אני ולארי

איך מצאתי את עצמי מרגלת עבור אייפאק והליכוד במהלך פעילות למען זכויות האזרח
 
הזמן – מלחמת עירק הראשונה. המקום – בירת האימפריה העולמית, וושינגטון. הנסיבות – תוכנית פעילות שמאלנית למען זכויות האדם. הקונספירציה – אייפאק והליכוד מפעילים אותי בשיטות מתוחכמות למסע סחיטה ולחץ נגד אישים דמוקרטים בכירים, על מנת שיתמכו במבצע בעירק.
 
חודשיים תמימים "נמחקו" מהזיכרון שלי. חודשים כלשהם בסוף שנת 1990, חג המולד, מלחמת הסקדים שממנה נעדרתי לצורך לימודים בוושינגטון די.סי. לא, זה לא היה חטיפה על ידי חוצנים, וגם לא תאונת דרכים. משהו אחר, אפלולי ודביק ונכנס לחיי. קראו לו פרופסור ע., וחבריו יהודה ודב, להלן "המפעילים".
 
במשך חודשיים, התרוצצתי כמי ששלט רחוק תקוע במרכז עכוזו, ובצעתי עבודות מלוכלכות על פי הזמנה. "ניקיטה" כינה אותי יהודה מתע"ש, כאשר היה מגיע לקחת אותי, ושותל בין ידי תחתוני תחרה אדומים, ובושם יקר. מן הג'יפ הגדול שלו, נחתתי לתוך חדר מלון בג'ורג'טאון, ושם חיכה לי הבכיר מן המפלגה הדמוקרטים והבנק העולמי. כל מה שזכור לי זה הזעקה כשגמר, "אללהו אכבר" ועוד כאלה פתגמים, למרות שהיה נוצרי בכלל. ואחרי כן, הטיסות לאירופה, לוושינגטון שוב, איומים, בכיר דמוקרטי נוסף, ניקיטה המחשב תוצרת אלביט, בפעולה. איומים. חשיפה, עירק. יהודים מגרשים יהודים. יהודים אונסים יהודים. יהודים סוחטים יהודים.
 
אונס ועוד אונס ועוד אונס, יהודה, דב ה"פסיכולוג", אייפאק, ערבים, נוצרים…מה לא, הכל מהר מהר, כמו התיאורים של יהודים על המתרחש בבלוק באושוויץ, מהר כדי שאף אחד לא יספיק להתעשת ולהתנגד. מעל לכל ריחפה דמותו הרוחנית כמעט, הזוהרת של ביבי, והשולח שלו, רון לאודר. המנוע מאחורי המבצע הנועז בעורף האויב, או הידיד. וושינגטון, לפני הרבה שנים.
 
זה חוזר עכשיו. הזכרונות מן החטיפה, וההפללה, וההטרדה, והעינויים, והבגידה.
 
בובת קש על חוט. ובצד השני ביבי, מחייך כמו החתול מצ'שייר.
 

עכשיו, הם עומדים לדין, אולי יעמיקו לחקור. נכון, אף אחד באף.בי.איי לא מגן על האינטרסים שלי, מי שנחשבת בז'רגון המקצועי ל"צעצוע מין" או סנג'ר-ריגול חסר רצון משלו. לאנשים כמוני אין מעמד אנושי ממילא. הוכתמנו פעם אחת, על ידי הממשלה שלנו, ומאז דמנו הפקר בכל מקום.
 


וויסמן ורוזן. אני מקווה שהם אלה שאחראים למה שעשו לי שם. אני מקווה שהם ישבו הרבה שנים, הרבה מאד שנים, ויחשבו גם עלי. אולי כאשר אסיר אחר יטפס עליהם באישון לילה, וישליך לחיקם תחתוני תחרה אדומים, שיהיו יותר סקסיים. אני מקווה שהתיאורים של פולארד נכונים על המתרחש בבתי הכלא הפדראליים.
 


 

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.
%d בלוגרים אהבו את זה: