת אותם לעבר הזנות הכפויה במסדרונות השלטון.

הכומר מון מעורב גם באזורנו לאחרונה, ועומד מאחורי ארגון בינדתי לשלום שיזם ועידה לדיאלוג ודו קיום בין ישראלים לפלשתינאים בירושלים. הכינוס – והמרצה העיקרי אהוד יערי – סוקרו בהרחבה בתקשורת העולמית.

טענות דומות על שימוש בזנות כפויה, סחיטה מינית והכפשה מינית בזירה הפוליטית מועלות גם כנגד ישראל. התיזה המקובלת ברשת למקרה של גולן ציפל והמושל הדמוקרטי היתה שמדובר ב"צעצוע מין" תוצרת ישראל שגויס בשיטות דומות לאלה של הכומר "מון" (הצעות עבודה מפתות מעבר ליכולתו וכישוריו של המועמדוההמשך ידוע).

האם הגיבה ישראל לנוהג המקובל בוושינגטון כהרגלה ב"תשובה ציונית הולמת" ? האם קיים "כומר מון" יהודי ? לישראלים יש יתרון יחסי בשוק הזנות הזה, בעיקר לקליינטים המחפשים "טיפוס צבאי".

בפוסט הקודם הזהרנו מפני גיוס אגרסיבי ופולשני של בני נוער תמימים באינטרנט. אזהרה אחרת ליוצאי צבא, אם מציעים לכם משרה יוקרתית בחו"ל שאינה הולמת את כישוריכם, אם אתה הומוסקסואל בעל אפיל צבאי, אם את יפה וחיננית ויודעת לרקוד קצת ריקודי בטןהזהרו מהצעות מפתות, מרבנים מקובלים כריזמטיים, ומצה"ל. הכוונות הטובות ביותר, בשם בטחון האומה, מובילות לגיהנום.

 Sex under the Moon: Was Brock meant to be a Gannon?

The recent revelations about the sublimely-named Neal Horsley — noted fundamentalist, Republican propagandist, and anti-abortion crusader — have prompted me to take another look at the hypocritical sexual mores of the far right. (Horsley, as you probably know, recently came out as an aficionado of sex with "consenting" mules.)

My thoughts went back to the Gannon scandal. As long-time readers may recall, Gannon's phony-balony news organization had subterranean ties to the Reverend Moon. Aside from Gannon's propaganda, GOPUSA ran primarily UPI copy (Moon owns UPI), and GOPUSA front man Bobby Eberle was known only for his work for other Moon publications, such as the Washington Times and Inisight. Gannon also worked for the Moon-linked group Frontiers For Freedom.

Many (including yours truly) have wondered whether Gannon's unusual overnight White House stays indicate that he provided the administration with non-journalistic services. Those familiar with the Koreagate scandal know that Moon has a history of using prostitutes to compromise politicians.

Something about this scenario has always sounded eerily familiar to me. Where, I wondered, have these elements (fake journalism, hidden gays, Moon) appeared before? Then I re-read the early chapters of David Brock's Blinded By the Right.

Take another look at those pages, and ask yourself: Was Brock being groomed to be an early-day Gannon?

Brock makes clear that, at the age of 22 — and despite the lack of impressive writing credits, an advanced degree or the usual journalistic apprenticeship — he was hired fresh out of college to write for Moon's publications. He received rapid promotion within that milieu, as did a number of other young men who were gay or presentable. Everyone in Moon-world knew full well that Brock was gay, despite his reticence to discuss his sexuality.

Moon's formula for success involves outrageous contradiction and hypocrisy. Moon considers Jesus pathetic, yet he funds fundamentalist preachers such as Jerry Falwell and Tim LaHaye. Moon decries promiscuity, yet his sect began as a sex cult. Moon thinks Jews brought the Holocaust on themselves, yet he is closely linked to Jewish neocons and funds a group allegedly devoted to resolving differences between Israelis and Palestinians.

So perhaps we should not be surprised to see that Moon, a man who denounces homosexuality in no uncertain terms, owns publications noted for — how to put it? — their unusual staffs.

In his book, Brock paints an interesting portrait of Insight editor John "Pod" Podhoretz, son of famed Jewish conservative Norman Podhoretz and Midge Decter. Brock pictures Pod as a man opposed to homosexuality, who nevertheless once wrote an effusive essay praising Sylvester Stallone's "pectorals" and Don Johnson's "manliness." Pod also wrote a column under the name "Tiffany Midgeson." One needn't acquire many more pieces of the jigsaw puzzle to comprehend the picture.

The Washington Times briefly hired John Lofton, a twice-born fire-and-brimstone screecher who charged that the paper's staff was riddled with "homosexuals, adulterers and fornicators." While one must consider the source for this claim, one must also admit that Brock's sojourn with the Moonie right introduced him to a little-known world populated largely by barely-closeted conservatives. Brock makes telling references to Terry Dolan of NCPAC, Republican lobbyist Peter Maletesta, and Marvin Liebman of Young Americans for Freedom (a group which has a stranger history than most know).

Peter was only one of the many closeted gay right-wing Republicans I would come to know in my years in Washington. Perhaps because they were trying too hard to fit into GOP ranks, they often embodied the worst attributes of the extreme right — racism, sexism, and anti-Semitism. While I was well-acquainted with the hidden subculture of conservative gay life, as a journalist I was never brought fully into the closely guarded fold. And I was never sure I wanted to be, either. The secretiveness, not to mention the binge drinking and the common use of male prostitutes, lent a disturbing quality to it all.

Brock's natural reticence, his one-step-removed attitude, may have deflected his mentors — his would-be puppet-masters — from making the offer that I suspect was made to Jim Guckert/Jeff Gannon.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Tubular Blogs  On 06/08/2005 at 13:43

    עד מתי יופלו יוצאי צבא ישראלים בארצות הברית?
    האם רק בגלל שהם יוצאי צבא, לא מגיע להם לעבוד ולהתפרנס? מה, הם לא בני אדם?
    סוף סוף הוכיחו אחינו האמריקאים, שהם אינם מפלים בין דם לדם, ומקבלים עובד לפי כישוריו בלבד!
    יחי נצחון הצדק!
    רק שאלה: האם נכון שממשיכים להפלות ישראלים יוצאי צבא במכרזים על הפעלת רשתות ליווי? אם כן, יש לתקן גם עוול זה מיידית!

    אגב, הכרתי פעם ישראלי שהתחתן בשידוך אצל הכומר הזה (הנוהג לחתן את "צאן מרעיתו" בטקס המוני של שידוך עיוור).

  • Tubular Blogs  On 06/08/2005 at 14:21

    את אמירתו של חנן פורת לפני כמה ימים: "הפכנו את הירידה לכביש למכובדת?"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: